מסלול עד שבוע בבנסקו

רבים מהישראלים מכירים את בנסקו כמקום לעשות סקי, אך בקיץ העיירה הזאת היא ממש כיפית, יש לה מדרחוב הומה באנשים, מסעדות, אויר נהדר ואווירה טובה, והיא מלאה במלונות טובים. בבוקר טיילנו בהרים מסביב ובאחר הצהריים ובערב מאוד נהנינו מהליכה רגועה במדרחוב ובאחת המסעדות נהנים מארוחת ערב.

כמובן יתרון ענק בבולגריה הכל הרבה יותר זול גם המלונות וגם הארוחות (ארוחת ערב מלאה ל-5 נפשות סגרנו בין 100 ל-200 ש”ח) וכמובן הכל טעים טעים טעים (לא נפלנו אפילו פעם אחת על מסעדה שלא נהנינו בה בבולגריה). תוסיפו מלונות לכל תקציב וקיבלתם חופשה לכל כיס...

כמובן שמכיוון שבנסקו היא עיירת סקי בקיץ יש אפשרויות טיול נרחבות בעיר הזאת:

קודם כל לאתגריים שבניכם אפשר לעלות לפסגת הר הויחרן Vihren – מבקתת ויחרן 3.5 שעות לפסגת ההר וחזרה באותה הדרך אנחנו מאוד רצינו, אך לא עשינו בגלל תנאי מזג אויר (בבולגריה גם באוגוסט יש גשם ותהיו ערוכים לשנות תכניות במידת הצורך).

למי שלא אתגרי בהר הויחרין בדרך למסלול הפסגה יש המון מסלולים אחרים שיוצאים מההר.

עוד בהר ויחרין עץ ענק בגיל 1300 שנה פשוט מרתק להגיע ולראות פיסת היסטוריה (שמו באיקושבה מורה).

עוד טיול מקסים חצי שעה מבנסקו הוא לאגם פופובו (Popovo) בהרים הכולל עליה ברכבל והליכה של כ-2 שעות לאגם חזרה באותה הדרך (לפרטים נוספים ראו טיפ נפרד ששלחתי לאגם זה).

באמצע אוגוסט 2011, יצאנו אישתי ואני ל 6 ימים לבולגריה, לאזור הרי פירין.

תוואי הטיול: יום 1: הגעה לסופיה, נסיעה במונית מסופיה לבנסקו, כ-3 שעות, התארגנות בבנסקו. יום 2 - 4: מיניבוס לביקתת וירהן ומשם יציאה לטרק מעגלי של 3 ימים, חזרה לבקתת וירהן, מונית לבנסקו. יום 5: שכרנו אופני שטח, נסענו בין הכפרים בעמק למרגלות ההרים שילוב של כבישים ושטח. יום 6: יום מנוחה והיתרגעות בבנסקו, בערב מונית לשדה טעופה וטיסה הביתה.

מידע שימושי:

הגעה: מונית מהשדה תעופה לבנסקו עולה 150 לב או 75 יורו, בזמן שחיכינו בתור להמרת כסף בבנק, ניגש אלינו בחור והציע הסעה לבנסקו ב-120 לב ברכבו הפרטי.

מידע: במרכז בנסקו בצמוד לעיריה יש מרכז מידע בו דוברים אנגלית וידעים לתת גם מידע כללי על מסלולי טיול, פתוח א-ו נידמה לי עד 18:00. מפות סימון שבילים ניתן לרכוש בקיוסקים ובמרכז מידע. מערכת הסימון זהה לסימון שבילים בארץ.

מסעדה מומלצת: לא רחוק ממרכז המידע, ברחוב הראשי פירין, מתחת לכנסיה, יש מסעדה מעולה של אוכל בולגרי, כולל נגנים בערב מומלץ בחום - מסעדת אובצ'אנובה.

בית מלון: בבנסקו יש המון בתי מלון בכל מיני רמות, למי שמחפש מקום נקי ונחמד לישון, במעלה רחוב פירין בהמשך לכנסיה כ-200 מ' בצד השני לכנסיה בפינת הרחוב מלון משפחתי בויאנובה קאשטה.

נסיעה לביקתת וירהן: כל יום ב-08:30 יוצא מיניבוס מתחנת הרכבת הצמודה לתחנת האוטובוס המרכזית, עלות 6 לב לאדם.

