מסלול עד שבוע בהרי הקרפטים

כחלק מהטיול שלנו ברומניה, עשינו מסלול של יומיים ברכס הבוצג'. את היום הראשון תכננו להתחיל בעלייה ברכבל בסינאיה לגובה של 2,000 מטרים לרכס, ולעשות מסלול של כשעה לקבינה בבלה (בקתת הסבתות). לא ידענו שבימי שני הרכבל בסינאיה סגור. לכן, בלי להתעכב יותר מדיי, נסענו במונית לעיירה הסמוכה, בושטני, ועלינו שמה על הרכבל שלהם ישירות לקבינה בבלה (ללא ההליכה של השעה). מקבינה בבלה, התחלנו מסלול לפסגת הרכס - אומו (Omu).

ההליכה לא הייתה קשה מדיי, אבל אנחנו היינו עם הרבה ציוד עלינו.. לא מומלץ כל כך, בגלל היום השני של המסלול. הגענו לפסגה אחרי כ-6 שעות, שוב בגלל הציוד עלינו, בדרך כלל המסלול אמור להיות כ-5 שעות. הגענו לקבנה אומו, אכלנו וישנו שם. דיי קר בלילה (נסענו באמצע ספטמבר) לכן מומלץ להביא קצת בגדים חמים. תכננו ביום למחרת לרדת בצד השני של הרכס, לעיירה ברן.

הייתה לנו מפה, ולא ידענו מה הדרך הכדאית ביותר, וגם כיוונו אותנו שמה לא טוב. אמרו לנו כמה פעמים לא ללכת במסלול האדום עם הגולגולת שאורך כ-5-6 שעות. לכן, חיפשנו מסלול שיהיה אולי קצת יותר ארוך אבל לא ברמת קושי גבוהה מדי. בסופו של דבר, יצא שלקחנו את המסלול של המשולש לבן צהוב - המסלול הקשה ביותר. הוא ארך כ-8 שעות עם הציוד הכבד שהיה עלינו, והוא גם כלל ירידות תלולות ביותר! לא מומלץ בכלל עם משקל גדול (דרך אגב, המסלול האדום עם הגולגולת הוא בסדר גמור, פשוט בימי החורף לא כדאי ללכת בו, בגלל שהוא מלא בשלג - מה שאין בספטמבר).

כדאי לקחת הרבה מים, כי רק בסוף המסלול הגענו לנחל. כדאי להביא משרוקית כדי להבריח דובים ליתר ביטחון כשהולכים ביערות (אנחנו לא נתקלנו באחד, אולי בגלל ששרנו בקולי קולות). הנופים מדהימים, נהנינו מאוד. מומלץ!

יציאה מסינאיה וחזרה לבושטני. מסלול לא קשה, אבל ארוך, כאשר היום הראשון ברובו בירידה לכיוון אגם Bolboci, והשני בעלייה מהעמק חזרה לאזור בקתות Babele ו-Omu. ביום הראשון עולים ברכבל מסינאיה עד לתחנת Cota 2000. משם מתחילים לרדת דרומה בשביל המסומן במשולש אדום, במקביל לרכבל סקי. פונים לשביל המסומן בצלב צהוב, לכיוון Cabana Bolboci.

השביל מתקדם מערבה ומגיע עד לאגם Bolboci, ואז מקיפים אותו עם הכביש עד הבקתה. מגיעים לבקתה באזור ארוחת הצהריים. בבקתה הסימון משתנה לצלב כחול, ומתחילים בהליכה צפונה, על דרך עפר מסביב לאגם. מגיעים לקניון צר בו הנחל נשפך לאגם, עוברים דרכו וממשיכים צפונה במקביל נחל. לקראת הערב מגיעים לאזור של Cabana Padina ומנזר Pestera Ialomitei. כל הדרך היא על השביל עם הצלב הכחול, בעלייה מתונה. באזור הזה מעבירים את הלילה הראשון. ניתן לישון במספר בקתות, במנזר או בשני מלונות. כל המקומות נמצאים במרחק מספר דקות אחד מהשני. אנחנו ישנו במנזר. אסור לישון בשטח.

ביום השני ממשיכים עם השביל עם הצלב הכחול, עד שמגיעים לפיצול ליד תחנת הרכבל העולה לבקתת Bable. ניתן לעלות באותו השביל, המסומן בצלב כחול לבקתת Babele, או לקחת שביל המסומן בפס כחול לבקתת Omu. כיוון שהרכבל ב-Babele נסגר מוקדם, 15:45, החלטנו ללכת לשם. העלייה לא קלה ומגיעים ל-Babele בסביבות הצהריים. משם ניתן ללכת הלוך חזור ל-Omu במגבלות הזמן, בשביל המסומן בפס צהוב. היום השני קצר בהרבה, אבל הוא בעלייה וצריך לסיימו עד 15:45, אם רוצים לרדת מההרים באותו יום ולא לישון למעלה.

ארוחות – בבקתות אפשר לאכול ארוחות בסיסיות. אנחנו אכלנו ארוחת ערב, ובשאר הכנו אוכל שקנינו בסינאיה. מבושטני חזרנו במונית לרכב שהשארנו בסינאיה 30LEI.

