גן העדן יכול להיות בהרים, גבוה גבוה לאורך כבישים סלולים ומפותלים ופסגות מרטיטות לב, שם בצפון ספרד, בחבל אסטוריאס הגובל עם קנטאברייה נמצא גן העדן הקסום.
לקחנו את הרכב והחלטנו לצאת מחבל הבסקים קצת מערבה. הנסיעה ארכה כ 4 שעות עם הפסקת קפה נדיבה , וחנייה לקפה באחד מאתרי הקמפינג על חוף הים הקנטאברי. השמש זרחה לה בין העננים ואנחנו עשינו את דרכינו לכיוון פיקוס דה אירופה, היכן שטיילנו בדיוק לפני שנה, באיזור אגמי קובדונגה, הפעם החלטנו להסתער על האיזור מכיוונים שונים ובלתי מוכרים.
אחרי 3 שעות של נסיעה בטבע, הרים ירוקים ,וקו הים שליווה אותנו לכל האורך, הגענו לעיירה היפה arenas de cabrales ,ושם ההתמקמות וההתאקלמות היתה נוחה ונגישה ביותר. חניה, מלון נחמד ולא ממש יקר, בטיולים כאלו אנחנו לא מחפשים מלונות יוקרה אלא מקום נעים וכיפי לשהייה, מה גם שהמלון הכי יוקרתי באיזור הוא בעל 3 כוכבים.
התחלנו את היום בארוחת צהריים מאוחרת וניגשנו למלון למנוחת לוחמים.
את אחר הצהריים בילינו בסיור מודרך במערה בה מכינים את הגבינות הכחולות הידועות באיכותן בעולם. הסיור כלל הדרכה והדגמה של תהליך ייצור הגבינה ממצב צבירה נוזלי למאוד מוצק. ובסוף, טעימה של גבינה כחולה עם טעם חזק במיוחד. נהנים מהחוויה, יצאנו לתור אחר ארוחת ערב, ונהנינו מהמאכל המקומי המעולה של איזור ההרים בחבל אסטורייס, הפבאדה. זהו מאפה שעועית עם בשר מעושן במרקם של מרק מאוד סמיך.
את היום השני התחלנו לאחר קפה של בוקר בטיפוס ברכבל העולה לאחד ההרים הגבוהים בגובה של כ 650 מטר. העלייה אורכת כ 7 דקות בתוך מנהרה תלולה מאוד. לאחר הליכה של כ 200 מטר על שביל בלתי סלול הגענו לאחת העיירות המרשימות, עיירת בולנס. כפר יפהפה של בתי אבן קטנים כביקתות, סימטאות עתיקות מאוד והכל פורח ומטופח. משם טיפסנו ברגל לנקודת תצפית הצופה על כיפות ההר. מחזה מרשים ביותר ואז ירדנו חזרה לא לפני שהנפנו את דגל ישראל לדקות ארוכות מאוד. שוטטנו בעיירה וירדנו חזרה לכיוון הרכב, שם חיכתה לנו הפתעה מרהיבה. מפלים איימתניים מכל הגובה בנפילה למרגלות ההר בדיוק היכן שרכבנו חנה. הרכב זכה לשטיפה טבעית והכניסה אליו היתה מאתגרת במיוחד.
את אחר הצהריים בילינו בכפר נוסף מיוחד מאוד אשר משם ניתן לצפות על השקיעה בגובה רב בין ההרים.
את היום השלישי עשינו בניסוי וטעייה אחת גדולה. הגענו לעיירה תיירותית, מאוד רועשת גועשת ושלא היתה לטעמנו. מסתבר שחצינו לחבל קנטברייה (גובל עם חבל אסוטרייאס). עשינו הפסקה, חישבנו מסלול מחדש וחזרנו ל ARENAS DE CABRALES שם התחיל לטפטף ושקלנו לחזור הביתה כבר למחרת בבוקר .
ואז,,, בבוקר,,,,פתאום הופיעה שמש. ארזנו את עצמנו ונסענו לכפר גבוה, מאד גבוה, בכבישים מפותלים ובעליות שהרכב הצליח לעלות רק בהילוך ראשון. לאחר כ 45 דקות ארוכות ובנוף פראי במיוחד, הגענו לעיירה sotres. ושם מצאנו מקום רגוע יפה ושליו, לקחנו קפה וישבנו בבית קפה בלב העיירה. שם לא היה מה לעשות מלבד סיור בכפר ציורי ויפה עם בתי אבן ופרחים מכל הצבעים, עם עליות וירידות תלולות ביותר. החלטנו להמשיך לטפס לאחר שהבנו שיש עיירה נוספת במרחק 11 קילומטר, וכאן נגלה לנו גן העדן. אותו גן העדן שמרגיש גג העולם. הדרך לכאן בשמיים ללא עננים, הרגישה כנסיעה באחת הגלויות היפות שראיתי. מצלמות הנייד שברשותינו לא איכותיות מספיק כדי לקלוט את הטבע הזה.
הכפר עצמו הוא הטבע במלוא יופיו. הנופים, הבתים, הפרחים, בעלי החיים הרבים שכל כך רגילים לבני אדם, ריח העצים שמחממים את הבתים לקראת הערב, הציפורים ובעיקר השלווה. החלטנו לעשות כאן את הלילה. מקווה שהשמיים יהיו בהירים מספיק מחר בבוקר כי בערפל אני לא מתכוונת אפילו לנסות לרדת את המסלול הזה חזרה.
ואיזה מזל שמיכל הדלק היה מלא, ואיזה מזל שיש כאן מסעדות כי עם שקית אגוזי פקאן לא היינו שורדים, ואיזה מזל שמצאתי את הדרך המהממת הזו,
רוצים לתכנן מסלול חלומי בהתאמה אישית?
אני ירדנה היידנרייך, מייעצת ומתכננת טיולים בספרד, מדריכת סיורים בעברית בסן סבסטיאן וחבל הבסקים. חפשו אותי בגוגל או בפייסבוק סיורים בעברית בסן סבסטיאן וחבל הבסקים, או בטלפון 0034605345017
