”Love Hotel ביפן“
בכל עיר ביפן אפשר לראות שלטים למלונות שנקראים Love Hotel. הקונוטציה הראשונה – מלון זונות. לכן לא ניסינו להתקרב אפילו. אמנם הצצנו פה ושם פנימה וראינו מלון עם לובי יפה, לעיתים אפילו מפואר, ללא פקיד קבלה, עם תמונות של החדרים וחריץ להעביר כסף ולקבל מפתח. בחניה שלטים לבנים לכיסוי מספר הרכב. רצה המקרה ומבלי לדעת, הזמנו דרך אתר המלונות בוקינג חדר במלון כזה בעיר נארה. מיד כשהגענו למרום הבנו שנפלנו. המקום היה מבודד (ראה מפה), אבל עם כל הסימנים של Love Hotel. בלובי, בחלון שנראה כמו חלון של פקיד הקבלה, לחצנו על הפעמון והופיעה הפקידה, שלתדמהתנו ענתה שיש להם גם חדרים ללינה רגילה.
מכאן הכל הפך למדהים. עברנו את אותו לובי מפואר ונכנסנו לחדר עוד יותר מפואר. בחדר הענק ששווה בגודלו לסוויטה - מיטה זוגית ענקית, לידה כסא מסאז' מפואר ומשוכלל, טלויזיה מהגדולות שיש בשוק, מקרר עם שתיה קלה וחמה חינם. במקלחת ג'קוזי לשניים עם טלויזיה אטומה למים, בכיור כל השמפואים, המשחות והבשמים האפשריים – סוללה שלמה. ואפילו מערכת קריוקי עם שני מקרופונים ורמקול.
אחרי הפליאה ראינו גם את סממני האהבה – אוטומט לקונדומים בתוך החדר, לידו אוטומט לסרטים כחולים (כאילו שאלה שרצו במסך הטלויזיה לא היו כחולים מספיק) ועל המיטה, ליד הטלפון – ויברטור מחובר לחשמל לשימוש חופשי.
הזמנו לילה אחד והגענו כי לא היתה ברירה, אבל שילמנו לעוד שני לילות ונהננו מכל רגע, מה גם שהמחיר היה מגוחך - 12340 ין שהם 123.4$ לכל שלושת הימים (41$= 145 ש"ח ללילה).
המלצה – אם יזדמן לכם, לכו על זה. מובן שהייתי בודק קודם את החדר שהוא מתאים לתאור הנ"ל (סך הכל היינו במלון אחד כזה), אבל לא פוסל מראש.