ויזה ומעברי גבול בסאפה

קראתי הרבה דברים מלחיצים על הדרכים המשובשות וחוסר הנוחות בדרך. בפועל זה לא היה נורא כמו שזה נשמע. יצאתי בשש וחצי בערב באוטובוס לילה לכיוון העיר דיין בן פו (15$). הדרך הייתה קופצנית, אבל אפשר היה לישון. הגעתי לדיין בן פו, שהיא עיירת גבול וחוץ מהקרב שתנהל שם מול הצרפתים אין סיבה לעצור שם ליום. השעה הייתה חמש וחצי בבוקר והתחנה המרכזית הייתה הומה אדם. משם נסעתי בשעה שש וחצי במיניבוס לכיוון מעבר הגבול ומשם למוג קוואה בלאוס (115 דונג). זאת תחבורה ציבורית והנהג מעלה כל מיני שקי אורז וארגזים. נסענו למעבר הגבול, שם פגש אותנו פקיד וייטנאמי שהסביר לתיירים באנגלית על מעבר הגבול. שער ההמרה שם לא טוב, אבל על הויזה צריך לשלם בקיפ או בדולרים ואם אין לכם דולרים כדאי בכל זאת להמיר את הדונגים לקיפ. 

נכון ל-2.2014 הויזה עולה 30$/ 240 קיפ. הפקיד ניסה לרמות אותי לגבות ממני 300 קיפ. תבררו מה שער הדולר ותחשבו בעצמכם כמה זה יוצא. ברגע שהראתי לו עם מחשבון הוא לא התווכח. הנסיעה בתוך לאוס הייתה קופצנית ובשלב מסויים עלו עוד אנשים על המיניבוס והיה צפוף, החלק הזה של הנסיע היה מתיש. הנוף הררי ויפה כך שזה מעביר את הזמן. סך הכל הנסיעה לקחה 6 שעות כולל מעבר הגבול. במונג קואה אין מה לעשות, ישנתי בהוסטל בשלוש דולר ללילה ולמחרת המשכתי למונג נגוי.

הגענו לכפרים בצפון לאוס - נונג קיאו ומונג נוי, ומשם רצינו לעבור לצפון ויאטנם ובדקנו אפשרות להגיע ישירות לסאפה בלי לעבור קודם בהאנוי. ישנה את הדרך המקובלת מלואנג פארבנג - אוטובוס סליפר של 24 שעות בערך עד להאנוי ומשם עוד אוטובוס סליפר של 10 שעות בערך לסאפה. מכיוון שאנחנו היינו כבר צפונה מלואנג פארבנג ולא רצינו לחזור חזרה אחורה, הגענו עצמאית לסאפה בלי להגיע להאנוי.

ממונג נוי, אחד הכפרים בצפון לאוס, לקחנו סירה ב-11 בבוקר, המחיר תלוי במספר הנוסעים לנו עלה 150,000 קיפ. לקחה לנו 4 וחצי שעות (מעין קאנו מוארך עם גגון) לכיוון מונג קואה, עיר ביניים שבה העברנו לילה עד לאוטובוס שעולה 60,000 קיפ ב-6 בבוקר (שיצא ב-7 בסוף) לכיוון דיין ביין פו, עיר בצד הויאטנמי של המעבר גבול, נסיעה שארכה לנו 4 וחצי שעות. המעבר גבול היה חלק מאוד ללא כל תשלום נוסף מלבד הויזה שיש להוציא אותה לפני. העיר הויאטנמית די דוחה ואין מה לעשות שם אז נזרקנו באיזה בית קפה עד הנסיעה האחרונה, אוטובוס סליפר בשעה שש בערב לסאפה, נסיעה שארכה 12 וחצי שעות ועולה 15 דולר או 265,000 דונג. שווה כל רגע כי סאפה מדהימה.

עשינו השוואות במחיר ובזמנים למי שמגיע מהכפרים לויאטנם: הדרך הראשונה לוקחת יותר זמן לסאפה ועולה בערך 300 שקל, הדרך השנייה לוקחת פחות זמן לסאפה ועולה בערך 150 שקל, דגש חשוב לא להיבהל מהסירה בין הכפרים היא עדיפה בהרבה על 2 אוטובוסים עד למונג קואה ועולה בערך אותו הדבר ומאוד נוחה!

