שבוע של שיכרון ים בציקלאדיים

שלושה זוגות של `עכברי יבשה` (למעט אחד) יצאו להפלגה באיים הציקלאדיים של יוון: ים נוח, איים מקסימים ביופיים, מפרצים עם מים צלולים בצבעי טורקיז, ארוחות בוקר על הסיפון וגם סערה אחת. הפל
alcatel
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: שבוע של שיכרון ים בציקלאדיים
© איתמר ברק

עדכון סטטוס קורונה נכון ל-08/04/2021

  • ישראלים יכולים להכנס ליוון, אך תחת התנאים הבאים: מחוסנים ומחלימים יכולים להכנס, ללא צורך בבידוד, לאחר הצגת אישור על כך + בדיקת קורונה מה-72 שעות האחרונות.
  • לא מחוסנים, נדרשים להציג בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולהכנס לבידוד ל-7 ימים.
  • לפני היציאה מישראל ליוון יש למלא ולשלוח 2 טפסים עד 24 שעות לפני ההגעה: טופס הצהרת נוסע ליציאה מישראל וטופס כניסה לשלטונות יוון.
  • חזרה לישראל : יש למלא ולשלוח טופס כניסה ארצה, עד 24 שעות לפני הטיסה לארץ.
  • חובה לעטות מסכות.
  • המסעדות פתוחות למשלוחים בלבד והברים סגורים.
  • אין לצאת מבית המלון למעט לצורך רכישת מזון או רופא או רכישת תרופות וגם זאת לאחר משלוח SMS למספר 13033 עם ציון הסיבה ליציאתך מהבית.
  • כל העסקים הלא חיוניים סגורים.
  • ישנו עוצר לילי בין השעות 21:00-05:00 ובאיזורים מסויימים העוצר מתחיל כבר מהשעה 18:00.
  • כל החוזרים מחו״ל צריכים להציג בכניסה לארץ בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולעשות בדיקה נוספת עם חזרתם ארצה (תקף גם למחוסנים).
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום בשובם לארץ או 10 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. מחוסנים אינם צריכים בידוד.
לוגו וירוס קורונה

שייט בין האיים

נתיבו של מטוס הטס לאירופה עובר לעיתים מעל איי יוון. אז, העיניים שלי נצמדות לחלון. המבט חולף על פני הים הכחול, בתוכו שרועים האיים, כתמים כהים ששולחים אצבעות יבשה לים. המפרצים נראים זעירים מלמעלה וצבע המים בהם תכול משגע, קוביות זעירות לבנות מסמנות את הבתים ליד החופים. לעיתים גם מבחינים באניה גדולה שחוצה את מרחב המים. כשנעלם המראה היפה אני נוהג להוסיף אנחה, פעם אפליג לאיים האלה. החלום הפך למציאות, עת ניצבנו מול היאכטה בנמל הקטן בלאווריו, היאכטה שתהפוך להיות ביתנו לשבוע הפלגה בין האיים הציקלאדיים.

יותר מ-20 איים מונים הציקלאדיים, חלקם מיושבים והם מקור הכנסה תיירותית נאה ליוון. כל הנפלא ביוון נמצא בהם: בתים צבועים בלבן בוהק נושקים למפרצים קסומים, חופים פראיים סלעיים או חוליים רכים, כיפות כנסיות בצבעי כחול וטורקיז, טברנות יפות עם מאכלים מצוינים ובעיקר תושבים מאירי פנים. ההיסטוריה של האיים מתחילה ב-5000 לפני הספירה. התרבות הציקלאדית יצרה את בניית בתי האבן, בניית סירות מתקדמת ופסלי השיש לאלים השונים. הרבה מלחמות עברו על האיים הנחשקים, בשל קירבתם לחוף והמרחק הקצר יחסית בין אחד לשני. צבאות כיבוש ושודדי ים הקשו על חייהם של תושבי האיים. הרומאים תרמו לפיתוח המסחר באיים, מכאן יצרו קשר עם מדינות הים התיכון.

