מסלול עד שבוע בדבלין

אנחנו בני 60 שאוהבים לעשות טיולי הליכה. החלטנו השנה לעשות את שביל וויקלו ונעזרנו באתר למטייל וכן בכתבות באתרים על השביל. אפשר להזמין לינה והעברת הציוד כול יום - אנחנו הזמנו את הלינה והעברת הציוד דרך אתר חופשת הליכה באירופה בישראל - השירות היה מעולה.

בסך הכול הלכנו 6 ימים. יצאנו מדבלין, פארק מארלי שנמצא 4 ק”מ ממרכז העיר, הגענו באוטובוס. ביום הראשון הלכנו 22 ק”מ, עליה 600 מטר, הגענו לכפר Enniskerry, לינה ב-Coolakay House. בערב בעלת המקום הסיעה אתנו לאכול במסעדה.

יום שני הליכה ל-Rouhdwood, הליכה 15 ק”, מ עליה 500 מטר, לינה ב-Lougn Dah.

יום שלישי הליכה ל-Roundwood, הליכה 14 ק”מ, עליה 350 מטר, לינה ב-Clohdara Bb.

יום רביעי הליכה לGlhmalure, הליכה 16 ק”מ, עליה 400 מטר.

יום חמישי הליכה ל-Augnrim, לינה Butlers, הליכה 14 ק”, מ עליה 550 מטר.

יום שישי חזרנו עם רכבת לבלפסט והמשכנו את הטיול באירלנד.

.יש לציין שבכול השבוע שהלכנו לא היה גשם, הדרך עוברת בחלקה ביער, השביל רחב, מסומן נהדר, לא השתמשתי במפה שקבלנו, בכול פניה יש שלט. אפשר לעשות את השביל יותר ימים הנוף ירוק והרבה נחלים, הלינה בחלקה בבתי האיכרים כללה ארוחת בוקר שכללה ביצה, תה, קפה, ריבה, וקורנפלקס. התיקים תמיד חיכו לנו בבתי הארחה. ארוחות ערב אכלנו בפאב בכול כפר.

כולם אומרים שאין מה לעשות בדבלין יותר מיומיים אבל היינו שלושה ימים וחצי בדבלין והיינו יכולים להישאר אפילו עוד, וכן, חרשנו את העיר בצורה אינטנסיבית. בדבלין הכל נפתח ב-9-10 בבוקר ונסגר ב-5-6 בערב ככה שכל יום אפשר להיות ב-2-3 אטרקציות.

נחתנו ב-12 בצהרים, ככה שהיה לנו רק כמה שעות. עד שהתארגנו בחדרים בדירה היינו בעיר בשעה 14:00. הזמנו מראש סיור חינמי בעיר, אבל היה לא ממש מוצלח בגלל המדריכה שנראה לנו שזו הפעם הראשונה שלה כמדריכה. יש לציין שהסיור הוא לא בדיוק חינמי, כי בסוף נהוג להשאיר טיפ כרצונכם. באותו יום הספקנו רק ללכת לקתדרלת קרייסט צ'רץ. וכמובן לאכול פיש אנד צ'יפס ממש ממש טעים בחנות קטנטנה (אבל זה הפיש אנד צ'יפס המקורי, אז מה? לא נאכל?) Leo burdogk.

ביום השני היינו בטריניטי קולג', בקתדרלת סנט פטריק ובפארק Marrion ששם היה יריד עם פעלולנים, משחקים ואוכל וכל טוב.

ביום השלישי היו לנו שלושה סיורים – מבשלת הבירה גינס, כלא קילמינהיים, ומפעל ויסקי ג'יימסון. יום מאוד אינטנסיבי, כי גם להגיע ממקום למקום לוקח זמן.

ביום הרביעי היינו בטירת דבלין, בפארק St Stephen's Green ובקניות.

סטודנטים – יש הנחות בכל מקום אז מספיק להביא תעודת סטודנט ישראלית וזה עובד. יש מקומות שמתעקשים לראות את התעודה ויש שלא.

תחבורה – אנחנו היינו ארבעה אנשים אז היה מאוד משתלם לנו לקחת מוניות כי זה גם חוסך המון זמן, גם זה עולה כמעט כמו בתחבורה הציבורית וגם מאוד זמין כי מחוץ לכל אתר תיירותי מחכות מספר מוניות.

פאבים – ישבנו בערבים בפאבים. יש אווירה טובה ואם יש משחק כדורגל אז כל הפאב על הרגליים :)

היה כיף, מומלץ מאוד.

