מידע חיוני נוסף במונגוליה

לאחר התלבטויות רבות של איך לטייל במונגוליה, החלטנו לטייל עצמאית ולהתגלגל במדינה באמצעות טרמפים ותחבורה ציבורית. לא התחרטנו לרגע. על פניו נראה שקשה להסתדר במונגוליה ועניין הוואן הוא פתרון נוח מאוד, לדעתי לא כל כך קשה להסתדר במדינה, יש אוטובוסים למקומות המרכזיים ולמקומות היותר נידחים יש או מוניות שירות של המקומיים או עניין הטרמפים שגם הוא לא סיפור גדול, רק צריך לדעת איפה לחכות.

ברוב הגסטהאוסים בערים שמהם יוצאים לטרקים בעל המקום יודע אנגלית, ויכול לעזור במידע על התארגנות הסעות וכו'.

יתרונות של טיול עצמאי: טרמפים תמיד מביאים לסיפורים נחמדים, לאירוחים ולחוויות עם המקומיים. הטיול הוא דינמי ולא קובעים תכנית של 30 יום מראש.

בסופו של דבר, החוויה שלנו הייתה ממש טובה, מאתגרת ומעניינת פגשנו המון אנשים והתגלגלנו לקמפים עם משפחות מונגוליות, והרגשנו שיצא לנו להכיר ממש מבתוכו את המדינה.

הלינה במונגוליה באזורים שמחוץ לעיר הבירה מתבצעת בגרים או בשמם היותר ידוע – יורטות.

בדובר במבנה עגול המזכיר במעט אוהל והוא מבנה הניתן לפרוק והרכבה מהירים ולכן הוא בשימוש בעיקר אצל המונגולים הנוודים.

הגר עצמו מאובזר באופן בסיסי ביותר, ויש בו 2 או 3 מיטות בלבד. בגר אין חלונות ולכן האיוורור בו די גרוע ובימי הקיץ, די חם בו.

השרותים נמצאים במבנה מרכזי הנמצא באמצע המחנה כמו גם חדר האוכל.

בסה”כ מדובר בחוויה מעניינת וכנראה למטייל במדבר הגובי, אין אפשרויות לינה אחרות.

פגשתי מדריך מונגולי שסיפר לי שישראלים רבים מתארחים אצל משפחות מונגוליות, אוכלים או ישנים ובסוף לא משאירים מתנות. מסתבר שתרבותית נהוג להשאיר למארחים אוכל (סוכר, מלח, אורז), ציוד לבית הספר או נרות, גפרורים או משהו שימוש לבית.

המשפחות במונגוליה לא אוהבים שנותנים להם כסף. מסתבר שישראלים רבים שיוצאים לטיול עם מדריכים ועם סוסים, לא יודעים זאת ואחרי שהם אוכלים או ישנים לא משאירים כלום למשפחות (כי הם חושבים שהכל כלול בטיול), וזה לא טוב כי המשפחות לא מקבלות כסף וגם בגלל שישראלים רבים עושים זאת, יש פחות רצון לארח ישראלים ואפילו הצלחנו לקבל כינוי מיוחד רק לתיירים ישראלים שהפירוש שלו הוא “קמצנים”.

אז אם ישנים בכפרים אצל משפחות או אוכלים שם, נא להביא איתכם משהו – אפשר להביא מהארץ, או לקנות בערים הגדולות ולהביא לכפרים – תזכרו שהם מאוד רחוקים מאזורי העיר וישמחו לקבל דברים שימושיים והם מארחים על בסיס יומי המון אנשים, וכדי שיוכלו להמשיך לעשות זאת, צריך לצ'פר אותם ולהוקיר תודה.

כשטיילתי במונגוליה, פגשתי מדריך מקסים, שסיפר לי שישראלים רבים שישנים בכפרים אצל משפחות או אוכלים שם, לא משאירים משהו כהוקרת תודה.