הרי רטזט ממוקמים בדרום רכס הקרפטים. יש מספר רב של מסלולים אפשריים בהרים, וכנראה מספר כניסות מהן אפשר להכנס לפארק. אנחנו עשינו טרק של 3 ימים שהתחיל מהכפר Ohaba se sub piatra. הרי הרטזט הינם בגובה של כ-2000 מטר, עם נוף יפהפה של פסגות ומדרונות הצבועים בגווני ירוק-אפור-לבן, עם אגמים צלולים. מומלץ לקחת מפה ולשים לב במיוחד לסימונים. תחילת הטרק בכביש היוצא מהכפר, תראו התפצלות: כביש הפונה ימינה וסימון פס כחול המראה כניסה ליער. קשה לראות את הסימנים ביער (אנחנו התברברנו בגלל זה לא מעט בטרק...). לבסוף גילינו שהמסלול ביער מתחבר לכביש שהתפצל בתחילה מימין... כשממשיכים אפשר לעצור במפלון (נמצא משמאל, יש לרדת אליו), וממשיכים לקבנה פיטרלה (25 דקות). אתם תגיעו לפיצול המראה כיוון לקבנה פיטרלה מצד אחד ולקבנה ג'נטיבה מצד שני. 

אנחנו המשכנו לקבנה ג'נטיבה (מומלץ שתבדקו אולי כדאי ללכת דרך פיטרלה כיוון שההחלטה הזו גרמה לנו להתברבר שוב בדרך...). עברנו ביער מדהים מהאגדות אבל משום מה הסימון הפך מפס כחול למשולש כחול... בסוף איכשהו מצאנו את הפס הכחול והגענו לקבנה ג'נטיבה. אחרי קבנה ג'נטיבה יוצאים מהיער ומתחילים לראות את האיזורים המושלגים. עוברים את לגונה פיטרלה. ממשיכים עד שמגיעים לנקודת העצירה – אגם בוקרה המוקף בפסגות מושלגות. אפשר לעשות אוהל (קור כלבים...) או לישון בבקתת shelter שפתוחה לכולם ללא כסף. מאגם בוקרה אפשר לצאת למסלולים נוספים באיזור – קצרים או ארוכים. מומלץ לבדוק מז"א לפני שיוצאים לטרק. קחו בחשבון שב-off season אין כמעט מטרקים באיזור (אנחנו היינו שם לבד לחלוטין). הטרק במגמת טיפוס ברמת קושי בינונית, במיוחד אם אתם עם מוצ'ילות. 

רצינו להמליץ על הטראק שהיה הסיבה שהגענו לרומניה, טראק ה-Fagaras. משום שלא היה הרבה אינפורמציה על הטראק שאני ניסיתי לברר עליו פרטים אני אנסה להסביר איך אפשר לעשות אותו.

כהקדמה, אני אכתוב את הזמנים שלקח לנו לעשות את הקטעים. אנחנו זוג בני 33 ו-30 שהולכים בקצב טוב. עדיף לקחת כמה שפחות משקל על הגב, ישנם קבנות עם אוכל ו-Refugee Camps (רק מחסה בלי אוכל) בדרך שאפשר לישון בהם. אנחנו בחרנו לעשות את המסלול מלמעלה למטה, אבל אפשר לעשות את כולו הפוך בטיפוס ולא בירידה.

המסלול שאנחנו עשינו היה: 1. יום ראשון Lacul Balea - Cabana Podragu: הגענו לאגם Balea (אפשר להגיע בטרמפים או ברכב). משם מתחילים בטיפוס אל מעל האגם בשביל משולש כחול שלוקח כשעה עד שמגיעים לפיצול עם שביל שמסומן בפס אדום (זהו המסלול שהולך על כל קו הרכס). בפיצול לקחנו מערבה לכיוון Cabana Podragu. מכיוון שהתלנו את המסלול מאוחר הלכנו בקצב די מהיר, כ-5 שעות עד הפיצול עם משולש אדום מעל הקבנה. ירדנו כחצי שעה לכיוון הקבנה.

2. יום שני Cabana Podragu - Mt. Moldeveanu - Victoria: יצאנו מוקדם בבוקר מהקבנה. עליה של חצי שעה בחזרה במסלול משולש אדום בחזרה לפס אדום. משם הלכנו 4 שעות שכללו הגעה לפסגת הר מולדיבינו (ההר הגבוה ברומניה) משם ירדנו עוד קצת במסלול האדום ולקחנו את הפיצול משולש אדום לכיוון Victoria. אחרי ירידה רצחנית של כשעתיים והליכה של עוד 3 שעות ביער הגענו לכביש שאליו יכולות להגיע מכוניות, מרחק של 9 ק"מ מויקטוריה. אנחנו התחלנו ללכת ובדרך תפסנו טרמפ עד ויקטוריה.

זה המסלול שאנחנו עשינו. אפשרות נוספת להאריך את הטראק היא אחרי שיורדים מהמולדויניו, להמשיך ללכת על הפס האדום, ולרדת בפס כחול לכיוון Cabana Sambata. לישון שם ולמחרת לרדת לקומפלקס Sambata שנמצא למרגלות ההר. הטראק הזה שווה ביותר, קשה, אך שווה כל רגע. מפות אליו אפשר לקנות בברשוב ובסיביו. 

