מסלול הטיול שלנו עובר בין שתיים מהפרובינציות היפות ביותר בקנדה: ניו ברונסוויק ונובה סקוטיה.
ניו ברונסוויק (באנגלית New Brunswick בצרפתית (Nouveau-Brunswick) היא פרובינציה לא גדולה. שטחה 71,000 קמ"ר, מתוכם כ-80% יערות והשאר שטחים חקלאיים ועירוניים. מספר תושביה 747,000 (צפיפות אוכלוסין של 10-11 נפש לקמ"ר). את הטיול ניתן להתחיל בסינט ג'והן (בירת המחוז) או בהליפקס (בירת מחוז נובה סקוטיה) ולחזור אל נקודת המוצא. ניתן גם להתחיל הטיול באזור, לאחר שסיימתם לגלות את נפלאותיו של חבל קוויבק.
מקוויבק לניו ברונסוויק
אם תגיעו לניו ברונסוויק לאחר סיום הטיול בקוויבק, מיד אחרי הגשר, שבדרומו של חצי האי קוויבק, תמצאו תחנת מידע יעילה להפליא. התחילו בנסיעה בכביש המהיר מספר 11, מ-Campbelton דרומה מזרחה אל Bathurst. הדרך עוברת במקביל לחוף, אך כמעט ולא רואים ממנה את הים. ניתן להמשיך משם מזרחה, בכביש מס 11, מדרום למפרץ Chaleur, בדרך נופית, ששיאה, פניה צפונה (שמאלה), ב-Hwy מספר 113, לאורך חצי האי האקדי, עד ל-Acadian Isles. משם נשקפת תצפית יפה על Bonaventure שבפרובינציית קוויבק. ניתן לעצור בדרך בשמורת Kouchibouguac ובה חופים, לגונות ודיונות ולצפות בציפורים ובאיילי קורא (Moose). במקום מארגנים גם שייט בקאנו לצפייה בכלבי ים (עד חודש ספטמבר).
משם, נסיעה של 100 קילומטרים דרומה, עד למונקטון (Moncton). מכאן, ניתן לחצות את גשר הקונפדרציה (גשר ימי המחבר את האי ליבשה) לכיוון מזרחה, לאי הנסיך אדוארד (Prince Eduard Island), שהיה בנו של מלך אנגליה ג'ורג' השלישי (שאיבד את המושבות באמריקה) ואביה של המלכה ויקטוריה. הגשר חוצה את מיצר Northumberland ואורכו 13 קילומטרים. האי הפך למפורסם בכל העולם, הודות לסדרת ספרי “האסופית – אן שרלי” מאת הסופרת לוסי מוד מונטגומרי בת האי. למי שזמנו בידו, יכול לבקר ביקור קצר בעיירה שרלוטאון (Charlottetown), שם קמה הקונפדרציה הקנדית ב-1864. המקום יודע בלובסטרים הניצודים במימיו ותוכלו גם לצאת לדייג לובסטרים (Lobster Tail Cruise).
מונקטון היא יעד מומלץ ללינה, היצע בתי המלון והמסעדות גדול לאין ערוך מאשר באזור Hopewell Rocks, לשם מועדות פנינו. המרחק הוא כ-40 קילומטרים. הנסיעה בכביש מספר 114 אורכת כשעה וניתן לצאת מוקדם בבוקר, לכיוון הופוול רוקס.
הופוול רוקס הוא אתר מרשים, למרות שהוא מסחרי משהו. מראה הצוקים המזדקרים מקרקעית הים, בסמוך לחוף מעורר התפעלות. ניתן לטייל בחוף הבוצי החל משלוש שעות אחרי שיא הגאות ועד שלוש שעות אחרי שיא השפל. בבתי המלון שבסביבה מוצג לוח זמנים מדויק של שעות הגאות והשפל. משם ממשיכים דרומה ומזרחה, לכיוון העיר הגדולה ובירת הפרובינציה, סינט ג'והן (Saint John), הנמצאת במרחק של 180 קילומטרים.
סינט ג'והן (Saint John) היא עיר חביבה. כדאי לשוטט אחר הצהרים לאורך קוו המים, ב-Water St. כאשר ספינות הקרוזים עוגנות בנמל, העיר שוקקת חיים. בשעות הערב, שלא בסופי שבוע, הרציפים שוממים, אבל הפאבים ברחוב Market, ליד מרכז הקניות Market Sq. שוקקי חיים.
