”הרהורים על קויה סאן“
אנו זוג כבני 60, פעילים ומטיילים, שהינו לילה אחד בלינה באחד המנזרים בעיירה קויהסאן. הנה מסקנותינו ומחשבותינו. במבט לאחור זו הייתה חויה שהותירה בנו זיכרון עז של געגוע ושלווה. שמחים שלא ויתרנו.
- הדרך לשם מתחנת נמבה אוסקה לוקחת כשעתיים עד לעיירה וללינות. הנסיעה נוחה וברורה להבנה היות ובמעברים בין הרכבת לרכבל ולאוטובוסים כולם עוברים ביחד ויש הנחייה מהעובדים במקומות אלה.
- הלינה במינזר אינה אחת הנוחות לאנשים מסויימים. ישנים על מיזרן דק על ריצפת טאטמי, אין שירותים הצמודים לחדר בכל מקום, תנסו למצוא חדר עם…
- ארוחת הערב צמחונית, לנו מעולה, הייתה חווייתית וטעימה אם כי אולי קטנה מדי, כדאי להביא עוד אוכל. ארוחת הבוקר מוגשת בשבע בבוקר האוכל דומה לארוחת הערב, מצומצם יותר, מרק מיסו, אורז וטופו מככבים פה.
- היחס במינזר היה ניפלא, תחושת שלווה וגן יפה בשלכת אדומה.אהבנו מאוד.
- יש מיספר מסעדות בעיירה, יש לזכור שהכל ניסגר בשעה 17:00. ראינו 7 אילבן ברחוב הראשי ליד מיתחם המקדשים Danjo Garan עם שולחנות וכיסאות על המידרכה שאפשר לשבת לאכול. הבנו שהוא פתוח 24/7.
- הרחוב הראשי בעיירה שעובר מצד בית הקברות אל הצד השני Danjo Garan ומעבר למתחם, בו נוסעים גם האוטובוסים הפנימיים מצד לצד ואל תחנת הרכבל – לשים לב שיש ימים שהאוטובוסים נוסעים עד שעה שתיים בצהריים. כדי להגיע לקצה אחר של הרחוב אחרי הצהרים או ערב, כדאי לבדוק זאת עם מקום הלינה. ראינו מעט מאוד מוניות, אין פעילות שלהן אחרי חמש.
- כדאי להגיע קודם לאחד ממרכזי המידע, לקחת מפה, לברר שעות של אוטובוס שיחזיר אתכם לתחנת הרכבל. מפה שתעזור להגיע ללינה בעיירה מקבלים מסדרן האוטובוסים לאחר הירידה מהרכבל. הוא גם ישאל היכן תלונו ויפנה לאוטובוס המתאים.