רצינו להמליץ על פארק מהמם הנמצא כשעתיים ליד העיר Hateg. האטרקציה המרכזית של הפארק היא אגם לוקורה (Lacul Bucura). ניתן להגיע אליו בכמה דרכים: 1. מהצפון מקבנות Rausor ו-Pietrele. ל-Rausor אפשר להגיע עם רכב, אך ל-Pietrele לא ניתן להגיע באמצעות רכב ונידרשת כשעה הליכה. 2. אנחנו העדפנו לישון בקבנות ולא Refugee ליד האגם שבדיעבד היתה החלטה נכונה כי המקום די מוזנח ומלוכלך. ניתן לישון גם עם אוהלים ליד, אבל די קר שם.

אנחנו נסענו בכביש המקיף ממערב את הפארק. הנסיעה מתחלקת לכביש סלול (בערך שעה) ואחר כך יש נסיעה איטית של כשעתיים בכביש עם הרבה קפיצות עד ל-Poiana Pelegii Refugee שהוא הרבה יותר סימפטי ונקי וכדאי לישון בו. אנחנו עלינו וירדנו לישון ב-Cabana Buta תוך כדי מעבר בדרך בתצפית מהר Custura שהיתה מרשימה מאוד (יוצאת מהעוקף בדרך לביקתה).

בבוקר למחרת חזרנו את מה שעשינו ביום הקודם והמשכנו לכיוון האגם (L. Bucura) באיזור האגם יש עוד כמה אגמים קטנים יותר והטיפוס אליהם שווה כל רגע! באיזור האגם קימים מסלולים קצרים אחרים, אנחנו בחרנו לטפס על הר Peleaga שהוא הגבוה ביותר בפארק והתצפית ממנו יפה מאוד.

מסלול הטיול שלנו, שישה ימים בהרים הקרפטים ברומניה. חשוב לי לציין, לא עשינו טרקים, אלא טיילנו בעזרת רכב צמוד בלבד. קיבלנו את הרכב בשדה התעופה ומשם המשכנו ישירות לסינאיה, עיירת נופש יפה. ביקרנו בארמון פלש, לא נכנסנו פנימה, רק הסתובבנו ברחבת הארמון וראינו את התצפית לנוף. הדרך לסינאיה מלווה בנוף המדהים של ההרים הקרפטים. 

לאחר מכן, המשכנו לבושטן, כדי לעלות ל-Cabana Babele, רכס הרי הבוצ'ג, שאומרים שיש שם סלעים דמויי סבתות סורגות, אך שירות הרכבל היה סגור. הוא נסגר בשעה 16:00, אז חיכינו ליום למחרת. גם ביום שלישי, מבושטן לא היה אפשר לעלות, כי היה סגור אז נסענו לסינאיה, למלון Montana ושם היה גם כן רכבל שבתמורה ל-60 ליי לאדם העלה אותנו לתצפית עוצרת נשימה בגובה של כ-2000 מטרים. הנוף היה כל כך יפה, שפשוט נשארנו דקות ארוכות לעמוד מולו. טיילנו באזור ואכלנו צהריים במסעדה המשקיפה לנוף. אפשר לישון במקום בקבאנה (בקתת הרים) ולראות משם את השקיעה. אנחנו כבר היינו צמאים לעוד, אז החלטנו לרדת באותו יום ולהמשיך לבראשוב.

בראשוב נחמדה ויש בה פארק גדול שאפשר להסתובב בו, כנסיות ומוזאונים. פחות מצאנו את עצמנו שם אז המשכנו בדרך, כשהיעד הבא הוא מעבר ביקאז. עצרנו לישון באחד ההמלונות בדרך, כשכבר התחיל להחשיך.

בבוקר למחרת המשכנו למעבר ביקאז בכביש, שעובר בין קניונים זקורים. בדרך עצרנו באגם האדום, Lacu Rusu, שמאפיינים אותו הם גזעי העצים, שתקועים רנדומלית בתוך המים. שכרנו שם סירת חתירה ושטנו במשך חצי שעה. המקום פסטורלי וחובה לבקר שם. בהמשך, הגענו למעבר ביקאז, אפשר לעצור בכל נקודה, כדי לחקור את האזור, את הנחלים, הסלעים ומה שביניהם. וכמובן, כדי להצטלם. המקום מוצף בחנויות מזכרות לכל המעוניין. נסענו במעבר הלוך וחזור כשלוש פעמים, כדי לספוג אותו כמה שיותר, הוא פשוט יפהפה.לאחר מכן, נסענו לעיר ביקאז. ביקרנו בסכר שבעיר, כשמצידו האחד אגם ומצידו השני, נוף יפה. לא חובה לבקר שם. בערב ישנו כמה מטרים מחוץ לביקאז, מאחר ולא אהבנו את המלונות בביקאז. 