למי שרוצה לעבור מסאפה ללאוס, שיצפה לדרך לא קלה משום שהכביש לא משהו. לוקחים אוטובוס מסאפה לדיין ביין פו, האוטובוס הוא מקומי ועלולות להיות אתכם גם תרנגולות וחיות אחרות באוטובוס. אני ממליצה לנסות לשבת מקדימה משום שהכביש לא משהו והקפיצות בו רבות ומרובות, מקדימה מרגישים את הקפיצות טיפה פחות. אחרי 8 שעות לפחות (יכול להיות יותר, תלוי בעבודות בכביש) מגיעים לעיירה דיין ביין פו ושם קונים כרטיס ללאוס לעיירה מואנג קואה. הכרטיס עולה 100,000 דונג, 5 דולר בערך. אני לא ממליצה לקנות את הכרטיס מסאפה כי אז תשלמו יותר. האוטובוס ללאוס יוצא בחמש וחצי בבוקר ולכן תצטרכו להעביר שם את הלילה. יש אכסניות רבות ואחת ממש נחמדה ממש מעבר לכביש של התחנה שזה מעולה בעיקר לבוקר שלא צריך ללכת יותר מ-30 שניות. במעבר גבול כדאי להצטייד בתמונת פספורט, אחרת תצטרכו לשלם עוד 2 דולר והתשלום הוא 31 דולר. 30 לויזה ועוד דולר דמי שירות. כדאי להצטייד בדולרים מזומנים ולא בכסף ויטנאמי כדי להחליף בעיירה מואנג קואה. בדולרים תקבלו את הערך המדויק אבל עם כסף ויטנאמי יקחו לכם יותר. אין כספומטים בעיירה הזו. אפשר להשאר שם לילה אחד ואז לנסוע לאן שרוצים. 

מעבר מויאטנם ללאוס - דרך סאפה. עברנו את הגבול במרץ 2011, להלן התהליך: לוקח יומיים לעבור ללאוס דרך המעבר גבול הזה, הנסיעה ארוכה ולא הכי נוחה אבל הנופים בדרך מדהימים. מסאפה קונים כרטיס אוטובוס ל-Dien bien pho - ניתן לקנות כרטיס כמעט בכל מלון וסוכנות נסיעות. כרטיס עולה 220,000 דונג. האוטובוס יוצא בשעה 9:30 מסאפה ומגיע לדיין ביין ב-19:00. 

בדיין ביין חייבים לישון לילה, מול התחנת אוטובוס יש שני בתי מלון - מחיר לחדר עם 2 מיטות צריך לעלות 150,000 דונג. האוטובוס ללאוס יוצא מהתחנת אוטובוס ב 5:30 בבוקר, לפני כן צריך לקנות כרטיס בכניסה לתחנה במחיר 100,000 דונג. בשעה 8:00 הגענו למעבר גבול לאחר החתמת הדרכון בצד הויאטנמי יש נסיעה קצרה לצד של לאוס. ליד האיזור של ההחתמה יש מקום שאפשר להחליף בו דונגים לקיפ, התעריף לא משהו אבל בשלב הזה כבר אין כל כך ברירה. בלאוס - התהליך של הוצאת הויזה הוא נורא מהיר. יש לשלם 30$ לויזה, דולר נוסף על השירות ועוד 3,000 קיפ על בדיקה רפואית מונפצת. לא לשכוח להביא תמונת פספורט, אם שכחתם ניתן להצטלם שם ב-2$. 

ממעבר הגבול יש נסיעה של שלוש שעות לכפר בשם מואנג קוואה. הגענו לשם ב-13:00. ב-15:00 יוצאת הסעה מהכפר לתחנת אוטובוס הראשית באודומסיי שעולה 45,000 קיפ. הנסיעה לוקחת שעתיים וחצי. מהתחנת אוטובוס באודומסיי ניתן לקחת אוטובוס לכל מקום בלאוס. אנחנו לקחנו אוטובוס ללואנג פראבנג. נסיעה של שש שעות במחיר של 75,000 קיפ.

טיילתי מדרום ויאטנם צפונה, ומשם רציתי להגיע ללאוס דרך מעבר הגבול הצפוני ולהגיע ללאוס לכפר מואנג- קואה.

מאחר והגבול הוא חדש ונפתח לאחרונה למעבר, לא היה ברור אם אפשר לקבל ויזה ללאוס במקום או שצריך להוציא אותה בהאנוי הבירה, שרחוקה מאוד מהגבול הצפוני.

בקיצור-ניתן להוציא ויזה ללאוס בגבול עצמו עם כמעט כל סוגי הדרכונים. זה עולה בסביבות 30 דולר אמריקאי.

עדיף להציג דרכוןישראלי! משלמים פחות מרוב הארצות.

כדאי מאוד לא להגיע לגבול ומשם להמשיך, אלא למצוא אוטובוס שיקח אתכם לכפר הקרוב בתוך לאוס, כי הגבול מנותק ואין שם תחבורה ציבורית בכלל, לא אוטובוסים ולא מוניות (לפחות כשאני הייתי שם).

אם אתם מגיעים מביאן דיאן- תקנו כרטיסים לאוטובוס מראש, כי הם מבוקשים מאוד...

תהנו!