השכרת אופניים: יש מספר סוכנויות להשכרת אופניים ברחוב פירין, האופניים לא ברמה גבוהה, קצת מעל אופני מדבקה, עלות זוג אופניים ליום שלם 15 לב. בסוכנויות אפשר גם להזמין טיולי שטח מודרכים רגלית, רכבי שטח, טרקטורונים, סוסים ועוד, בחלקם יש גם שירותי הקפצה חזרה לשדה תעופה מחיר לזוג 130 לב, בסוכנות גם רכשנו מפת סימון שבילי אופניים.

מסלול ותיאור הטרק: יום 1: התחלה בבקתת וירהן, הבקתה בגובה 1,900 מ'. בקתה גדולה, יש נגישות לכלי רכב, מגיעם לשם גם הרבה מטיילי יום. הבקתה היחידה שאין בה מסעדה, יש מסעדה על הכביש לפני שמגיעים לבקתה. מהבקתה יוצאים הרבה מסלולים, כולל מסלול עליה להר וירהן הגבוה ברכס. מהבקתה בחרנו במסלול הירוק, המגיע לביקתת דמיאניצ'ה. המסלול עולה לפס בגובה 2,600 מ' ויורד לבקתה לגובה 1,800 מ'. לקח לנו כ-6 וחצי שעות. המסלול לא קל, בעיקר הירידה שקשה לברכיים. במסלול הרבה מאוד אגמים קטנים. בבוקר התחלנו עם מזג אוויר קיצי ונעים, עננים התחילו להתאסף די מהר. בסביבות הצהריים, כשהיינו בעליה לפס, התחיל לרדת גשם למשך כ-3/4 שעה והפס היה בתוך ענן. הבקתה יחסית גדולה, האוכל מוגש מ-07:00 ועד 22:30. קיבלנו חדר זוגי עם מצעים, עלות 12 לב לאדם. בעל המקום מדבר קצת אנגלית, יש מקלחת חמה בתוך מבנה ניפרד, יש מקום לשים אוהלים. בערב וכל הלילה ירד גשם שוטף.

יום 2: מבקתת דמיאניצ'ה לבקתת טבנו אזרו. המסלול הוא כחול עד הפס ואדום מהפס לביקתה. הביקתה בגובה כ-2,300 מ'. ביום השני לא ירד גשם, אך היה קר מאוד והיה חשש לגשם. בחרנו במסלול יחסית קצר, כ-4 שעות, בגלל תנאי מזג האויר. הבקתה יחסית קטנה, ישנים על דרגשים באולם שינה, מאוד צפוף עד כדי חוויה. הבקתה צמודה לאגם ויש מסלולי הליכה קצרים ליד הבקתה. אוכל מגישים מ-06:30 - 22:30, המקלחת היא צינור מים מחוץ לבקתה.

יום 3: מבקתת טבנו אוזרו, חזרה לביקתת וירהן במסלול האדום. מסלול זה מדהים ביופיו. הדרך עוברת כולה עד הירידה על פסגת הרכס על קו פרשת המים, המסלול די קשה אבל הנופים מפצים, לקח לנו כשמונה שעות, בכיוון ההפוך יש להוסיף עוד שעה. מומלץ לא להיסחב עם תיקים כבדים.

מסלול אופניים: הנסיעה בעמק בין הכפרים מאוד יפה ומהנה, העליה להרים דורשת להביא אופניים טובות יותר ממה שמשכירים בסוכנויות.

לסיכום: העיירה בנסקו מאוד יפה ונעימה. כל האזור בעיקר ההרים מדהימים ביופיים, מאוד נוח לטייל בגלל הסימון שבילים והבקתות (אגב, אין אפשרות להזמין מקום בביקתות). מזג האויר בקיץ מאוד נעים, האנשים נחמדים, האוכל טעים, הכל יחסית זול - בקיצור מקום מאוד מומלץ, מאוד נהננו ואין ספק שנחזור שוב.

תודה לכל אלה שכתבו באתר עצות שעזרו לנו בתכנון הטיול.

בהרי הפירין בבולגריה ניתן לעשות המון טרקים שונים, הכל יפה וכיף. יש שתי מפות, נמכרות בכל מקום בבאנסקו (עיירה יפהפיה ומפנקת!). אחת עם שער ירוק והשנייה אדומה. המפה האדומה מומלצת יותר, סימון השבילים והצבעים שלהם יותר מדויק.

אנחנו עשינו את מסלול הסכין-ויחרן (קונצ'טו) ואותו נתאר: ישנו בבאנסקו והשארנו שם את כל הציוד המיותר, ולקחנו מונית למקום שנקרא פרדל (ליד Tisheto). שם ניתן לרדת או לחסוך קצת הליכה ולהתקדם עם המונית עוד 5 קילומטרים בשביל האדום. השביל מסומן מאוד ברור, אז אין טעם להרחיב, רק להדגיש שקווי הגובה במפה הם לא כל 10 מטרים כמו בארץ, אלא כל 50 מטרים ולכן העליות תלולות מאוד! (מסלול קשה למי שלא רגיל בטיולים).