למחרת, נסענו בכביש לכיוון סיגישוארה, דרך ארוכה ויפה. עוברת כמו כל דרך בעשרות כפרים ובהרים ירוקים. הביקור בסיגישוארה הוא חובה. העיר מלאת קסם, יפה בטירוף, אפשר לטייל בה כל היום. היא מעניינת ומכל נקודה אפשר לראות דברים חדשים. במקום המרכזי, ליד מגדל השעון, היו הצגות רחוב ואמן זכוכית, שמכר פסלי זכוכית בזיל הזול. הבתים צבעוניים והעיר עתיקה וכיפית עם אווירה חמימה, שמשאריה טעם של עוד. בסביבות 19:00 בערב החלטנו להתקדם לכיוון העיר פגראש. ראינו במפה, כי הדרך הכי קצרה היא דרך Country Road, כשעד כה נסענו תמיד בEuropean Road או National Road. הדרך מתחילה כדרך סלולה, אך ככל שהתחיל להחשיך כך גם תנאי הדרך החלו לרדת. נסענו על דרך חצץ ואפר במהירות של 20 קמ"ש כשבדרך היו שלוליות שלא היינו בטוחים בעומקן ובכללי, דרך מזעזעת. לא מומלץ לנסוע דרך שם, בייחוד לא בלילה. עדיף לקחת את הדרך הארוכה והסלולה, בסופו של דבר מגיעים באותו הזמן בגלל המהירות. לבסוף הגענו לפגראש,ישנו שם במעין מלון בוטיק נפלא, שכלל גם ארוחת בוקר. כרגיל,במחיר מצחיק. 

למחרת, טיילנו בעיר, הלכנו למעין טירה עם מבצר ולאחר מכן, המשכנו ליעד המרכזי, טראנספגראש. כביש העובר ברכס הרי פגראש וצולם בו פרק שלם של טופ גיר. מדובר באחד המקומות המדהימים ביותר בעולם. הכביש מוביל לגובה של כ-2000 מטרים וככל שעולים יותר, הנוף מטורף יותר. בשיא הגובה יש אגם, שתמיד מוצף בערפל, חובה לבקר בו. יש שם גם מסעדות, לא כל כך זולות, וקבאנות. אם אתם עם רכב, אל תעלו על הרכבל שלוקח לפסגה, אתם תגיעו לשם בכל מקרה עם האוטו. כשמתחילים במגמת ירידה מהפסגה עדיין הנוף יפהפה והדרך מדהימה. בהמשך יש גם אגמים שאפשר לעצור ולהרגע מולם. אנחנו המשכנו באותו יום את כל הדרך עד לבוקרשט. הגענו מאד מאוחר, ויצא לנו לראות את בוקרשט בלילה. היא תוססת ומלאת תנועה גם בשעות המאוחרות. התמקמנו במלון במרכז העיר שנקרא Dacia Hotel, המלון הכי יקר משמעותית שישנו בו עד כה. יצא לנו כמאה עשרים שקלים לאדם, כולל ארוחת בוקר, אין מה לעשות, בכל זאת עיר הבירה. המלון אחלה והוא סיפק לנו חניה לרכב ביום שאחרי. 

טיילנו כל היום האחרון בבוקרשט. יש במרכז העיר קניון גדוש בחנויות מוכרות וגם מקומיות. טיילנו במזרקה והקפנו את בית הפרלמנט, העצום בגודלו, פארו ועושרו, כיאה לצ'אוצ'סקו המגלומן. נכנסנו לחדרים בתוכו. אכלנו צהריים וערב בקניון, בקומה האחרונה יש מסעדות רבות. בערב לקחנו את האוטו ועשינו את דרכנו האחרונה ברומניה לשדה התעופה, כדי להחזיר את האוטו שם. הטיול לא יצא יותר מ-3500 שקלים, כולל: טיסת אל-על, רכב צמוד, דלק, מלונות, מתנות, שתייה בדיוטי פרי הרומני וכל מה שרק רצינו.

טיול ברומניה: משדה התעופה ישר לדרך. בלי בוקרשט!

1. כביש מספר 1 - בוקרשט – בראשוב, הופך ל-E60.

2. נכנסים לעיירה Sinaia - בה יש מנזר עם פיסת עץ מהצלב של ישו מסנטה קטרינה שבסיני ודיוקן משה ולוחות הברית.

3. לפני העיר ברשוב - פונים שמאלה על כביש 1 - זוהי אוטוסטראדה המקיפה את העיר מדרום, יורדים לכביש 73 לכיוון Rasnov – על ההר מעל לישוב יש מבצר משוחזר. יש שילוט חום מתוך הכפר לתוך ההר, עשרה ליי כניסה עולים בקרונית צבעונית וכנר מנגן לכם שירים ישראליים.

4. לטירת דרקולה בישוב Bran ׁcastelul Bran, כ-17 ק"מ. חוזרים חזרה לברשוב.

5. בראשוב – עיר יפהפייה. בכיכר העירייה כנסייה שחורה וכנסייה לבנה, מבצר ברשוב, מאחורי הכנסייה השחורה ביה"כ המפואר שנסגר ב-16:00, וקניון גדול לשופינג (כלבו סטאר) יקר והסחורה לא משהו. 

