נהיגה וחניה ביוון

אחרי כמעט שבוע של נהיגה במדינה אני מעוניין לחלוק עימכם כמה טיפים שאני יודע שהיו עוזרים לי אם היית מודע אליהם מראש -

• היוונים נהגים גרועים פי אלף מהישראלים. עוקפים על פס הפרדה רצוף על בסיס קבוע, לא נותנים זכות קדימה לרכבים אחרים או הולכי רגל, טסים במהירויות מדאיגות על כבישים צרים, מתייחסים לרמזורים כהמלצה בלבד, מזגזגים בין נתיבים ועוד. לכן חשוב ביותר לנהוג ביתר זהירות, לא להיבהל אם עוקפים אתכם בצורה מסוכנת ובעיקר לשמור מרחק סביר ככל הניתן.
• תשתית הכבישים באזור זה של יוון במצב רע מאוד, גם בתוך הערים. כל דרך שאינה כביש אגרה סובלת מליקויים קשים דוגמת סימון נתיבים לא קיים, היעדר שוליים, נתיבים צרים, סיבובים חדים ומפתיעים וכו''. לכן צריך לקחת את זה בחשבון כשיוצאים לדרך ולקחת מקדם זמן סביר לכל נסיעה.
• בכניסה לרוב הכפרים המתוירים בזגורי יש חניה מסודרת. ממליץ בחום רב לחנות בה ולהתנייד בתוך הכפר רגלית כדי לחסוך לעצמכם את הנהיגה בתוך הכפר הצפוף והמשופע.
 

ככלל, לא הייתי אומר שהנהיגה באזור מסוכנת מאוד אבל היא בהחלט מאתגרת יותר מכל נהיגה בארץ ולכן צריך לקחת זאת בחשבון אם מחליטים לשכור רכב.

שכרנו רכב מחברת יורופקאר בשדה התעופה באתונה (הזמנו מראש דרך בוקינג) . הנסיעה ללפקדה אורכת כ 5 שעות רובה על כביש אגרה וכל מספק ק"מ יש נקודת תשלום. סה"כ בסביבות 30 יורו. נסיעה מאוד נוחה.

לנהוג ביוון קל ונעים. הנהגים ברובם אדיבים ולא ממהרים, כמעט ולא נתקלתי בעקיפות מסוכנות כמו באיטליה.

כבישי יוון ריקים למדי. חלק גדול מן המכוניות ישן יחסית.המצב הכלכלי כל כך חמור שרבים פשוט חוסכים דלק ולא נוסעים אלא אם כן זה הכרחי. נסענו בכבישים מרכזיים בהם נתקלנו במכונית אחת ל 10 דקות.

ישנם כבישים טובים ההולכים במקביל לכביש אגרה שמהירות הנסיעה בהם סבירה לגמרי וממש אין סיבה לעלות על כבישי האגרה. מחירי האגרה גבוהים מאוד.

חלק מן הכבישים הינו ברמת תחזוקה גרועה ולא פעם נתקלנו באבנים שהדרדרו מן הסלעים ליד הכביש שלא פונו - סעו בזהירות בכבישים אלה.

ברוב הישובים ניתן בקלות לחנות ללא עלות, אפילו בערים לא קטנות כמו יואנינה (80.000 תושבים) ניתן לחנות ממש במרכז ליד האגם ללא תשלום.

אחלק את כבישי יוון ל 3 סוגי בהם נתקלנו
 1) ערים - קשה מאוד מאוד לנהיגה, המעברים צרים כי חוני משני צידי הרחוב בכל מקום, הולכי רגל מתפרצים לכביש ומלא מלא מלא אין כניסה וחד סטרי.
 2) הרים - קשה אבל פחות, הבעייה המרכזית היא שהכבישים מאוד מאוד מאוד מפותלים, אין ולו 50 מטר ישרים. ברבים מהכבישים אין שוליים או מעקה בטיחות, ואיכות האספלט לא משהו. עם זאת התנועה היתה דלילה מאוד. ורוב הנהגים היו אדיבים.
 3) כבישים מהירים - אלו היו כמובן הכבישים המהירים ביותר אבל לא לצפות לכבישים ברמה גרמנית, אפשר לנהוג עד 130 בקטעי מסויימים אבל זה לא נעים (שוב הכביש ללא שול הרבה פעמים ושדה הראייה לא תמיד טוב) .

