אוזבקיסטן

טסנו 3 פעמים בתוך אוזבקיסטן עם חב'' אוזבקיסטן אירליינס. טיסה מבוכרה לטשקנט (שם שדה התעופה קרוב יותר לעיר מאשר תחנת הרכבת) וטיסה הלוך ושוב מטשקנט לחיווה (Urgench) . כל הטיסות היו מצוינות. מטוסים חדישים ושרות מצוין. אפשר להגיע לשדה רק שעה לפני הטיסה כי שדות התעופה קטנים ולא מאוד עמוסים. מחירי הטיסות נמוכים. גילינו שקיימות מס'' חב'' תעופה נוספות כמו Silk Avia אבל לא טסנו איתן.

נכון למועד כתיבת הטיפ, חשוב לציין שחל גידול בכמות המקומות בהם ניתן לשלם עם כ. אשראי באוזבקיסטן. שילמנו איתו במלונות, במסעדות, בחנויות. מאחר וכמות המקומות בהן ניתן להמיר כספים למטבע המקומי הוא לא גדול, אני ממליץ לעשות את זה בשדה התעופה שם שער ההמרה הוא הוגן. מצד שני בהרבה מקומות שמחו לקבל מאיתנו גם דולרים ויורו ואפילו נתנו עודף במטבעות האלה, כך שכדאי להצטייד בשטרות שלהם בערכים נמוכים.

מידע כללי - יש טיסה ישירה מהארץ לטשקנט. אנחנו טסנו באיר אוזבקיסטן. טיסה נוחה ונעימה שנמשכה חמש שעות.
טסנו במאי 2023- בחודש זה מזג האוויר חם כמו הקיץ הישראלי, אך היו גם פה ושם ימים נעימים יותר.
טיילנו שתי נשים בטיול עצמאי באמצעות רכבות מעיר לעיר. התחלנו בטשקנט, הזמנו רכבת לילה לחיוה, מחיוה רכבת לבוכרה, מבוכרה רכבת לסמרקנד ומסמרקנד- רכבת לטשקנט. בסה”כ- 12 יום.
כרטיסי רכבת ניתן להזמין מהארץ דרך אתר הרכבות האוזבקי.
הזמנו תא שינה בנסיעת הלילה לחיוה. הרכבת מיושנת, ללא מזגן, קיבלנו מצעים נקיים והחזקנו מעמד (היה שווה כדי לראות את העיר העתיקה בחיוה) .
הרכבת לבוכרה - נסענו בשעות הבוקר מחיוה לבוכרה, כעבור שלוש שעות נעשה חם מאוד ברכבת. הנסיעה ארכה שמונה שעות ללא מזגן. טענו שהמזגן התקלקל. בהחלט נסיעה מאתגרת (אבל האתרים בבוכרה הם הפיצוי.)
לעומת זאת הרכבות מבוכרה לסמרקנד ומסמרקנד לטשקנט היו מעולות- נסענו ברכבת אפרוסיאב. נסענו ברכבת חדישה ביותר וממוזגת. היה מוצלח!
נסיעה לאוזבקיסטן היא כמו נסיעה במנהרת הזמן. החברה האוזבקית היא חברה מסורתית, הלבוש מסורתי. תחושה של פעם. האוזבקים התגלו כאנשים אדיבים, מנומסים, ידידותיים, שקטים. האווירה ברחובות רגועה ובטוחה. מזכירה הסתובבנו שתי נשים לבד ברחבי אוזבקיסטן ביום ובערב. לרגע לא חששנו.
אתרים מדהימים בחיוה, סמרקנד ובוכרה. חובה לבקר בחיוה שהיא בעיני גולת הכותרת.
אוכל טעים מאוד- לחם אוזבקי טעים, כיסנים טעימים, מרקים מעולים והרבה בשר ואורז.
הכל מאוד מאוד מאוד זול.
 בערים הלכנו הרבה ברגל וגם נסענו במוניות. בעלי המוניות שהבינו מיד שאנחנו תיירות העלו את המחירים לכבודנו, אבל התמקחות היא חלק מהתרבות האוזבקית. גם עם בעלי המוניות וגם בשווקים.