מסלול חד יומי בקונמינג

1. נקודת ההתחלה היא בתחנת האוטובוס המזרחית של קונמינג. Kunming Eastern Bus Station (昆明东部汽车客运站) לשים לב- יש כמה תחנות. הקפידו לבחור בנכונה.
2. קניית כרטיס – מומלץ להדפיס את השם מראש בסינית ופשוט להראות. 昆明 - 石林 אומר קונמינג - שילין. מחיר כרטיס כ-40 יואן לכל כיוון. ברחבי התחנה פזורים שלטים כחולים (ראה תמונה) באנגלית. אל תבנו על זה, כי כיוונים זה לא צד חזק של חיצים סינים- אבל זה נותן מושג כללי לאיזה איזור בתחנה ללכת. כשמראים לאנשים את הכרטיס הם יכוונו אותכם איפה האוטובוס. נסיעה של כשעתיים. מתחנת ההגעה עד הכניסה לפארק יש כעשר דקות הליכה. זה קצת מבלבל (כיוונים בסינית, זוכרים?) והכי פשוט לסמוך על חוכמת ההמונים וללכת לאן שכל הסינים הולכים.
3. בכניסה לפארק רוכשים כרטיס כניסה+כרטיס לאוטובוס של הפארק. סך הכול 200 יואן. יקר, אבל שווה. מסביבכם כרגע מיליון סינים מסודרים בקבוצות, המדריך של כל קבוצה צורח במגפון ומנופף דגל קטן והקבוצה עצמה מצטלמת כאילו אין מחר. הצפיפות הבלתי נסבלת הזו חולפת ברגע שתעברו את אזור הכניסה ותתקדמו לתוך שבילי הפארק. הסינים לא מתקרבים לשם ורוב הפארק שקט נעים ומדהים.
4. למיניבוס הפנימי שבע תחנות בהן אפשר לעלות ולרדת. כל תחנה היא בסיס לטיולים מעגליים בכל רמת קושי וכל אורך זמן. לא צריך לתכנן כלום – פשוט ללכת ולהנות. אנחנו עשינו סיבוב אחד מעגלי במיניבוס רק כדי להבין איך נראה הפארק ואחר כך בחרנו מסלולי הליכה. (שלנו התחיל בתחנה הרביעית, אבל יש אינסוף). בילינו שם כארבע שעות מרתקות בנוף נהדר (אפשר גם יותר) וחזרנו אל תחנת האוטובוס. רכשנו כרטיס חזור במקום. אוטובוס לקונמינג יוצא כל 30-40 דקות.
 

מומלץ מאוד – יום טיול מצוין. לא כדאי בגשם (השבילים מאוד חלקים כשרטוב ואין מחסה מהגשם).

בלאופינג, עיירת שדה, שפעם בשנה יש לה עדנה, כאשר שדות הליפתית פורחים סביבה בפברואר, אפשר להסתדר נהדר אם יודעים סינית. אנחנו הלכנו לראות את שדות הליפתית הפורחים על פי המלצה מהאיטרנט ועל פי הכתוב באתר רדיו סין בעברית. ע"פ ההמלצות עיר תירות עם מלונות ומסעדות. במציאות נראית כמו עזה. סינית אנחנו לא יודעים. בקושי רב הצלחנו להסביר בשעת ערב, לנהגת מונית, שאנחנו מחפשים מלון לישון. היה לה קשה מאוד להבין. לקחה אותנו לכמה מקומות לא הגיוניים. בכל העיר הסתובבנו בחיפושים. לבסוף לקחה אותנו למלון הכי יקר אבל נורמלי.

זה היה לילנו השני בסין ועדיין לא ידענו שאפשר ורצוי מאוד להתמקח. לא מצאנו בסביבתו מסעדה שאפשר לאכול בה. קנינו מצרכים יבשים במכולת ואכלנו בחדר. בבוקר הצלחנו בכוחות המילון והתמונות של הליפתית הפורחת להסביר שאנחנו רוצים נהג לטייל איתו. הביאו שניים אחד חשב שזכינו בלוטו ועם השני התמקחנו וצחקנו ובכינו ולבסוף הגענו למחיר יקר אבל יכולנו לסבול אותו. הוא ליווה אותנו, ניסה לעזור בכול מקום, הלך איתנו בשמורה את כל המסלול בכדי שלא נפספס אף פינה. 

לקח אותנו לתחנת האוטבוס ועזר בקניית הכרטיסים והיה נחמד. יחסית לסיני הוא יצא מעורו. הוא דיבר סינית פרפקט בלבד. הסתדרנו בכול זאת. אחרי הטיול עם הנהג, מצאנו מסעדה טובה ליד התחנה המרכזית כאשר חזרנו לקווימנג. היתה שם משפחת תירים סינית והם עזרו לנו להזמין אוכל טעים מאוד.הכול חוויות ומיליארד סינים לא טועים. מצרפת את כרטיס הביקור של המלון וגם את הכרטיס של הנהג. תהנו בלאו פינג הסינית עם הסינים.

אם אתם מטיילים בסין לאחרונה ודאי שמתם לב לעלייה המטורפת במחירים בכניסות לפארקים, שלעתים מגיעה לפי 5 ממה שכתוב בלונלי 2005. הנה טיפ שיחסוך לכם 150 יואן...ישנה תחנת אוטובוס חדשה בקונמינג, משמאל לתחנת רכבת (שאתם באים מהעיר), שם עולים על אוטובוס ישיר לשילין (שעה וחצי, 20 יואן). בשילין האוטובוס עוצר בתחנה ליד הדואר, כ-100 מטר מהכניסה לפארק. בצומת זו פונים ימינה לתוך הכפר והולכים על השביל עד שהוא מתפצל, בפיצול זה לוקחים את השביל התחתון ויוצאים מהכפר (אגם מימינכם ועמק עם שדות חקלאיים מולכם). חוצים את העמק ובשלב מסוים מטפסים על הגבעה משמאלכם (אקליפטוסים וכמה מצבות) שבפסגתה כבר תבחינו ביער האבנים מולכם. רדו מהגבעה לשביל ההיקפי של השמורה וטיילו בה להנאתכם, בסיום צאו דרך השער הראשי (הגשר ליד האגם). ביציאה עלו עם הכביש שמאלה כ-50 מטר לתחנת אוטובוס שם תוכלו לקחת אוטובוס חזרה לקונמינג (10 יואן, סביר להניח שירצו יותר, תתעקשו).