מסלול בן שבוע-שבועיים בפוקרה

באמצע ספטמבר 2013 יצאנו רעייתי אני ובתנו בת ה-22 לטרק בן 10 ימים ל-ABC בשילוב הפון-היל. אנחנו בסוף שנות החמישים שלנו. נעזרנו בסוכנות סויסה הצהוב שהיו בדרך כלל אדיבים ונחמדים אם כי מאד עמוסים גם במשרדם בקטמנדו וגם בפוקרה. מהפורטר שהם הצמידו לנו לא היינו מרוצים מאחר וכמעט שלא דיבר אנגלית כלל וגם לא עזר בתכנון המסלול. נסענו במונית שסויסה הזמינו לנו לנאיה-פול משך כשעתיים והתחלנו בצעידה. עלינו לגאנדרוק בעליה די מתישה של כ-7000 מדרגות. ישנו בגסט האוז ממש נחמד ומטופח ולא יקר (300 רופי ללילה לשלושתנו כולל מקלחת חמה!) נקרא Hotel sakura, מומלץ! בדיעבד מסתבר שהיינו יכולים לפנות אחרי Sayuli Bazar בשביל לאורך הנחל לכוון Jhinu לחסוך את העליה לגודרוק ואף לחסוך יום של טרק. מג'ינו אפשר לעלות לצ'ומרונג (עליה של 400 מטר) ומשם להמשיך במסלול. 

קרוב לג'ינו יש גם מעיינות חמים ששווים ביקור. למחרת הלכנו בדרך מאד יפה ובסופה טיפוס מדרגות ארוך לצ'ומרונג (2170 מטר). התאכסנו בגסט האוז הממוקם ממש בראש ההר - Fish-Tail view לא מוצלח. לעומת זה בדרך חזרה ישנו בצ'ומרונג בגסטהאוז מומלץ מאד (ממוקם נמוך יותר במורד הכפר, בצד הנמוך מהדרך) בשם Elisium. בעלת הבית מאד נחמדה בשם דבי. מצ'ומרונג ירדנו לנחל וטיפסנו במדרגות במעלה ההר, ולאחר מכן הליכה ביער טרופי מאד יפה והרבה פלגי מים עד הימלאיה(2920 מטר). למחרת יום קצר אך הגובה מתחיל להיות מורגש - טיפוס ל מצ'ופצ'רה בייס קמפ (MBC) בגובה 3700 מטר. לאחר מנוחה והתארגנות בגסטהאוז עלינו עוד כשעה וחזרנו לצורך התאקלמות. למחרת השכמנו ב-4:00 ויצאנו לראות את הזריכה ב ABC, מחזה ממש מרהיב ומרגש - הפסגות נצבעות בכתום של הזריחה אחת אחר השניה.

הדרך חזרה הרבה יותר זריזה, אם כי תפס אותנו גשם במשך שעה וחצי והגענו לדובאן רטובים לחלוטין. משם חזרה ללילה בצ'ומרונג, שלאחריה ירידה ועליה בנוף מקסים ויער מאד יפה ללינה בטדאפאני (2590 מטר). המלצתנו היא לא ללון בטאדאפאני אלא להמשיך עוד כשעה לגסטהוז הבא לכוון גורופאני שהתגלה בדיעבד כמקום הרבה יותר נעים. מטדאפני לגורופאני (2874 מטר): שוב ירידה ועלייה רצינית אבל דרך מאד יפה! גסט האוז מומלץ בגורופאני: the hungry eye, ממוקם באמצע הכפר אך במקום קצת נסתר מהעין, בעלת בית מאד נחמדה בשם מאיה. למחרת השכמה ב-4:45 על מנת לתפוס את הזריחה על הפון-היל ב 6:00, טיפסנו בטור ארוך של טיילים (רובם סינים) אך מחזה הזריחה מרהיב ומרגש!

חזרנו לגסטהאוז החביב שלנו לארוחת בוקר מפנקת ומשם התחלנו בירידה ארוכה ויפה דרך הרבה כפרים לטאטופאני, עיירה חמודה עם מעינות חמים. למחרת בבוקר באוטובוס לבני, ומשם במונית חזרה לפוקרה.

