מסלול עד שבוע בעקבה

לאלו שסקפטיים לגבי טיול עצמאי בירדן הטיפ הזה הוא בשבילכם: אני אפרט את המסע בן 4 ימים שעשינו ביולי 2011. כרגע, אין הרבה מטיילים בירדן, רובם ממדינות ערב וזאת בגלל המצב הגאו פוליטי במצריים וסוריה, למרות זאת בירדן הכל שקט. ירדן מדינה מעניינת מאוד ותושביה ידידותיים להפליא. הגענו למעבר גבול יצחק רבין הממוקם לפני אילת בקיבוץ איילות. כדאי להגיע ברכב ולהשאירו בחניה כך חוסכים נסיעות מיותרות במונית מאילת וחזרה.

על מנת לעבור את הגבול צריך לשלם 102 ש"ח אגרה ואין אפשרות לשלם אותה מעוד מועד, האתר שכביכול דרכו משלמים אינו באמת מחייבים אותכם, ניתן לשלם באשראי. בצדו השני של הגבול יחכו לכם נהגי מניות שמסיעים רק לעקבה, במידה ורצונכם להגיע לואדי ראם יגבו מכם 35-40 דינר לכן מומלץ לנסוע למרכז עקבה (נסיעה של 10 דקות-5 דינר) ושם להתמקח על מונית לואדי ראם בעבור כ15-20 דינר.

אנחנו הזמנו סיור בואדי ראם מראש, דבר שחוסך כאב ראש אך אתו המחיר הגבוה. במרכז המבקרים יש הרבה בדואים שיציעו לכם סיורים במחירים נמוכים בהרבה מאשר באתרי האינטרנט. למי שלא מחפש טיפוס הרים מקצועי אלא לראות את האיזור ולהתארח בסגנון בדואי יסתפק בסיור יום + אירוח לילה וזאת במחיר של 40-55 דינר. תזכרו תמיד להתמקח על המחיר (שלושה אנשים במחיר 100 דינר) זה כולל טיול ג'יפים, סקי דיונות, שלוש ארוחות והמון תה וקפה.

ביום השני נסענו לפטרה: נהג המונית שהסיע אותנו לואדי ראם סגר אתנו הסעה למחרת לפטרה במחיר 25 דינר. תדעו שכרגע אין הרבה מאוד תיירים באיזור ואין מוניות לכן בהחלט כדאי לקבוע שהנהג יאסוף אתכם ב-8 בבוקר לפטרה כך לא תבזבזו זמן ותספיקו לבקר בפטרה. הגענו לפטרה והתארחנו ב-Petra gate hotel במחיר 10 דינר לבן אדם ללילה וכולל ארוחת בוקר. אחרי צ'ק אין נוסעים 5 דקות למרכז המבקרים של פטרה בעלות 1 דינר.

מחיר הכניסה לפטרה מוגזם ומסתכם ב-50 דינר, במידה ונכנסתם לירדן באותו יום ולא עשיתם צק אין במלון המחיר עולה ל90 דינר. האבסורד הוא בתיירים ממדינות ערב משלמים רק דינר אחד! אם הנהג מונית שלכם סחבק, תבקשרו ממנו לקנות כרטיס כניסה ותוכלו לחסוך מעט ממחיר הכניסה, כמובן בתשלום סמלי לנהג. פטרה מדהימה ביופיה וכל תמונה שם שווה יותר מאלף מילים, אל תוותרו ותעשו סיור מלא כולל עליית כ-800 מדרגות למנזר שהוא לטעמי מרשים אף יותר מ"אל קזני" המפורסם מכל תמונות פטרה. אנחנו מיטבי לכת וכל הסיור ארך כ-7 שעות. ניתן לאכול ולקנות שתייה אצל הרוכלים הפזורים באתר.

לאחר שחזרנו למלון מצאנו את הפנינה שבזכותה לדעתי זה המלון הטוב באיזור והיא עליית הגג המרווחת שצופה על כל העיר ומדהימה כתצפית לשקיעה. המחירים במסעדות הפזורות בסביבה אינם גבוהים (3-8) דינר אך כדאי להזמין טייק אוואי המחיר יורד בחצי ולאכול בעליית הגג. אל תוותרו לקפוץ למאפייה ולקנות כנאפה או בקלוואה טרי ולהתענג על קפה או תה מרווה, לעשן נרגילה בעליית הגג עם קריאות המואזין בשקיעה.

ביום השלישי נסענו חזרה לעקבה. מונית תעלה כ30 דינר לכל הפחות, יש תחבורה ציבורית שעלותה 5 דינר לאדם שיוצאת פעם ב3 שעות או שמנסים להתארגן דרך המלון. מארחת המלון, פיליפינית חמודה בשם לאה ארגנה לנו נהג טיולים שנסע בבוקר לעקבה בעלות 5 דינר. גם מגיעים מהר גם חוסכים. ממרכז העיר מונית לחוף הדרומי תעלה 3-5 דינר, החוף הדרומי ידוע ברצועת חוף יפה, נקייה, שקטה ומעולה לצלילות מכל הסוגים. התארחנו במלון Bedouin garden hostel ב12 דינר לבן אדם שכללו ארוחת בוקר, המקום יפה וכולל בריכה קטנה אך הצוות היה די מגעיל ובדיעבד היינו מחפשים מקום אחר. כל המלונות מציעים שירותי צלילה בדרגות טכניות שונות והמחירים נעים בין 35 דינר לצלילה אחת ל200 דינר לשלושה ימי צלילות מלאים.

