מסלול עד שבוע בשמורות טבע

מסלול הטיול ולו”ז בואדי חסה ופטרה:

1. מעבר הגבול במסוף יצחק רבין ביום חמישי בבוקר (בערך בשעה שמונה)
2. נסיעה למסלול ואדי חסה
3. חציית הנחל (מיום חמישי בשעה 12 עד יום שבת בשעה 09:00 בערך)
4. נסיעה לואדי מוסא (האזור בו נמצאת פטרה) וסיור בפטרה (משעה 12:00 עד 16:00)
5. חזרה למעבר הגבול וחצייה חזרה לישראל (בשעה 18:30)
 

טיפים כללים:

1. בירוקרטי – כדאי לשלם את האגרה למעבר הגבול שלושה ימים לפני התאריך המיועד, וחשוב לזכור להגיע עם כרטיס האשראי שאיתו שולמה האגרה. אם הטיול לא עולה על שלושה ימים, צריך לשלם בחזור אגרה נוספת על סך 60 ש”ח.
2. עלות כללית של הטיול – 1,350 ש”ח לכל אחד מאיתנו (כולל הנסיעה לאילת וכניסה לפטרה, שעולה כ-50 דינר). חשוב לציין שמומלץ להגיע לפטרה לאחר שהות של מספר ימים בירדן, אחרת כניסה למקום תעלה כ-90 דינר.
3. ציוד מומלץ: יין (לאווירה), אולר, שלושה בקבוקי מים (כל אחד), כדורים לטיהור מים ונעלים (או סנדלים) שמיועדות להליכה ארוכה במים.
 

יצאנו לטיול שלושה חברים, ולקח לנו בערך יומיים להשלים אותו. כפי שהסתבר לנו מאוחר יותר, הזרם בנחל היה עוצמתי מאוד (כנראה בגלל גשמים חזקים שירדו באזור כמה ימים קודם לכן) דבר שגרם למים להיות עכורים ובלתי ניתנים לשתייה (בשל הבוץ), מה שלא איפשר לשתות ממי הנחל ולכן היה לנו מזל שאחד הגיע ערוך עם כדורים לטיהור המים. בכל אופן, לקראת אמצע המסלול (בין נקודות 6-12) יש נביעות של מים צלולים (מראה מרהיב בנוף המדברי) וטעימים.

המים הגיעו (ברובו של המסלול) לגובה השוקיים, כשמדי כמה מאות מטרים היו אזורים עמוקים יותר – עד גובה מותניים.

תהנו!

בסוכות 2011 נסעתי עם בתי לטיול בואדי רם. עברנו לירדן במעבר הגבול "ערבה" ליד אילת. בחלק הירדני של הגבול אסור להזמין מונית באופן עצמאי וחייבים להשתמש בחברה שנמצאת שם. קיים נציג שרושם את הפרטים של המונית שקיבלתם ונותן קבלה. המונית לואדי רם היא במחיר קבוע של 30 דינר. את הטיול הזמנו מראש עם עבדאללה עלי מחברת Guids of Wadi Rum. קיבלנו יחס מאד חם והכנסת אורחים יפה. עבדאללה הזמין אותנו לביתו לפני הטיול וסיפר לנו על המסלול על כוס תה. 

ביום הראשון של הטיול נסענו עם עבדאללה בג'יפ שלנו ותוך כדי עצרנו בנקודות מסוימות ועשינו מסלול רגלי קצר שבדרך כלל כולל טיפוס. הטיפוס מתאים לבעלי כושר בינוני ומטה. הנופים המדבריים בכל נקודה היו מדהימים. גם תוך כדי הנסיעה מנקודה לנקודה אפשר ליהנות מהדרך. היו כמה אתרים שאפשר לזהות בהם כתובות נבטיות עתיקות אז כדאי לשים לב. למדריך אין יותר מדי ידע על התרבות או ההיסטוריה של המקום אז לא לסמוך עליו כמקור העשרה. בשקיעה, הגענו למחנה במדבר. באוהל/חדר היה חם וקיבלנו כמה שמיכות. היו באתר מקלחות ושרותים, אבל לא היו מים חמים. ארוחות הבוקר והערב היו טובות.

