מסלול חד יומי בהארדנים

חבל הארדנים הוא אזור עם נופים משגעים, טבע ירוק, טירות עתיקות ומבנים יפים - אם הגעתם לעיירה Awenne תוכלו לקחת משם טיול של יום שלם עם הרבה פעילויות ייחודיות - תצאו בבוקר לרכיבה קצרה על סוסים בארדנים, בין הרים וגבעות, יערות מסתוריים ועצים ענקיים - בליווי מדריך שיספר לכם על ההיסטוריה באזור. באמצע היום תגיעו ל-Champs Robin, שם יקדמו את פניכם בארוחה טעימה, ברביקיו עם בשרים שתבקשו ותוספות. לאחר מכן תצאו לטיול בכרכרות סוסים להמשך הטיול בארדנים. - מה שבטוח - כשתחזרו למלון בערב תהיו מרוצים ושבעים מאוכל טעים ונוף מדהים. הטיול עולה כ-300 יורו וכולל הכל + ארוחת בוקר, ערב, צהריים.

העיר דורבאי הנחשבת לעיר הקטנה ביותר בעולם וכיום מונה 10,000 תושבים, היא עיר מאוד יפה ביום, אך ניתן לערוך בה גם סיור לילה ולראות את כל המבנים המדהימים מוארים: cliffrock הינו מגדל עם היסטוריה ארוכה ומעניינת, תוכלו לראות את הבתים היפים של העיר, תוכלו להתיישב בבית קפה, או לעבור בין החנויות - דורבאי היא עיר קטנה מאד וגם יפה מאד גם בלילה.

בדרכנו מהאן סור לס לבויון (Bouillon) בחרנו לנסוע בכביש N835 ואחר כך בכביש N952 כדי להגיע ל-Bohan ולהתחיל מהכפר הזה מסלול נסיעה ארוך ומפותל לאורך נהר סמוי עד לבויון. כשתסתכלו במפה תראו כביש מפותל מאוד ונהר לידו ממערב לבויון. הנסיעה בכביש הזה יפה מאוד (וארוכה!). הרבה יערות בדרך, כפרים ועיירות קטנות בעיקולי הכביש, הנהר סמוי צץ ומתגלה ונעלם לסרוגין. הכביש חוצה אותו מפעם לפעם. אנחנו עצרנו ב- bohan עמדנו על הגשר שמעל הנהר. המבט אל הכפר מהגשר מאוד יפה. הסתובבנו ברחוב. עצרנו גם ב- Vresse, עיירה תיירותית. אפשר להשכיר שם קייקים. ב- Vresse יורדים מהמסלול ימינה ל-Laforet. זהו כפר הצמוד ל-Vresse. אין חציצה ביניהם. באתר אינטרנט המרכז את 22 הכפרים היפים בארדנים הכפר הזה (Laforet) נזכר, ונאמר עליו שיש בו בית מלאכה ליצור מריונטות (פינוקיו וורקשופ) וטיילת האגדות. זו הסיבה שעשינו את המסלול הזה לפני ההגעה לבויון ולא לאחר הביקור בבויון. וזאת היתה פשלה. רצינו לראות את הסדנה של פינוקיו. בשעה 4.30 אחה``צ סדנת המריונטות היתה כבר סגורה ממילא ואת טילת האגדות לא מצאנו (ראינו שלט ולא הבנו לאן הוא מכוון אותנו). ראינו את המריונטות בחלון ראוה (חמוד, אבל לא סיבה להפסיד את בויון). כשהגענו לבויון, לא נתנו לנו להיכנס למבצר. הגענו לפני שש, אבל הקופות נסגרות קודם לכן. 