ביום הרביעי חזרנו למרכז עקבה: עוצרים מונית למרכז עקבה, שוב מחיר המונית 3-5 דינר. רב החנויות נפתחות ב9-10 ויש ערבוב בין חנויות לתיירים ולמקומיים. אל תוותרו לאכול חומוס או פלאפל במסעדות הרחוב רגדאן מעל מסגד אל חוסיין ולקנות כנאפה טרייה למשפחה במאפיית עלי באבא במחיר מצחיק של 3 דינר לקילו. אם מסתובבים באיזור מוצאים מספר חנויות אלכוהול והמחירים יותר זולים מבדיוטי פרי- גריי גוס ליטר ב200 ש"ח, וויסקי סקוטי במחיר מצחיק ומגוון ערק מקומי ב30 ש"ח. בצהרי היום לקחנו מונית לגבול ב2 דינר משלמים 8 דינר מס יציאה מירדן וזהו מסתיים המסע.

סה"כ הטיול ארך שלושה וחצי ימים ועלה לנו 1300 ש"ח לבן אדם לא כולל דלק בארץ. לסיום אומר כך, לפני הטיול נרתעתי מלבקר בירדן בגלל פחד מעוינות ולאחר מעשה הגענו להבנות חדשות: למדנו סובלנות לשכנינו, כולנו מחפשים את השקט ואת השלום. הכרנו הרבה ערבים בטיול ומכולם למדנו מחדש שכולנו בני אדם, קיבלו אותנו בכל מקום בידיים פתוחות ולא הסתרנו את זהותנו.

התיכנון היה לנסוע לטיול בירדן 3 חברים כמובן. תוך כדי שיטוט באתר למטייל מצאתי את הטלפון הישראלי של אבו עבדאללה וחשבתי לעצמי למה לא להתקשר ולשאול.

הגעתי לאדם מקסים דובר אנגלית מעולה אמין, ישר ללא רבב. יחד עם אבו עבדאללה תיכננו טיול קצר ממצה עם טעם של עוד.

תוכנית הטיול: יום שישי: מעבר הגבול בשעות הבוקר ארוחת בוקר בעקבה סיור בעקבה נסיעה לוואדי ראם - טיול גיפים של 4 שעות כולל ארוחת צהרים נסיעה למלון Sun Set בכפר ואדי מוסא 3 דקות הליכה מהכניסה לפטרה 

יום שבת: טיול יום מלא בפטרה (פירוט ינתן אם תהיה דרישה) ארוחת צהרים קלה במסעדת אל ערבייה בחלק העליון של כפר ואדי מוסא נסיעה חזרה לפטרה קניות מתנות וכדומה ארוחת ערב חזרה לגבול

קצת פרטים טכניים: המעבר בגבול הישראלי דורש תשלום אגרת מעבר – עדיף לשלם שם אפילו שזה יותר יקר שם (נוחות). תנסו לא להגיע למעבר עם קבוצות, זה יכול להיות ממש סיוט לחכות לתור שלך. בצד הירדני המעבר מהיר ביותר, 10 דקות גג גם בכניסה וגם ביציאה, תשמרו שטר של 5 דינר לכניסה חזרה לישראל.

האוכל בעקבה זול. החומוס שם טעים. מומלץ לאכול באחת המסעדות העמממיות. בשוק בעקבה לא גדול וסביבו יש רחובות שלמים של חנויות של בגדים צעצועים ושאר שמונצראי. האנשים מסבירי פנים ומנומסים – אין ממה לחשוש.

אני ממליץ מאוד לדבר עם אבו עבדאללה לפני הנסיעה. גם אם לא תסגרו איתו כלום עדיין שווה את המאמץ, האיש היה איתנו לאורך כל הדרך תמיד בזמן, לא איחר, סידר לנו את הטיול, דאג לנו מכל הצדדים ובמחיר שווה לכל נפש ואפילו מצחיק.

טיפים קטנים: בפטרה יש מסעדות שמציעות בופה ב-10 דינר לא הרבה 60 שח בערך, אבל אים תקחו מונית לכפר למעלה למסעדת אל ערביה תוכלו לקבל חומוס עם שתיה בדינר אחד ויש עוד מאכלים (אגב המונית עולה דינר אחד).

תמיד כדאי לשאול את בעל בית המלון על מקומות מענינים ו/או על מסעדות זולות. בפטרה לא כדאי לאכול במסעדות. מאוד יקר. אפשר להביא אוכל ולאכול במקום.

מומלץ מאוד אחרי מאמץ גדול לשתות כוס תה בדואית משהוא משהו. 

חזרנו השבוע מטיול של 4 ימים בירדן - נחל זרד (חסה) ופטרה. היינו 9 אנשים(!) ובאופן מפתיע הכל הלך בצורה חלקה, בעיקר מכיוון שהתכוננו מראש על הבעיות הצפויות.

מעבר גבול - עברנו במעבר הדרומי (לקח חשוב מטיולים קודמים). התשלום בצד הישראלי - 90 ש``ח. כהרגלנו, הגענו קצת מאוחר, כך שלא עברו איתנו עוד אנשים. התחלקנו לקבוצות של לא יותר מ-4 מטיילים במרווחים של כרבע שעה. השוטרים היו בסדר גמור ולא שאלו שום דבר. בכל מקרה, היינו מוכנים עם סיפורי כיסוי שונים לכל קבוצה (פטרה, ואדי רם, דאנה), ושם של מלון.