הזמנו את הטיול שכלל גם שש שעות על גמל וביום השני, אחרי חצי שעה על הגמל, החלטנו שמספיק לנו וביקשנו לרדת ולחזור. עבדאללה לא היה מוכן לתת לנו החזר כספי מלבד 10 דינרים מתוך 160 דינרים, עלות הטיול, לכל בן אדם. זה היה די מרגיז. במקום זה, הבן שלו לקח אותנו לטיול קצר בסביבת הכפר למעיין קטן.

מבחינה בטחונית, כישראלים מוצהרים, בשום שלב לא הרגשנו מאוימות או שזכינו ליחס רע, דווקא להיפך. הטיול מומלץ בחום רק עדיף בלי גמלים.

חזרנו כרגע מטיול בין ארבעה ימים בירדן, טיילנו בנחל זרד (ואדי חסה) ובפטרה. אז ככה יצאנו ביום שישי האחרון כארבעה חברים ועברנו את הגבול במעבר ערבה, בימי שישי המעבר נפתח בשעה 8 בבוקר ובימי חול ב-6 וחצי עלות אשרת הכניסה כ-100 ש''ח ומשולמת בצד הישראלי (אל דאגה הירדנים יגבו את שלהם בחזרה). ניתן להעביר קופסאות שימורים אך לא בהגזמה וכמובן לפי מצב הרוח של השוטרים הירדנים. ברגע שיוצאים ממעבר הגבול יש עשרות מוניות שנהגיהם ישמחו לקחת אתכם לכל מקום. אנחנו החלטנו לקחת מונית לעקבה ומשם להמשיך בתחבורה ציבורית לכרך (karak) עלות מונית לעקבה 6 דינר, כמובן שנהג המונית התעקש לקחת אותנו ליעד הסופי, חממת עופרה, שהוא נקודת הירידה לנחל עופרה שמתחבר לוואדי חסה. הנהג דרש כ-100 דינר עד לחממת עופרה ואנחנו לא הסכמנו ודרשנו להגיע לתחנת מרכזית בעקבה הוא המשיך להתעקש שאין אוטובוסים בימי שישי ואף איים שיודיע למשטרה שאנחנו נוסעים לוואדי חסה.

כמובן שבסופו של דבר ירדנו בתחנה מרכזית האוטובוס לכרך נמצא במרחק שני רחובות מהתחנה, העוברים ושבים ישמחו להדריך אתכם בתנועות ידיים אל המיקום הנכון. האוטובוס יוצא לדרך רק כשהוא מלא כך שהיה לנו לא מעט זמן לארוחת בוקר והצטיידות קלה (עלות ארוחת בוקר לארבעה אנשים שכללה חומוס ציפס סלט ושתייה כ-6 דינר) בסביבות השעה 11 האוטובוס יצא לדרך עלות הנסיעה כ-3 דינר וזמן הנסיעה בין 3-4 שעות, יש לציין שהנסיעה לא פשוטה בחוץ היו בערך 40 מעלות האוטובוס צפוף התרמילים זרוקים במסדרון וכמובן שאין מזגן, הגענו בסביבות השעה שלוש לכרך, העיר הייתה די שוממת, מצאנו מכולת קטנה שעדיין פתוחה וביצענו הצטיידות של מזון עבור המסלול. אין יותר מידי מה לראות בכרך ולכן החלטנו להגיע כמה שיותר מהר לחממת עופרה. תפסנו מונית, עלות הנסיעה 25 דינר ואורכת כ-40 דקות, חשוב מאוד למצוא נהג שמכיר את נקודת הכניסה למסלול וגם שיתחמק מהמשטרה (שעדיין לא ברור לי למה אמורים להתחמק ממנה) הנהג שלנו לא הכיר את המקום ולכן ירדנו במקום שהיה נראה לנו נכון לפי המפה והתברר יותר מאוחר כטעות. 

