”סלובניה קרואטיה - זהירות! גבול לפניך!“
חזרנו אתמול משבוע נופש בסלובניה קרואטיה ואיטליה. עשינו באחד הערבים את דרכנו מ-Portoroz בסלובניה לעבר העיר הסמוכה Umag בקרואטיה – מרחק של כ-12 ק"מ, אך לא היינו מוכנים כלל לביקורת גבולות באיחוד האירופי ובוודאי שלא לביקורת קפדנית ומעליבה בגבול סלובניה קרואטיה.
במעבר הגבול המשכנו בנסיעה זהירה כשלפתע צעקה “STOP” קרעה את האוויר מאחורינו. עצרנו מיד את הרכב ובראי ראינו איש במדים כחולים המתקרב בצעדים מאיימים. היה זה שוטר סלובני, שבירך אותנו בלעג במילה “שלום” בעברית. מה קרה? שאלנו. חשבנו: מדוע מעכבים אותנו? מדוע כועסים עלינו? האם זה יחס כללי לישראלים? איך ידע שאנו ישראלים?
כמה דקות חלפו כנצח כשהשוטר נעלם במשרד עם הדרכונים שלנו, לא לפני שהבהיר שביצענו ניסיון לחצות את הגבול באופן לא חוקי. נבהלנו מאוד. אנו אנשים שומרי חוק ולא היה עולה בדעתנו דבר כזה. כשחזר החזיר את הדרכונים וצעק עלינו “GO”, אך עוד בטרם עברנו 50 מטר נשמעה עוד שאגה והפעם משוטרת שהראש שלה בצבץ בקושי מהבוטקה שמשמאלנו. היינו בהלם. הרי רק עתה הסתיימה הביקורת ונדרשנו לעוף משם.
השוטרת דיברה בגסות ודרשה מאיתנו לכבות את המכונית ולגשת אליה. בדיעבד, התברר שהיינו אמורים להיצמד לשמאל ולהושיט לה את הדרכונים לבדיקה נוספת. הפעם קרואטית. איך היינו אמורים לדעת זאת? למה אף אחד במשרד השכרת הרכב לא הכין אותנו לזה ?
אדגיש, כי במעבר הגבול לא ראינו מכוניות ולא שום דגל או שלט המבהיר "גבול לפניך" או שעלינו להציג דרכונים או כל הוראה לעצור לביקורת. אף אחד לא עמד בדרכנו ולא סימן לנו לעצור וגם לא היה מחסום כלל. להיפך, היה רמזור עם אור ירוק.
נעלבנו מהיחס כלפינו ומחוסר הארגון הסלובני והקרואטי שם. נא היזהרו במעבר הגבול הזה.
