מידע חיוני נוסף בסאפה

בוודאות המדריכה וההומסטיי הכי טובים באזור סאפה!

בנינו מסלול טיול עם אודי מאירי שהמליץ לנו בחום להתרחק מסאפה.

הוא בנה לנו מסלול בצפון באזורים פחות מוכרים לתיירים ואנחנו למרות הכל התעקשנו גם על יום בסאפה כי הרי כולם מהללים ומשבחים את המקום.

אחרי שלושה ימים בהרים באזורים נטולי תיירים עם כפרי, שבטים ונופים עוצרי נשימה הגענו לזוועה הזאת שנקראת סאפה.

אתר בניה גדול של עשרות מלונות, חנויות לתיירים, מסעדות איטלקיות לתיירים כאילו האוכל הוייטנאמי לא מספיק טוב.

אלפי תיירים רצים עם שקיות בידיים לקנות חיקויים של בגדים סוג ג' וילדי שבטים מחופשים שיושבים בקור עד 12 בלילה כדי שירחמו עליהם ויקנו עוד תיק מסכן.

באמת רחמנות לראות ילדה בת 6 יושבת ב-12 בלילה בקור עם תחפושת שבטים.

הסתובבנו יום באזור ואכן נופים יפים אבל רחוק שנות אור מהנופים שראינו בדרך שהיו עוצרי נשימה.

אז מי שלא ראה מקומות אחרים בצפון חושב שסאפה היא השיא ולא יודע שהיא לא יותר ממקום חמוד עם נוף חביב.

כשהולכים ברחוב בסאפה או בטרק בין הכפרים בנות הכפר לא מפסיקות להציק לך וללכת איתך.

בהתחלה זה חמוד ואח”כ זה מעיק כשהמטרה הסופית היא למכור לך תיק או קישקוש אחר במחיר מופקע.

פשוט לא מצליחה להבין אנשים שממליצים על המקום הממוסחר שמתחיל לתפוס מרחק מווייטנאם ולהראות יותר תאילנד לארסים שקניות הם המוטיב העיקרי בטיול שלהם.

התאכזבנו קשות ולא ממליצה לכם לשהות שם יותר משעתיים שממצים את הסיפור.

למרות המון מחקר באינטרנט נתנו למלון לארגן לנו את הטיול כי אמא שלי התעקשה. זאת הייתה טעות. הכל אפשר בקלות לארגן לבד ולבקש מהמלון להזמין רק את האוטובוס אקספרס. בסאפה עצמה אפשר לבחור מאינספור חוויות וטיולים משלל סוגים וגם להשוות בינהם.

נתקענו עם טיול שלא ידענו מה הוא מכיל (טרקינג עם אמא שלי שהיא אישה מבוגרת שלקח 5 שעות בבוץ) כי הם לא פירטו, מלכודות תיירים כשמסביב יש דברים שנראים הרבה יותר מעניינים ואותנטיים ממה שהם בחרו להראות לנו, והארוחות היו כלולות שגם ייקר את העניין וגם מנע מאיתנו לנסות את כל האוכל מסביב שהיה נראה הרבה יותר טעים זול ונחמד, וגם הוא היה לא תמיד טעים במיוחד.

בנוסף באק הא הייתה כזאת מלכודת תיירים שאני לא ממליצה עליה. הנסיעה של למעלה מ-3 שעות לכיוון לא שווה שוק שמסתובבים בו שעה וחצי. גם התחושה שאנשים רק מסתכלים עליך כמו דולרים מהלכים ומנסים לעקוץ אותך (לא לספר לך מחיר מראש, לתת לך משהו “לטעום” ולבקש עליו מחיר מוגזם בסוף) לא הייתה לנו נעימה ולא תאמה את החוויה הנעימה שהייתה לנו בשאר ויאטנם. כן אציין שאמא שלי אהבה את באק הא ושמחה שבאנו.

ביום הראשון בסאפה יצאנו לטרק כבן שש שעות, אלא שבאותו היום ירד גשם כל היום ולכן רכשנו חליפות סערה ויצאנו לטרק בגשם בבוץ ובקור. אחת החוויות היותר טובות שהייתה לנו בטיול. המקום מרהיב ביופיו, הכל ירוק, והעננות נמוכה כך שאתה מתהלך בתוך העננים ובגשם בין נופים ירוקים ובין מבני עץ עתיקים - פשוט מדהים!