התחלנו ללכת בוואדי ולאחר מספר קילומטרים נתקענו מכיוון שתוואי הדרך לא אפשר להמשיך ומכיוון שהתחיל להחשיך פשוט התמקמנו והלכנו לישון. בבוקר שלמחרת עשינו ניסיון כושל נוסף להמשיך בוואדי ואז הבנו שאנחנו לא במסלול התחלנו לטפס בחזרה פגשנו בדואי חביב שהסכים להקפיץ אותנו, תמורת 10 דינר, לשער הכניסה לחממת עופרה מה שיכול היה להיות בעייתי מכיוון שבד''כ יש שם משטרה. למזלנו השוטרים נכנסו לתוך האתר כך שהיינו יכולים לעבור ללא חשש. השומר דרש חמישה דינר כניסה למרות שלא התכוונו להיכנס אך בסוף שילמנו מכיוון שגם הוא איים לקרוא למשטרה. לאחר ששילמנו הוא היה חביב נתן לנו למלא מים ואף הראה לנו מאיפה לרדת (בערך 200 מטר לפניי הכניסה לאתר ) חשוב לציין שאין שביל מסודר לאורך המסלול או שבעצם אין בכלל מסלול, ירדנו לנחל עופרה וכבר משלב זה מתחילה ההליכה בתוך המים (מים חמים מאוד) יש כמה מפלים קטנים ועדיף ללכת עם נעליים סגורות עם סנדלים זה פשוט מסוכן מדי מה שגם פגשנו כמה נחשים בשלבים מאוחרים יותר (גם בתוך המים). נחל עופרה זורם לתוך וואדי חסה ומשם פשוט ממשיכים ללכת על תוואי הוואדי. 

המסלול מדהים ביופיו וזורמים בו המון מים ההליכה מתבצעת בתוך ומחוץ למים ומכיוון שאין מסלול פשוט צריך למצוא את הדרך לבד ולעיתים אף לפלס דרך בתוך קני הסוף. לאורך המסלול יש לא מעט בריכות רדודות ומפלים קטנים שמאפשרים רחצה. המים בנחל מתוקים וניתן לשתות אותם אך עדיף לשתות מהנביעות שיש על קירות הקניון (שם המים קרים ונקיים יותר) אנחנו יצאנו עם כ-6 ליטר לאדם ומילאנו את הבקבוקים כל פעם מחדש בנביעות.בהליכה בנחל צריך לקחת מספר דברים בחשבון קודם כל ההליכה איטית יותר מבמסלולים רגילים גם בגלל המים וגם בגלל שזה מסלול מאוד טכני, שנית אנחנו לא פגשנו נפש חיה עד למפל הגיר ששם זו היא נקודת היציאה היחידה באמצע המסלול לאחר מכן לא ניתן לצאת וצריך ללכת עד סופו. אין יותר מדי מקומות שמאפשרים לינה נוחה על תוואי הנחל כך שאם מוצאים אחד ומתחיל להיות מאוחר פשוט כדאי להישאר בו כי לא בטוח שיש מקום נוסף בטווח הקרוב ואי אפשר ללכת בנחל בחושך! דבר אחרון לאורך כל המסלול אתם רטובים! לאחר לילה נוסף (הפעם בתוך המסלול) המשכנו ללכת בהליכה מאומצת בכדי לפצות על הזמן שהלך לאיבוד ביום הקודם ומכיוון שנשארנו בלי אוכל (מדי פעם עשינו הפסקות טבילה בנחל ) הגענו עם הלשון בחוץ לסוף המסלול (מפעל המים של העיר צאפי)פ גשנו ילד ששאל אותנו אם אנחנו צריכים הסעה ולאחר מכן פגשנו את אביו שאירח אותנו בביתו לארוחה, בכפר נקעה הסמוך למפעל המים (יש שם מכולת), הנסיעה מנקעה לפטרה במונית אורכת כשעתיים ועלתה לנו כ-60 דינר כולל אוכל. על פטרה אין צורך להוסיף.

נחל זרד - כללי - זורם ממזרח למערב עד לאיזור ים המלח. משך מסלול - יומיים שלושה. 23-25 ק''מ. אין סימון שבילים ושביל מסויים. יש רוג'ומים פה ושם המציינים מאיפה כדאי לעבור. אין אפשרות להתברבר כל עוד זורמים בנחל.