6. בכביש 12 לכיוון Gheorgheni ובצומת ימינה לכביש 12c לכיוון Bicaz. על הכביש - עוברים את Lacu-Rosu - האגם האדום, שגזעי עצים מזדקרים מהמים, צבעו ירוק רגיל ומעברי ההרים – הכביש עובר בהם, מצוקים יפים, עד Bicaz. המשך הכביש – עובר דרך סכר ביקז - בנוי בין שני הרים גבוהים. מרשים.

7. מביקז פונים לכביש 15, לכיוון Piatra Neamt, עוברים את Pangarati, לאורך אגם Bistrita עד Piatra Neamt. להקיף את אגם Izvorul Muntelui דרך נוף נהדר, עלייה לעיירה Ceahlau וביקור בעיירת הנופש Durau בהמשך הכביש (כביש לבן במפה). לקראת ערב אפשר לעלות לפארק Cozla לתצפית על העיר. לינה מומלצת – בכניסה לצי'להו על הכביש מימין, מלון עם חלונות זכוכית גדולים. קחו את חדר וי.איי.פי ב-180 ליי בלי ארוחת בוקר. במרכז הכפר צ'ילהו – פנסיון זול, חנות כל בו ומסעדה קטנה וטעימה. 

8. חוזרים לכביש 15 לכיוון Toplita, אך לא נכנסים אליה, ממשיכים לעיר Reghin וממנה או בכביש 15 לקלוז' - נפוקה Cluj -Napoca או לכיוון Targo- Mures. קלוז' - עיר יפה, ביכ"נס - עם כיפות כסף ברחוב Hurea. סגור ולא פעיל. טיול רגלי במרכז, מפת העיר מחולקת במודיעין שבתחילת המדרחוב. שום אטרקציה בעיר פרט למבני כנסיות, מדרחוב וכיכר אמנים נחמדה ותוססת.

9. לכיוון הקניון היפה של Turda - הליכה של שעה הלוך ושוב ביער עד סופו (3 גשרים קורות, חבלים). מגיעים מכביש 75 אחרי העיירה טורדה - מגיעים לישוב קיילה, נכנסים אליו ימינה ודי בהתחלה יש שביל ימינה , חציו כורכר וחציו סלול היישר לקניון Chaila Turzil. מגיעים לרחבה בה צוענים מוכרים חטיפים, יורדים עוד עם המכונית במורד הגבעה לרחבת מסעדה, חונים ומתחילים ללכת בשביל מסודר מאוד. יש כרטיסן אחרי 20 מטר. חוזרים בכביש מספר 1 עד קלוז-נפוקה. 

10. מכרה מלח חובה בישוב Praid', ראיתם אחד – ראיתם את כולם. ממרכז הישוב העטור דוכני תיירים, משלמים בקופה כרטיס לאוטובוס שנכנס לתוך המיכרה. אין דרך אחרת. זול וכל כמה דקות יוצא. 

11. עיר עתיקה Sigisoara, עיר מימי הביניים דרך מהירה מטירגו – מוריש. מחנים מכונית למטה ומטפסים לגבעה ולעיר. סמטאות אבן צרות, כנסייה עתיקה, מגדל העיר עם השעון – משובצים בגג שלו 2 מגיני דוד. שווה ביותר חצי יום להסתובב בגבעה העתיקה. בשעה 19:15 שבו בבית קפה בכיכר המרכזית ויופיעו בפניכם כשעה – אבירים בקרבות וריקןדים והפעלת הקהל. ממש נחמד. כפר עתיק באזור, עם מבצר מימי הביניים נמצא בביירטן - Biertan.

12. על כביש מספר 1 העיר Sibiu. הרובע העתיק מדהים, מבני ציבור מעניינים, והמדרחוב שלה, בתחילתו חניונים בתשלום ומלון יקר עם חדרים קטנים – קונטיננטל – מיקום נפלא. הככר המרכזית של הרובע העתיק ומעט סביבה הם העיקר. בכיכר מוצגות עבודות קדרות מדהימות, על הרצפה, בשבת וראשון. לא יודעת מה קורה בשאר השבוע. תתאימו את עצמכם לסוף שבוע בסיביו. צוענים מוכרים בכיכר קטנה בהמשך, נגנים מופיעים, פשוט חגיגה צבעונית. 

13. יורדים לכביש מתפתל ונוף 7c אגם מרהיב, תחנת כוח Vidraru לידה אגם מלאכותי ופסל גדול של חברת החשמל ממתכת, לכיוון Curtea עד Pitesti ומשם כביש 7 לבוקרשט. ישנו לילה לפני הטיסה בעיירה עם בתים יפים, אך קשה להתמצאות בשם אוטופני – 2 דקות ומחלף כבישים אחד - לפני שדה התעופה. הזמנות ומפת הגעה דרך האינטרנט. 