חזרנו שלשום מטרק מדהים בן 8 ימים לאנפורנה בייס קמפ ולפון היל. אנחנו זוג הנושקים ל-55 שנעזרנו בסבל והצטרפו אלינו בננו בן ה-25 וחבר שלו מישובנו. נעזרנו בסוכנות סוויסה האדום בפוקהרה וקיבלנו טיפול VIP החל מתכתובת מוקדמת מהבית וכלה בטיפול בפרטים הקטנים (סם מהסוכנות - [email protected]). הגענו בטיסה מקטמנדו ולמחרת בבוקר יצאנו עם ג'יואן הסבל, דובר אנגלית ובעל ידע עצום. נסענו בטרנזיט קטן עד נאיה פול (שעה), כ-1,000 מטרים גובה והתחלנו בסביבות השעה 9 בבוקר לטפס לכיוון ג'ינו (כ-750 מטרים הפרשי גובה). נופי כפרים קטנים ויפים. הגענו ב-4 לג'ינו והתברר שמכיוון שאנו בשיא העונה - הכל מלא (כ-5 גסט האוזים). לא נותרה ברירה וטיפסנו עוד 400 מטר בשעה וחצי והגענו לצ'ומרונג (2170 מטרים) שהוא כפר גדול מאד. למחרת המשכנו את הטיפוס, אבל עם ירידות גדולות וחציית נחל, טבע מדהים והגענו לדובאן (2,580 מטרים). ביום השלישי טיפוס נוסף אל מצ'ופצ'רה בייס קמפ - "זנב הדג" MBC לגובה 3,700 מטרים, יום יחסית קצר (הגענו ב-2 אחה"צ) וכמובן שבעלי לא התאפק ועלה לבדו בקצב מהיר כשעה ל-ABC לראות את השקיעה. למחרת ב-4 וחצי בבוקר מצויידים בפנסי ראש העפלנו ל-ABC לראות את הזריחה.

הגענו לפסגה ב-6 ורבע כחמש דקות אחרי הזריחה וקבלנו זוית ראיה מדהימה מבין פסגות האנפורנה המושלגות הנצבעות בכתום. תה בעזרת ערכת קפה ויורדים עד לבמבו (2,310 מטרים). ביום החמישי ירדנו ועלינו לצ'ומרונג (2,100 מטרים) שבה עשינו את הלילה הראשון, אך מכיוון שהגענו באחת בצהריים החלטנו לא לוותר על המעיינות החמים מתחת לג'ינו ו"קפצנו" (ירידה של שעה ורבע 600 מטר ואחר כך אותה עלייה), אבל הכיף היה שווה. הימים השישי והשביעי היו קצרים, אבל בכל אחד מהם טיפסנו כ-800 מטרים במצטבר בעקבות עליות וירידות). ביום הראשון אל טדאפאני (1170 מטרים) וביום השני לגורפאני (2,750 מטרים) כשבדרך יער עצי רודדנדרום מדהים ביפי גזעיו וצבעיהם). ביום ההגעה לגורפאני התחילו לקראת הצהריים ליפול עלינו פתיתי שלג וכבר דאגנו לגבי מראות הזריחה מפון היל למחרת בבוקר, אבל הסתבר שהתבדינו והתחלנו לצעוד את היום השמיני ב-5 בבוקר עם פנסים לראשינו כשכוככבים זרועים בשמים בטור ארוך של אנשים, הגענו למעלה (3193 מטרים) כ-20 דקות לפני הזריחה, הכנו תה וישבנו לחכות עם עוד כ-300 איש לראות את הזריחה על פסגות רכס האנפורנה ורכס נוסף - גבוה עוד יותר. 

ירדנו 2,200 מטרים באינסוף מדרגות עד שהגענו ב-3 וחצי לנאיה פול ונסענו עם האוטובוס המקומי כשעה ושלושת רבעי (חויה בפני עצמה) בחזרה לפוקהרה. הערה - הלינה לאורך כל הדרך היתה בגסטהאוזים - חדר בסיסי עם מיטה ומזרון (בסק"ש) כ-200 רופי ללילה תוספת 100 רופי למקלחת חמה (אטמורים) אוכל מבוסס ברובו על אורז ועדשים (דאל באט) עם גיוון של חביתות ירקות דייסות ומוזלי. שרותים - בכל גסטהאוז יש תא אחד עם אסלה ומים זורמים ויתר התאים "בול פגיעה". בפוקהרה ישנו בווילג' אין שהומלץ על ידי סויסה - מקום של ישראלים עם תנאים נוחים - שרותים צמודים ומקלחת חמה והכל במחיר של 10 - 12.5 דולר - תלוי בחדר. 

אנו זוג בני 50+ שיצאנו לסובב אנפורנה. קשרנו קשר במייל עם המדריך suryalal nagharkot ותיכננו איתו את הטרק ברמה יומית והוא גם דאג לנו לפורטר נוסף כך ששני התיקים ירדו מעל גבנו.

ראשית מספר המלצות: *החשובה ביותר, להנמיך ציפיות מבחינת התנאים הסניטריים והשירותים לאורך הדרך! ברוב המקומות שירותים ומקלחת משותפים ואם צמודים אז לא בטוח שיש מים חמים ולפעמים אין מים בכלל. *מי שמתכנן לנסוע עוד כמה שנים לטרק, אז, שיקדים ויזדרז, כי הכביש נסלל ונבנה לאורך הדרך והטרק הולך ומסתיים. עקב כך, הליכה בדרך העפר 4X4 לא נעימה ואנו בחרנו לפסוח על הקטעים הללו בנסיעה בג'יפ ובטנדר. בתחילת הטרק: מבסיסהאר עד לסנגה ואחרי הפאס ממוקטינת עד לטטופאני (תחילת הטרק לפונהיל). *ציוד ואספקה רצוי להביא מהארץ מה שיש ואם אין לרכוש בחנויות העמוסות לעייפה בבגדים מזוייפים בפוקרה ובקטמנדו, המחירים מצחיקים והציוד מספיק טוב לטרק, לא צריך להוציא הון בארץ מי שלא מקצועי ולא מתכוון לטפס על איזו פסגה נוספת בנפאל.