דרכי הגעה - עקב בעיות במעבר ליד בית שאן . המעבר מגבול רבין לעקבה(3 ק''מ צפונית לאילת, אין אוטובוסים המגיעים למעבר) מה שאנחנו עשינו , הגענו עם רכב והשארנו אותו בחנייה ליד הגבול.

מיקום: נחל זרד בערך בקו של נאות הכיכר רק בצד השני. 3 שעות נסיעה מעקבה צפונה על דרך המלך.

משם מונית שקבענו איתה בארץ לקחה אותנו הישר לנקודה לפני המפגש עם השוטרים וממנה הנהג הסביר איפה לרדת ולהכנס לנחל(מאוד פשוט) עם הנהג קבענו גם בסופ המסלול שיקח אותנו לנחל אחר ומשם חזרה לגבול. בגדול , 70 דינר +- עולה נסיעה לנחל זרד(לחמם עפרה - תחילת מסלול). לאלה שיש להם זמן ורוצים לחסוך כסף יש אפשרות לקחת אוטובוס לעיר שנקראת טפילה ומשם מונית קצרה לתחילת המסלול , אוטובוס משהו כמו 3 דינר , בבירורים יש בשעה 6 בבוקר וכנראה היחידי)...(מי שרוצה את המספר של הנהג שישלח מייל)

נחל זרד - מדהים. נחל זרד בירדן זורם ממזרח למערב עד לאיזור ים המלח. משך המסלול, יומיים - שלושה. אורכו כ - 25 - 23 קילומטרים. אין סימון שבילים ושביל מסויים. יש רוג'ומים פה ושם המציינים מאיפה כדאי לעבור. אין אפשרות להתברבר כל עוד זורמים בנחל.

דרכי הגעה: עקב בעיות במעבר ליד בית שאן, יש להגיע ממעבר הגבול רבין לעקבה, שלושה קילומטרים צפונית לאילת. אין אוטובוסים המגיעים למעבר. הגענו עם רכב והשארנו אותו בחנייה ליד הגבול.

מיקום: נחל זרד נמצא בערך, בקו של נאות הכיכר רק בצד השני. כשלוש שעות נסיעה מעקבה צפונה, על דרך המלך. 

ממעבר הגבול נסענו במונית שקבענו איתה בארץ. המונית לקחה אותנו הישר לנקודה לפני המפגש עם השוטרים וממנה הנהג הסביר לנו איפה לרדת ומאיפה להכנס לנחל. מאוד פשוט.

קבענו עם הנהג שבסוף המסלול יקח אותנו לנחל אחר ומשם חזרה לגבול. עלות המונית היא בערך 70 דינר עד לחמם עופרה שם מתחיל המסלול. מי שיש לו זמן או שהוא מבקש לחסוך כסף,ניתן לנסוע באוטובוס לעיר טפילה ומשם, נסיעה קצרה במונית לתחילת המסלול. עלות האוטובוס כשלושה דינר. יש לברר את שעות הנסיעה.

נחל זרד עצמו מדהים. היום הראשון מזכיר מאוד את נחל פרט אך משופר מאוד. שביל אין ולכן, נאלצנו לפלס את דרכנו ולזגזג בין המים לעליות וירידות קטנות בתוך הואדי. בסוף היום הראשון, כשמונה קילומטר, משמאלנו היה גן תלוי ובתוכו מעיין חם וצלול למקלחת טובה ומקום לשהייה ללילה.

היום השני מגניב לגמרי. 80 אחוז מהזמן הולכים במים בתוך הקניון. בסוף הקניון, של היום השני, יש מקום נחמד ליד עץ שיטה, בצד ימין של הנחל שאפשר ללון בו. המקום גם קרוב לקטע בנחל שיש בריכה נחמדה. משם מגיעים לשכונה שנקראת נק'ע בכפר צאפי.מגיעים למפעל המים שם יחכו מוניות שירצו לקחת אתכם חזרה למעבר.

