שער הזהב - רקע כללי
שער הזהב או גולדן גייט (The Golden Gate Bridge) הוא ללא ספק שער הכניסה היפה ביותר והראוי ביותר לעיר היפהפיה סן פרנסיסקו, על רחובותיה המשופעים בזוויות הכי לא הגיוניות, המספקים תצפיות מרהיבות על מפרצי הים התכולים, בנייני הדאון-טאון הנישאים, בתי המגורים הצבעוניים והארכיטקטורה הנפלאה, הגנים הירוקים, הכיכרות ההומות והחשמליות העתיקות, העולות ויורדות בשיפועי הכבישים. אין קבלת פנים מרשימה יותר מזו שעורכת סן פרנסיסקו לבאים לשעריה מצפון בגשר, הקרוי בצדק שער הזהב, בשל צבעו הבולט למרחוק.
גשר שער הזהב - צילום: עירא משי
מעל הגבעות הירוקות מתרוממים המגדלים הכתומים של גשר שער הזהב, הסולל שטיח אספלט ארוך עם שוליים כתומים המרחף מעל למרחבי המפרץ המרהיב בכחול, המנוקד באי קטן, אך מפורסם להפליא - אלקטרז ובסופו של הגשר, לרוב בוקעת מענני ערפל נמוך המשווים לה נופך קסום ומסתורי, מפציעה סן פרנסיסקו, מפנה לתייר את קו הרקיע הגבוה והמרשים של בנייני הדאון טאון המתרוממים מעל פני הים. הרעיון לבנות גשר מעל מיצר גולדן גייט הרחב, בעל זרמי המים החזקים, נדחה שנים רבות, היות ומיטב המהנדסים בארה"ב העריכו כי פרוייקט שכזה אינו אפשרי או יקר מדי. העיר הלכה וגדלה ועמה גם פקקי התנועה ברציפי המעבורות, שהיו הדרך היחידה לצאת מהעיר צפונה. אך ב-1921 המהנדס בעל החזון ג'וזף בי. שטראוס הגיש הצעה מהפכנית לעיריית סן פרנסיסקו, בה נטען כי לא רק שבניית הגשר אפשרית, אלא גם ניתנת לביצוע בכחמישית מהעלות המוערכת - 27 מיליון דולר בלבד, השקעה שתוחזר באמצעות גביית דמי מעבר.
מועדון חצי הדרך אל הגיהנום
בשל תקופת "השפל הגדול" שפקדה את אמריקה ובעיות תקציביות שונות, החלה בניית הגשר רק בינואר 1933. הבנייה לוותה באמצעי הבטיחות המחמירים ביותר שהונהגו עד אז, כולל רשת ביטחון ענקית שנפרשה מקצה לקצה תחת הגשר והצילה לא אחת חייהם של פועלים שנפלו מהגשר (שלאחר נפילתם אל הרשת זכו לכינוי "מועדון חצי הדרך אל הגהינום"). עם זאת, למרות שכמעט עד סופה של הבנייה היה הרוג אחד בלבד (הישג מדהים באותה תקופה), שלושה חודשים לפני פתיחת הגשר קיפחו 10 פועלים את חייהם כשחלק מפיגום עליו עמדו נפל דרך רשת הביטחון.
שער הזהב - הגשר התלוי הארוך ביותר
גשר שער הזהב נצבע בצבע "כתום בינלאומי" כדי להדגיש את צבעי הנוף סביבו. למרות שנהוג לחשוב, כי צבע זה הוא המקור לשמו, הגשר קרוי למעשה על שם המיצר מעליו הוא בנוי - "מיצר גולדן גייט". שמועות עקשניות טוענות כי במהלך הבנייה הציע חיל הים האמריקאי לצבוע את הגשר בפסים שחורים וצהובים על מנת שאוניות יוכלו להבחין בו, אך למרבה השמחה נדחתה ההצעה.