הרי הבוצ'ץ הם חלק מרכס הקרפטים. יורדים מהרכבל ומתחילים ללכת לפי השלטים לכיוון cabana babele. בשלב הזה הלכו איתנו עוד המון אנשים בכל הגילים, משפחות, ילדים ואנשים מבוגרים. ועדיין, חוץ מאיתנו, לא נתקלנו בשום (!) תרמילאי ישראלי... בשלב הזה המסלול לא קשה ובהליכה לא מהירה של שעתיים מגיעים לcabana babele. גם פה יש תחנת רכבל, כך שמי שזה הספיק לו- יכול לרדת ברכבל לבושטן. ב-babele אפשר לעשות עצירה ולהתרענן. הנוף כיפי נורא :)

משם ממשיכים לכיוון cabana omu, שנמצאת על הפסגה של הרי הבוצ'ץ'. ההליכה לשם לוקחת בערך שעתיים וחצי. בשלב הזה כבר נחשפים לנוף עוצר נשימה. השילוט ברור מאוד וממש צריך להתאמץ כדי להתבלבל. ב-omu אפשר לישון. את הקבאנה מנהלות שתי בנות צעירות. יש חדרים לזוג ויש חדר משותף. כשאנחנו הגענו, החדרים הזוגיים כבר היו מלאים וישנו בחדר המשותף. הבנות גם מכינות שם אוכל ומוכרות חטיפים: אנחנו אכלנו מרק צ'ורבה. הכי כיף היה לקחת משם כוס שוקו חם (היה מאוד קר בחוץ) ולצאת אל הנוף בשקיעה.בקבאנה פגשנו תרמילאים, הרבה מהם היו רומנים, אבל גם אוסטרלים, צרפתים וגרמנים. 

בבוקר אפשר להמשיך משם לברן, ולראות את טירת דרקולה ואפשר להמשיך ישירות לבושטן. אנחנו בחרנו בדרך המאתגרת ביותר: חזרה ל-babele באותה הדרך שבה עלינו, ומשם במסלול למיטיבי לכת בלבד (!) ירדנו מההר לבושטן במסלול עם סימון של איקס כחול. פה הסימון עדיין מיטיב להוביל אותנו חוץ מדבר אחד- הזמנים. המסלול הוא הרבה יותר ארוך ממה שכתוב בשלטים. כתוב שלוש שעות, אבל לנו זה לקח כמעט חמש שעות. המסלול הזה הוא מסלול קשה, ולא מתאים בכלל לילדים או למבוגרים שלא בכושר. מדובר בחמש שעות שצריך בהן ריכוז שיא, כדי לחשוב כל פעם איפה לשים את הרגל, ואיך לרדת את הצעד הזה. בחלק מהמסלול יש עזרה עם כבלים שמחוברים לסלעים. לקראת הסוף יש גם סולם שצריך לטפס עליו. קשה אבל שווה כל רגע!! 

בסוף מגיעים לבושטן החמודה, שם אפשר לעלות על רכבת בחזרה לסינאיה: 2.80 ליי - נסיעה קצרה של שמונה ק"מ.

בסוף חודש אוגוסט 2010 ערכנו טיול ברומניה, בו בין השאר יצאנו לטרק של מספר ימים לשמורת הרי הרטזאט. מפה של השמורה ניתן למצוא בחנויות מטיילים או ספרים שתוכלו למצוא בבראשוב או סיביו (בבוקרשט לא מצאנו). מזג האויר בהרים, גם בקיץ, יכול להיות מאד הפכפך. בכל מקרה כדאי לקחת ביגוד חם (מאד, במקרה שלנו) ובגדי גשם. אין צורך לסחוב הרבה מים, מרוב הנחלים שתינו גם בלי טיהור, רק לשים לב לסימנים חשודים. ניתן למצוא בלוני גז בחנויות מטיילים בערים השונות. בכל השמורה מפוזרות בקתות בהן אפשר לישון. ישנם מספר סוגים-קבאנות בהן ניתן לישון בדורמיטורי או חדרים בתשלום, מוכרים שם גם אוכל, ולפחות בחלקן כדאי להזמין מקום מראש (אפשר למצוא מידע באתר של השמורה), רפיוג'יז- בקתות של צוות החילוץ בהן ניתן לישון ללא תשלום. ומכייון שזו שמורת טבע, באוהל ניתן לישון רק באיזורים המיועדים לכך וליד בקתות הרועים. ישנן מספר גישות לשמורה. אנחנו הגענו מכיוון צפון.