אפשר לעשות את המסלול עם סנדלים, סנדלים וגרביים או נעלי הרים. אני אישית ממליץ על נעלי הרים. קחו בחשבון שהגורטקס מן הסתם לא יעבוד ואתם תרטבו, בקטנה. המסלול עם סנדלים לדעתי, פחות נוח אך, מומלץ להביא בנוסף לכל מקרה. וגם לסוף היום.

אוכל ומים: יש אפשרות להגיד לנהג לעצור בעקבה על מנת לקנות אוכל. אנחנו הבאנו מהבית והיה מספיק. רצוי להביא שלושה בקבוקי מים לאדם. יש נביעות בדרך אך, הנביעה הראשונה הייתה אחרי הרבה זמן ביום הראשון, ככה שעדיף להביא מים מראש.

כסף: בעקרון, אני לא החלפתי דינרים פרט לכניסה ארצה. 98.5 שקלים דמי מעבר לארץ. שמונה דינר, כ - 50 שקלים דמי מעבר מירדן לארץ.

ירדנים: למרות כל הספקולציות שמרמים אותנו, עומדים לגנוב לנו ציוד בלילה וכולי, נתקלנו רק באנשים טובים. בסוף המסלול היה בחור שהזמין אותנו לצ'אי והיה נחמד מאוד.

מומלץ לבוא עם מפה. מופיעה באתר מפה שמישהו העלה אך, היא רלוונטית ליום השני. ליום הראשון יש מפה באתר המצורף.

סך הכל נחל אדיר. לא רואים בארץ משהו כזה ולכן מאוד שווה. צרפתי תמונות באלבום: נחל זרד - ירדן - אוקטובר 2010. 

המפה מתארת את הנקודות עניין המרכזיות מואדי קטורה ועד לצאפי למי שהולך במסלול. בעיקר נקודות מים נוחות למילוי. לינה - כמעט בכל מקום - כמובן במסגרת הזהירות הרגילה. מומלץ מקום עם עצים כדי לעשות אש. את המוניות סידרנו עם בילעל שהוזכר כבר בטיפים קודמים על ידי וכרגיל המחיר היה טוב והנהג ששמו היה ראיד היה נחמד וידע בדיוק איפה להוריד אותנו כדי להמנע מהיתקלויות מיותרות עם שוטרים.

סיפור הדרך: הגענו לילה לפני הכניסה לירדן ללינה באירוח הכפרי של קיבוץ אילות כדי לקצר טווח למעבר הגבול. שהינו בירדן 3 ימים מלאים בתאריכים 18-20 למאי 2010 עם 2 רכבי ה- 4X4 שלנו (8 מטיילים) וג'יפ מקומי עם מדריך מקומי ושוטר ממשטרת התיירות.

ביום הראשון - גיחה קצרה לעקבה לטעום פלאפל חומוס ופול ירדני (שלנו יותר טוב), ומיד יציאה לואדי רם, כולל השתוללות בג'יפים על הדיונות המדהימות ולינה באחד המאהלים הבדואים.

ביום השני המשך בואדי רם לקשתות שהן תצורות קרקע מדהימות, עוד קצת משחקים בדיונות, ואח"כ נסיעה לפטרה וביקור בעיר הנבטית המקסימה. לינה במלון 3 כוכבים ברחוב הראשי כ- 300 מטר לפני מרכז המבקרים.

ביום השלישי נסיעה לפטרה הקטנה - שם ככל הנראה היתה תחילת הישוב הנבטי באזור, ומשם לואדי חסע תוך תצפית על ואדי הערבה מהצד הירדני. בואדי חסע - שוב בדיקת יכולת העבירות של הג'יפים, ומתרגעים במי המעיינות החמים הזורמים בשצף, כולל פיקניק וארוחה מעשי ידינו במקום. בחזרה כ- 170 ק"מ לאורך כביש הערבה שלהם עד למעבר הגבול ויאללה לצפון.