לפי התרבות המונגולית, לא נהוג לתת כסף, אבל חובה לתת משהו ורצוי שיהיה אוכל כמו סוכר, מלח, אורז או ציוד לבי”ס או נרות, מגבות או משהו לבית, אפשר להביא מהבית מתנות אבל לא חובה. אפשר לקנות בערים לפני שהולכים לכפרים. ישראלים שהולכים עם מדריכים גם צריכים לעשות זאת, כי המשפחות לא מקבלות כסף על האירוח שלהם במונגוליה. הוא אמר שלישראלים יש שם של קמצנים, ואפילו יש לנו כינוי משלנו שפירושו “ישראלים קמצנים”. זה רע מאוד כי פחות משפחות רוצות לארח אותנו, וגם כי זה פוגע להם מאוד בתרבות האירוח באופן כללי. תזכרו שהם מארחים הרבה מאוד אנשים על בסיס שבועי.

אז אנא מכם, הביאו מתנה או משהו למשפחות, והוקירו תודה על האירוח והאוכל שאתם מקבלים. תהנו!

לקראת הנסיעה למונגוליה חיפשנו מפות טופוגרפיות רלוונטיות, היות שידענו שאין כל כך איך להשיג כאלו במונגוליה עצמה.גילינו אתר שקוראים לו loadmap.net. זה אתר עם מפות רוסיות של הרבה חלקים בעולם בקנה מידה של עד 1:100,000. בנוסף, אני מצרפת קישור דרייב ובו קבצים שכבר הורדנו משם כולל קובץ PDF עם המפות חתוכות לגודל A3, כך שאפשר להדפיס בזול בבית דפוס ולקחת לטיול (הדפסת הקבצים המקוריים היא בגודל בערך של גיליון ואלו כבר הדפסות יקרות).

המפות הם של אגם חובסגול, אלטאי טאבן בוגד וגורקי טרלג'. להורדת הקבצים לחצו כאן 

יש כמה דרכים לטייל במונגוליה, אלו הנפוצות ביותר:

טיול מאורגן: נכנסים לסוכנות נסיעות (או אפילו באינטרנט) ובוחרים מסלול שבו מטיילים כשהכל מאורגן ומסודר מראש. יש כאלו לתקופות של בין שבוע לחודש. יתרונות- מוריד הרבה כאב ראש, במיוחד למי שאין לו הרבה זמן ורוצה לראות כמה שיותר. חסרונות - לוקחים למקומות הכי מתויירים שמלאים בקבוצות ובגלל זה מאבדים הרבה מהאוטנטיות של מונגוליה. יקר!

רכב+נהג: אופציה מאוד נפוצה בקרב התרמילאים, שבה שוכרים רכב ונהג (בד"כ ב-UB) ואומרים לו לאן רוצים ליסוע (ברחבי המדינה). יש כמה וריאציות שכוללות בנוסף גם אוכל/לינה/מדריך וכו... כל תוספת, מייקרת את הסיפור. זה יוצא זול אם ישנים באוהלים ומבשלים לבד. חייבים לדאוג לנהג לאוכל! משלמים על הדלק! יתרונות- רואים בדיוק את מה שרוצים, אפשר לשנות מסלולים תוך כדי הטיול ואין הגבלת זמן (אפשר לקחת נהג גם לחודש!). זול! חסרונות- "תקועים" עם עוד אנשים (קבוצה שמתארגנת עצמאית) וצריכים להתפשר על מה שעוד אנשים רוצים, ולא "מה שבא לי".

טיול עצמאי: בדיוק איך שהוא נשמע... עושים בכל לבד! לטוב ולרע! זה לא אומר שחייבים לטייל "סולו", אפשר עם חבר, אבל צריכים לדאוג להכל, והתחבורה הציבורית זה לא הצד החזק של מונגוליה... יתרונות- גמישות מוחלטת ביעדים/זמנים, שמבחינתי זה אומר הכל. חסרונות- חייבים לקחת הכל על הגב כל הזמן, נסיעות קשות בתחבורה מקומית, יכול להיות יקר כשרוצים להגיע למקומות רחוקים ומבודדים 

סוס: מטיילים על סוס... לאן שרוצים. אפשר לקנות/לשכור סוס כמעט בכל מקום במונגוליה ולטייל בו לכמה זמן שרוצים. יתרונות- חוויה מאוד מיוחדת שאי אפשר לחוות בהרבה מקומות בעולם... חסרונות- מאוד מוגבלים... להגיע ממקום למקום עם סוס זה עסק לא פשוט!

