מסלול עד שבוע במונגוליה

דרך הגעה:

הולכים לשוק באולגי ומחפשים את הנהג שיוצא לביאן נור, היציאה ב-15. עדיף להגיע שעתיים לפני בשביל למצוא את הנהג ולשריין מקום. חשוב להראות לנהג שאתם צריכים לאגם ביאן נור ולא לעיירה ביאן נור.

השמורה עצמה:

פחות מוכרת מהטאבן בוגד אבל גם היא יפהפייה! היתרונות שלה שאין בכלל מטיילים ובאמת מרגיש לבד בעולם!

עם זאת, צריך להגיע מוכנים, להביא אוכל ספייר ולנסות לברר מזג אוויר, לנו היה סופת שלגים בלילה האחרון שצבע הכל בלבן כולל מחצית מהאוהל שלנו, במידה וזה היה לילה קודם היינו נתקעים ולא יכולים לעלות לאוכף שרצינו.

בשמורה אין כמעט שבילים חשוב לתכנן טוב את המסלול ולא לצאת בזרימה, לשים לב למצוקים, קרחונים, חציית נהרות וכו'.

בשמורה יש מים כמעט כל הזמן אך לא תמיד ואני ממליץ ללכת עם 3 ליטרמים וכמובן כדורי טיהור.

לגבי האירוח בגרים, הוא מדהים בשמורה, המקומיים מזמינים כל הזמן הם מקסימים ואיך שנכנסים הם פותחים שולחן. נהוג להשאיר בתמורה משהו כמו סוכריות מחברות ועטים לילדים.

שורה תחתונה –

אני ממליץ מאוד על השמורה, גם כי היא לא מוכרת (עדיין) אז יש תחושה אמיתית שזה אתה והטבע, וגם חוויה אותנטית טובה וכמובן שהנוף לא מאכזב!

חשוב שיהיה מסלול טוב ובטוח, חובה מפה טופוגרפית (של הצבא הסובייטי), אוכל ספייר וציוד טוב. חובה ידע בניווט. הכניסה לא עולה כסף. טרק של שלושה-חמישה ימים.

חזרה בטרמפים מהכביש (חובד-אולגי). או לחזור לאגם שהתחלתם (אנחנו חזרנו עם אופנוע מאחד הגרים בעד סכום סמלי), ומהאגם יש וואנים כאלו כמו מוניות שירות חזרה לאולגי (10,000 טוגריק לאדם).

טרק המלצ׳ין פיק אורך שלושה ימי טיול ועוד יום נסיעה לפני. בסך הכל ארבעה ימים.

ביום הראשון יוצאים מאולגי – נסיעה של כשבע שעות, עד ההגעה לתחילת השמורה.

אנחנו הגענו הקמנו את האוהלים ויצאנו להליכה של כשעה וחצי לשני אגמים ממש יפים. תשאלו איך להגיע – ממש לא מסובך.

יום למחרת הליכה של כחמש שעות, כולל עצירות עד הבייס קמפ.

ביום למחרת עולים למלצ׳ין פיק ויורדים חזרה לבייס קמפ. בדרך כלל המדריכים לא עולים, אבל אין מה לחשוש – המסלול ברור מאוד. כדאי לצאת ליום הזה מוקדם יחסית כי באיזור הצהריים לפעמים נושבות רוחות ומתכנסים עננים באיזור הפסגה. אנחנו תכננו לצאת בשבע בבוקר, אבל היה בעייתי כי הכל היה מכוסה שלג וקרח. חיכינו עד שחלקו יפשיר ויצאנו ב-9:30. הגענו לפסגה ב-13:00.

יום למחרת, חזרה לתחילת השמורה ונסיעה לאולגי.

דבר יחסית חדש, לדעתי מהעונה הזאת – חובה לצאת עם מדריך (לא מקבלים פרמיט בלי).

בנוסף, יש ענייני שוחד ומקומות בהם חיילים לא נותנים לעבור להמשך הדרך, אלא אם תשלם. חשוב לסכם מראש עם הסוכן והמדריך שאתם מכירים את השטויות האלה ולא מתכוונים לשלם (אנחנו הבהרנו את זה ולא היו לנו בעיות).

חשוב להצטייד בציוד חם, לנו היה שלג מאחר הצהריים ועד הבוקר שאחרי.

בידוד מהרצפה, מלבד אוהל, גם חשוב. לנו לא היה וקפאנו, למרות שק”שים מצוינים. בלילה השני בבייס קמפ ביקשנו מהמדריך שלנו שימצא לנו משהו וישנו על משהו שכנראה היה כבשה פעם.

תהנו. המסלול מדהים!

אני אתחיל ואומר שלא עשיתי את הטרק מהסיבות שתכף אציין למטה בטיפ, אני בטוח שהטרק יפה אני רק רוצה לציין את הפרוצדורה של לצאת אליו.