המשכנו בשביל האדום וישנו בחיז'ה Yavorov. זה מקום מתוחזק וברמה גבוהה, האוכל זול וטעים. זה סוג של מלון, וממש לא רע ומאוד מאוד זול. בערב הגיעה קבוצת מטיילים בולגרים שהזמינו אותנו לראקיה והיה שמח..

למחרת המשכנו בשביל האדום/צהוב. היום מתחיל בעלייה עצבנית. שעה הליכה לשלטר "באנקירה" (מבנה סגור ונטוש עם דרגשים לשקש"ים), עוד שעה הליכה לאגם קטן וקפוא, ועוד שעה עד לאוכף- הפאס. משם יש נקודה שהשביל האדום והצהוב מתפצלים וצריך להמשיך עם האדום בלבד. זו לא הנקודה הכי ברורה, באמצע עלייה ובלי שלט אלא רק סימון על האבנים. 

ממליצים בחום להתחיל ללכת עם אור ראשון ולעשות את העלייה מההר ועם מעט עצירות בבוקר המוקדם. משם יש עוד שעה-שעתיים הליכה בנוף מטורף עד לשלטר Koncheto. מבנה ריק עם דרגשים, אנחנו אכלנו שם בהריים. יש שם שאריות של אוכל יבש של מטיילים אחרים, גפרורים וספר מבקרים. מקום מדליק!

לאחר השלטר מתחילה ההליכה על הסכין- קונצ'טו. זה מסלול מפחיד ומסוכן כיוון ששביל ההליכה בעובי של כף רגל בחלק מהמקומות ויש מדרון תלול של קילומטר בערך אם מחליקים. זה באמת מפחיד, למיטיבי לכת בלבד, לא מומלץ למי שסובל מפחד גבהים, אפילפסיה וכדומה. זו הליכה ארוכה ואיטית, ובמקום הכי מפחיד (הסכין עצמה) יש כבל מתכת די ארוך שחובה להיעזר בו. 

אחרי כמה שעות הליכה איטיות על הסכין מגיעים לאוכף. משם אפשר לטפס עוד 40 דקות לפסגת הויחרן, ההר הגבוה ברכס הפירין. זה היה התכנון שלנו אבל אז הגיעו עננים והבנו שלא נראה כלום מלמעלה ואת כל הנוף היפה רואים מהדרך עצמה. לכן נטשנו את השביל האדום וירדנו בשביל הירוק עד לחיז'ת בנדריצה. הירידה די תלולה ולקחה לנו 3 שעות בערך. ירידה לא קלילה בחלקה.

לבנדריצה הגענו סביב 6 בערב. בעל החיז'ה היה אנטיפאט אבל הבולגרים שטיילו איתנו לאורך המסלול התקשרו מהפלאפון שלהם למספר של נהג מונית שהיה לנו מבאנסקו. לקח לו 20 דקות להגיע, והוא לקח אותנו חזרה לשאר הציוד והמקלחת החמה בבאנסקו.

זוג החברים שטיילנו איתם המשיך למסלול נוסף, שאנחנו לא עשינו, אך אתאר אותו: מונית מבאנסקו לחיז'ת Goste delchev (לא לעיירה בשם הזהה!)- 10 דקות נסיעה. משם עלייה ברכבל חיז'ת בזבוג. משם עלייה בשביל ירוק צהוב עד לנקודה שהירוק והצהוב מתפצלים. שם הם הלכו 300 מטר על השביל הירוק רק כדי לראות את האגם היפהפה, ולאחר מכן חזרו לפיצול והמשיכו בשביל הצהוב במסלול יורד ועולה. לאחר מכן המשיכו על השביל הצהוב והתכלת המאוחדים עד לחיז'ת דמייניצה שם הם ישנו (חיז'ה פחות מוצלחת אך סבירה אוכל ומיטה זולים). למחרת הם הלכו על השביל הירוק עד לחיז'ת ויחרן ומשם תפסו טרמפ לבאנסקו, הם נורא נהנו ואמרו שהיה מאוד יפה. 