עקבה - קבענו עם המיניבוס שיקח אותנו ב- 9:00 מעקבה (הנהג, איברהים, שגם דובר אנגלית הגיע כבר ב- 8:30, ואפילו התקשר אלי בדיוק ב- 9:00 לשאול איפה אנחנו). מונית מהגבול עלתה לנו 7 דינר. נהגי המוניות היו היחידים שחשדו בנו והבינו שכולנו ביחד, גם בגלל שהיינו עם אחד מהם בקשר יומיים לפני בנוגע להסעה לנחל ובסופו של דבר דחינו אותו. הם טענו שאנחנו נוסעים במיניבוס שלא רשאי להסיע תיירים ואיימו להודיע למשטרה. בסופו של דבר הורדנו אותם מזה (חיוך של בחורה תמיד עובד). אולי כדאי היה לבקש הסעות למקומות שונים בעקבה לכל קבוצה, ולעשות איסוף עם המיניבוס.

הנסיעה לנחל - המיניבוס היה מרווח (מתאים לכ- 20 נוסעים), הנהג היה מאוד חיובי. להפתעתי, גם לא נתקלנו בשום מחסום משטרתי (בניגוד לפעמים הקודמות כשנכנסנו במעבר הצפוני). נסענו על הכביש המהיר (כביש המדבר) וחתכנו לכיוון טפילה. שם אספנו את המדריך, הצטיידנו בירקות וירדנו לתוך הקניון של נחל זרד. הירידה היתה בדרך עפר תלולה והגענו עם המיניבוס ממש עד מפל הגיר (לא היינו בואדי עפרה). סה``כ כ- 4 וחצי שעות.

נחל זרד - הנחל מדהים ביופיו. נכנסנו למפל (פגשנו שם קבוצה של שוטרים ירדנים, שהתחברו איתנו ומאוד רצו להצטלם). המדריך המשיך איתנו עוד שעה פנימה ואז חזר. בגדול המסלול הולך עם הנחל, תעקבו אחרי הרוג`ומים במקומות הבעייתים ואל תהססו להיכנס עם הנעליים למים, כי בכל אופן זה יקרה מהר מאוד. לשינה אין צורך באוהלים. מים יש ממעיינות חוץ מרוב היום האחרון, כדאי לקחת מטהרי מים ליתר ביטחון. לא אתאר פה את המסלול אבל אנחנו עשינו אותו ב3 ימים (היום הראשון היה קצר) ובהיותנו פדלאות סיימנו כל יום אחרי 18:30 ולא היה לנו קל כמו שהבטיחו לנו (שוב, לא היינו בכושר). שווה לעצור בהרבה מקומות, ותשאירו במיוחד זמן להפסקות בקניון הורוד שהוא בקטע האחרון של המסלול.

צאפי - הכפר צאפי יושב בסוף המסלול ושם חיכה לנו הנהג מיניבוס שלנו. קבענו איתו בנסיעה הלוך שיחכה לנו ב- 14:00 והגענו ב- 19:00. נסענו איתו לפטרה (70 דינר + טיפ נדיב על הייבוש, שעתיים וחצי).

ואדי מוסה - הכפר ליד פטרה. הזמנו מקומות באכסניה Valentine Inn. חדר זוגי 35 דינר, כולל ארוחת ערב ובוקר (יש גם דורמיטורי). האכסניה מאוד בסיסית, אבל הם היו מאוד נחמדים ועוזרים וארוחת הערב היתה שווה.יש הסעה חינם לאתר ב7:00 ואפשר להשאיר שם את הציוד, ולבקש שיארזו את הארוחת בוקר: 

Valentine Inn
962-3-2156423
[email protected]

פטרה - תגיעו מוקדם, כי חם להסתובב (האתר נפתח ב- 6:00 - 21 דינר). בניגוד אלינו אל תגיעו עייפים כי יש הרבה לראות. האוכל בפנים מאוד יקר (אבל מאוד!). בכל מקרה בין 6 שעות ל-3 ימים יספיקו לכם, תלוי כמה אתם טיפוסים ארכיאולוגיים. פטרה מאוד מרשימה, מומלץ בחום (של פחות מ- 40 מעלות).

חזרה לגבול - קבענו עם הנהג שיאסוף אותנו ביציאה מהאתר ועצרנו במלון לאסוף את הציוד לפני החזרה לגבול (80 דינר, שעתיים וחצי). בגבול לא תמיד נותנים להיכנס. הוא עצר לנו לפני הנקודת בדיקה של המשטרה, כקילומטר וחצי לפני המעבר, אבל הם נתנו לו להיכנס איתנו עד הגבול עצמו (איפה שהמוניות). המעבר חזרה עולה 5 דינר והלך חלק.

סיכום - היה מעולה. המיניבוס הוזיל לנו עלויות והיה מאוד נוח. כל הירדנים שפגשנו היו מאוד לבביים ומכניסי אורחים.

התארגנות לטיול :
המקום המרכזי אליו רצינו להגיע הוא נחל זרד (וואדי חסא). היות וזאת הפעם הראשונה שלנו בירדן החלטנו אני ואשתי לצאת יומיים קודם הטיול בנחל זרד לואדי רם ופטרה. חומר קריאה חובה על נחל זרד (וואדי חסא): הספר של שוקה רווק ואלי שמידע "אל קניוני מואב ואדום" אפשר להשיג בהוצאת טבע הדברים. נעזרו בפינה החמה של הטיפים של "למטייל" ומסיפורו המצויין כולל תרשים של הנחל של מר נתיב (ישנו ב - 1001 טיפים) ממליץ להדפיס את החומר לשים בתיק מידע נכון ושימושי. תודה באופן אישי למר נתיב.