אפשר גם לשלב ביניהם.

זה עתה חזרנו משבועיים במונגוליה. התחלנו באולאן בטר והגענו עד חובסגול בצפון. את הטיול ריכז אילן אביב, שהוא נספח התרבות של מונגוליה בישראל. את השרותים הלוגיסטיים קיבלנו מחברת Mongolian Ways, הנמצאת באולאן בטר אך שייכת לבחור ישראלי בשם רון.

השילוב של אילן שכבר עשה 5 מסעות במונגוליה ומכיר אותם, את התרבות שלהם, את האתרים ואת הצרכים הישראליים (למשל האוכל שלהם לא תמיד מתאים לנו) ביחד עם החברה של רון שגם הוא מטייל מושבע, יצרו לנו חוויה בלתי נשכחת של הכרות עם התרבות והצד האתני (השתתפנו בחתונה מקומית, בטכס שמני, ביקור בבית חולים מקומי, בילוי עם המקומיים בדיסקו וכו`) ביחד עם נופים, טבע וצילום. 

השירות שנותנת החברה של רון Mongolian Ways, החל מקפה לאוהל בבוקר הקר וכמובן המזון, האוהלים, הרכבים שבזכותם לא נדרשנו להשתמש בתרופות המקובלות לכאבי גב בגילנו המופלג (בין 45 ל 60) והנהגים שנהגו אותנו בנחישות אך ברגישות, ותאום מקומות הלינה היו מעל ומעבר. וכמובן השיא הוא בשירות ובהדרכה גם של המדריכים של Mongolian Ways שביחד עם התוספות המדהימות של אילן אביב עצמו הפכו את הטיול לחוויה מרתקת.

בקיצור מונגוליה היא חוויה חיובית ביותר שלא נשכח עוד זמן רב. גמענו מעל 1200 ק``מ בלי לפגוש ישראלים אחרים. מה תגידו על זה? הרי זה לא קרה לכם מעולם קודם לכן. זו חוויה, והיות וזו ארץ קשה למטיילים מומלץ בחום לבקר באתר של אילן. אילן עצמו איש מדהים וגם אם אינכם מתאימים לקבוצה הבאה שהוא יוציא בקיץ הבא, הוא בודאי ישמח לתת לכם מידע שימושי, עצות, טיפים ולקשר אתכם למי שצריך

במהלך חודש יולי, ובעיקר סמוך לפסטיבל הנאבאם במונגוליה תפוסת הרכבת מלאה. רצוי ביותר להזמין כרטיסים מראש. זוהי הדרך הנוחה ביותר להגיע מבייג`ינג לאולן בטאר. מי שלא מצא מקומות נשאר עם האפשרויות לשלם על טיסה יקרה או לצאת לדרכים השוממות שבין הבירות. חברות תיירות מציעות חבילות נסיעה בדרכים שונות ומכיוון שאין ברירה אנו נאלצים להיענות. לכן הזמינו מראש.

במונגוליה, רוסית זאת השפה השניה. מה עוד שהכתב המונגולי הוא קירילי, בדיוק כמו הרוסי ודי פשוט ללמוד אותו (בניגוד לסינית). בנוסף, ערוצי הטלביזיה הרוסים הם פופולארים יותר ונקלטים טוב יותר ברחבי המדינה. תתפלאו לראות איך מכמה מילים פשוטות ברוסית, יכולות לעשות את החיים הרבה יותר קלים. שווה לקנות שיחון ברוסית או שפשוט תבקשו מחברים שלכם שילמדו אתכם.