אנחנו שהינו בעירייה דאנדאלק, שהיא בערך 45 דקות נסיעה מדבלין. את הטיולים מחוץ לדבלין הזמנו במרכז התיירות בדבלין אז עלינו על אוטובוס משם. 

יום 1 - את היום הראשון בילינו בדאנדלק, עיירה קטנה וציורית. אין הרבה מה לראות, רק לחוות את האווירה המקומית. האווירה נורא כפרית ונחמדה.

יום 2 - אותו בילינו בדבלין הגענו למרכז התיירות ומשם גם לקחנו סיורים ל-3 ימים הבאים ומשם עלינו על האוטובוס ONOFF ואז סיירנו ברחבי העיר. אזהרה חשובה - יש את רשת חנויות המזכרות carroll`s ולדעתי האירים מכינים את המזכרות הכי שוות בעולם אז תתכוננו לבזבז (לטובתם ייאמר שזה לא יקר).

יום 3 - סיור להרי ויקלו (אסור לוותר בשום אופן!). המקום קסום יש שם נוף ציורי שמרגישים שהולכים בתוך תמונה או סצנה מסרט רומנטי. המקום היפה ביותר שראיתי בחיי (וטיילתי בלא מעט מקומות).

יום 4 - טירת טלבוט

יום 5 - אתר ניוגרנג

נחתנו בדבלין. מהשדה, נסענו במונית למלון Wynn'sHotel בכתובת: Lower Abbey Street 35-39. המלון ממוקם במקום מרכזי בעיר, נוח להגעה לאתרים ומרכזי הקניות סביבו. פקידת הקבלה הייתה אדיבה בצורה יוצאת דופן. קבלנו חדר מרווח ונוח, הפונה אל הרחוב. ויצאנו לטיול היכרות ראשוני. 

חצינו את נהר ליפי Liffey על גשר אוקונול ונכנסנו לרובע טמפל בר Temple bar המלא בפאבים, סואן במוזיקה, וגדוש צעירים. לא תכננו, אבל "נפלנו" על "יום ארתור" לזכרו של ארתור גינס, מייסד מבשלת הבירה "גינס", והחגיגה באה לידי ביטוי בפאבים ובחנויות. ערכנו ביקור באחד הפאבים, להקה קצב "הנעימה" בווליום גבוה… כל ארבעת קומותיו היו גדושות במחזיקי כוסות רועשים ועליזים... יצאנו מהרובע, חצינו שוב את הנהר, והפעם צפונה, על גשר גרטן Grattan Br. עד למדרחוב ברחוב הנרי Henry St. הגדוש בחנויות ענק וכל המותגים המפורסמים. ממנו, המשכנו אל "המחט"The Spire במפגש עם רחוב אוקונול. סיימנו את הטיול בפאב נחמד, שקט יחסית, Madigan's No.4 הנמצא מול פתח המלון, עם מוזיקה אירית טובה וארוחת ערב טעימה.

למחרת, יצאנו לטיול בעיר. הלכנו מזרחה לאורך גדתו הצפונית של הנהר, עד בית המכס The Custom House, חצינו את הנהר דרומה, ופנינו אל הטריניטי קולג' Trinity college, אשר חצרו הייתה גדושה בדוכנים ופעילים, שקראו להרשמת הסטודנטים החדשים, לאגודות השונות. טיילנו לאורך ה-College St. שהופך ל- Dame St., עברנו על פני בית העיריה City Hall, למצודת דבלין Dublin Castle ומשם לקתדרלת סט. פטריק St. Patrick's Cathedral. משם, המשכנו לביקור (14.4 יורו למבקר) במוזיאון מבשלות הבירה של גינס Guinness Strorehous, שבע קומות המציגות את התהליך של הייצור וכל הסובב סביב הבירה. במרום הבנין - בר עגול המשקיף על העיר סביב. קצת צפוף, אבל נמצאו הכורסאות, לשבת וליהנות אל מול הנוף היפה, עם כוס משקה ביד. ירדנו שתי קומות, שם עברנו קורס מזיגת בירה. הוסמכנו כמוזגי גינס...Has crafted the perfect pint of Guinness. מיותר לציין כי לאחר גמיעת עוד פיינט של גינס, הקטע הרגלי – קוצר וחזרנו למלון רכובים, ברכבת הקלה - "לואיס" (Luas), שתחנתה צמודה לפתחו.