 אז מה עושים:
 1) הקפידו לשכור אוטו טוב. במידה ואתם לא רגילים לגיר ידני, אל תקחו רכב כזה. ותקפידו להיות ערניים בנהיגה ולתכנן עצירות רבות להתרעננות. יש מקומות מסודרים לעצור לאכול ולשתות.

אם אתם שוכרים רכב ויוצאים לנהיגה עצמית, קחו בחשבון שבנוסף להשכרת רכב, ביטוח ודלק יש עלויות נוספות על כבישי אגרה. בכל כמה עשרות קילומטרים יש נקודות מעבר בהן צריך לשלם עבור המשך הנסיעה. העלות בכל מקטע - בין 2.5 ל-3.5 יורו.

נסיעה מיואנינה לקורינתוס (כ-350 ק״מ) יש 7 תחנות מעבר בעלות כוללת של כ22 יורו. על זה צריך להוסיף 13.5 יורו עבור חציית גשר המיתרים בפטרה. לא זול.

חזרתי השבוע מיוון, נהגתי ברכב שכור באזור יואנינה שבצפון. שוטר תנועה עצר אותי לכאורה על עבירת תנועה, כשהראיתי רשיון נהיגה ישראלי הוא לקח לי אותו בטענה שזה לא תקף ביוון. השוטר הוריד את לוחיות הרכב במקום ונתן לי דו״ח של 700€, ואמר שאוכל לקבל את הרשיון חזרה רק בעוד 60 יום!

נשארתי מקורקעת ביואנינה, נאלצתי לבטל מלון שהזמנתי מראש באזור אחר, ולחפש מלון קרוב לתחנת המשטרה ביואנינה. בינתיים ניסיתי להיעזר ברשויות ישראליות אך לצערי הם לא עזרו לי.

רק למחרת אחרי התשלום (350€ כשמשלמים עד 10 ימים) ועם נייר שמוכיח שהרשיון תקף גם בינלאומי שחררו לי את הלוחיות והרשיון. ראו הוזהרתם! למרות שרשמית אין צורך, כדאי לפני הנסיעה ליוון להוציא בממסי ב16₪ מסמך שהרשיון הוא בינלאומי, ליתר בטחון.

נסענו פעמיים בכבישי אגרה:

1. מנמל התעופה אתונה ליואנינה (איאונינה/יאנינה/ ioannina). כולל מעבר בגשר ריו. סה”כ שילמנו כ-24 אירו במספר תחנות תשלום. האחרונה מיד בסוף חציית הגשר. הכביש על האי לפני הגשר בשיפוצים ולא מאוד נעים, מקווה ששנה הבאה כבר ישתפר אבל כרגע צר, ללא שוליים בחלקים נרחבים ובליווי העקיפות הפרועות של המקומיים זה לאו דווקא חוויה נעימה אבל האלטרנטיבה על היבשה איטית יותר.
2. ממטאורה לנמל התעופה של אתונה. חמש תחנות תשלום וסה”כ 15.3אירו. נסיעה מהירה ונוחה, נוף פחות מלהיב, בטח בהשוואה לנסיעות בצפון או בנסיעה מאתונה ליואנינה.
    המלצה לעצירה יפה לאורך הים: Kamena Vourla שעתיים מנמל התעופה לערך. עיר חוף עם מקומות לכניסה למים (קצת סלעי למוטרדים), ועם מגוון מסעדות ובתי קפה על החוף. ירידה ועלייה בקלות מהכביש המהיר.
 

בכל תחנות התשלום ניתן לשלם במזומן (מטבעות ושטרות), אך לא באשראי בדרך כלל.