דילוג מהיר על ההיסטוריה מביא אותנו לשנת 1453: האיים נכבשו בסערה על ידי התורכים, שכבשו והשאירו את התושבים טרף קל לחבורות של שודדי ים. התושבים נסוגו להרים במרכז האי ובנו ערים רבות עם בניה צפופה וסימטאות צרות כדי להקשות על הפורעים. האיים חזרו לשליטת היוונים ורק בשנות השבעים של המאה הקודמת חלה תנופה תיירותית גדולה. העולם גילה את יופיים של האיים והציף אותם באלפי תיירי חבילות. גם תרבות הספינות והיאכטות התפתחה, כל אי יצר לעצמו מעגנים ויאכטות רבות הטילו עוגן ליד המפרצים סביב האיים, כדי להנות מהשלווה והיופי סביבם.

התייצבנו בנמל הקטן בלאווריו מדרום לאתונה. מראש צויידנו בואוצ`ר מהארץ (חברת `תשוט` שאירגנה את התיאום עם אנשי `ורניקוס יאכטס` ביוון). שלושה זוגות חברים (עכברי יבשה, למעט אחד) שיוצאים לשבוע שייט עצמאי בין האיים. לאחד מאיתנו רשיון משיט (סקיפר, בלשון הימאים) והוא אמור להשיט את היאכטה בעזרתנו במסלול שחלמנו עליו כמה שנים. אנשי `ורניקוס יאכט` העבירו לנו הסבר מפורט על היאכטה, הרבה הוראות בטיחות, הסבר על מכשירי הקשר והתמצאות בעזרת הג`י.פי.אס. צויידנו גם ב`פילוט בוק` שמתאר כל נמל באיים, עומק וצורת עגינה.

היאכטה שלנו, מסוג `361`, נחשבת כאחת הקטנות מבין היאכטות. בסיפון התחתון שלושה חדרי שינה זעירים, סלון נחמד ומטבחון, שירותים קטנים יחד עם מקלחת זעירה ומשמעת מים קפדנית. בחלק האחורי של הסיפון פינת ישיבה קטנה סמוך להגה. תורן גבוה מתנשא במרכז הסיפון, בחלקו העליון המפרש הראשי ואילו המשכו יורד עד לקרקעית הספינה, שם טמונה משקולת כבדה כדי למנוע מהספינה התהפכות. סמוך לחרטום מפרש נוסף, "החלוץ", אשר תופח ברוח נצברת מהירות רבה לספינה. ה`פיצפונת` שלנו מצויידת גם במנוע קטן (30 כוחות סוס ימיים) שמספק מהירות שייט של 6.5 קשר (קצת יותר מהליכה מהירה).

 לוואריו אינה בדיוק חלומו של התייר הממוצע. אמנם ממנה נשלחים חופים זהובים אל הים האגאי, אך היא עיר אפורה ותעשייתית שנחה בכבדות נטולת תיירים בחוף המזרחי של אטיקה, מרחק קטן מכף סוניון וממקדש "פוסידון" הידוע. יתרונה בנמל הקטן, ממנו מפליגות היאכטות בקלות רבה לסיור בין האיים הציקלאדיים. קנינו במהירות מטעמים ויין בחנות סמוכה והתכוננו בהתרגשות להרמת העוגן הראשונה והיציאה לים הפתוח.

הרמת העוגן לוותה בטקס קטן ומשפיל כיאה ליורדי ים טירונים. ה`סקיפר` (שבימים רגילים חבר טוב שלנו), התייצב ליד ההגה ו`ירה` כלפינו סדרת הוראות מהירה: "להרים עוגן, לשחרר במהירות את החבלים שקושרים את היאכטה לחוף, לגלגל אותם במהירות, לנעול את העוגן במקומו ולהכין את החבלים למתיחת מפרש..." רצנו כעכברים רדופים, מקפצים מעל חבלים, מותחים משחררים (איפה השלווה שהובטה לנו). ה`סקיפר` (חברנו במיל`) מסובב לאט לאט את ההגה, מביט למרחקים ולא זורק לעברנו מבט. הושפלנו עד סיפון.