תובנות וטיפים:

1. כדי שלא תעשו טעויות כמונו אז ראשית - אין מה להיעזר בסוכן ישראלי שיסדיר את כל הפרוצדורה מול המשרד בירדן שאירגן את המדריך והרכב הירדני ואת השוטר. פגשנו בדרך חבר'ה ישראליים שעשו טיול ג'יפים כמונו בחצי מחיר! מומלץ ביותר ליצור קשר עצמאית עם מדריך ירדני גיזעי שאת שמו איני זוכר (איבן משהו...) בכתובת [email protected] ובטלפון 962-777764781 ++. אנחנו שילמנו למשרד האילתי שטיפל בנו 450$ לאדם לכל 3 הימים, ואילו החברה שפגשנו (מהישוב קציר) שילמו לאותו איבן כ- 220$ לאדם בלבד ל-5 ימים!

2.בפטרה הדריך אותנו Naif Nawafleh בחור עם ידע אדיר, ארכיאולוג בהכשרתו, דובר אנגלית מעולה ומדריך מצויין. לדבריו הוא עובד עצמאית כך שאפשר לקבוע איתו יום ושעה והוא יפנה עצמו מכל קבוצה אחרת לטובתכם. כתובתו: [email protected] המדריכים בפטרה יושבים בתוך מרכז המבקרים שזהו בעצם תחילת המסלול.

3. העושר והגודל של פטרה הפתיעו אותנו. מדובר בעיר ענקית, שכדי להקיף את כול האתרים בה נדרשים מספר ימים. כמעט כל המבקרים שם שוהים בין חצי יום לקצת יותר, עוברים בנקיק - שזה הרחוב הראשי של העיר, ובה מצויים אותם אתרים מפורסמים המצולמים בדרך כלל. אורך המסלול כ- 4.5 ק"מ, ויש כמובן לעשות אותו הלוך וחזור. לגבי מטיילים עם צרכים מיוחדים, יש אפשרות לשכור כרכרה או גמל במרבית קטעי ההליכה.

4. ואדי רם מזכיר בכמה מובנים תצורות קרקע של גווילין בסין או ברייס קניון בארה"ב. יש כאן צוקים ותלוליות בצבעי חול מדהימים, עם צורות וסיתותים שנראים כאילו יד אדם עיצבה אותם. הכל כמובן טבעי, וכל מטייל יכול להפעילו את דמיונו היצירתי ולראות בסלעים אלו תצורות של חיות, ספינות, מבנים, בני אדם וכד'. 

5. כאמור, אנחנו חרשנו את ואדי רם בג'יפים שלנו, אבל אפשר גם להגיע ברכב רגיל שכור מעקבה או ברכב רגיל מהארץ, ולחרוש את האזור עם רכב 4X4 ונהג מקומי, אותם שוכרים במרכז המבקרים בכניסה לאזור הואדי. לא להתבלבל - השם ואדי במקרה של ואדי רם אין לו משמעות של נקיק צר בין הרים. זהו אזור בגודל ענק, שניתן להסתובב בו גם כמה ימים!

6. הלינה במאהל הבדואי זוהי חוויה כיפית. האוהלים מוקמים על משטח בטון עם שטיחים ו- 2 מיטות בכל אוהל. הכל נקי טיפ-טופ. כנ"ל השירותים והמקלחות. בשעה 23:00 מכבים את הגנרטור ואז, אחרי הרבה תה וקפה וארוחת ערב מעולה - בה האורז ובשר הכבש מתבשלים ומעושנים בתוך בורות בקרקע, נהיית דממה מדברית - רק אתם וכוכבי השמיים. לפי המדריך שלנו, יש באזור ואדי רם 7 מאהלים שכאלו (ברישיון), ומומלץ ביותר לחוות לילה כזה.

7. מחיר הדלק בירדן כ- שני שליש ממחירו בארץ( 0.7 דינר לליטר שזה בערך 1 דולר). שער ההמרה הוא בין 5.60-5.90 שקל לדינר.

ההגעה לנחל זרד עצמו היא די בעייתית מבחינת משטרה. אסור לעשות טיולים בירדן ללא מדריך מקומי אז או שמגיעים לחמאם עפרה ומקווים לטוב. או שנותנים שוחד בכניסה לחמאם עפרה, מה שלי יצא לעשות. הייתי ממליץ להתייעץ עם הנהג מונית, הם מבינים עניין.

