תחבורה ציבורית ומוניות בוושינגטון הבירה

הנסיעה במטרו היא נעימה ומהירה. אבל.קניית הכרטיס היא סיוט לתייר המצוי. לצורך כך תבקשו עזרה מנציגי השירות שנמצאים שם- מהשומר ועד המנהל- כולם ישמחו לעזור לכם. אחרי יום או שניים כבר תתרגלו למכונה ותוכלו לבד.

תזכרו רק לא לזרוק את כרטיסי המטרוקארד בסיום יום - הם תקפים לאותו יום, אבל למחרת אפשר לטעון אותם, חבל הם עולים 2 דולר.

מטיילים מגיל 65 זכאים להנחה בגובה 50 אחוז. חייבים לרכוש כרטיס פלסטי ב מחיר של 2 דולר בתחנת Metro Center. הכרטיס נטען בסכום כסף שונה. מאפשר נסיעה בכל הקווים. נדרשת הוכחת גיל עם דרכון. חוסך הרבה. אפשרות נוספת נסיעה במכוניות Ubet. נדרשת התקנת האפליקציה. קל זמין וזול.

ובכן, הכותרת קצת הזויה אבל בהחלט אפשרית!

נכנסים לאתר Megabus.com. ואם נרשמים מספיק זמן מראש ניתן למצוא כרטיסים ב 5 דולר בלבד.

אנחנו הזמנו באינטרנט מראש והוספנו עבור כסאות שמורים וכסאות הטובים - עלה 10 דולר.

הנסיעה היתה טובה. האוטובוס יצא בזמן וללא כל בעיה. נסיעה רצופה של. 4 ומשהו שעות. יש שירותים גם באוטובוס. אנחנו לא השתמשנו.

מומלץ מאוד! ,

הסירקולטור הוא אוטובוס שנוסע בין האטרקציות השונות . באזור המול אבל מגיע גם לג'ורג'טאון. התדירות מקסימום אחד ל-10 דקות. המחיר זול! 1 דולר לנסיעה, או 0.5 דולר לסניור. חוסך המון הליכה ברגל. הנה אתר האינטרנט: www.dccirculator.com

מצאתי את שיטת המטרו מעצבנת. אם אתם לא רוצים כרטיס יומי יקר אז רוכשים כרטיס חכם בפעם הראשונה במכונות האוטומטיות. וטוענים אותו בסכום כסף. כמה? תחשבו לבד. ואיך? במכונות יש את כל התחנות שאליהן אפשר להגיע וסכום הנסיעה עבורן ואז צריך לטעון את הכרטיס בסכום הנסיעה.

בכל מכונה ניתן לראות כמה נשאר לך בכרטיס באמצעות הצמדתו למכונה.

בשונה מניו יורק הכרטיס משמש גם ליציאה ואז בצאתך ניתן לראות על המסך הקטן כמה הנסיעה עלתה.

בנוסף התחנות חשוכות המידע על כל קו לא מדוייק הרבה תחנות לא מופיעות ומצאנו את עצמנו רוב הזמן נעזרים בנוסעים אחרים מאוד אדיבים וחביבים.

המטרו יקר יותר מניו יורק והמחירים אינם קבועים.

אמנם הכרטיס משמש גם לנסיעה באוטובוסים, אך מאוד קשה להבין היכן הם עוצרים.

המוניות בד סי הן אדומות והשיטה כמו בניו יורק מחיר במונה בתוספת 20% טיפ.

יש כל מיני דרכים להגיע משדה התעופה Dulles לאזורים מרכזיים יותר בוושינגטון הבירה. דרך פשוטה וזולה יחסית היא המטרו של וושינגטון, שהוא יעיל, מהיר, נעים ונוח, ובדרך כלל אין בעיה להשתמש בו גם אם אתם נושאים תרמיל או מזוודה גדולים. הבעיה היא שהמטרו לא מגיע עד לשדה התעופה עצמו, אלא לתחנת Wiehle-Reston East Metrorail Station, על הקו הכסוף (שבעתיד מתוכנן להגיע עד לשדה).

גם לזה יש פיתרון פשוט – שאטל שפועל בין נמל התעופה ותחנת המטרו. יוצאים מהשדה אל דלפק מכירת הכרטיסים, רוכשים כרטיס (5 דולר ארה”ב, נכון למארס 2016. אפשר לשלם בכרטיס אשראי), ועולים על אוטובוס נוח עם אינטרנט אלחוטי בחינם, שיוצא בתדירות גבוהה למדי.

האוטובוס לוקח אתכם לחניון, שממנו צועדים עוד מספר דקות אל התחנה (יש שילוט ברור), ולוקחים את המטרו למחוז חפצכם, בלי שתצטרכו לשלם עשרות דולרים על מונית.

המטרו יקר בטירוף! היינו בשוק שהמחיר ממש קפץ לעומת ניו-יורק ובוסטון. זה הולך לפי שעות של היום, וצריך לחשב מראש כמה פעמים תיסעו במטרו באותו היום, ובאיזה שעות.

אנו קנינו כרטיס חופשי יומי זוגי שעלה 120 ש”ח ליום! 

קנינו כרטיסים מראש באתר האינטרנט של החברה ליום שני בבוקר, אחרי שעות העומס במחיר של 36$ לכרטיס, שכלל מזוודה אחת גדולה לתא המטען עבור כל נוסע. הגענו כחצי שעה לפני לתחנה המרכזית בוושינגטון (יוניון), והתייצבנו מהר בתור, כדי לתפוס מקום טוב באוטובוס!

האוטובוס יצא באיחור של כ-30 דקות, אך הגענו בזמן שהובטח, למרבה הפליאה. האוטובוס היה עם הלוגו של “פיטר פן” – היה נוח ומרווח וכלל שירותים + שקעי הטענהּ + WIFI. בוצעו שתי עצירות קצרות בדרך, למטרת העלאת נוסעים. הגענו עד לתחנת האוטובוס המרכזית במנהטן ומשם ברגל למלון.

אילולא העיכוב ביציאה (שעליו לא קיבלנו מידע/ התראה או עדכון), יכולנו לסכם את החוויה כטובה וזולה יחסית לרכבת, מטוס או רכב פרטי.

חברת האוטובוסים DC Circulator בוושינגטון הבירה הוסיפה החודש קו אוטובוס קו אדום העובר במרכז העיר ועוצר ב 15 תחנות החשובות לתיירים, סביב המול (Mall) וסביב האנדרטאות השונות וליד מוזיאון השואה. למי שהתעייף ללכת מרחקים ארוכים וזמנו קצר – האוטובוס מגיע כל 10 דקות ועולה 1 דולר לשעתיים. אזרח ותיק משלם חצי מחיר.

דרך נוחה להגיע מוושינטון לניו יורק וחזרה היא ברכבת שנוחה ומהירה מהאוטובוסים שנוסעים באותו קו. באם מתכננים את הנסיעה מראש אפשר להשיג כרטיסי רכבת באתר חברת הרכבות ב-50 דולר לכיוון לעומת 125 דולר ביום הנסיעה. למי שנוסע עם מטען באתר מופיע הגבלות על גודל המזוודות, אבל אם לא מבקשים את עזרת הצוות הם לא מקפידים על זה.