ביציאה מהנמל קיבל אותנו ים אפור וזומם. חופי הטורקיז המובטחים נשארו רק בתצלומים על הגלויות. באופק נקשרו עננים כבדים, גלים מערסלים עטפו את היאכטה הלבנה. החרטום עלה והבקיע את הגלים ופרץ של רסיסי מים שוגר אלינו מפעם לפעם. ה`סקיפר` שלנו נראה דווקא מאושר, בבוז (מתנשא) דחה את הצהרתנו הפחדנית שהים גבוה ומסוכן. נסמך על תחזית יומית מעודכנת סיפר לנו שהים הזה "כמעט חלק", 4 לפי סולם הימאים. שלושת הנשים הביטו באימה על הגלים המסתערים ועקבו תוך קבס עמוק על החרטום העולה.

 שני הגברים (להל"ן עבדים) עסקו במרץ רב תחת עינו הקפדנית של ה`קברניט` במתיחת חבלים והכנה להרמת מפרשים. את המפרש הראשי מתחנו כמו גדולים: מפרש החלוץ הורם, ה`פיצפונת` התייצבה בזווית חדה, חתכה את הגלים והכפילה את המהירות. הנאתו של ה`סקיפר` עלתה ככל שגדלה המהירות. הנאה מהולה בחששות ופחד התגנבה ללבינו. שלושת הנשים מיהרו להרגע בעזרת כדורי `טרבמין`, להקל על הבחילה.

לתחילת הכתבה

מרקוניס וסביבתו

האי מרקוניסיס רובץ, גדול ומאיים, לרוחב המפרץ של לאווריו. כל יאכטה וספינה נדרשת לעקוף אותו מצפון או מדרום. זהו אי שומם, שחוסם את הרוחות העזות הנושבת למפרץ ועליו שניים-שלושה בתים קטנים שמשמשים את הדייגים. האי צחיח ואין בו מעגן וגם מים. מאחוריו מצטייר בערפל עדין האי קיאה, היעד הבא, שלוש שעות הפלגה בים. העננים הכבדים בישרו את בואה של חזית סוערת: אנו `חטפנו` את שוליה, מעט טיפות גשם וים מעט גבוה. לאחר שעה החליפו את גושי העננים שמים תכולים, הים נטש את הצבע אפור כסוף לטובת כחול אולטרה מרין עמוק, צבע שהציירים האימפרסיוניסטים חלמו עליו ורק חלקם הצליחו ליצור אותו.

 וזה בדיוק הזמן להרמת כוס יין משובח על הסיפון לשייט מוצלח. האי קיאה הולך וגדל מולנו, גוש סלע גדול טרשי, חלקו מכוסה בעלווה רכה, צהובה-ירוקה של שרידי החורף. קרני השמש נחו על הבתים הלבנים של העיר ההרית יוליס. מהים העיר נראית בנויה בצפיפות לבנה על שתי גבעות צמודות. לאי קיאה שני מעגנים מסודרים ליאכטות וספינות, שניהם נושקים לכפרים השלווים קוריסיה וואקארי. העגינה הראשונה שלנו היתה לחוצה, צריך להכנס בהילוך אחורי בין שתי יאכטות גדולות.

למדנו להכיר את המילים: "פנדר" - בקבוקי גומי גדולים שמושלכים לצידי הספינה במטרה לרכך התנגשות עם ספינה שכנה בזמן העגינה, וגם את המילה "גנץ`"- מקל שנועד להדוף את היאכטה מספינה שכנה בזמן העגינה. גם העוגן קיפץ וירד בחדווה תחת ידינו בעזרת השלט המעלה ומוריד אותו. ידידינו ה`סקיפר` רדה בנו בהנאה ועד שלא קשרנו את ה`גנגן וואי`, גשר עץ קטן שמחבר את הספינה לרציף, לא הניח.

לכל מעגן יש את ה`צייד` שלו, בדרך כלל בעל מסעדה שממתין על רציף המרינה. כשיאכטה מתקרבת ה`צייד` יוצא לפעולה: מסמן בתנועות ידים היכן יש מקום פנוי, עוזר פעיל בעגינה בהוראות וקשירה, הכל בתמורה של כבוד, שבערב אנשי היאכטה יגיעו אליו למסעדה שעל החוף.