נחזור למסלולנו היפה (למרות שכבר גיליתי את הסוף העצוב). במעלה הכביש קצת לפני העיירה Rochehaut, ראינו שיש מרפסת נוף בצד הכביש. ירדנו מהמכונית וראינו את הכפר פרן (או משהו כזה) במבט מלמעלה. מקסים ומדהים! אין מה להוסיף. בנקודה הזאת הזדרזנו להגיע לבויון, אבל כפי שכבר סיפרתי אתם יודעים את הסוף. בבויון ראינו את העיר מהמבצר (מבחוץ), גילינו שביל מדרגות היורד למטה וניסינו להתקדם בו מעט (בשביל להרגיש בכל זאת איזושהי חוויה מהמקום) ועלינו חזרה. העיר בויון יפהפיה במבט מלמעלה. הרווחנו אותה בכל זאת. ירדנו לעיר, טיילנו לאורך הנהר ונכנסנו למסעדה. למחרת פיצינו את עצמנו בטירה מהאגדות במדינת לוקסמבורג. על כך סיפרתי בטיפים שכתבתי על מדינת לוקסמבורג. טוסו לשם, מומלץ בכל לב. גם שם כמעט הייתה פשלה בנסיון לתפוס הרבה מעל ליכולת, אבל הסוף היה טוב. אחר כך התחלנו ללמוד (קצת איטיים בהבנה, מה לעשות?) 

אני אומרת שוב,- הכביש המתפתל הזה לאורך הסמוי הוא יפהפה, ואם היינו עושים אותו בערב, לאחר הביקור בבויון, הכל היה נחמד וטוב. הנסיעה בו אורכת הרבה זמן. היינו שם ביומנו השני בבלגיה ועדיין היו הרבה כוחות לבתי הגדולה, ששתפה איתנו פעולה בענייני נופים. הקטנה נאלצה לסבול את העניין הזה (לא עינוי דרמתי, אבל אם אתם רק עם ילדים קטנים, אז אולי זה לא מתאים). עוד משהו קטן מהחוויה של המסלול הזה: ביום הקודם עשינו את המסלול מנאמור לדינאנט. יש הבדל גדול בין נהר המוז לנהר הסמוי. על המוז יש תחושה שהציויליזציה במלוא עוצמתה, הנהר רוחש חיים. בנסיעה אל הסמויי מהאן סור לס ואחר כך לאורך הנהר, הייתה לנו קצת תחושה של התרחקות מהציוויליזציה, היערות, הנהר הנגלה ונעלם, הכפרים הקטנים, יש יותר מסתוריות והתחושה היא של אזור פריפריה נידח, אבל... יפה, יפה.

בהמשך הטיול היה לנו עוד יום נוסף בארדנים (פסטיבל באחד הכפרים +שייט) ובמקביל התחלנו גם להתרחק מהאזור (ברוג`, לוקסמבורג, אפטלינג ומשולש הגבולות), וכמובן שנסענו באוטוסטרדות. אבל ביום הלפני אחרון לשהותנו בבלגיה, בדרך חזרה ממשולש הגבולות, ביקשתי רשות ממשפחתי לעשות נסיעת פרידה מדרכי הארדנים היפהפיות. באוטוסטרדה E25 ממאסטריכט ירדנו לאוטוסטרדה של אכן E40 וממנה לאוטוסטרדה העוברת ב- Verviers. ירדנו מהאוטוסטרדה ביציאה לספא. העיר ספא מאוד מצאה חן בעיני. יש בה שילוב של עתיק (שימו לב- לא בתים ישנים בני מאה ומשהו שנים שרואים הרבה בארדנים, אלא עתיקים ממש) ובתים חדשים לחלוטין (בתי קומות מכוערים). אני אוהבת את השילוב הזה של ישן וחדש. יש תחושה חזקה של עיר מתפתחת עם חיים והיסטוריה, הרבה אותנטיות. מספא המשכנו ל-מAywaille ומשם לדרבוי, כדי להבין מה הדיבור על העיר הקטנה הזאת. בעלי אמר שיפה שם. לי זה נראה מלאכותי ופלצני (תסלחו לי על ההתבטאות). משם נסענו בדרך שנראתה לנו הקצרה והמהירה ביותר לכפר הנפש שלנו דרומית לדינאנט. האזור שראינו עוד החל מהאוטוסטרדה ל-Verviers (גם זו נראית עיר תוססת של ישן וחדש, אבל חלפנו עליה מהר כי הנסיעה היא על אוטוסטרדה, ולא היה לנו זמן וכח לרדת ולטייל בה ברצינות) ועד סמוך לדרבוי מקסימה ויפהפיה. לקראת דרבוי הנוף נעשה פתוח יותר, אזור חקלאי, פחות יערות, הרבה סוסים, פרות וכבשים. זהו נוף נעים ופסטורלי (אין דבר כזה נוף מכוער) אבל פחות מסעיר לדעתי מאזור Spa ו Aywaille.