מסלול הטיול:
עשינו שלושה ימים של הליכה מבנסקו למלניק עם מפה שקנינו ב- 3  לבה בדוכן עיתונים בבנסקו. שתי טעויות שעשינו: כל אחד לקח 15-20 קילו של ציוד - זה כבד מידי - צמצמו, תשקיעו באוהל קל וכו`, אפשר לרכוש גם שם. בחרנו ביום הראשון במסלול האדום שהוא ממש קשה. אני ממליץ לקחת את הירוק ביום הראשון שחובר לכחול ולבסוף לאדום בימים האחרים. האדום הוא עליות וירידות מטורפות על קו הרכס. הירוק הוא למטה בנחלים. הנוף לא פחות יפה. אח``כ גם ככה יש מספיק הרים. עוד נקודה שכדאי לשים אליה לב - בין כל קו גובה יש 50!! מטר ולא 10 כמו בארץ. מסלול נהדר. לא לרוץ ביום הראשון, הגוף צריך להתרגל לגובה. מים אפשר למלא בכל מקום ורצוי להביא אוהל שכן לינה בבקתות לפעמים אומרת לינה באוהל מצ`וקמק שיש מחוץ לבקתה ואם יש לכם אוהל אתם יכולים לקבוע את נקודת העצירה היכן שתרצו (זה טוב אם אתם מתעייפים בסוף היום ורוצים לשים את הראש).

כדאי לא להגיע לבנסקו ביום ראשון שאז אי אפשר לקנות גז לגזייה. אנחנו מילאנו דלק בתחנת דלק בבקבוק נביעות קטן ועם זה בישלנו כמה ימים. אחרי שמסיימים את המסלול אפשר לנסוע לכיוון רילה. אל מנזר רילה הגענו בטרמפ מהעיירה ואותו איש לקח אותנו לצד השני של רילה ל-7 האגמים. אין מה לבזבז יותר מחצי שעה על המנזר, עם כל הכבוד ליופיו הנשגב. שבע האגמים מקסימים - הגענו ביום השנה הקוסמי שנחגג על ידי האחווה הלבנה, כת של אנשים חביבים, מוזרים ורוחניקים עדיני נפש שסוגדים לכוחות כדור הארץ. ביום השנה הקוסמי הם רוקדים ריקוד אליו הם עושים חזרות במשך שבוע ליד אחד האגמים. אלפי אנשים רוקדים במעגל וזו חוויה מיוחדת לראות אותם.

כדאי לקרוא על מנהגיהם, אסור לדבר על ההר הקדוש להם....וכו`
תהנו

לינקים נוספים:
www.bgmaps.com - אתר מפות מעולה שכל הבולגרים משתמשים בו בעיקר לעיר.
www.bgimages.org/bg/gradove/sofia/sofia-map2000.jpg - מפה של סופיה.
www.stenata.com - חנות מטיילים טובה וזולה יחסית לארץ

הטיול שלנו ארך 7 ימים והתמקד באזור הרי פירין. 

נחתנו בסופיה בערב ומיד המשכנו לעיירה בנסקו על מנת לחסוך זמן יקר ואת הלינה היקרה בעיר הבירה. לקחנו מונית מהטרמינל שעלתה לנו 80 אירו (לא התמקחנו על המחיר). אוטובוס היה ניתן לקחת רק למחרת בבוקר בעלות של 10 לבה לאדם. לינה בגסטהאוס בבנסקו עלתה לנו 30 לבה. לאחר הצטיידות מהירה (בלון גז,מפה ואוכל) לקחנו מונית ב20 לבה לבקתה בשם ויחרין ( ישנו אוטובוס שלוקח לבקתה פעמיים ביום). חשוב לציין שהתנאים בבקתה ויחרין מתחת לכל ביקורת ובנוסף לא ניתן להקים אוהל באזור כיוון שזו שמורה (מסתובבים פקחים). אפשר להקים אוהל בבקתה שנקראת באנדאריצה והיא נמצאת בין בנסקו לויחרן.  אנחנו ישנו בבקתה, הנוף מפצה על התנאים.

ביום הראשון של הטרק טיפסנו לפסגת הר פירין (2914 מטר). הטיפוס אורך כ 6 שעות הלוך חזור ושווה כל מאמץ לאוהבי אגמים וקרחונים. היום למחרת הוקדש לאזור האגמים אותם ראינו יום קודם מהפסגה. המסלול יפיפה וקליל וברובו צמוד לנחל. כל המסלולים מסומנים היטב וקשה לפספס אותם, כמו כן כמעט ולא פגשנו מטיילים ואלה שבכל זאת פגשנו היו מקומיים. באותו היום חזרנו לבנסקו (בטרמפ) ומייד נסענו לדוברינישטה שנמצאת במרחק של כ 6 ק``מ (ישנו אוטובוס מידי שעה בעלות של 1 לבה לאדם). בדוברינישטה ישנו מלון אחד אשר עולה 30 לבה כולל ארוחת בוקר . באותו ערב הזמנו דרך פקידת הקבלה מונית (לבטח אבא שלה?) שתיקח אותנו לגוצה דלצ`ב , מרחק של כ11 ק``מ בעלות של 15 לבה. 