כשסיימנו את המסלול אכלנו ארוחת צהרים בכפר ואז המשכנו לעבר האוטובוס שהחזיר אותנו למלון. משעת הצהריים עד למחרת היה לנו זמן חופשי.

ביום השני והשלישי המתכונת הייתה דומה - יצאנו לטרק כבן שש שעות, אך קצר יותר מבחינת המרחק. בטרקים הללו רואים עוד כפרים ועוד שבטים - באמת שהתפלאנו מהיופי כל פעם מחדש! בסוף כל טרק אכלנו בכפר וחזרנו למלון. קחו בחשבון שהאוכל לא להיט בכלל אז אולי כדאי שתביאו קצת אוכל איתכם.

אחרי הטרקים ניתן ורצוי מאוד להסתובב בעיר היפיפייה שלהם. המזג אוויר נעים והאנשים מקבלים וחביבים. בעיר מסתובבות "סיירות" נשים המנסות למכור עבודות יד שלהם, קשה מאוד לסרב להן... בנוסף בעיר ישנן המון מסעדות מקומיות עם אוכל מערבי די מוצלח ובפרט דברי המאפה. סמוך למלון שלנו ישנו בית קפה יפהפה הנקרא "באגט ושוקולד". זהו בית קפה מעולה המעסיק נערים ונערות במסגרת לימודית. הוא מאפשר להם ללמוד ולעבוד - מעין העסקה של נוער בסיכון. מעבר לכך, האוכל טעים מאוד.

חלק מהמטיילים מעבירים לילה ב"הום סטיי". הום סטיי אומר שנשארים לישון בבית של אחד מהכפריים בשטח. מדובר בבית עץ של המקומיים שתנאיו די קשים לשהייה בייחוד אם אתם קשים באוכל כמונו (בייחוד אחרי שהמדריך מראה בשוק ראש של כלב המוגש למאכל), לכן עבורנו זה היה יותר מידי...

בסאפה עצמה אין הרבה מה לראות וחשיבותה בהיותה בסיס לטרקים וטיולים באיזור. כדאי לעשות סיבוב שיכלול את מרכז העיירה (הכיכר והכנסייה) ואת האגם. המוזיאון והשוק המקומיים לדעתי לא מרשימים.

קחו בחשבון שטרק של “יום שלם” אורך כ-6 שעות ושל ”חצי יום” - 3 שעות כך שיש לכם מספיק זמן להיות בסאפה אחרי / לפני הטרק היומי ו/או להספיק באותו יום לאחר הטרק לקחת אוטובוס חזרה להאנוי ב-17:00 ואין צורך, אם אין זמן להקדיש לשהות בסאפא עצמה יום נפרד.

באזור צפון ויאטנם מוצע לתיירים לינה בבתי מקומיים בכפרים מה שמכונה Homestay בדרך כלל משולב עם הדרכה. נשים מהכפרים דוברות אנגלית ברמה מסוימת מלוות את התייר לכמה נקודות עניין באזור, מסבירות על מנהגי המקום והנוף. בנוסף מציעות אירוח בבית המשפחה בכפר. תירים רבים מתפתים לעיסקה הזו שהיא בדרך כלל זולה מאוד. עלות ממוצעת של “מדריכה” כזו + הארוח בבית המשפחה נע סביבות 25$ ליום (לא כולל שינוע ממקום למקום). ראיתי כמה נקודות כאלה של Homestay ואף שוחחנו עם תיירים שחוו את העניין. הלינה המוצעת היא בבקתות מעץ או קש ועל מזרנים בדרך כלל. צנוע זו מילה מחמיאה. יש מקומות עלובים ולא נקיים ובאמת חוויה מפוקפקת. דירשו לראות את המקום פיזית לפני שאתם מתלהבים מהמחיר ומהרעיון לחוות את חיי המקומיים. אני ויתרתי.

לפעמים יש דברים קטנים שהופכים את הטיול להרבה יותר כיפי, כמו התגלית שגילינו לגבי שירותי הכביסה ב-Family Guest House בסאפא. 

אחרי שמסרנו כביסה בגסט האוס שהיינו בו, התברר שהם מייבשים את הכביסה ליד אש. זה היה קצת מבאס כי במקום להתפנק אחרי יום טיול בבגדים נקיים חכתה לנו כביסה שמריחה כמו ל"ג בעומר.

לפני נגלת הכביסה הבאה, עשינו סקר והתברר שברוב המקומות בסאפא מייבשים כביסה ליד האש. כמעט התפשרנו, עד שמישהי עלתה על זה שב-Family guest house יש מכונת יבוש והכביסה חוזרת ריחנית ונעימה. מומלץ בחום. 40 אלף דונג לק"ג כביסה.