גם סינט ג'והן, יכולה להיות בסיס לשיוטים לצפייה בלווייתנים. סיורים מאורגנים על ידי חברת .Eastern Outdoors Inc.
בדרכנו אנו חולפים לחופו של מפרץ Shepoby. לאורך הדרך נקודות תצפית מרשימות על המפרץ. תצפית יפה מ-Cape Enrage, הנמצא במרחק של 40 קילומטרים מהופוול רוקס, על מפרץ Chignecto. במקום אפשרות לגלישה באומגות (פתוח עד אמצע ספטמבר). בסוף הדרך נמצאת העיירה הנעימה Alma ולה נמל דייגים ציורי. במקום אפשרויות רבות ללינה ולא מעט מסעדות. תחליף טוב ללינת לילה.
להכיר את נובה סקוטיה
נובה סקוטיה (Nova Scotia) היא פרובינציה קנדית קטנה, לחוף האוקיינוס האטלנטי. שטחה 55,500 קמ"ר. מתגוררים בה 942,926 תושבים ובירתה היא הליפקס.
מניו ברונסוויק נעלה על כביש מספר 140 לכיוון דרום-מזרח, לכיוון קייפ ברטון (Cape Breton). דרך אזור נורת'אמברלנד (Northumberland). מי שזמנו בידיו, יכול לנסוע דרך כביש מספר 6, לאורך רצועת החוף, במסלול המכונה Sunrise Trail שלאורכו חופי רחצה (המים במיצר נחשבים לחמימים בסטנדרטים קנדיים) ועיירות המשמרות את ההיסטוריה הסקוטית. פיקטו (Pictou) היא עיר יפה, על החוף הצפוני, בה עגנו לראשונה תשובי הרמות של סקוטלנד, שבאו להתיישב כאן ב-1773.
האי מופרד מחצי האי נובה סקוטיה על ידי מיצרי קאנסו, אך מחובר ליבשת באמצעות סוללה שעליה כביש. חופיו הצפוני והמערבי נושקים למפרץ סנט לורנס, ואילו חופיו המזרחי והדרומי פונים לאוקיינוס האטלנטי. בצפון האי ממוקם הפארק הלאומי רמת קייפ ברטון, ששטחו 950 קמ"ר. במקום מבנים היסטוריים בעלי חזות סקוטית ולא מעט גלריות וסדנאות לאומנים.
נמשיך בנסיעה לאורך כביש מספר 104 עד למיצרי קאנסו (Strait of Canso). הדרך אינה מרשימה, למעט צבעי השלכת הנהדרים, אולם במקום תמצאו תחנת מידע יעילה והצוות שופע מידע ורצון טוב ויכול לסייע גם בהזמנת חדרים. משם, ניתן לנוע הישר צפונה, על כביש מספר 105, אל הפארק הלאומי Cape Breton. אני ממליץ לנסוע דווקא דרך כביש מספר 19, הדרך אמנם איטית, אבל הרבה יותר נופית ומעניינת.
בפארק הלאומי קייפ ברטון
שטחו של קייפ ברטון הוא 10,311 קילומטר מרובע ואוכלוסייתו כ-132,000 נפש. האי זכה לפרסום עולמי בזכות נופו הטרשי והמסולע. זהו האזור הגבוה, הפראי והסלעי ביותר בנובה סקוטיה. הקטע הראשון של הכביש, המכונה קיילי טרייל (Ceilidh Trail) אינו מעניין במיוחד ולכן נמשיך בנסיעה עד ל-Port Hood. במקום בית קפה-מאפיה טובה בשם: Sandeannie's. כתובת: Old TK 19 Loop, Port Hood.
חזרה לכביש מספר 19. זוהי דרך יפה מאוד של גבעות מיוערות המשתפלות אל הים. ב-Inverness יורדים שוב לנסיעה קצרה, בדרך מקבילה, קרובה יותר לים, עד בל קוט, המיושב ברובו דוברי צרפתית. המשך נסיעה צפונה, עד ל-Cheticamp, שבמרכזה כנסיית סנט פייר (St. Pierre) שהוקמה על ידי האקדאים ב-1883 והיא חולשת על העיר ובולטת בצריח המוכסף שלה. במקום תמצאו אפשרויות לינה מגוונות: מוטלים רבים וכן B&B.
