מסלול ארוך בפוקרה

נפאל הרחוקה נשמעה תמיד כיעד לצעירים בלבד. אצלנו, כבר מספר שנים מקננת ההרגשה, 'אולי בכל זאת?' המשיכה אל הנופים הייחודיים, הרי ההימלאיה, והסקרנות להכיר עוד עם על תרבותו האחרת כל כך, הביאו אותנו להחלטה, נוסעים ואפילו מטרקים בנפאל.

היינו שלושה שבועות וקצת בנובמבר 2,010. היה לנו טיול מאד חוויתי , עברנו התנסויות חדשות ומעניינות ואספנו רשמים רבים, משמעותיים ועוצמתיים. נראה לנו שכדאי לספר על כך כדי שגם אחרים , בגילאים המתקדמים, שרוצים, מתעניינים ואולי חוששים, יתעודדו וירוויחו טיול כזה.

יצאנו לנפאל בהרבה ציפיות מעורבות בחששות וכן, גם דאגות. עכשיו, ניתן לסכם את הטיול המיוחד הזה, היה נפלא, מעניין ומרתק. זכינו בחוויות ייחודיות וכל זאת מגמד וממזער את כל הקשיים שאינני מתעלמת מהם.

שילבנו בטיול את טרק הפון היל, מורחב במידה, למשך שישה ימים, מנוחה בפוקרה השלווה והנעימה, השוכנת ליד האגם היפה ולמרגלות ההימלאיה. הוספנו טיולים / סיורים באיזור פוקרה ובעמק קטמנדו.

את הביקור בקטמנדו חילקנו, בהתאם לייעוץ המומחים שקבלנו, כך שלא היה צורך להתמודדות רצופה עם העיר הסואנת, הרועשת , המלוכלכת ועם זאת יש בה אתרי ביקור מעניינים ומיוחדים.

הטרק היה לא קל. לעיתים אפילו קשה. המוני מדרגות קשות לטיפוס ולעיתים קשות יותר בירידה, אבל הנופים, המראות, הן נופי ההרים והפסגות המושלגות והן הנוף האנושי, תושבי הכפרים הנחמדים, כל זה מהווה תגמול. כדאי ביותר.

סיימנו את הטיול בהרגשה נפלאה של הגשמת חלום. אותו הבלתי ייאמן, התממש.

את הסיפור כולו על רשמיו וחוויותיו פרסמתי הן בפורום אסיה והן במדור הבלוגים באתר.

לא ניתן לתת כאן את כל סיפור הדרך, גם מפני שהמחברת בה רשמתי אותו לא זמינה לי כרגע. לכן אכתוב באופן כללי. בכל מקרה, מי שירצה לצאת לטרק יצטרך לקנות מפה של האיזור ולהזיע קצת בלמצוא מישהו שיכול להראות לו את המסלול. טיפה יותר מורכב מלצאת לאנאפורנה אבל שווה, שווה, שווה. הטרק יוצא מפוקרה, עובר דרך כפר גדול יחסית ומבודד מאוד שנקרא siklis. על שם הכפר הזה נקרא הטרק - siklis track. לוקחים את האוטובוס הפנימי של פוקרה (יוצא מול סוויסה) עד לקצה העיר, פשוט יש שם מקום שנגמרת העיר ומתחיל היער. משם מתחילים ללכת... 

הטרק הוא 4-5 ימים של הליכה בין הכפרים. חלק מהלילות ישנו באוהל, עם מדורה ליד ובישולים על גזיה. חלק מהלילות הכניסו אותנו לביתם מקומיים טובי לב שנתנו לנו מיטה ודל-באט (תבשיל אורז עם עדשים מקומי) בכמויות עצומות. עיקר החוויה כמובן היא לראות את המקומיים באורח חייהם האמיתי והאותנטי. כאמור, לא נתקלנו כלל בתיירים אחרים במשך כל הטיול וגם ניכר היה על פני המקומיים שהם מופתעים מהמפגש איתנו.

מבחינת נוף- הטרק עובר באזור נמוך יחסית - גובה מקסימלי - 2,400 מ` ולכן הצמחייה עשירה מאוד וחלק מהשביל עובר בתוך ג`ונגל סבוך. הכפרים בנויים על מדרונות ההרים והמקומיים מתקיימים מגידול אורז, תירס ושאר ירקות בטרסות מדהימות ואינסופיות שעיצבו על המדרונות. אנחנו טיילנו בדיוק בעונה שבה הם אוספים את האורז מהשדות אז היה מדהים לראות את כל המשפחות יוצאות לשדה ואוספות את התבואה ועורמות את החציר לערמות ענקיות. ביום האחרון, מגיעים לכפר שיש בו מעין חם על גדת הנהר, לנו היה חם מידי אז לא נכנסנו. וזהו... בסוף מגיעים לסוף/ התחלה של כביש שמשם יוצא אוטובוס כל שעה לפוקרה. שעה וחצי נסיעה בערך לציוויליזציה ולסנדביצ`ים של דפנה...