יום ראשון מסאנגה (אלו שדילגו על דרך העפר) עד לטל או דורפאני, יום שני עד לצ'מה, יום שלישי ללוואר פיסנג או לאפיר פיסנג, יום חמישי למננג, יום שישי יום מנוחה/התאקלמות במננג, יום שביעי עד ליק קרקה, יום שמיני לפדי ויום התשיעי הגדול מכולם, עלייה לפאס כאלף מטר וירידה למוקטינת כ-1,600 מ'.

*גולת הכותרת של הטרק שלנו למעשה הייתה הטיול הצדדי לאגם טיליצ'ו בגובה 5,000 מ'. ממננג הולכים עד לטיליצ'ו בייס קמפ בדרך משאירים את הציוד הכבד בסיר קרקה (לא מופיעה במפה, קצת אחרי קנגסהר, ומזמינים שם מקום לינה למחרת היום), למחרת עולים לאגם וחוזרים לסיר קרקה. ביום השלישי בדרך קיצור (שוב, לא מופיע במפה עד ליק קרקה או אפילו עד לפדי, כפי שעשינו אנו.

*הדרך אחרי הפאס - ממוקטינאת נסיעה עד למרפה (עמק התפוחים) ובדרך ביקור בכפר קגנבי ומשם למחרת, נסיעה עד לגסה ומשם ברגל בצד שמאל (לא על דרך העפר) עד למעיינות החמים בטטופאני.

*טרק הפונהיל - יום ראשון עלייה של 1,800 מטר לערך (לא נורא בכלל) עד לגיאורפאני. למחרת, מוקדם בבוקר, עולים לפונהיל (400 מ', בקטנה) ואחר כך ירידה של 2,200 עד לניאפול. אפשר לקחת ומומלץ מהכפר הילה ג'יפ עד לניאפול או ישירות לפוקרה.

טיפים לטרק אראונד אנפורנה:

1. אם חולים במהלך הטרק, לנוח יום אחד בטרק עצמו. שום דבר לא יקרה, מי שממשיך תוך כדי שהוא חולה, המחלה תגבר.

2.לדעתי האישית, כדאי לקחת את הטרק באיזי, כמובן שזה תלוי באנשים, כי תמיד רוצים להיות עם אנשים, וללכת איתם, ובקצב שלהם, אם אתם כזוג, אין מה למהר. פוקרה משעממת, והכיף עצמו הוא בהרים, להישאר עוד לילה במקום נחמד, לא יקרה כלום. אלא אם כן ממהרים יחסית, על מנת להספיק עוד טרק או שבאתם לפרק זמן קצוב. לא לפחד מטרק של 14, 15 יום, זה כל הכיף בנפאל. וזה ממש אותי אישית לא התיש. 

3. לדעתי האישית, הטופ של הטיול הוא לאו דווקא הפס, אלא כל הדרך עד לפס, הפס הוא שלג בלבד. אחרי כן, יש לך תחושה מבאסת שמרגישים את הסוף של הטרק.

4. אני אישית מאוד אהבתי את טוטופאני, אם מגיעים ממוקטינאת לגומסום עד שעה 12. צריך לצאת ב-6:00 6:30. אני יצאתי ב-7, ולא הספקתי את האוטובוס הישיר לטוטפאני. אני לקחתי גיפ מגומסום לגאזה ואח"כ לטוטופאני. טוטפאני, כפר קטן של רחוב, הגסטהאוס הכמעט אחרון בעיירה הוא מקסים, עם גינה מפנקת, הרגשתי כמו בצימר, זה גאסט האוס שממנו יורדים למעיינות. המעיינות נחמדים, לא יותר, מה שכיף זה האווירה שיש בכפר.

5. לאלה שמרגישים ורוצים ש"הטרק לא ייגמר לעולם", אפשר להמשיך עד הפונהיל. מומלץ להמשיך, אם יש כוח, כי הנוף הוא שונה מהאראונד אנפורנה. ואחרי המדבר כיף לראות קצת ירוק בעיניים.

מסלול: מטוטופאני הולכים לגורופאני, הליכה של 8 שעות. (אפשר לפצל ל-2 לילות). בגורופאני עצמה נשארים לילה ולמחרת לפנות בוקר עולים לפונהיל. הפונהיל נחמד, אבל הדרך עצמה באיזור זה זה היופי והכיף. למחרת ממשיכים ויורדים, אם ממהרים אפשר ביום אחד להגיע לנאיפול, אני נשארתי עוד לילה, אשר משם יש אוטובוס לפוקרה.