 באי הקטן קיאה מתגוררים קצת יותר מ-1600 תושבים. `קיאה` קרובה ליבשת ונהנית מביקורים קצרים של תושבי אתונה. בירת האי קיאה ממומקמת על ההרים הירוקים במרכז האי, כעשר דקות נסיעה במונית. כביש צר ומפותל מטפס בחדות לעיר הלבנה. סימטאות צרות, מדרגות, כנסיות, טברנות, בתים לבנים נקיים ומכל מקום נשקף הים הכחול.

בין קיאה לסירוס:
סירוס הוא אי בגודל דומה לקיאה. הוא שוכן במרכז בין האיים הציקלאדיים ומספר תושביו עולה על 25,000. עיר הבירה היפה והמטופחת היא ארמופוליס, מקום שוקק חיים עם נמל גדול. עד שפיראוס קיבל את הבכורה, הנמל של ארמופוליס היה החשוב בנמלי יוון. האי אינו נחשב תיירותי אף כי מצטיין בחופים ומפרצים יפים. ההפלגה לאי מקיאה דורשת משהו כמו שש שעות. אחרי לילה של שינה מעט קלסטופובית הרמנו עוגן. ידידנו ה`סקיפר` התעדכן בתחזית היומית במכשיר הקשר, והצפי... ים חלק ורוח חלשה. לאט לאט התרחק המעגן היפה של קיאה. מרחוק אפש להבחין בצללית הכהה של האי סירוס. מהירות הרוח עדין לא הצדיקה הרמת מפרש. מסביב ים חלק כמו אגן שמן גדול, רק רחש המנוע הפריע את השלווה. מדרום - צלליתו המטושטשת של האי קיתנוס. מצפון - ה`אי האסור`, גיארוס, שסגור לצרכים צבאיים.

על הסיפון הולכת ונרקמת ארוחת בוקר צנועה, שכוללת סלט יווני (איך לא), גבינות עיזים מצוינות שרכשנו באי, יוגורט עם דבש (מאכל לאומי ביוון) וקפה ישראלי טהור. כדי שההנאה תהיה מושלמת החלו כמה דולפינים החלו לקפץ מסביבנו ולהתחכך במהירות בחרטום. עכשיו הבנו כמה אנו איטיים. המהירות - שישה קשרים של שלווה. ה`סקיפר` השתמש בתירוץ שהוא אוחז בהגה ושלח את הגברים והנשים לרחוץ כלים ולעשות קצת סדר, לקשור את החפצים בספינה אם פתאום יהיו גלים. כולנו פקחנו עין מסביב, כל אניה גדולה זכתה למעקב ולמדנו מונח נוסף - `קורס התנגשות`. ליד הספינות הגדולות ששטות בנתיב אנו פיצפונים, החוק הימי מחייב סירה קטנה לסור ממסלולה של ספינה גדולה אלא אם הספינה שטה בעזרת מפרש - אז מגיעה לה זכות קדימה. לך תתווכח עם ספינת ענק על זכות קדימה, לא בטוח שמי שמחזיק את ההגה רואה אותך.

 מזג האוויר הנוח ליווה אותנו עד לנמל באי סירוס. הנמל נמצא בצידו המערבי של האי. במרינה המתין ה`צייד` המקומי, תמורת 6 יורו עזר לנו בעגינה ומילא את מיכלי המים שהתרוקנו. רוב אוכלוסית האי סירוס אורתודוכסית. שתי ערים שחוברו יחדיו, סירוס וארמופוליס, יושבות על המדרון התלול שיורד לנמל. העיר התחתית זוכה לתנופת פיתוח וכדי להגיע לעיר הישנה ולכנסיות צריך לטפס כ-700 מדרגות. בתמורה נהנים מנוף משכר. לקראת ערב נותר רק למצוא טברנה לארוחת הערב.