לאחר התאוששות... יצאנו לטיול לאורך רחוב אוקונול O Connell St והמשכנו דרך רחוב פרנל Prnell St - מערבה עד רחוב מור Moore St. ואיתו דרומה, דרך השוק למדרחוב והחנויות ברחוב הנרי, ומשם דרך רחוב ליפי העליון Liffey St. upper לרחוב ליפי התחתון, חצית הנהר על גשר הולכי רגל Merchanto Arch ל"טמפל בר" והמשך דרומה, לאורך Suffolk St. עד למידרחוב גרפטוןGrafton St. הסואן ולאורכו, עד לפארק היפה St. Stephen's Green. את ארוחת ערב סעדנו ב-Eddie Rocket.

ביום הראשון נסענו לטירת מאלהייד (פחות מעשרים דקות נסיעה משדה התעופה לכיוון צפון) - הטירה היפה ביותר שראינו בכל השבוע הזה (מבפנים). את שרביט המנצחת בהלם שלקינו לאחר שראינו את הגנים שלה - אחוזת פאוארסקורט. בסביבת דבלין יש כמה עיירות ובשל העיכוב נאלצנו לישון באחת מהן- אניסקרי. מאוד כדאי להימנע משינה בקרבת דבלין, כי הם יקרים וללא סיבה (שילמנו 90 יורו לשנינו והחדר או הסביבה לא הצדיקו את זה). 

ביום השני היינו באזור גלנדלוק ועשינו סיבוב של שעתיים באזורים הנמוכים. האזור יפיפה ושווה ביקור. אם אין לכם כח ללכת לבד ובלי הסברים ראינו שיש גם סיורים מודרכים שיוצאים מדבלין לסיבוב בהרי ויקלו. את הלילה בילינו בקילקני - עיר קטנה ומדהימה. במרכז העיר יש מלון קטן שמסומן עם תלתן, אבל בעד חדר טוב שילמנו רק 50 יורו (כל מחירי הלינה הם לזוג). כל הצוות היה נחמד ובערב גם הלכנו לפאב קרוב לראות הופעה של מוסיקה אירית. האירים שמחים ונחמדים מאוד. 

למחרת המשכנו לווטרפורד, שבעיירה עצמה לא מצאנו מה לעשות, אבל מפעל הקריסטל שנמצא קצת מחוץ לעיר מצדיק את כל המחמאות שניתנו לו עד כה. Mahon Falls נמצאים עוד לפני Dungarvan ולא באיזור. היה רגוע ונחמד והמפלים גדולים וטבעיים (למה ישראל לא מקבלת שמינית מהמים שיש שם?!). את הלילה בילינו ב- Youghal במקום שנקרא Devon View. סבתא שלו היתה יהודיה ולכן (או בגלל שזו לא העונה והמקום היה ריק) קיבלנו את חדר המלכות בסגנון של ימי הביניים בעד 55 יורו. ומילה על ארוחות הבוקר המסורתיות- בייקון וביצת עין מפוצצים בשמן, כולל קורנפלקס ולחמים. מחזיק עד אחה``צ המאוחרות. 

ביום הרביעי הגענו לקורק- שיעמום מוחלט ואפילו הנהר לא מעניין. היינו בהוסטל BRU, שהוא הוסטל נחמד וזול (21 יורו לאדם). למחרת נסענו באוטובוס לדבלין (10.5 יורו לאדם). אבל דבלין זה סיפור אחר לגמרי. 

מזג האויר היה מצוין יחסית ואסור להחזיק מטריה! כמעט ואין תיירים, רק אתם והטבע. מדהים!

הוויקלו מתחיל רשמית ב-Marlay Park (קצה דרומי של דבלין) ומסתיים ב-Clonegall. (כמובן שאפשר גם לעשות בכיוון ההפוך). למה ``רשמית``? כי תמיד אפשר להתחיל מהאמצע (כמו מאזור Laragh שליד גלנדאלוך). הכל תלוי כמה ימים אתה רוצה ללכת.

קמפינג מוסדר יש רק אחד והוא ב-Roundwood (וגם זו סטייה של משהו כמו 6 ק``מ מהדרך). 

אפשר להביא שק``ש ואוהל ולישון בדרך, כל עוד אתה מבקש רשות מבעלי השטח (החוואים, לרוב). באופן עקרוני, לינה בתוך הוויקלו עצמו (האזור ששייך לממשלה, לרשות הפארקים או משהו כזה) היא אסורה. (אני אישית ראיתי אנשים כן לנים לאורך הדרך, אבל, נו...).

חוץ מזה, אם אתה עם אוהל אל תשכח להביא כיסוי נגד מים כי גם אם אין גשם, הלחות משאירה לא פחות מים בבוקר.