צ'ינקווה טרה

Cinque Terre

טיילנו שם יום אחד כשהיינו בקרוז והיה מושלם. ותמונות משגעות.

נפלא, יפהפה. לתשומת לב מי שמתכנן הליכה רגלית בין ריומג''ורה למנורלה (“שביל האהבה” הנוח מכל השבילים) , השביל כיום - אוקטובר 22 סגור לרגל שיפוצי בטיחות. נסיעות המעבורת מלה ספציה לאורך הכפרים אמורות להסגר גם כן כי בחורף הים גלי וסוער. לכל המתעניין בהיסטוריה הישראלית מומלץ להגיע לאנדרטה שבנמל - חפשו בוויז “שער ציון” המקום קצת נסתר וקצת מוזנח אך ראוי לביקור. צמודים לאנדרטה לוחות שמספרים את פרשת אוניות המעפילים שיצאו מנמל זה ואת תמיכת תושבי העיר בהם.

ממליצה לנסוע לא בעונת התיירות היינו ביוני והיה כבר ממש צפוף. שימו לב שהם מוכרים כרטיס ב 16 יורו שכולל את הכניסה לדרכים שעוברות בין הכפרים ולרכבות. כל הדרכים היו חסומות! מכיוון שלא בטוח שתרצו לעבור בכל הכפרים (אנחנו עברנו בארבעה) תבדקו טוב אם כדאי לכם לקנות את הכרטיס. הכרטיס לא כולל שייט בין הכפרים. הכפרים חמודים ולכל אחד אופי קצת שונה עם חוף ים שונה. הטיפוס בכפרים עצמם יכול להיות קשה ולא מומלץ ביום חם במיוחד.

אנחנו יצאנו לכפרים ברכבת מרפאלו. כרטיס עולה 16 יורו לאדם ליום בתנאי שתגיע לתחנה הרחוקה שלך תוך 4 שעות. עפי עצת הפקיד בתחנת הרכבת נסענו עד מנרולה (לא רצינו להגיע לריומג'רה) אבל עצרנו בדרך בוורנזה. הסתובבנו בה והמשכנו אל מנרולה. בחזור נסענו למונטרוסו ומשם חזרה ישיר לרפאלו. אנחנו כבר לא בעניין טרקים אבל הכפרים מקסימים. ויתרנו על קורנליה כי דרך האוהבים עדיין סגורה. לא לשכוח לקחת לוח זמנים בתחנת הרכבת. יש גם כרטיס יקר יותר שכולל את הטרקים.

היינו השבוע בטיול לליגוריה, במזרח הריוויירה האיטלקית.
 מאחר ולא יצא לנו לראות את הפארק של צ'ינקווה טרה ואת פורטופינו בעבר החלטנו להשלים את החסר. האמת - התאכזבנו. העיירות לא משהו, למי שכבר ראה עיירות תיירותיות באיטליה לא יהיה כל חידוש. הן צפופות ומאוד מאוד תיירותיות, המון מלכודות תיירים מכל עבר, הרכבת לצ'ינקווה-טרה ללא שילוט ראוי של התחנות והרציפים, והכביש המוביל לפורטופינו - מזעזע (ולא, לא נסענו במכונית, זרמנו עם ההמלצות להגיע בשאטל באוטובוס מהרכבת) .
 המלצות: למי שבכל זאת לא היה בכאלה ורוצה - עדיף לקחת מעבורת, גם לצ'ינקווה טרה וגם לפורטופינו מגיעות הרבה מעבורות לאורך היום, וזה הנתיב היפה והנוח. בהצלחה!

תארו לכם עדר כבשים גולשות מההר אל הים, אבל הכבשים הן צבעוניות! כך ניראים הבתים הגולשים אל הים בריביירה האיטלקית. חמשת הכפרים:riomaggiore, Manarola, Corniglia, Vernazza ו-Monteroso מציעים נוף מדהים של הר וים. היסטוריה ומבנים עתיקים. מסעדות מגוונות מפיצה ומאכלי ים ועד מסעדות מפוארות. ניתן לגור בסמוך לתחנת הרכבת המקשרת את כל חמשת הכפרים ולבקר כמה יחד או כל אחד לחוד, איך שהזמן מאפשר. המים בים צלולים ורגועים וניתן לרחוץ גם בבריכות טבעיות שהסלעים יצרו. פרדסי לימונים ענקיים מריחים מסביב והכביסה התלויה בין הבתים ומעל לרחוב, מוסיפה צבעוניות למקומות הצבעוניים האלה. ניתן לשוט בספינה ואז לצלם את הכפרים מהים זו חוויה בפני עצמה.

