בערב השני לטיול בבודפשט, חזרנו אני וחבר מבילוי במסעדה וחיפשנו בר נחמד להתיישב בו. באחד מהרחובות היותר מתויירים ניגשו אלינו שתי בחורות וביקשו אש. הן היו מחייכות ונחמדות והתחילו לפטפט, הציגו את עצמן כתיירות מקרואטיה (או משהו כזה..), שאלו מאיפה אנחנו (כששמעו שמישראל אמרו שלום בעברית, ואחת מהן סיפרה שהייתה באילת, בהמשך אני אסביר למה זה חשוב), וכמובן שגם הן חיפשו בר לשבת בו. מפה לשם הן הציעו שנמצא בר ונשב ביחד וכך היה.
לאחר הליכה קצרה, הגענו לבר שנמצא מתחת למפלס הרחוב ואחת מהבנות הציעה להיכנס. בבר הופיע זמרת והיו שם אולי עוד שני שולחנות עם אנשים. כשהתיישבנו התפריט היה מונח כבר על השולחן. עוד לפני שנגענו בתפריט, אחת מהבנות הציעה בהתלהבות לשתות משקה הונגרי כלשהו (פאלינקה אם אני זוכר נכון), אנחנו זרמנו עם המשקה הדי מעפן הזה, ועוד איזשהו יין זול. עד לרגע זה ערב נחמד. המלצרית ניגשה והסבירה שהיא מוציאה חשבון חלקי מסיבה כלשהי (שקר כלשהו), וביקשה שנשלם. החשבון בסך של 170,000 פונט! מעל
ל-2,000 ש"ח! "אחי נעקצנו" סוף ציטוט! המומים מהעוקץ התווכחנו על המחיר אך ללא תועלת.
המלצרית פתחה את התפריט, והחשבון מתאים למחירים ההזויים שכתובים בו (שיהיה ברור, במסעדות הכי יקרות בבודפשט עם ארוחה שכוללת כבד אווז, ריזוטו, יין וקינוח הגענו אולי ל 250 שח!). כמובן שהבהרנו למלצרית שכל אחד מהיושבים משלם רבע מהסכום, לא היה לנו את כל הסכום והתעקשו שאחד מאיתנו ילך להוציא כסף מכספומט. בסופו של ערב שילמנו 1,000 ש"ח. תאמינו או לא אבל בלילה הרביעי ניגשו אלינו שתי בחורות אחרות, תיירות מקרואטיה, אחת מהן הייתה באילת והן מחפשות בר.
מסקנה, העוקץ ריווחי וגורף כסף קל! סבירות גבוהה להיתקל בו, ואל תגידו לי זה לא יקרה!
קרא עוד