המסלול: 
יום הראשון לטיול - נסיעה למסוף גבול ערבה, חצינו את הגבול בסביבות 8:00 לעקבה תשלום אגרת יציאה 94.5 ש"ח. המעבר הינו סיפור של חצי שעה בערך... הליכה לכיוון הצד הירדני 10 דקות פלוס מינוס. לצערי לא החלפנו כסף בצד הישראלי ושלמנו על כך ביוקר. פריטת כסף בשום פנים ואופן לא בצד הירדני - לנו נתנו שער המרה חריג ביותר של 1 דינר -7 שקלים (שוד לאור יום) בצד הישראלי נותנים 1 דינר - 6.3 שקלים. לאחר המעבר פנינו היו לכיוון וואדי רם. יצאנו מחוץ לשערי הגבול הירדני ובחוץ היו כמה עשרות מוניות. המחיר - 35 דינר עד הכניסה לשמורת וואדי רם. אפשר להתחלק עם עוד זוגות במידה ותפגשו במעבר. מומלץ מאוד חוסך בעלויות. נסינו להמתין מעט אבל היה שם מישהו "שמנהל את העניינים" וכל מונית שנסינו להתמקח איתה, הוא קפץ עליה והפריע לנו. לא היתה ברירה אלא ללכת על זה. (35 דינר). 

הגענו לשער הכניסה של וואדי רם בשעה 10:00 לאחר שעה בעקבה. עלות כניסה: 3 דינר לאדם. לקחנו טיול ג`יפים בן 3 שעות בעלות 15 דינר לאדם. חוויה נחמדה מאוד. בין הוואדיות בשמורה יש אפשרות ללינת שטח למי שמעוניין, או לינה באירוח בדואי כולל כל הציוד הדרוש ללינה. בסביבות השעה 15:00 מצאנו את עצמנו מחוץ לשמורה ללא מונית. הכוונה שלנו להמשך היתה וואדי מוסא (פטרה). כאן אני ממליץ מאוד לסגור עם המונית שהביאה אתכם עם הכוון הוא להמשך טיול. אנחנו קצת נתקענו ללא תחבורה בשעות הצהריים המאוחרות, כאשר אוטובוס חזרה לפטרה יש רק בבוקר מוקדם. למזלנו הגיעה מונית שהסכימה לקחת אותנו לוואדי מוסא בעלות של 40 דינר.

הגענו לוואדי מוסא בסביבות 18:00. חבר`ה מקסימים שהכרנו בגבול שמרו לנו מקום במלון סהרה. לגבי המלון - בעל הבית נחמד מאוד ואדיב אבל העלות שלו 40 דינר לזוג ללילה כולל ארוחת בוקר אינו שווה את המחיר והמלון מתוחזק בצורה ירודה מאוד, כך שישנו על המיטות בשקי שינה ללא ברירה. המקלחת מתפרקת, והשירותים לא נקיים. זה שווה אולי 4 דינר (אנחנו אנשי שטח אבל במחיר כזה צפינו להרבה יותר). בקיצור - להמשיך לחפש עד שתמצאו משהו סביר במידה ויש מקום.

היום השני - פטרה. עלות כניסה 21 דינר (אין הנחות לסטודנטים, למרות שפעם היו). הסתובבנו בשמורה עד אחר הצהריים יש המון מה ליראות.
סיימנו בסיבות 17:30. נכנסו למכולת בוואדי מוסא להצטייד לקראת המסלול. לגבי קניות - ממליץ בחום להביא אוכל מישראל ולא לקנות אוכל בוואדי מוסא, כיוון שהיא עיר תיירותית. אפשרות אחרת היא לבקש מהנהג שיעצור לכם באחד הכפרים בדרך לוואדי חסא, יש כמה וכמה ולא חסר מקום לקנות בדרך. אם אתם בכל זאת מביאים דברים אז תשאירו קניות כגון ירקות ולחם בוואדי מוסא. 

אנחנו תפסנו מונית לכיוון וואדי חסא. נסענו בטנדר פתוח מאחורה - היתה בהחלט חוויה! הנהג עצר לנו לפלאפל בכפר בדרך. מדי פעם הוא שאל איפה זה וואדי חסא הוא היה בטוח שיש לו מושג. לא כך היה הדבר. לכאורה הנהג נראה נחמד ואדיב (כבדהו וחשדהו). נסיעה לכיוון צפון, הגעה בחשיכה לאזור וואדי חסא. הנהג טען שהוא ייקח אותנו לחמאם עפרה ללינת לילה, כולנו פינטזנו על מרחצאות חמים בלילה קריר, אבל כשהגענו הוא טען שהגענו לחמאם עפרה, אלא שלפי המפה של שוקה הוא הוריד אותנו בחמאם בריבייטה. לאחר ויכוחים שחררנו את הנהג שלקח 35 דינר עבור הנסיעה הנ"ל. לפתע הגיעה חבורה של ירדנים ברכב והנהג טען שצריך לשלם לבעל המקום 20 דינר נוספים עבור שהייה במקום. בגלל החשיכה והמקום הלא סימפטי שילמנו 20 דינר, ולמחרת התברר שהם סתם אנשים שהגיעו כמונו למקום והם הסתלקו על הבוקר. בקיצור עקצו אותנו!!! בגלל החבורה הנ"ל לא הרגשנו בנוח כך שבאור ראשון נמלטנו משם עד למפגש עם הנחלים עפרה וזרד.

הנקודה שמומלץ לרדת ושם הנהגים הורידו את רב המטיילים שפגשנו בדרך הוא קצת לפני חמאם עפרה. למעשה, יורדים בתוך דרך עפר היורדת בין טרסות למאהלים בדואים. זאת הדרך עד למפגש הוואדיות. לאחר המפגש הוואדיות נכנסו לנחל זרד ומכאן החוויה מדהימה ומרתקת. 