לתחילת הכתבה

מיקונוס וטינוס

גיחה קצרה למיקונוס:
 הים הנוח מקבל אותך באהבה ובשקט, הסירה הלבנה חותכת את המים בקלות, התחזית ניבאה רוח קלה וים בגובה של 4-5, קצת גלים, בינתיים שקט. זונחים את האי היפה סירוס לטובת הפלגה לאי מיקונוס, אי שבדרך כלל עמוס מבקרים, יקר ונחשב כמתוייר ביותר בין האיים היוונים. מדי יום פוקדות את האי לפחות שלוש אוניות ענק שמקיאות אלפי תיירים, הממלאים את הסימטאות הצרות לשמחת בעלי החניות והטברנות. אנו נעגון במפרצים היפים מסביב, רחוק מהתיירים, נערוך ביקור קצר בעיר מיקונוס, נצטייד בדלק ומים ונשאיר את האי היקר לכל השאר. מיקונוס הוא קצה המסלול הדרומי שלנו, מכאן מתחילה ההפלגה חזרה דרך האיים טינוס ואנדרוס.

 תקלה במערכת החשמלית של העוגן אילצה אותנו לפעילות פיזית קשה, להרים ולהוריד את העוגן בכוח ידינו. ה`ספקיפר` (זוכרים, חבר שלנו במיל`) נתן הוראות עידוד ממקומו הבטוח ליד ההגה. בכוחותינו הדלים שלפנו את העוגן מהים ובלילה חשנו בשרירים הכואבים. התחזית הבטיחה לנו גלים וקיבלנו אותם: ים זועף טילטל את היאכטה הקטנה. שלוש הנשים שכחו את השקיעות המרהיבות, חופי הטורקיז והשחיה במים וקיטרו במרץ על ההפלגה והטילטולים. דווקא הרמת המפרשים הנועזת יצבה את היאכטה וגרמה לספינה לרחף במהירות במים, לקצר את זמן ההפלגה ולשמח את הדולפנים ששמחו לתחרות.

טינוס, האי היפה:
 האי טינוס גדול ממיקונוס. זהו אי ירוק, הררי, מספר תושביו כ-9500 נפש. לא נחשב כאתר תיירות וטוב שכך. לכאן מגיעים יוונים דתיים אורתודוכסיים לעלייה לרגל לכנסיות הרבות. כאן אפשר לפגוש את חיי הכפר היווני הפשוט במרומי ההרים, ולצפות במפרצים פראיים מטריפים ביופיים ונטולי נפש חיה. האי הזה זכאי ליותר מיום טיול ואת רובו חרשנו בעזרת רכבים ששכרנו.

לקראת היציאה לים בדקנו את התחזית במכשיר הקשר: "ים גבוה 6" ניבא את התחזית ביובש מכשיר הקשר. תחזית אחרת מתונה יותר קיבלנו מנמל לוואריו: "ים בין 4-5". שכנים שלנו לעגינה מאנגליה סיפרו שיצאו לים וחזרו מפחד גלים. אור מוזר ניצת בעיניו של ה`סקיפר`. הוא אימץ בקנאות את התחזית ששוגרה אלינו דווקא מלאווריו: "כל עוד שזאת לא רוח המלטמי" (רוח צפונית חזקה שמבריחה את כל הספינות מהר מהר לנמל) "אפשר לצאת לים. 4-5 זה קצת גלים" הרביץ בנו מעט חינוך ימי. ויצאנו. הים קיבל אותנו בפראות, גלים הלמו בחוזקה בחרטום, העלו את היאכטה על הגל ובאחת הצניחו את הספינה הפעוטה לתהום, ושוב טיפסנו על הגל ושוב דהרנו במורד. ה`סקיפר` כבר היה פחות נלהב, שלח אותנו במהירות לסגור היטב את החלונות בקבינות, לקשור את החפצים למטה ולחזק את החבלים הקושרים את ה`דינגי`, סירת ההצלה.

 נשותינו שהיו שותפות במלאכת עבודות הסיפון התבקשו לשבת, וליתר בטחון ביקש ה`סקיפר` לחגור את חגורות ההצלה. הפלגנו בצידו המערבי של האי. הים התמלא "ברבורים", כינוי לראשי הגלים שמתנפצים בקצף לבן. אם הים הגבוה ימשיך להתנהג לא יפה נמצא מקום לעגון בחופי האי הסמוך אנדרוס. הימים האחרונים על הספינה השפיעו לטובה, כולנו נשארנו על הסיפון מחזיקים חזק ועוזרים בהרמת והורדת המפרשים ונהנים מרסס מי הגלים שמגיעים מהחבטות.