ביום הראשון הגענו למתחם Carnic, הנקודה האחרונה אליה ניתן להגיע עם רכב. שם יש אוסף של קבאנות, אנחנו ישנו בקמפסייט של דוניה (הראשון מצד שמאל), 8 lei לאדם באוהל, אשה נחמדה ובעלה חובב ארץ הקודש. ביום השני, יש אפשרות ללכת עד לאגם Bucura על השביל שמסומן בפס כחול, או דרך הפסגות – פס צהוב. אנחנו הלכנו מ-Carnic ל-Pietrele, עלייה של כמה שעות בודדות. תכננו לעשות טיול בפסגות בסביבת הבקתה ולחזור לישון שם אבל מזג האוויר לא איפשר. ב-Pietrele ניתן לעשות קמפינג בחינם או לישון בבונגלו (כדאי להזמין מקום מראש), יש גם מזנון עם אוכל חם בתשלום. ישנם מספר מסלולים שיכולים להתאים לטיול יום משם. ביום השלישי, טיפסנו לאגם Bucura דרך השביל של הפס הכחול. לא היה טעם ללכת דרך הרכסים, כי הייתה ראות של 30 מטר קדימה. בדרך עוברים דרך קבאנה, אי אפשר לעשות שם קמפינג ולא מגישים שם אוכל. רוב הדרך היא עלייה מתונה, הסוף הוא טיפוס מעט חד וירידה מתונה לאגם. באגם יש אפשרות לעשות קמפינג, עם חומות אבן מוכנות להגנה מהרוח. אנחנו ישנו ברפיוג'י של שירותי ההצלה של השמורה. בקיץ באופן קבוע יש שם 2,3 מחלצים. השינה בחינם, וישנה קופסה לתרומות. המחלצים מאוד נחמדים. מים נמצאים כ30 מ' מהבקתה, ממשיכים על השביל ויש צינור שפורצים ממנו מים מהנביעה. 

ביום הרביעי התוכנית המקורית שלנו הייתה לקחת את מסלול הפלוס הצהוב העובר דרך הפסגות, אך שוב עקב ערפל כבד, החלטנו ללכת בפלוס האדום. חשוב לציין כאן, שעל אף הערפל הכבד שהיה, כאשר הוא התפוגג הנוף היה מהמם. בדרך עוברים דרך קבאנה Pelegi, ניתן לעשות שם קמפינג ויש מים לשתייה העוברים ליד. מהקבאנה טיפסנו בתוך יער עד לאוכף, שם יש אפשרות לרדת קבאנה Buta. אנחנו המשכנו דרום-מזרחה בסימון של פס אדום בתקווה להגיע עד לפסגת Piatra Lorgovanului ומשם לרדת דרומה לכביש. בפועל, עקב עננות נמוכה וכבדה וראות נמוכה, ישנו בבקתת רועים שנמצאת ליד השביל (במפה הן מסומנות בעיגול ריק קטן עם משולש מעל). מותר לעשות קמפינג ליד, אך בגלל שהטמפרטורה בלילה הייתה צפויה לרדת מתחת לאפס (עפ"י המחלצים) הקמנו את האוהל בתוך הבקתה, בתקווה שלא יגיע רועה עייף באמצע הלילה. הבקתה היא בגודל 3X3 מטר, מלאה בבוץ וריח רע. בבוקר כשהתעוררנו, הייתה שכבת שלג דקה על האוהל ובחוץ הכל היה לבן (אך לא עמוק). מים ניתן למצוא בנחל שחוצה את השביל כחצי ק"מ אחרי הבקתה. ביום החמישי, המשכנו בשביל, חצינו את הנחל והתחלנו לטפס לקו הרכסים. בהתחלה הייתה טיפה שמש והמראה של הצמחייה האלפינית המכוסה בשלג היה משגע. ברגע שעלינו לקו הרכס התחיל לרדת שלג שבהמשך התפתח לסופה של ממש עם רוחות חזקות. הנוף מהפסגה אמור להיות מהמם, אבל עקב הערפל לא ראינו אפילו את המשך השביל. הסימון לאורך כל הרכס הוא מצוין ונמצא כל כמה מטרים, אבל לפעמים היינו צריכים לחפש אותו קצת בגלל השלג. המשכנו ללכת על הרכס עד שפגשנו בשביל משולש אדום היורד מהפסגה בשלוחה דרומה. אחרי שירדנו כ-80 מ' בגובה מזג האוויר נרגע. הירידה למטה היא בתוך יער יפהפה. בסוף מגיעים לכביש עם אתר קמפינג לידו. עפ"י אחד מהמחלצים אמורה להיות תנועה ערה בכביש הזה לכיוון Petrosani, העיר הקרובה, בה יש רכבת (ישנה כבר רכבת מהישוב Campu Lui Neag). בפועל, לא עברו כמעט מכוניות במשך כמעט שעתיים. אך המכונית הבודדה שעברה, אכן עצרה לנו והסיעה אותנו עד Petrosani כולל הסברים על הדרך. משם אפשר לקחת רכבת לאן שתרצו.

טרקים בהרי הבוצ'ג'י אינם קשים במיוחד. ההליכה קלה והמסלולים ברורים. רמת הקבאנות (בקתות הרים) טובה גם היא. הנוף יפהפה, קל לטרק לפסגות ולצפות בנוף המדהים שנפרש מכל עבר. מצד שני, מזג האויר הפכפך ויש לבוא מצויד לגשם ובעונות מסוימות גם לשלג. ניתן לטרק מספר ימים או להיסתפק ביום הליכה בן כמה שעות.

הגעה: ישנן מספר נקודות גישה נוחות להרי הבוצ'ג'י בהן סינאיה, בושטני ובראן. בטיפ זה אתאר את דרך הגישה בה אני השתמשתי והיא העירה סינאיה. ההגעה לסינאיה מבוקארשט נוחה. רכבת יוצאת כל שעה-שעתיים מתחנת הרכבת gara-de-nord. המחיר כ- 20-30 ליי שהם 30-45 ש"ח. זמן הנסיעה כשעתיים (תלוי על איזה רכבת עליתם). להגיע לgara-de-nord משדה התעופה אוטופאני יש לרדת בשדה לקומה התחתונה, ולעלות על קו 780 שנוסע כחצי שעה עד שעה. עלותו נמוכה (כמה שקלים).