חלקו הראשון של היום הוא במעבר בולדרים. את הלילה הראשון עשינו במעיין חם בעיינות סולטנייה. הליכה ברובה בתוך המים לעיתים עד המותניים כך שהציוד שלנו לא נרטב כלל. בכל זאת מומלץ לאטום דברים חשובים, ומומלץ מאוד עם נעליים גבוהות. את הסנדלים השארנו לערב למנוחת סוף היום. למי שיש גורטקס זה לא יעזור כיוון שהמים מגיעים עד המותן.

היום השלישי - התחלנו בהליכה במים בתוך גנים תלויים. כאן ממולץ למלא מים מנביעות מהקירות בצידי הנחל. עברנו את רב היום במעוק הציבעוני ועברנו את הסלע המכונה "צוללת". אי אפשר לפספס אותו. משם חנינו את הלילה לאחר כשעתיים אחרי "הצוללת", במקום נוח ליד נביעה, כך שאפשר למלא מים בבוקר ולפני הקניון הורוד.

היום הרביעי - מדהים ביופיו - כולו בתוך הקניון הורוד. הליכה בתוך המים ויציאה מהנחל בסביבות 11:00. בסיום הנחל היו כמה ציידי תיירים עם מונית אבל אנחנו החלטנו לוותר ולהמשיך 20 דקות עד הכפר צאפי שם מצאנו מונית גדולה ל 5 אנשים ב-40 דינר עד למעבר הגבול שייח חוסיין ליד בית שאן.
היה כיף ובטוח שנחזור שוב. 

לסיכום :
* לא להתבייש להתמקח עם נהגי המוניות על המחירים.
* רב העלויות הן על מוניות.
* עלויות טיול בערך 900 ש"ח לאדם.

אשמח לענות לכל שאלה! 
 תמיר 054-4219273

מבחינת החלפת מטבעות, תמיד כדאי לקחת דולרים ולא שקלים ולהחליף בצד הירדני (נ.ב גם בסיני), השער טוב יותר בערך של 7-10 אחוזים. 

וודי ראם - אין שם בתי מלון או הארחה, רק אוהלים. לדעתי, הכי כדאי לישון במרכז האוהלים בכניסה לכפר. באוהלים ישנם שרותים ומקלחת חמה, אבל אין שמיכות וסדינים - ניתן להשיג כאלו בעלות של כמה דינרים. אפשרות נוספת היא לישון באירוח בדואי - כולל ארוחות (25 דינר). החורף בוודי רם מאוד קר, בסביבות 3-5 מעלות בלילה, כדאי לנסות להמנע מלישון שם. אפשר לישון בעקבה ולצאת מוקדם לוודי רם - מדובר בשעת נסיעה. 

כדאי לשלם 2 דינר בכניסה למרכז המבקרים, ולחפש ג`יפ בעלות נמוכה. רצוי לא לשכור שם ג`יפ  (במרכז המבקרים) - העלות גבוהה יחסית. אלא, ניתן להכנס לכפר וליד כל בית יש ג`יפ, שאפשר לשכור בחצי מחיר. אני שכרתי ג`יפ מבחור בדואי בשם סלמן, יש לו ג`יפ סגור לנהג+4, שמספרו 0779230717. סלמן לקח לנו 40 דינר ל- 6-7 שעות. מבחינתי, 5-6 שעות בוודי רם הם ממצים ונחמדים, לא רצוי להיות יותר מ- 6 שעות וגם לא פחות מ-3 שעות.

עקבה - יום אחד בעקבה מספיק. באזור מרכז העיר ישנם בתי מלון פשוטים מאוד בעלות של 15-25 דינר ללילה. אפשר להסתובב שם בשוק, לאכול שווארמה או חומוס פול, פלאפל ועוד. כמו כן, להסתובב קצת בטיילת לראות את הים ובעיקר להרגע.  אז תהנו... 

קצת טיפים מסוף שבוע בירדן של שני זוגות: 

יצרנו קשר עם נהג בעקבה שבא לאסוף אותנו מהגבול ולקח אותנו לסיבוב בעקבה ולארוחת בוקר של חומוס ופלאפל הכי טוב שיצא לנו לאכול. משם נסענו לואדי רם, נסיעה בג`יפים שארכה כ- 3 שעות. אחר כך נסענו למלון שהזמנו מראש בואדי מוסא כולל ארוחת ערב וארוחת בוקר. האוכל במלון לא היה מוצלח במיוחד ולכן אכלנו בעיירה (אנחנו אוהבים בשר לכן לא ותרנו על כבש). למחרת כבר ב-8:00 היינו בכניסה לפטרה לפני כל המולת האוטובוסים שמגיעים בכמויות. היינו עד השעה 15:00 וביציאה המתין לנו הנהג שלקח אותנו לסיבוב בשוק של עקבה ולגבול ב 19:58 (ב-20:00 נסגר הגבול).

הנהג שלקח אותנו היה נחמד מאוד וסבלני, דאג לנו לשמירת חפצים והכי חשוב הגיע בזמן והיה זמין לנו לאורך כל הטיול. שם הנהג - Mohammad Hamzat אך הוא מכונה "אבו אחמד". נסענו ברכב נוח מסוג טויוטה קורולה שהיה ממוזג כמובן. מספר הסלולרי של אבו אחמד: 050-5298641.   מומלץ מאוד. 

עלויות: 1. מס גבול - 62 שקל. 2. כניסה לפטרה - 21 דינר לאדם. 3. מס יציאה - 5 דינר לאדם.