האי אנדרוס הוא הצפוני ביותר בין האיים הציקלאדיים. כולו ירוק ויש בו אפילו עצי אורן רחבי נוף. פנינו למעגן `באצי` שנמצא כשמונה ק"מ מגוואריו בחוף המערבי. המקום נחשב כאתר נופש יפה של האי, לנו שימש כמקום מקלט מהים וכמפרץ נפלא לקפוץ למים. שחרננו את הדינגי (סירת הגומי) חיברנו לה מנוע קטן ויצאנו לשוט בין המפרצים הצלולים.

הים כבר היה רגוע כשיצאנו לדרך, שש שעות הפלגה שלווה של אחר צהריים לקראת השקיעה. התחזית הבטיחה מזג אוויר נאה, ים חלק ושקיעה רומנטית - וכך היה. חזרנו ל`צייד` ולעגינה באי קיאה. שעת ערב מתוקה לקראת השקיעה, המגדלור בפתח המעגן הבהב באור ירוק. מכאן שעתיים לחזרה לנמל האם בלאווריו. כך הושלם הסיבוב בין האיים הציקלאדיים. היאכטה הוחזרה בשלמות לחברה למעט כוס קטנה שנשברה. ה`סקיפר` הקשוח חזר לגודלו הטבעי, סתם חבר טוב. במשך כמה ימים `סבלנו` ממחלת ים על היבשה, בכל טיפוס על מדרגות הרגשנו כאילו האדמה נעה מתחת לרגלנו. אבל גם זה חולף.

 בארץ מארגנת את ההפלגה חברת `תשוט`, הדואגת לכל הטיפול בהשכרת היאכטה, הסברים ואישורים. יש אפשרות גם לשכור יאכטה עם `סקיפר` שכיר. טלפון: 03-5274222. שתי עצות קטנות: כדאי לשכור יאכטה גדולה יותר, התנאים יותר נוחים וההתנהגות בים טובה יותר. ועוד עצה - הכי חשוב לבחור את האנשים שאיתם את שטים. אנחנו לשמחתי הצלחנו.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

עדכון סטטוס קורונה נכון ל-08/04/2021

  • ישראלים יכולים להכנס ליוון, אך תחת התנאים הבאים: מחוסנים ומחלימים יכולים להכנס, ללא צורך בבידוד, לאחר הצגת אישור על כך + בדיקת קורונה מה-72 שעות האחרונות.
  • לא מחוסנים, נדרשים להציג בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולהכנס לבידוד ל-7 ימים.
  • לפני היציאה מישראל ליוון יש למלא ולשלוח 2 טפסים עד 24 שעות לפני ההגעה: טופס הצהרת נוסע ליציאה מישראל וטופס כניסה לשלטונות יוון.
  • חזרה לישראל : יש למלא ולשלוח טופס כניסה ארצה, עד 24 שעות לפני הטיסה לארץ.
  • חובה לעטות מסכות.
  • המסעדות פתוחות למשלוחים בלבד והברים סגורים.
  • אין לצאת מבית המלון למעט לצורך רכישת מזון או רופא או רכישת תרופות וגם זאת לאחר משלוח SMS למספר 13033 עם ציון הסיבה ליציאתך מהבית.
  • כל העסקים הלא חיוניים סגורים.
  • ישנו עוצר לילי בין השעות 21:00-05:00 ובאיזורים מסויימים העוצר מתחיל כבר מהשעה 18:00.
  • כל החוזרים מחו״ל צריכים להציג בכניסה לארץ בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות האחרונות ולעשות בדיקה נוספת עם חזרתם ארצה (תקף גם למחוסנים).
  • עבור אזרחי ישראל, ישנה חובת בידוד של 14 יום בשובם לארץ או 10 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. מחוסנים אינם צריכים בידוד.
לוגו וירוס קורונה