מגוצה דלצ`ב ישנו רכבל שעובד כל השבוע בין השעות 9:00 עד 16:30 ולוקח 4 לבה לאדם לבזבוג. בבזבוג ישנה בקתה ליד אגם יפה שממנו מתחילים את המסלולים. הבקתה עולה 8 לבה לאדם ללא ארוחת בוקר ויש לציין שהיא הרבה יותר סבירה מהבקתה הקודמת בויחרין.

המסלול הראשון שלנו הוא להר פולוזאן (כ-5 שעות הליכה הלוך ושוב ). המסלול אינו מסומן כולו בצבעים אלא ברוג`ומים (גלי אבנים). מהאגם ועד לסוף החורשה הולכים עם הסימון לאגמים ואז ישנה התפצלות: שמאלה לאגמים ואילו ימינה מתחילים לטפס לפי הרוג`ומים אשר נראים היטב. הנוף מהאוכף שלפני הפסגה מרהיב ביופיו (לא מומלץ ללכת ביום גשום כי הדרך לפסגה יכולה להיות מאוד חלקה).גובה הפסגה : 2850 מ. המסלול השני עובר בין מס` אגמים, אחד יותר יפה מהשני. האגם האחרון נקרא פופובו והוא הגדול ביותר בשמורה ובדרך אליו עוברים בין מפלים, הפעם הדרך מסומנת בצבעים ואי אפשר לטעות. באותו היום הספקנו לחזור לעיירה דוברינישטה ועזבנו את הרי פירין לכיוון מנזר רילה ואח``כ להר מוסלה.

מי שמעוניין לבקר במנזר רילה המפורסם יכול לקחת אוטובוס לבלואבגרד, נסיעה שלוקחת כשעה וחצי בעלות 5 לבה לאדם (אותו אוטובוס שנוסע לסופיה) ומשם אוטובוס שעובר בין הכפרים עד התחנה הסופית בעיירה רילה. המנזר נמצא כ 20 ק``מ מהעיירה (ישנו אוטובוס למנזר), מהמנזר לקחנו אוטובוס לדופניצה (עולה 8 לבה לאדם) שמשם לוקחים עוד אוטובוס לבורובץ דרך סמוקוב. אנחנו לקחנו מונית ישר לבורובץ במחיר של 25 לבה.

בורובץ הינה עיירת סקי קטנה יפה ומתויירת שממנה מגיעים להר מוסלה שהוא הגבוה בבולגריה. אפשר ללון במלון טוב בעלות של 35 לבה לזוג. מהעיירה לקחנו רכבל לתחילת הטרק (הרכבל פועל רק בשבת וראשון בעלות של 14 לבה הלוך וחזור לאדם, ירידה אחרונה ב 16:30 ,ישנו כמובן מסלול רגלי). אנחנו הלכנו כשעה עד האגם שממנו מתחילים לטפס וחזרנו לרכבל האחרון כיוון שהתחיל גשם סוער אך לפי מה שנאמר לנו המסלול אורך כ 5 שעות הלוך וחזור אך מאד מומלץ לשון לילה בבקתה שבפסגה. לשמורה קוראים רילה וישנם הרבה מסלולים באזור.

מבורובץ ישנה מונית שרות כל שעה לסמקוב בעלות של 1 לבה, כ10 דקות נסיעה, מסמקוב לוקחים אוטובוס לסופיה בעלות של 8 לבה לאדם. למי שלא מעוניין לראות את המנזר יכול לקחת אוטובוס ישירות מדוברינישטה לדופניצה (אותו אוטובוס שאנחנו לקחנו רק במקום לרדת בבלואבגרד לרדת בדופניצה ). זהו פחות או יותר המסלול שלנו שהיה משגע ביופיו ומאד מאד מומלץ.

אנחנו בחרנו במסלולים שלא צריך להיסחב עם כל הציוד אך כמובן שישנם הרבה מסלולים מאד מגוונים קשים יותר או פחות של מספר ימים עם כל הציוד על הגב. הבולגרים ברובם מאוד נחמדים ורוצים לעזור על אף מגבלת השפה. יש לקחת בחשבון שכל הכיתוב באיזור הוא באותיות קיריליות. בבנסקו יש משרד תיירות ובו נמצאת בחורה מאוד אדיבה ששמחה לייעץ לנו לגבי האיזור וניתן לרכוש ממנה גם מפה.