מכיוון שקייפ ברטון יושבה על ידי אירים וסקוטים, אפשר לשמוע במקומות אחדים מוזיקה קלטית (Celtic). לעתים גם במועדוני נוער ובכנסיות. אלו שירי עם, מלווים בנגינה על כינור, נבל, חליל צד, אקורדיון וחמת חלילים. מול העיירה נמצא האי צ'טיקמפ (Ile De Cheticamp), המחובר ליבשה על ידי שרטון. נשקפים ממנו נופים יפים של העיירה וסביבתה ושל האוקיינוס. מהמקום יוצאים טיולי שייט לצפייה בלווייתנים.
כמה קילומטרים צפונה לשם, נמצא מרכז המבקרים היעיל של הפארק. שם ניתן לקבל מידע ומפה יעילה, בה מסומנות האטרקציות העיקריות. סמוך למרכז המידע, ניתן לצאת לטיול רגלי לא קצר הנקרא Acadian, המטפס דרך היער, לתצפית יפה. בטיול עולים גובה של 340 מטר והצמחיה משתנה במהירות. אורכו כשמונה קילומטרים וכדאי להקדיש לו ארבע שעות.
לאורך דרך החוף (Cabot's Trail)
נמשיך בנסיעה צפונה וכאן מתחיל החלק האטרקטיבי של דרך החוף, המכונה Cabot's Trail, על שמו של יורד הים ז'אן קבוט, הספן הראשון שהגיע לחופי קנדה, ב-1497, בחיפושיו אחרי נתיב ימי לאסיה. הכביש מקיף את קייפ ברטון (Cape Breton) מצפון, אורכו כ-300 ק"מ והוא נחשב לאחד היפים בקנדה (ולטעמי האישי, מרשים יותר מכביש מספר 1 שבקליפורניה). הדרך היפהפייה עוברת צמוד לחופי האוקיינוס האטלנטי, המפורץ על ידי אין ספור של מפרצים ומתפתלת בין כפרים קטנים וציוריים שתושביהם מתפרנסים מדייג לובסטרים.
במהלך הנסיעה כדאי לעצור לתצפית יפה מ-Grand Falaiso ומ-Cap Rouge. מכאן נשקף מראה מרהיב של הרים מיוערים בצפיפות, שעליהם בוערים בגווני שלכת, יורדים בתלילות אל הים.
הכביש מטפס עד לנקודה הגבוהה בפארק, הנקראת French Mountain, שגובהם 495 מטר. כאן נמצא מסלול הליכה יפה הנקרא Skyline ומטפס על הרכס וצופה אל הים. אורכו 8.3 קילומטרים. סימולו במפה 7. זהו מסלול שטוח ברובו, העובר בחלקו על ידי משטחי עץ מוגבהים.
נמשיך בנסיעה צפונה ונרד בפיתולים דרך Wreck Cove. אל Pleasant Bay. גם מכאן ניתן לצאת לשיט בעקבות לווייתנים. פניה מזרחה ואחר כך צפונה-מזרחה. סמוך ל-Big Intervale, לפני היציאה מהפארק, מתחיל שביל, ההולך לכיוון דרום מערב, אל מפלי Beulach Ban. המשך נסיעה צפונה מזרחה, ל-Cap North, שם הכביש מתעקל לכיוון דרום מזרח. מומלץ לפנות צפונה (שמאלה), לאורך החוף. הציר מקיף את רמת קייפ ברטון (Cape Breton Plateau), שהיא הקצה הצפוני של רכס האפלצי'ם. בהמשך גולשים לעמק נחמד ובו מגרש חנייה ויציאה לטיול רגלי ביער כמו באגדות, כאשר הרגל טובלת במצע רקבובית עלים ריחנית, עד לגובה הברך כמעט.
נחזור כלעומת שבאנו, עד ל-Cap North. מספר קילומטרים מזרחית ל-Cap North יש הסתעפות צפונה נסיעה בדרך מיוערת אל Dingwall. במקום מגדלור, מוזיאון קטן ותצפית יפה על השרטון המפריד בין Aspy Bay לבין North Harbour. המשך נסיעה דרומה מזרחה, עד ל-Effies Brook, שם עוזבים את הכביש ונוסעים בדרך החוף, בדרך מרשימה הצופה אל הים ואל האיונים הקטנים שבו. לאורך הדרך בתי מלאכה שונים, המוכרים את מעשי ידיהם, בעיקר קרמיקה. ככמה מקומות מפעילים אטרקציות כמו טיולי שייט, צפיה בלווייתנים, או אומגות.