מבחינת הגעה, יש אוטובוס עד עשר בבוקר מעקבה לטפילה (שעה וחצי - שעתיים נסיעה), ומשם זה מונית של שעה - שעה וחצי לחמאם. יכול להיות שיש אוטובוסים. מונית מהגבול לעקבה זה 5 דינר. אוטובוסים זה באזור ה- 2 דינר. מונית מהגבול לחמאם תעלה 80 דינר אחרי התמקחות. מונית מפטרה לחמאם תעלה 50 דינר.

המסלול מסתיים בכפר צאפי. משם סגרנו מונית לפטרה, שהייה של כמה שעות ואז לגבול ב 90 דינר. כבר היינו ארבעה בשלב הזה ככה שזה השתלם. הורדנו אותם לתשעים אחרי התמקחות ראויה ביותר.

המסלול עצמו הוא שלושה ימי הליכה בכיף. ספרי הטיולים מדברים על יומיים, זה אפשרי, אבל זה יהיה שני ימיי הליכה מלאים ורציניים. יש המון הליכה במים, אבל המון. נעלי עור או גורטקס יהיו בעייתיות, כמו כן סנדלים. אני ממליץ על שילוב של נהלי הליכה מאפענות/ספורט וסנדלים. יש נביעות לאורך המסלול אבל רק אחרי שעוברים את ואדי חסה ומתחילים את זרד וגם אז זה לוקח זמן. כל מי שהיה איתנו במסלול כבר היה נואש למים. אחרי שיוצאת הנשמה ומתחילים להתייבש יש נביעות מדהימות, אבל מדהימות. לקחת בחשבון שאם מגיעים מאוחר ביום הראשון וישנים בואדי חסה צריך להתארגן על כמות של מים רצינית.

אני מציע למצוא ספר על ירדן ולצלם את הדפים הרלוונטים וגם את המפה שיש שם, אבל אל תסתמכו על זה יותר מדי, גם ציוני הדרך שהם נותנים הם בעייתים.

טיול לואדי דנא וואדי ע'וואר: אנחנו עשינו את המסלול בשלושה ימים. זהו טיול מומלץ ביותר למחפשים מסלולים באזור פטרה. צפונית לפטרה, בערך שעה נסיעה עד כפר דנא, יציאה מהכפר. ירידה בוואדי דנא, שימו לב שזה שמורת טבע וצריך לשלם בכניסה 8 דינר לבנאדם. כדאי מאוד לשלם כי יש שוטרים בירידה ובסוף המסלול.

המסלול בואדי דנא הוא מאוד נחמד. אין כל כך איפה למלא מים בדרך, יש כמה נקודות אפשריות אבל לא כדאי לסמוך על זה. סוף המסלול מגיעים לבית הארחה ואז השביל מתחבר לכביש ג'יפים. בהמשך יש את הפיצול עם ואדי עוואר. יש המון בדואים בדרך אז אין בעיה לשאול איפה הפיצול בדיוק. אסור לישון בשמורת דנא, אפשר להסתתר איפשו אם אתם בכל זאת רוצים לישון בוואדי או להמשיך עד הפיצול עם העוואר ולישון בו.

וואדי עוואר זורם (נכון לאפריל 2010). יש הרבה מים, לא אתגרי ומקסים. יש כמה נביעות בדרך בהם אפשר למלא מים טובים לשתייה. אין צורך להשתמש בחבלים. אנחנו פיצלנו את המסלול ליומיים. שימו לב שבסוף המסלול יש מטע זיתים ושם צריך לעזוב את הואדי ולהתחיל לעלות למעלה. כדאי לקבוע עם נהג בתחילת הכביש כי אחרת יש הליכה קצת משעממת וארוכה עד לכפר מנסורה. מהכפר אפשר למצוא מישהו שייקח אותכם לגבול או לאן שבא לכם. בקיצור מסלול נהדר, מאוד מומלץ... תהנו!