 כמה טיפים: * הטרק מצריך יכולת ניווט סבירה. באמצעות מפה וידע בסיסי בניווט ניתן להסתדר. מי שאין לו נסיון, אני ממליץ שייקח מדריך מפוקרה. לא בעיה למצוא בכל אחת מסוכנויות הטיולים. (המפה נקראת siklis וניתן להשיג אותה בכל חנות מפות/ספרים). השביל מסומן על המפה- מפה טופוגרפית כמובן. הוא לא מסומן בשטח ע``י סימון שבילים מיוחד אבל הוא ברור ונוח ונמצא בשימוש יומיומי של המקומיים יש גם מקומיים שפוגשים בדרך ועוזרים להתאפס על הכיוון.   *מומלץ להתחבר למישהו בפוקרה שמכיר את האזור וידע להסביר את המסלול על המפה, אנחנו מצאנו מדריך בסוכנות טיולים שהוא יליד אחד הכפרים בסביבה ולכן ידע להסביר לנו. בסה``כ הם לא מרוויחים מזה כלום אז צריך להיות נחמדים אליהם. * מבחינת ההליכה הטרק לא קשה, קל יותר מהטרקים האחרים בנפאל. * אני ממליץ ללכת באיזי ולנשום את המקומות, אם יש מקום שמוצא-חן בעיניכם, אפשר לקחת עוד יום להסתובב קצת בסביבה ולהשאר ללילה נוסף באותה נקודה. *אין צורך בפרמיט, הטרק נכנס בעקרון לחלק מסויים בשמורה של האנאפורנה אבל גם אם תירצו, אין למי לשלם שם. * אנחנו השארנו קצת כסף למקומיים שאירחו אותנו כאות תודה על האירוח.

תהנו. תשמרו על מה שיש שם שלבאים אחריכם גם יהיה. מי שרוצה עוד פרטים יכול לפנות אלי במייל.

פוקרה רגועה ושקטה. שייט באגם בסירת עץ לוקח אותך רחוק יותר מכפי שנראה מהחוף. שרשרת ההרים של אנאפורנה מצפון הסטופה על ההר מדרום, נופש בטבע. אחרי ארבעה ימים, אם אתה לא משתגע אתה לוקח תיק ומקל ויוצא לכפרים ולהרים.

 מסביב לפוקרה פוקרה משמשת בסיס יציאה לטרקים רבים שהידוע שבהם הוא ה``אראונד``. במידה וחסר לכם ציוד, זוהי התחנה האחרונה להצטייד בה. כדאי לקנות גם פירות יבשים וצ`ופרים לדרך. זהו גם בסיס יציאה לרפטינג על נהר הסטי והקאליגנדאקי.

- דרומית לפוקרה, מרחק הליכה וקצת יותר (ניתן לשכור אופניים או אופנוע), נמצא המפל הנעלם Davids Fall , לידו מערה עם מקדש קטן בתוכה ובהמשך הכפר הטיבטי טאשילינג. הכל מוזנח מדי אך הטיבטים נחמדים כתמיד.

- צפונית לפוקרה נמצאת Mhandra Gompa . מקדשון במערת נטיפים קטנה שנטיפיה שוברו ונלקחו מזמן. מעליה, עולה הדרך למערה נוספת בה תתבקשו לשלם עבור מדריך עם פנס גדול המבטיח להראות לכם עטלפים. ידאגו להזהיר אתכם שהעטלפים מסוכנים אם תכנסו לבד. בקיצור, משהו חובבני ולא שווה את הנסיעה לשם ולבטח לא את ההליכה בתוך פרברי העיר אל המקום. וותרו על האתר.

- התצפית מ- Sarangkot. 

עם שני תרמילים וללא פורטר טיפסנו לכפר סאראנגקוט שמצפון לפוקרה. בכפר מספר מלונות קטנים ואנו התמקמנו ב- View Top Lodge משקיפים על אורות פוקרה הפרושה בעמק. 

עם שחר עלינו לחזות בזריחה בשרשרת ההרים המושלגת אך למעט פסגות בודדות שהתגלו והוסתרו חליפות, היו השמיים מכוסי עננים. את שאר היום עשינו בהליכה חולפים את הכפר Kaski ומסיימים ב- Naudanda. פעם היה זה הכפר האחרון אליו ניתן להגיע ברכב אך מאז שנסללה הדרך עד ביריטנטי, זנחו התיירים את הכפר על עשרות מלונותיו. תכננו לישון שם ולמחרת להמשיך ולטפס למסלול הקפי רחב מסביב לאגם פוקרה אך למראה הכפר המוזנח בהחלטה של רגע, עלינו על אוטובוס חולף וחזרנו לפוקרה ליום נוסף של אוכל ופינוקים. למחרת יצאנו בדרכנו לפארק הלאומי צ`יטואן.

 * מתוך כתבה מספר 23