בהמשך הדרך דרומה, כדאי לעצור בתצפית על הים בקייפ סמוקי (Cape Smokey). זהו מצוק גדול, החודר מזרחה אל הים, שחלק ממנו נתפס כבר על ידי בתי מלון, המשתלבים יפה בנוף ועדיין מתירים מספיק שטח פנוי לחוש את הדרו של הטבע. 55 קילומטרים דרומה לאינגוניש, נמצאת העיירה אנגלישטאון (Englishtown). משם יוצאים טיולים לצפייה בתוכי הים המכונים פפינים (Puffins). אם כי הם נעלמים באמצע אוגוסט. כמו כן, ניתן לצאת לשיט בקיאקים ימיים, עצמאי או מודרך.
נמשיך לעיר בדק (Baddeck) המהווה נקודת מוצא לטיולים באזור. זה המקום להצטיידות אחרונה וליהנות מהיצע גדול של בתי מלון. ליד בדק נמצא אתר היסטורי לזכרו של אלכסנדר גרהאם בל, ממציא הטלפון, שהיה לו בית קיץ בבדק. במקרה כזה, כדאי ללון בעיירה Port Hawkesbury הסמוכה לכבש המגשר על פני מיצרי קאנסו.
מכאן ואילך, ישנן שלוש אפשרויות של נסיעה להליפקס (Halifax) בירת נובה סקוטיה:
- טיסה ממהעיר סידני להליפקס.
- נסיעה באוטוסטרדה, דרך New Glasgo כפי שבאנו, עד Truro וממנה להליפקס – כשלוש וחצי שעות נסיעה.
- נסיעה דרומה בכביש מספר 16, גיחה לחצי האי Canso. כולל תצפיות וקטעי הליכה והמשך מזרחה, בכביש שמספרו משתנה ל-7. עד הליפקס. אורך הנסיעה כ-5 שעות.
פפינים כבר פגשתם?
הליפקס והדרך היפה מערבה
מצודת העיר הליפקס, שנבנתה בצורת כוכב, נועדה להגן עליה מפני הצרפתים והאמריקאים וכיום מסיירים במקום חיילים הלבושים במדים סקוטים. כדאי מאד לרדת לקו המים וללכת על הרציפים, שם מוצבות תמונות ענק, המנציחות את תולדות המקום. המתחם כולו ציורי להפליא ומתאים מאוד לארוחת צהרים או ערב.
במשך שנים רבות היתה הליפקס שער הכניסה למהגרים אל קנדה. משרד ההגירה הוסב למוזיאון (Canadian Museum Of Immigration), ליד המזח. כדאי לבקר במוזיאון האטלנטי המרתק ובו תצוגה העוסקת ב"טיטניק". בקצה הדרומי של הרציפים מתקיים שוק איכרים. אתר האינטרנט: www.pier21.ca/home
מראה העיר הליפקס מן הים מרשים במיוחד. האטרקציה של העיר היא הסיורים בנמל, שבמלחמת העולם השנייה עגנו בו 7,000 כלי שיט. הסיור המתקיים בחודשי הקיץ והסתיו אורך שעתיים. ניתן לצאת לסיור מודרך ברכב אמפיבי, ברגל, או באופניים.
הנסיעה מהליפקס מערבה, היא אחד משיאי הטיול. בלשכות התיירות מחלקים חוברת ידידותית מאוד ועשירה במידע. ראו גם: www.novascotia.com/southshore
נצא מהליפקס בנסיעה לכיוון דרום מערב, על כביש מספר 333 , דרך החוף (לא בכביש מספר 3, הקצר יותר). הדרך מקסימה ביופייה. אגמים נהדרים ומפרצים ציוריים. הנסיעה ל-Peggy's Cove אורכת כשעה. המקום נהדר. ציור להפליא. מושך אליו צלמים וציירים מרחבי קנדה וארה"ב. מומלץ לצאת לסיור רגלי על הסלעים שבאזור המגדלור. שלטים מזהירים מפני גל פתאומי העלול לסחוף את ההולך אל הים. המלצה שלי על בית הקפה Beals , שהוא גם חנות מזכרות. מקום קטן להפליא. כתובת: 124 Peggys Point Rd, Peggys Cove
השעה היפה ביותר כאן היא בין הערביים, כשהסירות הססגוניות מוארות בגוונים אדמדמים של שקיעה. סמוך למגדלור יש מסעדה ובה אקווריום ענק והסועד יכול לבחור את הלובסטר הספציפי אותו יאכל. אחד המקומות המומלצים הוא פונדק Breakwater Inn. אתר אינטרנט: www.breakwaterinn.ca
העיירות הציוריות של נובה סקוטיה
מכאן נמשיך צפונה על כביש מספר 333. מימין (מערב) לדרך, מראות נפלאים ואין ספור של זוויות פוטוגניות. מקיפים את מפרץ St. Margaret's ואת חצי האי Aspotogen, עד לעיירה הציורית צ'סטר (Chester). זוהי עיירה קסומה הבנויה על מצוק המזדקר מעל מפרץ מאהון. העיירה מפורסמת בעצי הבוקיצה (Elm) והאלון ובבתים המזכירים את אלו של ניו אינגלנד (צפון-מזרח ארה"ב). המקום מושך אליו הרבה נופשים אמריקאים ופנסיונרים קנדיים. נמשיך לכיוון העיירה מאהון ביי (Mahone Bay) ובה בתים ציוריים, חנויות יפות, מרינה ועוד. מכאן יוצאים סיורים בנמל ובמפרצים שסביבו.