חזרנו מטיל של 4 ימים בירדן אז הנה כמה טיפים :

פטרה - שינה בואדי מוסא - אנחנו ישנו ב Valentina Inn מלון תרמילאים עם מרפסת ונוף מדהים. בעלי הבית נחמדים מאוד. בלילה יש בופה ב-4 דינר (1 דינר =6.89 ש``ח) ארוחה מלאה וטובה (הם נותנים גם ארוחת צהריים box launch), שאגב מומלצת כי היא קלה אבל משביעה ליום הארוך בפטרה. יש להם הסעה הלוך וחזור מפטרה בחינם (אגב, הם מאוד דייקנים). 

פטרה - מדהימה, חובה! כניסה 21 דינר. הולכים הרבה. אל תלכו רק על השביל המרכזי, אלא לכו בשבילים הקטנים. יש פחות מטיילים ובכל מקרה בחזור חוזרים דרך הדרך המרכזית, כך שלא מפספסים כלום. קחו משהו קל לאכול והרבה מים כי שם הכל יקר.

ואדי רם - יש אוטובוס תיירים מהמלון ישירות לואדי רם ב-3 דינר. אנחנו לקחנו את הדיל ממלון Valentina Inn, שנתנו לנו יום שלם של ג`יפים. הדעות בעניין הטיול גיפים חלוקות. מי שלא אוהב את המדבר והשקט, שלא יעשה את הטיול הארוך. אנחנו יצאנו ב-10 בבוקר מהכפר וכבר ב-15:00 הגענו למאהל. זאת אומרת, שסה``כ היה לנו 5 שעות טיול. היו חבר`ה איתנו, שמאוד התעצבנו. אנחנו נהנו מהשקיעה המדהימה: ללכת במדבר לבד, באזור המאהל וללכת לישון עם שמיים זרועי כוכבים. שווה רק למי שאוהב את המדבר. מי שלא- שיעשה את הטיול הקצר.

עקבה - הצלילות מדהימות, יותר טובות מהצלילות באילת. אנחנו צללנו עם Aqaba International Divers. הם מקסימים, לקחו לנו 18 דינר על כל צלילה (הם היו הזולים ביותר. בשאר המקומות רצו 24-27 דינר לציליה כך שזה משמעותית זול יותר). הם היו מקסימים ומקצועיים, שווה. הם ממוקמים בעיר ליד מלון Movepick מול המק`דונלדס. חופי הרחצה רחוקים מהעיר הם דרומית לדגל המפורסם.

אנחנו יצאנו למסלול של איבן חמד - נחל מקסים עם מים חמימים ומקום פשוט יפהפה. מתחילים בחמאם (מגיעים דרך הכפר בתיר) - הבריכות שבו קצת מלוכלכות אבל עדיין ממש כיף. ליד החמאם יש יותר לכלוך ואנשים ולכן המשכנו מעט בנחל וישנו ממש על גדות הנחל. יש לקחת בחשבון שאין יותר מידי מקומות לישון בנחל אלא אם עוברים את רובו ומגיעים לחלק שהוא מתרחב. לאחר ההתרחבות יש בוסתן נחמד עם בית ובדואי חביב שישמח לארח אתכם. קצת אחרי (עוברים אחלה מפל להתרחץ בו) מגיעים למקום בו רואים משמאל עליה בדרך עפר לרכב ומכאן ממשיכים בדרך היבשה דרך שדות חקלאיים ועוד בדואי מקסים שאירח אותנו לארוחה טובה ותה עד לכביש ים המלח. אנחנו המשכנו למסלולון קצר נוסף בותו יות שנקרא ואדי נמיירה - מסלול של שעתיים בקניון צר וגבוה מאוד עם מים זורמים ללא קשיי עבירות - משהו קטן להעביר את הזמן. יש מפלון קטן בסופו ובסה``כ המסלול יפה להפליא וקל לביצוע. מהיציאה מאיבן חמד נוסעים דרומה עוברים את הפנייה לכרך וממשיכים דרומה עוד 10 דק` - לצד הים יש מפעל אשלגן גדול ואנדרטה וממול הכנסה לואדי. את חצי היום האחרון העברנו בפטרה - ישנו בואדי מוסא - מאוד תיירותי עם הרבה מסעדות ומלונות. בפטרה עצמה עשינו את המסלול המעגלי הארוך - למי שיש כח ללכת - לא לפספס את ואדי מוד`לים - נקיק צר מאוד עם כמה מדרגות אבן גבוהות לטיפוס אבל עם פריחה מקסימה - כדאי.

סה``כ יומיים וחצי של כיף - הירדנים מאוד נחמדים ושמחים לעזור בכל מקום. ההרגשה בסה``כ בטוחה והנופים פשוט מדהימים - נסו ותהנו - רק תדאגו לשמור על שם טוב לתייר הישראלי!

יצאנו, חבר שלי ואני, במוצאי שבת ``בראשית`` (29 לאוקטובר) באוטובוס של 00:30 לאילת. קצת לפני 9 תפסנו מונית ב-20 שקל לגבול בירדן. שם עברנו את כל הפרוצדורות: שילמנו בצד הישראלי אגרת יציאה בסך 71 ¤, החתמנו דרכון, ועברנו לצד הירדני. שם בהתחלה נבהלו כשראו כיפות על הראש בפספורט, אבל בסוף נתנו לנו לעבור. נתנו לנו גם להכניס את האוכל שהבאנו.

