”וולקן סנטה מריה, גואטמלה“
הר הגעש סנטה מריה הינו הר געש לא פעיל, הנמצא בקרבת העיר קצאלטננגו, ממנו נשקפת שרשרת הרי הגעש הפעילים של גואטמלה, ובפרט הר הגעש סנטיאגיטו, הפעיל ביותר, ששוכן ממש מתחת לסנטה מריה.
את הטיפוס על הר הגעש סנטה מריה מומלץ לעשות בלילה. למה בלילה? בכדי לראות טוב יותר את ההתפרצויות של הסנטיאגיטו הסמוך. הר הגעש סנטיאגיטו פולט כמעט כל העת נחלי לבה וענני אבק. בלילה כשחשוך, ניתן לראות את הלבה האדומה זורמת ומתפרצת החוץ מהלוע, מה שלא כל כך ניתן לראות ביום.
את הטיפוס עושים עם מדריך, גם בשביל הבטחון האישי, וגם בשביל הבטיחות - השטח לא קל להתמצאות, המסלול ממש לא מסומן, וגם לא כל כך פשוט למעקב. טיפוסים יוצאים לרוב בלילות ירח מלא, אך יש סוכנויות שאם תגיעו עם מספר אנשים סביר, הם יוציאו טיפוס גם בלילות ללא ירח מלא. הטיפוס עצמו אורך מספר שעות, תלוי בקצב שלכם. יציאה בסביבות חצות הלילה מקצאלטננגו. נסיעה קצרה, ומתחילים את ההליכה הרגלית. כדאי להצטייד בפנסים, מאחר ולעיתים עשוי להיות מאוד חשוך, והשביל זרוע סלעים ושורשים, ועלול להיות תלול מדי פעם. הטיפוס עצמו לא מאוד קשה, אך מאמץ את הגוף.
מגיעים לפסגה לפנות בוקר (קר, אז תתלבשו בהתאם). מלמעלה, כבר ניתן לראות את הסנטיאגיטו, בצורת קונוס מושלם, מעלה עשן. כדאי להתמקם בנקודה שמאפשרת תצפית טובה עליו, לא הייתם רוצים לשמוע את כל האחרים מתלהבים מההתפרצות אך לפספס אותה בעצמכם. קצת סבלנות, וההתפרצויות יגיעו. לאחר מכן, כשהשמש כבר עולה, מומלץ לצפות בזריחה מעל שרשרת הרי הגעש של גואטמלה. זוהי שרשרת של קונוסים העומדים בקו ישר אחד מאחורי השני, ומראה הזריחה מעליהם מאוד מרשים. מעבירים שם עוד קצת זמן עם הנוף היפה, ומתחילים בירידה. ולבסוף, בשעות הבוקר המאוחרות, עייפים אך מרוצים, חוזרים לקצאלטננגו. להביא מצלמות, וקצת סבלנות, ותוכלו לחזות באחת מתופעות הטבע המופלאות ביותר בעיניי.
קרא עוד