עונה לטרק: העונה הכי טובה היא הקיץ. אך, מזג האויר בהרים הפכפך. יתכנו גשמים והטמפרטורות בפסגות הגבוהות קרובה לאפס בלילות. בעיקרון ניתן לטרק בבוצ'ג'י בין מאי לאוקטובר אבל בעונות המעבר יתכנו גם שלגים. יש להתעדכן בפרטי מזג האויר לפני היציאה.

ציוד: רמת הקאבאנות בטרק טובה. יש בהן חדרים משותפים ובחלקם גם חדרים פרטיים. בחלקן אפילו חדרים זוגיים עם שרותים ומקלחת צמודים. לכן, אין צורך (לדעתי) בשק שינה או אוהל. אפשר לאכול ארוחות משביעות לבוקר ולערב (לא ממש גורמה, אבל מספק) ולכן אין גם צורך להביא אוכל מלבד לארוחות הבינים ונישנושים. כדאי להביא ציפה לישון בה אם לא סומכים על הניקיון המקומי.יש להביא ביגוד מתאים לטמפרטורות נמוכות (בהתאם לעונה) ולגשמים. לדעתי, יש צורך בחליפת סערה ונעלי הליכה טובות לטרקים של יותר מיום או יומיים.

המסלול: ישנם מסלולים רבים שניתן לעשות בהרים אלו. אפשר לטרק גם 5-6 ימים בקלות. יש אין סוף מסלולים מסומנים וברורים וקשה לעבד את הדרך. יש כ- 22 קבאנות פרושות בהרים בהן מקום לינה נוח ואוכל. כדאי לקנות את מפת הטרקים של בוצ'ג'י הזמינה בכל חנות ספרים באיזור (סינאיה, בראשוב, בראן וכו...). 

אתאר את המסלול שלי: יום א- בבוקר עוד ביקרנו בטירת פלש בסינאיה ומשם המשכנו לרכבל של סינאיה עד קוטה 2000. מחיר הרכבל - כ- 30 ש"ח (אני חושב). בתחילת המסלול נפרש נוף נפלא של סינאיה מהצוק הגבוה. קו היעור (ממנו והלאה לא גדלים עצים) הינו בגובה 1500 מטר לערך. ירדנו בהליכה קלה בת 3 שעות לאגם בלבוצ'י (Bolboci) בגובה 1400 מטר וישנו בקאבאנה בשם זה. הקבאנה יפה וישנו בחדר בן 4 מיטות בעלות כ 120 ליי (180 ש"ח). לקבאנה זו יש כביש גישה מכיון אחר.

יום ב- האגם מוקף יער ויפהפה בבוקר כשיש ערפילים שמכסים אותו. המשכנו בדרך עפר שמתאימה גם למכוניות (להפתעתנו) כ- 3-4 שעות בהליכה איטית למלון פיסטרה (pistera). זהו מלון יפה של שלושה כוכבים. יש באיזור גם מספר קבאנות פשוטות יותר. למלון זה מגיע הרכבל שיוצא מבושטני. לרכבל זה יש גם עצירה נוספת (באמצע הדרך) בקבאנה באבלה המרכזית. עלינו ברכבל לקבאנה וחסכנו עליה מפרכת של 600 מטר (כן, לא באנו לעבוד קשה מדי). עליה זו היה לוקחת 3-4 שעות ברגל. ישנו בקאבאנה באבלה בעלות של 100 ליי לחדר זוגי עם שרותים ומקלחת צמודים. הנוף מהקבאנה מדהים ושווה לעלות לכאן גם כיום טיול מבושטני או סינאיה.

יום ג- יצאנו להליכה מעגלית לקבאנה אומו הנמצאת ליד פיסגת אומו הגבוה ברכס (כ- 2450 מטר) ההליכה לא קשה וארכה כשעה וחצי לכיון. עוד באותו יום חזרנו ברכבל לבושטני ונסענו באוטובוס עד בראשוב. נותן להוסיף יום לטרק, לישון בקאבאנה אומו (ללא מים זורמים או חשמל) ולרדת ביום הליכה, כ- 7 שעות, לבראן.

יש אופציות נוספות רבות. למשל, ליומים טרק אפשר להתחיל בקוטה 2000 (רכבל מסינאיה), ללכת מספר שעות לקבנה באבלה ולישון שם, למחרת ללכת לקבאנה אומו וחזרה ולרדת ברכבל לבושטני. ליום טיול הייתי בוחר בנוף מאיזור קבאנה באבלה אליה מגיע הרכבל מבושטאני.

לסיכום, רכס זה מתאים ליום טיול, מספר ימי טרק בתוך טיול "ספורטיבי" או אפילו כיעד של טיול טרק בורגני. רכס הפאגראש יפה מאוד גם הוא ופראי יותר, אך התשתית בו טובה פחות.

תעשו חיים!