הייתי בסאפה 9 ימים והמקום פשוט מדהים. יש כאלה שממליצים על טיול מאורגן, יש כאלה שממליצים לשלם לבת שבט (עדיף מטיול מאורגן), ולפי דעתי למי שיש זמן פשוט תקנו מפה ותצאו לשטח. ביום הראשון טילתי לקט קט שנמצאת 4 קילומטר מסאפה - בשביל זה לא צריך מדריך. ביום השני כבר יצאתי לכפרים ולהפתעתי הרבה זה היה יותר פשוט ממה שחשבתי - רוב הדרכים מסומנות ואם יש כבר שאלות לגבי כיון, כל בן שבט ישמח לעזור (בעיקר הנשים, שיודעות לרוב אנגלית). ישנתי בכפר בשם טוואן - פשוט מגיעים לכפר ושואלים איפה אפשר לישון. לרוב שינה בכפרים זה 40000 דונג+ ארוחת בוקר וערב וככה המשכתי ובכל פעם שלא ידעתי לאן לפנות תמיד היו בנות שבטים שהראו לי את הדרך הנכונה. היתרון בזה שאתה נחשף ליותר אנשים מקומים לומד להכיר יותר כפרים מטייל לאן שאתה רוצה והכי חשוב הכול בזיל הזול. 

את הטיול לסאפה תיאמנו מהארץ עם בחור בשם Dat. הוא תאם לנו את כל הטיול בהתאם לבקשות שלנו, ואני בהחלט ממליצה על שרותיו. הוא היה מאד אמין, השתדל מאד, ונתן כל מה שהבטיח.

מבחינת מזג האוויר,  אני ממליצה לא להגיע לסאפה בחודשים ינואר-פברואר, שהם החודשים הערפיליים ביותר (כפי שהיה לנו), פחות נהנים מהנוף. בכל מקרה טיול לאזור סאפה מומלץ בחום.   הגענו ברכבת לילה מהאנוי. בתחנת הרכבת חיכה לנו רכב שאסף אותנו למלון. התנאים ברכבת מעולים ואין כל חשש. רצוי לשים לב בכניסה לתחנת הרכבת ישנה הרבה מהומה וחשש לכייסים.

בסאפה שהינו במלון DatSummit, החדרים שם מרווחים ויש מים חמים. אין מעלית והיתה בעיית חימום בחלק מהחדרים (שנפתרה לאחר מעט נידנודים). טיילנו בכפרי הסביבה עם מדריכה מאד נחמדה בשם Nu. עדינה מאד, משתדלת, דוברת אנגלית טובה, ובהחלט מומלץ לקחת אותה כמדריכה. בצהרים סידרו לנו פיקניק באחד הכפרים, וארוחות ערב במסעדות טובות בסאפה. 

חוויה מהממת באזור זה היא ביקור בשוק של שבת בכפר Can Cau. הנסיעה לשם מסאפה היא כ- 3.5 שעות והדרך מאוד יפה. השוק עצמו הוא שוק אותנטי של המקומיים, מאד צבעוני, תוסס ומרתק, מאד מומלץ, למרות הדרך הארוכה ולעיתים הלא קלה. השוק מסתיים בשעות הצהריים, לכן יש לצאת מוקדם בבוקר. מכפר זה נסענו לבאק הא, ונשארנו לישון לקראת השוק של יום א`. זוהי עיירה שאין הרבה מה לעשות בה, אך מעניין לראות כיצד היא משנה את פניה לקראת השוק, פתאום בבוקר כל העיר הופכת לשוק אחד גדול. 

לאחר השוק יצאנו רגלית לאחד מכפרי הסביבה, ולסיום הגענו ל- >b>Lao Cal, וממנה חזרנו ברכבת להאנוי. ניתן לערוך בסאפה טיולים בקטנועים, כמו כן טיולים לכפרים השונים.

עבור 5 ימי טיול כולל רכבת הלוך וחזור, רכב בכל מקום, ארוחות, בתי מלון שילמנו 215 דולר לכל אחד. 

לפני יציאתכם לסאפה רצוי להצטייד בסדין או שמיכה דקה יבשה, היות והמקום נמצא בהרים ורוב הזמן גשום (לפחות בחודש אוגוסט) והמצעים שהגסט האוס מציעים לחים. 

בקיצור, בילוי נעים.