קודם כל היציאה היא מהעיר חרחורין, שבמרכז מונגוליה. משם יש נסיעה של כ-3 שעות עד למפל, שבתחילת השמורה.

אנחנו התארחנו בגאיה גסטהאוס והמחירים שקיבלנו על הסעה לשם היו לא סבירים בכלל לטעמנו. אחרי בדיקה הבנו שאלו המחירים הזולים ביותר בעיירה, אך עדיין יקרים בשבילנו.

המחירים היו 90 דולר (180,000 טוגריק) לג׳יפ לכיוון אחד (הנהג עושה הלוך חזור אז משלמים לו על שני הכיוונים).

הטרק הוא בעיקרון לא מעגלי, אבל יש בעיה לרכבים להגיע לסופו (אחרי האגם האחרון) בגלל תנאי הכביש. בעקבות זאת היא רצתה בחזור 200 דולר או שיש לנו את האופציה השנייה, שהיא לחזור למפל שנמצא בתחילת השמורה (עוד יומיים רכיבה, הליכה בטח 3 ימים).

בדקנו את אופציית הטרמפים בחזור, אך הבנו שגם זה רק מהמפל ולא מסוף המסלול.

המלצות והזהרות רבות ניתנו על על הטרק סוסים במונגוליה. בטיפ זה אני אמליץ על המסלול הקצר לשבט ה-Tsatan מהעיירה Tsaganuur (צפונית למורון) המיועד לכל מי שחושש ממסע סוסים ארוך וכל מי שקצר בזמן ובכסף.

הטרק הארוך שיוצא מאגם חופסגול (מהעיירה חאטגל) לוקח כמעט שלושה שבועות וכרוך בכאב לא קטן בכיס וגם בישבן. הסיבוב הקצר לוקח 4-5 ימים, לנקודת היציאה ניתן להגיע בנסיעה מאתגרת ולא כלכך נוחה (אבל לחלוטין אפשרית ונסבלת) במונית משותפת ממורון (כ-12 שעות נסיעה בעלות של 40,000 טוגריק) ולאחר לינה טובה בגסטהאוס הקהילתי של שבט הטסאטאן (TCTV 10,000 טוגריק ללילה) ניתן לצאת לדרך. את התיכנונים והאירגונים עשינו עם הסוכנת שרה ממורון (+97699385577, +97689134455) היא אירגנה לנו את ההסעה, את הלינה ואת הטרק. ה-TCVC זו העמותה הקהילתית שמארגנת את הטרק ודואגת למדריכים ולשאר התיאומים והרווחים מהמסע הולכים ישירות לקהילה, לכן מומלץ וחשוב לעבוד דרכם – המחירים הם זולים ביחד לשאר המדריכים הפרטיים.

מומלץ לקחת מדריך אחד וסוס משא אחד על כל שלושה רוכבים ולא להתפשר לדרישות של הסוכנויות ושל המדריכים – כל סוס משא יכול לשאת עד 100 ק”ג, אבל מומלץ להשאיר ציוד לא נחוץ במורון וככה להימנע מההיסחבויות. כל אחד הממרכיבי העלויות הבאים עולים 15,000 טוגריק ליום: סוס, מדריך, סוס למדריך וסוס משא.

אנחנו רכב לכפר הטסאטאן המזרחי ואת הלילה הראשון עשינו בשטח, את הלילה השני והשלישי עשינו באוהל טיפי של אחת ממשפחות השבט ואת הלילה הרביעי עשינו בדרך חזרה לטסאגאנור בגר המשפחתי של אחד המדריכים (ניתן לוותר על כך ולדחוס את הרכיבה ל-4 ימים).

מומלץ להשקיע יום שלם ועוד לילה בשבט הטסאטאן, להכיר את אורחות חייהם ואפילו להינות מטקס “שמאני” – הדת של המקומיים.

טיפ חשוב בטרק הסוסים במונגוליה – חשוב שתבהירו לסוכן שדרכו אתם מארגני את המסע – שאתם אלו שמשלמים ואתם אלו שתקבעו את הטון ואת הקצב ולא המדריכים, ועליו לעדכן בכך את המדריכים, מפני שהם לא יודעים אנגלית ואתם עלולים להיתקל ביחס לא נעים מצידם. המדריכים מעט מבולבלים בכל הנוגע למתן שירות ללקוח וצריך לאפס אותם ולהצהיר כוונות מההתחלה כדי להימנע מאי נעימויות בהמשך.

מכיוון שאין כמעט קליטה לאורך הטרק חשוב שהתיאומים יהיו מראש כדי שלא יהיו הפתעות.

תהנו ותרכבו בזהירות!