מסלול עד שבוע בדרום בוקובינה

במהלך השבוע השני לשהותנו ברומניה טילנו מספר ימים באזור דרום בוקובינה, שם ביקרנו בכמה מהמנזרים המצוירים המפורסמים. טיילנו עם תיקים עם הגב, מצוידים באוהל ובשקי שינה, באמצע חודש ספטמבר. לאורך הטיול מזג האוויר היה בהיר וחמים, אם כי בלילות בהם ישנו באוהל חשנו את הקור. את הטיול התחלנו בצפון טרנסילבניה, בעיר היפה קלוז'-נאפוקה. הגענו לקלוז' בשעות אחר הצהריים והלכנו הליכה נעימה של כעשרים דקות לאורך הרחוב הראשי המחבר בין תחנת הרכבת למרכז העיר. התמקמנו באכסנייה הלבבית Retro hostel המציעה חדרים ומעונות עם שירותים ומקלחות משותפים אך נקיים, אינטרנט, מידע על המתרחש בעיר וכן מטבח מאובזר יחסית. בלילה השני ישנו אצל זוג מקומי אותם היכרנו דרך Couchsurfing ובזכותם הגענו לפאב שכונתי בו הבירה זולה מתמיד והטבח הצרפתי מכין קרפים נחמדים. המוזיאון לאומנות קלוז' אמנם מומלץ במדריכי הטיולים, אך בעינינו אינו מצדיק ביקור. החוויה המשמעותית בעיר הייתה השוטטות ברחובות היפים ומלאי החיים.

יצאנו מקלוז' מוקדם בבוקר ברכבת לגורה-הומורולוי (הרכבות ברומניה נוחות ומדייקות, ניתן להגיע לתחנה ולרכוש כרטיסים זמן קצר לפני הנסיעה ואין צורך להזמין מראש – לפחות לא בספטמבר) והגענו בצהריי היום. גורה הינה עיירה כפרית שוממת ונטולת עניין מיוחד ולאחר שהצטיידנו במצרכי מזון בסופר מרקט ביציאה מהתחנה, הלכנו את ארבעת הק"מ למנזר וורונץ. ההליכה נעימה על הכביש המחבר בין גורה לוורונץ והזדמנות להביט מקרוב בחיי הכפר. וורנץ, המנזר המצויר הראשון שפקדנו, הרשים אותנו במיוחד. כמו כן, להתרשמותנו זהו המנזר המתויר ביותר. בדרך למנזר שלל מכולות, ברים, פנסיונים וחדרים כפריים. בחרנו ללון בשטח לגדות נהר המולדובן, בסמוך לגורה. הלילה היה קר ושקט ולמחרת, יום ראשון, המשכנו בהליכה לביקור במזר הומור הנמצא כשישה ק"מ צפונית לגורה. במנזר שמענו את שירת הנזירות המלווה את התפילה, אך בשל עומס המתפללים לא הצלחנו לראות את פנים המנזר, אלא רק את קירותיו החיצוניים היפים גם הם. בדרך חזרה עצרנו לאכול באחד המלונות היפים שבדרך, ונתקלנו בבעיה שתלווה אותנו בהמשך המסע – אין אוכל ראוי לצמחונים שבינינו. תפסנו טרמפ בחזרה לתחנת הרכבת במטרה להגיע למנזר המצויר במולדביצה. נסענו ברכבת עד לכפר הקטנטן ואמה, שם הכווינו אותנו המקומיים לצומת בה עצרנו מקסי-טקסי (מעין מונית שירות) שלקחה אותנו למזר (בכפר ואטרה מולדוביצה). למנזר הקדשנו זמן קצר יחסית, ובמרחק הליכה של כמאה מטרים, הגענו לכביש הראשי המוביל למנזר סוצ'יביצה. בכביש זה (לפחות ביום ראשון) האפשרות היחידה להתקדם הינה לעצור טרמפ. עצירת טרמפים הינה נוהג מקובל מאד ברומניה, וכרוך במרבית הפעמים בתשלום. נכון ל2010 תשלום סביר לנסיעה בת 30-40 ק"מ הינה כשבעה ליי לאדם. עצרה לנו משפחה קטנה, חביבה וסקרנית אשר הביאה אותנו עד למנזר ולא הסכימה לקבל תמורה. בהגעתנו למנזר בשעת הערב, היינו מעט עייפים מיום של נסיעות וראינו והתמקמנו באתר קמפינג "מסודר". באותו הערב עוד ביקרנו במנזר הגדול והיפה בו עיקר האקשן הייתה חתונה של זוג רומני מפואר. מול המנזר הצטיידנו במכולת במצרכים לקראת הטיול שתכננו למחרת.

בבוקר, התחלנו את דרכנו בשעה שמונה וחצי במסלול המיוער עד למנזר פוטנה. מדובר בדרך של כעשרים ק"מ, המסומנת לאורכה בצלבים כחולים אשר ניתן לעקוב אחריהם בקלות. הדרך מתחילה כשביל בוצי המשמש כדרך עגלות לחוטבי העצים המקומיים. לאחר מספר ק"מ הדרך הופכת לשביל צר העולה לצד הנחל ביער אורנים עבות. לבסוף הדרך יורדת והופכת בשנית לשביל עגלות עבור חוטבי העצים ואנו מגיעים לעמק יפה בו שוכנת פוטנה. הטיול מעט ארוך אך כולל מעט מאד קטעים קשים וניתן לסיימו בכשש שעות הליכה נינוחה עם עצירות לאוכל, מים ומנוחה בשמש. באמצע הכפר עצר אותנו אדם בתלבושת של יערן ובמכונית דאקיה חבוטה, והציע לנו חדר בפנסיון שלו. בלי להסס עלינו על הדאקיה ואכן קיבלנו חדר חביב, עם דיוקן של ישו מעל המיטה, במחיר זול של כ-60 ליי. מנזר פוטנה יפה ומעניין אך אינו מצויר בקירותיו החיצוניים. אכלנו ארוחת ערב ביתית בפנסיון, אשר הייתה מעט דלה לאחר שהבהרנו את רצוננו בארוחה צמחונית. למחרת תפסנו טרמפ (הפעם בתשלום) עם פועל בניין לשעבר שעבד בבני ברק לרדואיץ ומשם מקסי טקסי לסוצ'אבה. בסוצ'אבה אפשרות הלינה הזולה היחידה שמצאנו הינה במלון גלוריה אשר מופיע בלונלי פלאנט (120 ליי), זוהי עיר משעממת למדי וכך גם המנזר המצויר שבה. גולת הכותרת הייתה כלבו ענק בו הצטיידנו במגוון יינות מקומיים לקראת החזרה הביתה. בדיעבד הביקור בסוצ'אבה אינו הכרחי בעינינו. בדיעבד, הבאת אוהל ושקי שינה, אשר שקלו לא מעט ותפסו נפח רב, אינה כדאית לטיולים קצרים, שכן קיימים אפשרויות לינה יחסית זולות בכל כפר.