שילמנו מראש על חבילת גלישה של 1GB לשמונה ימים. לניווט ומיילים ללא פייסבוק וכדומה. הספיק בהחלט.

הניווט היה באמצעות Google Maps, והיה מאוד נוח ברוב המוחלט של האזורים. בצפון ממש רצוי להוריד מסלולים אופליין (Offline) ולהשתמש בהם כי יש אזורים עם קליטת אינטרנט מאוד חלשה.

במידה ונוסעים בכבישי אגרה יש להוסיף זמן לנסיעה כי הוא לא מתחשב מספיק בעצירות התשלום. בנסיעה של חמש-שש שעות, יש להוסיף כחצי שעה לתשלום ולהתנהגות הנהגים המקומיים. הם לא אוהבים את החלוקה לנתיבים במיוחד (אבל שזה לא ירתיע אתכם, באמת לא חמור בהשוואה לטורקיה השכנה).

נהיגה ביוון:

1. שילוט דרכים רחוק מהמקובל בארצות אירופה וארה"ב. אין כמעט שימוש במספרי כבישים כמקובל בארצות רבות, בשלטים רבים אין ציון מרחק, במקומות רבים יש שילוט ביוונית וחסר שילוט באנגלית, המצב הפיזי של השלטים הוא במקרים רבים בכי רע (מחוקים, מוסתרים, קטנים מדי וכו').
2. Waze – עובד ביוון, אך מחייב חבילת גלישה. מספר חסרונות: ראשית, שמות המקומות המצויינים בווייז הם רק ביוונית, עובדה זו מקשה מאוד על בקרת התמצאות. שנית, צריך להקפיד על רישום מדוייק של היעד כי ביוון עצמה, אותו יישוב נכתב לעיתים בצורה שונה (למשל Mytikas ו-Mitikas), וגם כי קיימים יישובים שונים עם שמות זהים. כתוצאה מכך, לאחר שהווייז מצא את היעד (פעולה שנמשכת לעיתים זמן רב), צריך לבדוק היטב שזהו אכן היעד אליו אנחנו מתכוונים, על מנת לא להגיע למקום אחר. לצורך כך רצוי שתהיה מפה פיזית או גוגל מפס. בדרכים בין עירוניות הווייז די חסר משמעות כי במקרים רבים לא רוצים לנסוע בדרך המומלצת ע"י הווייז. היתרון הגדול של ווייז הוא הגעה לכתובת נקודתית בתוך ערים. אנחנו הגענו למספר כתובות בתוך אתונה, שלא ברור איך היינו מגיעים אליהן ללא הווייז.
3. Google Maps – עדיף להשתמש בטאבלט של 10 אינצ' שנותן פרספקטיבה די רחבה. לגוגל מפס מספר יתרונות: ראשית, שמות המקומות והרחובות ברוב המקרים גם ביוונית וגם באנגלית. שנית, הוא מראה לך בכל רגע היכן אתה נמצא על המפה, וזה לבד מאפשר לנווט בקלות רבה בעיקר בדרכים בין עירוניות. שלישית, ניתן להגדיל ולהקטין את קנה המידה, בהתאם לצורך. גוגל מפס לא מחייב חבילת גלישה.
4. לסיכום – אל תסמכו יותר מדי על השילוט, במיוחד בדרכים צדדיות, התבססו על ניווט בין עירוני בעזרת גוגל מפס וניווט עירוני נקודתי בעזרת ווייז (או מכשיר ניווט אחר).
 

התשלום עבור הנסיעה בכבישי האגרה ביוון נעשה בכניסה לקטע הכביש. ישנן עמדות תשלום אוטומטיות ועמדות תשלום המופעלות על ידי אנשים, מעליהן יש תמרור בצורת אדם מושיט יד. עדיף לשלם בהן כי בעמדות האוטומטיות לא תמיד מקבלים עודף. האמור לעיל מתייחס לכבישים E94 ו-E75. עלות הנסיעה הכוללת לרכב פרטי מאתונה לוולוס, לדוגמא, כ-21 אירו ב-7 קטעי כביש.