ניקארגווה מאוד מתסכלת כי המחירים בה כל כך נמוכים אבל קשה להשיג או לקנות דברים שבאמת שווים משהו. האוכלוסיה מאוד עניה, ולכן הדפרסיה חוגגת. רוב היערות נכרתו, מתוך בורות, והאנשים מסתובבים ברחובות עם מצ`טות- כולל אותי...
הילדים מלוכלכים נורא וזיהום האוויר תוקף אותך בכל פינה. מדינה זו היתה קרועה לגזרים שנים ארוכות, במתחים ומהומות פנימיות, ותחושת האנשים כי אין כאן עתיד בולטת. מאוד מובן אם כן, למה אין כאן תנועה ערה של תיירים. כשתמצאו את עצמכם מפסיקים לחייך אחרי כמה ימים בניקארגווה, תזכירו לעצמכם את היתרונות.
מגבול המדינה נסיעה של יומיים וחצי ב``אוטובוס תרנגולות``, הביאה אותנו אל Siuna. הנסיעה החלה ב- Esteli, משם אחרי חמש שעות הגענו אל Matagalpa, ומתחנת האוטובוסים הצפונית נסענו ל- Rio Blanco במשך שש שעות, ולבסוף, אחרי עוד שבע שעות של נסיעה על דרך בלתי סלולה הגענו אל מחוז חפצנו- Siuna .
כל כפר שראינו בדרך היה תמונה מדכאת של אוכלוסיה פוסט-מורדת, עניה. האנשים שפגשנו היו די אפתיים, והאווירה כולה מדכאת.
השמורה ששרדה את הכריתה המסיבית של עצי המדינה היא Park National Saslaya, וזאת כנראה משום שקשה להגיע אליה. מעטים מטילים בשמורה, הישראלים שטיילו בה לפנינו היו כאן לפני שמונה חודשים. השמורה נשמרת על ידי אונסק``ו וגם על ידי רשויות המדינה.
כדי להגיע אל השמורה נסענו בטנדר כשלוש שעות, על הדרך הגרועה ביותר שקיימת, מ- Siuna אל Rosa Grande, שעל גבול השמורה. מכאן, התחלנו לטייל עם המדריך שלנו Juan Mendez, אל תוך השמורה. שכירת המדריך עלתה כשבעה דולרים ליום, ומעבר לזה, התחייבנו לשלם את הוצאות הנסיעה שלו מרוסה גרנדה , וגם בדרך חזרה, וקנינו אוכל גם עבורו.
ניתן למצוא מדריך ב- Bosawa Biosphere Reserve office ב- Siuna. הטרק בג`ונגל היה מדהים, עצים בני מאות שנים מפותלי גזע וארוכי ענפים הקיפו אותנו מכל עבר. מטורף לחשוב שמישהו מסוגל לכרות יצירת אמנות כזו של הטבע. יש מסלול מעגלי אחד בפארק, ששיאו במפלים, וניתן לעשותו גם ביום אחד.
מ- Siuna טסנו ל- Managua , במחיר 42 דולרים, והגענו אל העיר הקולוניאלית והתיירותית Granada. מכאן המשכנו אל האי שבלב האגם הלוא הוא Isla de Omatepe . האי מורכב משני הרי געש שהתפרצותם יצרה את האי מלכתחילה, ואפשר לבקר בהם. הר הגעש Volcan Concepcion, סימטרי מאוד, והטיפוס עליו קשה משום שהוא חשוף מצמחיה מה שהופך את הטיול בו לחם מאוד.
המשכנו משם באוטובוס אל Balgue. זהו כפר קטן, בקצה השני של האי סמוך להר הגעש Volcan Madera. טיילנו לעבר Finca Magdalena . חברים, שימו לב, זהו מקום משגע . יש כאן חווה לגידול קפה, לרגלי הר הגעש, ואפשר ללון בה בחדר, או לישון על ערסל. בכל מקרה המחיר מאוד זול, כשני דולר לאדם לחדר. המקלחת נמצאת למטה, והמים קרים, אבל אף אחד לא מתלונן. נכנסים בחופשיות אל המטבח, ורושמים במחברת מיוחדת את המצרכים שהשתמשתם בהם, וכשעוזבים את המקום משלמים על הכל. הכי כיף לתפוס ראש על הערסל במרפסת, מול הנוף המהמם של הר הגעש Volcan Concepcion שמעבר למפרץ. כמובן שרבים מהתרמילאים שאיכשהו שמעו על המקום הזה נשארים כאן הרבה מעבר לתכנונם המקורי- ראו הוזהרתם, אבל אנחנו הגענו הנה במטרה לטפס על הר הגעש מדארה, שהוא אחד היפים שראיתי. ההר מכוסה כולו צמחיה עשירה, והעננים פשוט נחים על פסגתו. הטרק אל פסגת ההר רצוף בוץ חלקלק, וכשהגעתי למעלה גיליתי שכולי מכוסה בו. המסלול אורך כשלוש שעות, ובמהלכו רואים המון קופים ותוכים. בחלק העליון של ההר נוצר אגם, שיש לחצותו בעזרת חבלים והרבה גלישות על הסלעים הבוצניים. המראה שנגלה הוא חלומי לגמרי- אגם שקט כולו מוקף בצמחית ג`ונגל יפהפיה. גן עדן.
קרא עוד
