הר פוג'י

Mt Fuji

מומלץ רק למי שמגיע ליומיים שלושה, כולל הר פוגי, וחובב אונסנים.מי שמגיע לטיול יום חייב לדעת {כפי שקרה לי בעומדי בתור לרכוש כרטיס יומי } כי ייתכן והאתרים ייסגרו בשל מזג אויר ללא התראה, בום! ישנם אתרי טבע מעניינים יותר.

משינז'וקו שבטוקיו יוצאים אוטובוסים מקומה ארבע Expressway Bus Terminal לתחנה מספר חמש בהר פוג'י, (תחנת סובארו). יש להזמין מקום מראש מהאתר בחינם כאן. חייבים להדפיס את ההזמנה ולהגיע איתה לקופה חמש (אדום) שבטרמינל. 2,700 ין לכיוון כשעתיים וחצי.

הזמנתי כרטיסים לאוטובוס האחרון שיוצא משינז'וקו ב-15:45 ולאוטובוס הראשון שיוצא בבוקר מתחנה מס' חמש (סובארו) בשעה 10:00. חובה להצטייד בבגדים חמים: אני הבאתי פנס ראש, חולצה טרמית, פליז דק, סופטשל, כובע גרב, וכפפות.

בתחנה חמש יש חנויות, מסעדות וטוריסט אינפורמיישן. יבקשו ממכם לשלם 1,000 ין בתחילת העלייה. ניתן לקנות מקל פעמונים, 1,000 ין, ולאורך הטיפוס ניתן למלא אותו בחותמות צרובות. כל חותמת 300 ין.

התחלתי לטפס בשעה 19:15, חשוב לשים לב לשילוט לאורך הדרך, יש שביל שמיועד רק לעליה, יש רק לירידה ויש גם לשבילים אחרים. לאורך כל המסלול שלכם תלכו בשביל Yoshida. בדרך עוברים בתחנות ממוספרות מ-5 עד תחנה 10. כאשר ב-7 ו-8 יש צוותים עם רופא לעזרה. ישנן בקתות נוספות וניתן לקנות מזון, שתייה ולנוח/ לישון. ב-23:30 הגעתי לבקתה 8 האורגינאלית, שם עקב הרוחות והמזג האוויר הקפוא שהיו על ההר החלטתי להכנס לישון עד 3 בבוקר. משם המשכתי ולקראת הסוף מתחיל להווצר פקק אנשים עקב חיבור עם שביל נוסף. הגעתי ב-4:50 לפסגה ואז השמש התחילה לצאת. הנוף מדהים מהפסגה, שווה כל כאב וסבל. למי שלא עייף ניתן לסייר בלוע ההר.

לגבי הירידה: היא מתחילה בשער שלא עליתם בו לפסגה. נמצאת ליד הגבוהה משמאל. לשים לב שבתחנה 8 יש פיצול לשני שבילים, אחד אדום והשני לשביל צהוב (Yoshida) שאותו אתם צריכים. בתחנה 6, השביל מתפצל לסובארו ואותו אתם צריכים. לא להמשיך. עם Yoshida. סך הכל העלייה היא כשש-שבע שעות והירידה כארבע שעות.

הר פוג'י הוא ההר המקודש והמפורסם ביותר ביפן, הוא הר געש כבוי וצורתו חרוטית מושלמת, אך נשמע שרק במעט מאוד מימות השנה ניתן לחזות בו, בגלל העננים. עונת הטיפוס היא יולי אוגוסט (עקרונית, אפשר לטפס גם בתקופות אחרות, אך קשה יותר לוגיסטית). בתקופה זו יש אוטובוסים כמעט כל שעתיים בערך מקאוואגוצ'יקו (ליד תחנת הרכבת) לתחנה החמישית, בה מתחיל הטיפוס (אפשר גם לטפס ממש מבסיס ההר, אך זה ממש למשוגעים לדבר). האוטובוסים מתחילים מ-8:00 (אם אני זוכרת נכון) והאוטובוס האחרון לחזרה הוא 20:00. הנסיעה הלוך חזור עולה 2,000 ין.

ההר הוא בגובה 3,776 מטרים, הטיפוס מתחיל מגובה 2,200 מטר בערך. השביל נוח מאוד להליכה (כל ההר הוא מעין אפר וולקני) הכל בנוי ויש מעקות במקומות מסוכנים (לא הכי יפה ויזואלית), הדרך מאוד ברורה ויש תמיד זרם של אנשים נוספים. הטיפוס לוקח בערך שש שעות, יש 10 תחנות בדרך (ומתחילים מהחמישית), בכל תחנה אפשר ומומלץ לעצור לנוח קצת (כי קשה לעצור בין התחנות). אפשר לקנות שם מים וחטיפים ולהיכנס לשירותים - כל זה במחירים מופקעים, כמובן. בקצה ההר מקיפים את הלוע של ההר געש (אנחנו גם נכנסו לתוך המכתש כדי לראות מקרוב), זה לוקח בערך שעה, והירידה למטה היא מהירה להפליא (קצת כמו בדיונות) אפשר ממש לרוץ למטה, רק להיזהר לא ליפול.

יש שם הרבה אזהרות לגבי הטיפוס על ההר, אבל סך הכל הוא מאוד פשוט, רק קצת ארוך ואפשר בכיף לעשות אותו ביום אחד בלי לישון שם בלילה (לדעתי גם עדיף, כי אז רואים את כל הדרך ואת הנוף מההר וגם מזג האוויר ממש מתקרר בלילה). תביאו איתכם מים, אוכל ובגדים חמים, ותוודאו שאתם מגיעים לתחנה החמישית בחזרה בזמן כי האוטובוסים לשם ומשם עלולים להיות מאוד מלאים וכדאי לוודא שיש לכם מקום.