לקחנו מונית לעקבה ב-5 דינר. (אין מה להתמקח בגבול, כי יש להם לכל הנהגים תור, והם קובעים מחיר אחיד). שם הסתובבנו קצת, קנינו חולצה ותפסנו מונית ב-3 דינר למרכז הצלילה, 12 ק``מ משם. כניסה עולה 10 דינר, שנורקלים עוד 5 דינר, וצלילה 26 דינר. לוקר (די קטן) עולה דינר וחצי. הלכנו על האפשרות של שנורקלים. קיבלנו ציוד בלי הגבלות, רק עם שעת החרה סופית 15:15. היינו במים שעה, צפינו באלמוגים המהממים. משם תפסנו מונית ב-12 דינר לוואדי ראם. אחרי נסיעה של יותר משעה הגענו, ושילמנו בכניסה 2 דינר. נותרו לנו רק שעתיים עד לשקיעה (והיה רמאדן) אז מיהרנו. לקחנו ג`יפ לשעתיים ב-14 דינר. אל תקחו ג`יפים במשרדים הרשמיים באף מקום, זה הרבה יותר יקר. הטיול בג`יפ היה ממש כיף, ואפילו נהגנו קצת.

אחרי זה נסענו עם אחד מכפר ראם לוואדי מוסא (העיירה הצמודה לפטרה) ב-30 דינר, מחיר די יקר. אפשר להשיג גם מונית (אם כי לא בשעות הערב) ב-25 בערך. אחרי שעתיים נסיעה הגענו לוואדי מוסא למלון קליאופטרה. מלון נחמד, שעלה לנו 7 דינר (10 דולר) ללילה: חדר זוגי, כולל שירותים ומקלחת חמה. בנוסף, המחיר כולל ארוחות בוקר והסעה לפטרה בבוקר וחזרה בערב. (מלון קליאופטרה טלפון: 00962321577090. אימייל: [email protected]. 

ביום השני הלכנו לפטרה, וקנינו כרטיסים ל-3 ימים. (יום אחד - 22 דינר, 2 - 26 דינר, 3 - 31 דינר. לסטודנטים עם כרטיס 50% הנחה). מהכניסה שיגעו אותנו שניקח סוס\חמור\כרכרה\גמל במחירים מטורפים. גם במחירים זולים לא כדאי לקחת כי הם מסיעים ממש קצת, עד הכניסה ל``סיק``. גם בסיק שיגעו אותנו, אבל העדפנו ללכת ברגל. בסוף הסיק רואים את הח`זנה, מבנה הקבר המפורסם של פטרה, בהחלט יפה. הלכנו לכיוון ג`בל הרון (7 שעות הלוך-חזור), ואיפשהו די קרוב לסוף קצת הסתבכנו אז חזרנו, אבל זה אחלה מסלול. 

יש בכל פטרה מלא מוכרים של בקבוקי חול מומלץ ביותר, אפשר גם לרשום שם בפנים. רק לא לשכוח, כמו בכל דבר בירדן: להתמקח והרבה.

 בערב הסתובבנו קצת בוואדי מוסא, התקשרנו הביתה מהקפה אינטרנט (דינר ל-4 דקות שיחה) ושיחקנו סנוקר. (2 דינר לשעה או חצי דינר למשחק). 2 מקומיים נתנו לנו כסף וביקשו שנקנה להם ערק, כי להם אסור בגלל הרמאדן. בתמורה, קיבלנו כל אחד קולה, וכוס תה למחרת בחנות שהם עובדים בה בתוך פטרה.

 ביום השלישי הלכנו לג`בל א-דיר שבפטרה (שעתיים הלוך-חזור), יש שם 900 מדרגות לטפס וכל מיני מבנים וקברים יפים בצד הדרך. בסוף מגיעים למבנה עצום שנקרא ``כד האפר``. לדעתי, הוא הרבה יותר יפה מהח`זנה. המשכנו קצת במעלה ההר, שם יש 2 נקודות תצפית, שהמראה משם הוא פשוט מדהים.

בערב של היום השני החלטנו שמיצינו את פטרה, אז מכרנו לזוג רוסים שהיו במלון את הכרטיס שלנו ב-15 דינר, וככה כולם הרוויחו: הם לא היו צריכים לשלם 22 דינר ליום אחד, ולנו יצא שנכנסו יומיים לפטרה במחיר של פחות מיום אחד. באותו יום קבענו עם שני חבר`ה מהלילה הקודם שגם הלילה נקנה להם ערק. קבענו שעה, אבל אז הגיעו 2 אחרים. התברר שיצא לנו מוניטין של ``הישראלים שקונים ערק``, דווקא לא רע עשינו מזה קצת כסף.

בבוקר יום רביעי רצינו לנסוע לדנה דרך מען באוטובוס אבל לא היה בגלל עיד אל פיטר, אז לקחנו מונית ב-9 דינר. הגענו לכפר ומשם התחלנו ללכת בואדי דנה, 14 ק``מ (לנו לקח 4 שעות) עד אתר הקמפינג בואדי פינן. כשהגענו לשם כבר שקעה השמש אז חיפשנו מקום לישון. במלון החדש והיפה באתר רצו 44 (!!!!) דינר ללילה לזוג, אז הלכנו 5 דקות משם וישנו בשטח. בלילה היה קור אימים, והתקפלנו עם הזריחה. התחלנו לצעוד את ה-20 ק``מ שנותרו לנו (הליכה נוחה, כביש של 4*4, ומכפר פינן יש אספלט) עד כביש הערבה הירדני. אחרי 3 ק``מ עצר לנו טרמפ עד כפר פינן, משם הלכנו עד לכפר גרגרה, שמה מישהו הציע לנו נסיעה לעקבה ב-15 דינר. (נסיעה במונית משם אמורה לעלות בערך 30 דינר, אבל הוא נסע בכל מקרה, אז מהרנו לסגור איתו). מעקבה לגבול תפסנו מונית ב-2 דינר, ובגבול שילמנו עוד 5 דינר אגרת יציאה מירדן.