החוק הירדני מחייב מטיילים לטייל בשטח עם מדריך ירדני. על מנת לעקוף חוק זה בנחל זרד כדאי להגיע לחמם עפרה ומשם לרדת לאורך נחל עפרה (שהוא נחל של מים חמים רוויים בתחמוצת ברזל) עד אשר מתחברים לנחל חסה שהוא למעשה החלק הראשון של טיול. אם יורדים לוואדי לפני השער של חממת עפרה מבלי שהשומר יראה, הכניסה היא חינם (יש סיכוי גדול יותר להצליח בשעות המוקדמות של הבוקר), אם יורדים דרך דרך העפר של חמם עפרה משלמים 5 דינר כניסה (שזה קצת יותר מחמישה יורו) ועוד בין דינר לחמישה דינר "דמי שתיקה" על מנת שהשומר לא יודיע למשטרה שאתם מטיילים ללא מדריך מקומי.

שלום, מצורפת המלצה חמה על טיול 3 ימים בירדן בואדי רוע'ר, שובאק, פטרה הקטנה ועקבה.

בחודש ספטמבר 09 יצאנו אני (אריאל ארבל מקיבוץ שובל) וחברי הטוב, דותן שבתאי מקיבוץ דליה לטיול פרידה מירדן והמזרח התיכון (דותן בדרכו לשליחות בקנדה של 5 שנים). בעקבות המלצה של דורון יושע (מדריך טיולים מומחה בירדן -מצורף האתר) בחרנו את מסלול ואדי רוע'ר ואת נקב נמלה ופטרה הקטנה.

תיאמנו נהגי מוניות: מהגבול ולתחילת המסלול ליד הישוב מנצורה (100 דינר) ומסופו ליד תל פנון ואל עקבה (60 דינר) דרך נאג'די מסוכנות פלאזה - 00962795108556 בירדן.

בגבול חיכה לנו נהג נחמד שעזר לנו בכל הנדרש ואחרי שעתיים וחצי נהיגה הגענו אל מבצר שובאק (מבצר צלבני ענק החולש על דרך המלך ואזור כרך) בו שוטטנו כשעה. לאחר מכן המשכנו בנסיעה של עוד חצי שעה עד לכפר מנצורה וממנו בדרך סוג ב' עד לתחילת המסלול בוואדי רוע'ר.

התחלנו ללכת בשעה 17:00 בעזרת תיאור המסלול מספרם המופלא של שווקה ושמידע (אל קניוני מואב ואדום). מהר מאוד הפך העמק לקניון יפיפה, זורם מים וצמחיה. אבן הגיר הלבנה פינתה את מקומה לאן חול נובית (אדומה) אליה הצטרפו גנים תלויים מרהיבים ביופים. עם חשכה התמקמנו ללינת לילה שכללה רחצה וארוחת סטרנים שתפסנו בבריכות.

למחרת המשכנו במסלול עד למפגש עם וואדי דת'נת וחורשת הצפצפות בו פנינו מזרחה ותיפסנו כקילומטר עד לחמם תד'נת (שלצערנו לא מצאנו). ואדי דת'נת נשרף ברובו בשנה שעברה ומלא גללי חמורים - לא מציאה גדולה. סבנו על עקבותינו וחזרנו למורד ואדי רו'ער, בו המשכנו עוד כשעתיים עד לפתחת הערבה מתחת תל פונן המקראית סיירנו בחורבה ובבריכת המים ותחנת הקמח הרומאית עד שפגשנו בנהג המונית שחיכה לנו.

עלינו בנסיעה את נקב נימלה והגענו לפטרה הקטנה. אתר מיוחד, קטן ואנטימי מקרובו התיירותי. לאחר טיול של כשעה באזור המשכנו לארוחת צהריים במסעדת פועלים מקומי בואדי מוסא ומשם ללינת לילה בעקבה. נג'די סידר לנו מלון נחמד במרכז העיר ב 35 דינר ללילה כולל ארוחת בוקר. יצאנו לטיול לילי לאורך ה"טיילת" של עקבה, שתינו קפה והמשכנו לארוחת דגים במסעדת אלי בבה. בבוקר עלינו על מונית וחזרנו לגבול. את הטיול קינחנו בזחילה של כשעה במערת סדום וישר לארוחת החג של ראש השנה.

מומלץ בחום לאוהבי טיולים, טבע וקניונים, אריאל