התחנה הבאה היא העיר הציורית לוננבורג (Lunenburg), העיר העתיקה היא פנינה אדריכלית והוכרזה כאתר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מומלץ להגיע לעיירה בשעות אחר הצהרים המוקדמות, כדי לשוטט במרכז ההיסטורי שלה ולאורך הרציפים. מדי יום, תלוי בעונה, יוצאים מהנמל 1-2 שיוטים סביב המפרץ (לאן שהרוח לוקחת). אפשר לצאת גם לסיורי דייג. בלוננברג תמצאו גם מסעדות דגים נהדרות, בתי קפה ועוד. בעיירה בתי הארחה בעלי אופי מיוחד. מקומות אליהם באים לא רק כדי ללון, אלא כדי להיות.
מכאן נמליץ לנסוע על כביש מספר 332. כביש זה עובר בנוף יפהפה, של מפרצים, אגמים ווילות מטופחות. ב-Bridgwater לפנות בכביש מספר 325 ומשם על כביש מספר 8 צפונה-מערבה, עד לחלק ההררי והעיקרי של שמורת הטבע Kejimkuk. כאן גם ניתן ללון באזור השמורה. זהו אזור של יערות ואגמים, שהיה פעם ביתם של בני שבט מיקמק (Mikmac). מקום אידיאלי לטיולים רגליים, לרכיבה על אופניים ולשייט בקיאקים. בתקופת השלכת, המראות נהדרים ותמצאו כאן מסלולי הליכה מרהיבים באורך שונה, אל תחמיצו את אטרקציית החתירה בקאנו. אתר האינטרנט: www.kejimkujik.en
כדי להקדיש יום לאי ברייר (Brier) ולשייט הליוויתנים, שנחשב לאטרקטיבי ביותר בקנדה. עדיף ללון באכסניה באזור המעבורת לסינט ג'והן. למי שהגיע מוקדם דיו, נמליץ שלא להישאר בדיגבי, אלא לנסוע מערבה, לכיוון Westport. הטיול המפורסם ביותר הוא נסיעה של כשעתיים דרומה-מערבה, על גבי "צוואר דיגבי" (Digby Neck) שהוא רצועה בזלתית הגובלת במפרץ פאנדי בצפונה ובמפרץ סנט מרי בדרומה. הנסיעה היא על כביש 217 והיא כוללת חציה של שני מיצרי ים, בעזרת מעבורות, עד לקצה לשון היבשה ב- Westport, שבאי ברייר (Brier). מקום אידיאלי לשייט בעקבות לווייתנים וסיכוי טוב לראות לוויתני "גיבן" (Humpback Whale) ולוייתני סנפיר. ניתן להמשיך מכאן אל העיירה המקסימה סנט אנדרוס (St. Andrews) ולהפליג במעבורת (ללא תשלום) אל אי האיילים (Deer Island), שבו מפרצים קטנים ומעגני דייגים יפהפיים.
מכאן תוכלו לחזור במעבורת אל העיר סינט ג'והן ומשם בחזרה למונטריאול או לחילופין להמשיך בנסיעה רצופה עד למדינת מיין, ארה”ב.
גילי חסקין הוא מדריך ומומחה לטיולים: www.gilihaskin.com
מתכננים טיול לקנדה? הנה כמה כתבות במיוחד עבורכם:
- יומיים במונטריאול: מסלול מומלץ לטיול בבירת קוויבק »
- מפלי הניאגרה - מדריך לביקור באזור »
- טיול בצפון מזרח ארה"ב וקנדה - מוושינגטון עד טורונטו »