הגשר נפתח להולכי רגל ב-27 במאי 1937, ויום למחרת הורשו גם כלי רכב במעבר בו. כשנפתח, היה גשר שער הזהב, הגשר התלוי הארוך ביותר בעולם, באורך של 1,280 מטרים. את השיא המרשים הזה נשא בגאווה עד 1964, אז עברה התהילה ל-Narrow Bridge בניו יורק. עד 1995 עברו בו כמיליארד וחצי מכוניות. כיום הוא מתואר כאחד מפלאי העולם של המאה ה-20, והוא סמלה הידוע ביותר של העיר סן פרנסיסקו. ב-24 במאי 1987 נערכה מסיבת חגיגות החמישים לגשר שער הזהב, בה התייצבו בזריחה וצעדו על הגשר כ-300,000 בני אדם מכל רחבי העולם, הגשר התנודד קלות, אך עמד במעמסה, ובשעה 11:00 כבר עברה עליו שיירת מכוניות חגיגית (שלרגל האירוע המרגש לא חוייבה בתשלום מס המעבר).
שער הזהב - צילום: עירא משי
גשר שער הזהב - על החיים ועל המוות
גשר שער הזהב הוא אחד הנודעים והיפים בגשרי העולם, אך גם נושא בתואר המפוקפק כגשר המועדף ביותר בעולם על מתאבדים. מדי שבועיים בממוצע מנסה אדם כלשהו את מזלו בקפיצה מן הגשר ועד היום התאבדו ממנו למעלה מ-1300 איש. הראשון שהתחיל את הטרנד המוזר היה הרולד וובלר, שקפץ אל מותו מהגשר חודשים ספורים לאחר פתיחתו, ב-7 באוגוסט 1937. בקפיצתו צעק את המשפט האלמותי - This is where I get off. ארבע שנים וחודש אחר כך נכנסה קורנליה ואן אירלנד לספרי ההיסטוריה של הגשר כאדם הראשון שנותר בחיים לאחר קפיצת ההתאבדות בת ה-67 מטרים אל מי המפרץ. המתאבד ה-500 היה מודע למספר ההיסטורי, וכתב על חולצתו בגדול את המספר 500. ההתאבדות ה-600 אירעה יום לאחר חגיגות ה-40 של הגשר. כיום נערכים פטרולים סביב הטיילת של הגשר בשעות היום והלילה, ונשקלת אפשרות להקים קירות שיחסמו את הגישה לקופצים, אך מצד שני גם יסתירו את הנוף הנפלא שהקנה לגשר את פרסומו הרב. אגב, באחד מהפטרולים גילו המפטרלים אדם העומד לקפוץ וקראו לו לעצור. הוא הסתובב כשבידו פנס כבוי, אותו זיהה בטעות הצוות כאקדח וירה באומלל. הפצוע הובהל לבית החולים, שם החלים לגמרי ואז יצא שוב אל הגשר להשלים את מלאכתו שהופסקה, וקפץ אל מותו.
ביקור בגשר שער הזהב
גשר שער הזהב מחבר את צפון העיר סן פרנסיסקו עם כביש 101. חציית הגשר ברכב מחוייבת בתשלום 6$ דמי מעבר לנוסעים דרומה (אל סן פרנסיסקו) בלבד. הגשר פתוח בכל יום מהשעה 9:00 ועד 18:00 וניתן להיכנס למרכז המבקרים על מנת לקבל ייעוץ או לקחת סיורים מודרכים. אתר אינטרנט: goldengate.org. על הגשר עוברת טיילת הולכי רגל ואופניים למי שמעוניין להתרשם מהנוף עוצר הנשימה בצורה נינוחה יותר, לעצור ולצלם. יש מספר טיולים מאורגנים הכוללים מעבר על הגולדן גייט. במרכז המבקרים יש גם תערוכות של צילומים של המקום. בשני קצוותיו של הגשר יש פארים למבקרים, מידע על טיולים בהם תקבלו כאן: www.parksconservancy.org.
שער הזהב כסמל קולנועי
גשר שער הזהב הפך לסמלה הבלתי מעורער של העיר סן פרנסיסקו, כמו שהאייפל מסמל את פריז, הביג בן את לונדון וכן הלאה. חשיבותו של גשר שער הזהב של סן פרנסיסקו, באא לידי ביטוי באמצעות כיכובו בסרטי קולנוע רבים, סדרות, צילומים ותיעודים, לעיתים לעלילה שמתרחשת כולה בעיר ולעתים כרקע לאזכור המקום או סצנה מרכזית.