וכמובן, אסור לשכוח, שעשר דקות אחרי שעברנו את הגבול וצעדנו לצומת אילות, עצר לנו טרמפ עד למרכז, ממש משמים.

הטיול הסתכם - כולל התשלום במעברים - בקצת יותר מ-800 שקל, אבל עם קצת וויתורים אפשר גם לצאת עם נזק קל יותר, למרות שבכל מקרה ירדן היא ארץ יקרה מאד.

היחס היה מאד טוב מהירדנים, דבר שנובע כנראה מהעובדה שהם לא רוצים להיראות כלא-מכניסי-אורחים, דבר שיפגע בתיירות. 

שלום לכם, 

החלטנו זוג חברים לצאת להר אהרן-ג`בל הרון, שם לפי המסורת היהודית קבור אהרן הכהן. הנה קצת מידע על ירדן ועל ג`בל הרון- הגענו למעבר רבין בשעה 12 בצהריים המעבר עצמו היה ריק לחלוטין. חששנו להביא אוכל מחשש החרמה, אבל בסוף לקחנו הימור והבאנו והירדנים אפילו לא בדקו את התיקים. מעבר של אנשים בעלי חזות דתית מובהקת קשה עד בלתי אפשרית עקב מדיניות בלתי רשמית של שלטונות ירדן, אחרי שקבוצת דתיים פגעו בקבר אהרן בכתובות גרפיטי, וכן הרגו חמור בפטרה לפני כ-5 שנים! למרות שהיינו דתיים הצלחנו לעבור- גם הסוינו כל סממן דתי וגם הבהרנו שאנו נוסעים אך ורק לעקבה ולא לפטרה. 

בצד הירדני העמלות בשמים ועדיף לפרוט כבר אצל המקומיים. הויזה לא עולה אבל בחזור משלמים דמי יציאה ירדניים בסך של 5 דינר. ביציאה ממעבר גבול מיד ניגש אחד מהנהגים במקום ומציע מונית, ובירדן כל אחד מנסה לסדר לך הכל החל ממלון, מסלולים ועד הנסיעה בחזור, עדיף להימנע מכך, כיוון שכולם מנסים לחלוב אותך באלף ואחת טריקים, אין חיה כזו לשלם כמה שמבקשים, מהמעבר לעקבה לא לשלם יותר מ-4 דינרים, לפטרה לא יותר מ-25 לכל כיוון. יש אוטובוסים בערך כל שעתיים מתחנת האוטובוסים בעקבה לוואדי מוסא בערך ב-3-4 דינר. מוניות שירות יש לרוב, אך לרובן אין אישור להסיע נוסעים דבר שמאריך את הדרך בכשעה לפחות עקב עקיפת מחסומי משטרה לאורך כל הדרך. הדרך מעקבה לוואדי מוסא העיירה ליד פטרה אורכת כשעתיים עם מונית.

בוואדי מוסא, הנהג הוביל אותנו למלון בשם ``פטרה גייט`` בעל המלון נראה נחמד אך בסוף חייב אותנו לשלם עבור לילה נוסף בגלל עיכוב של 5 דקות על פי שעונו מעבר לזמן הצ`ק אאוט. המלון עצמו מוזנח נורא ושומר נפשו וכיסו ירחק משם. 

קמנו בבוקר מוקדם קצת לפני זריחת החמה. פטרה בשעות הבוקר המוקדמות ריקה לחלוטין אוויר קריר ואור רך של שמש מעניקים אווירה נפלאה בשעות אלו. לא חייבים לקחת סוס למרות כל תחנוני הבדווים, וזה גם לא משתלם בגלל שהסוס לוקח אותך בדיוק דרך של 5 דקות. אחרי היציאה מהנקיק יש חמורים ומדריכים המוכנים לקחת אותך לכל מקום. לקחנו חמורים לטפס לכיוון ג`בל הרון אם עומדים טוב על המקח ניתן להוריד את מחיר החמורים כמעט בחצי. ג`בל הרון ממוקם כ-3 שעות הליכה מהנקיק מערבית לפטרה העליה עצמה קלה מאד עם חמורים, ולקחה בערך כשעתיים בדרך נתקלנו בשני נחשים שהמדריך הבדואי חיסל אותם במהירות מדהימה. בלי מדריך אי אפשר להסתדר השטח מלא שבילים והצטלבויות. קצת למטה מפסגת ההר מתגורר שומר ההר שמבקש 10 דינר עבור פתיחת הקבר משא ומתן קצר הוריד אותו ל-4 דינר על פסגת ההר יש תצפית נוף מרהיבה של מישור הערבה והרי מואב. באמצע הדרך ישנה סוכה קטנה שבעליה הזקן מכנה אותה בשם ``קופי שופ`` למעשה חוץ מתה אין לו מה למכור אבל התה שלו שווה. בחזור שכנע אותנו נהג מונית מזדמן לנסוע איתו לעיר מעאן הנמצאת מרחק 40 דקות נסיעה מוואדי מוסא, שם הוא אמר יוצא בכל 5 דקות אוטובוס לעקבה במחיר של 1 דינר נסענו איתו.

כשהגענו ראינו שנפלנו לתוך עיר פלשתינאית עם אוכלוסיה עוינת, חיכינו לאוטובוס חצי שעה והוא איננו, בינתיים החלו חזיזים עפים לעברנו וזו היתה חויה ממש לא נעימה. בלית ברירה ויתרנו על האוטובוס ונמלטנו עם מונית לעקבה בחזור מזמינים לך במעבר מונית שתקח אותך לאילת.