בניגוד לכל שלל ההמלצות – לא יצאנו מגדרנו מהצ'ינקווה טרה. עיירות חביבות, הצבע בתמונות מרשים, אבל בפועל – הצבעים דהויים והבתים די מוזנחים. חלק ניכר ממה שפגם בהנאה שלנו היה הכמות האדירה של תיירים. היינו בסוף אפריל תחילת מאי – זה היה סופ”ש והסתבר שהאחד במאי הוא חג באיטליה. אז היה מוצף. עשינו ברגל את המסלול ממונטרוסו לורנצה – היו ממש פקקי תנועה במסלול הצר. וביקרנו כמעט בכל הכפרים (דילגנו על מנרולה כי הרגשנו שכולם זהים) וכולם היו עמוסים בתיירים. שורה תחתונה – הרגשנו שהמקום מוערך יתר על המידה….

מאידך, מאוד אהבנו את פורטו ונרה – עיירה מתוקה, עם נמל חביב, מצודה, מבצר, כנסיה, רחוב קניות חביב וכיכר גדולה עם מסעדות.

ויותר מכולם – את פורטופינו – ממש שווה להקדיש למקום כמה שעות. טיילנו לכנסיה, והמבצר, והמשכנו עד שמגדלור בקצה של הקצה. קסם של מקום. יש ברחוב שיורד לנמל מהחניון מצד שמאל מאפיה – העוגיות שלהם אלוהיות. כל מה שדגמנו היה נפלא.

הלינה ב-1 מ-5 הכפרים יקרה, התנועה ברכב בעייתית והחנייה יקרה מאוד (במונטרוסו לדוגמה, חנייה ליום מחוץ לעונה עולה 25 יורו וגם אז יש להיגרר עם המזוודות מרחק לא קטן).

פיתרון מוצלח לדעתי (לא התנסיתי אישית – שמעתי, לצערי באיחור, מאחרים שהתנסו) הוא להתמקם ביישוב זול יותר המקושר ברכבת – לה ספציה ממזרח (9 דקות ברכבת לריומג'ורה) או ממערב Levanto (חמש דקות ממונטרוסו) או אפילו Sestri Levante (תשע עשרה דקות ממונטרוסו) ולבלות את כל היום ב-5 הכפרים עצמם או בהליכה / נסיעה ביניהם ורק לאחר ארוחת ערב לחזור ל”עיר השינה” שלכם.

באיזור מסלולי הליכה רבים אך הפופולארי ביותר (ובצדק) הוא המסלול הכחול (sva 592) הנמשך במקביל לחוף בין 5 הכפרים. כיום (דצמבר 2016) סגור להליכה חציו המזרחי של המסלול (בין Cornilia ל-Riomaggiore) וניתן ללכת רק את הקטע המערבי (בין Monterosso ל-Cornilia).

ההליכה בקטע המערבי (כ-7 ק”מ) אורכת 3.5 שעות (נטו, ללא שוטטות בכפרים, שעתיים ממונטרוסו לוורנאזה ושעה וחצי משם לקורניליה). ההליכה אינה אתגרית אך כוללת עליות וירידות רבות (הפרש הגובה המירבי - כ-200 מטר), יש קטעים קצרים בהם לא ניתן ל-2 מטיילים לעבור במקביל ולכן ייתכנו “פקקים" בעונה. המסלול חלקלק בחלקו וכדאי להיעזר במקלות הליכה (במזג אוויר גרוע המסלול הופך לבעייתי משמעותית). לכל אורך המסלול פזורות "תחנות" ממוספרות (כדי שתוכל בשעת מצוקה לדווח במדויק את מיקומך) ובהן ציון הגובה ומספרי חירום. הקטע המזרחי (4 ק”מ) אורך לפי הפרסומים 1:40 נוספות. עם העצירות בכפרים אפשר בהחלט לעשות להפוך זאת למסלול ליום שלם. מומלץ לחזור ברכבת, בעונה ישנן גם הפלגות בין הכפרים.

כאשר ביקרתי בגנואה בספטמבר 2016 שבאיטליה, חברתי המליצה לבקר בצ'ינקווה טרה, ולא התאכזבתי.

הזמנתי מלון דרך בוקינג וקיבלתי שירות טוב מאוד. הזמנתי שני לילות במלון חמוד שנקרא “לה רוזולה”. יצאתי מגנואה ברכב שכור דרומה לכוון האיזור. הדרך הררית ונהדרת – קצת מסוכנת לנהגים שלא בטוחים בנהיגתם. הרים גבוהים, נופים מרהיבים, יערות וים לכל אורך הדרך.

במלון שלי הייתה חניה בשפע. למחרת לקחנו את הרכב לעיירה סמוכה והחנינו אותו ל-24 שעות ליד הרכבת, ומשם לקחנו רכבת יומית שעברה על פני חמישה כפרים יפים וציוריים. אוכל איטלקי, קניות, פינות חבויות ונוף הררי שנופל לים מדהים, ובתים ציוריים שביניהם בוסתנים, טרסות והכל כמו באגדות.

ממליץ כטיול ירח דבש, כטיול איטלקי בטבע.יש חוף אחד חמוד. האטרקציה היא ללכת רגלית בשביל המחבר את הכפרים לחובבי הליכה.