מסלול ההליכה האהוב עליי בלונדון.
את המקטע שלי אני נוהג להתחיל בקמדן טאון. הזדמנות מצוינת להצטייד בשתיה לדרך. פניי לכיוון ריג'נטס פארק ובליבי שיר.
החלק הזה של התעלה מרוחק באופן יחסי מרחשי העיר, מה שמבטיח חוויית ניתוק עם נופך מלכותי.
היא נבנתה בשנים 1812-1820 וחתומים עליה הארכיטקט ג'ון נאש והמהנדס ג'יימס מורגן. נאש חתום גם על כיכר טרפלגר ועוד מונומנטים ידועים כמו הקשת במארבל ארץ׳, ארמון בקינגהאם ועוד.
חצי קילומטר מקמדן יהיה עיקול לימין וממול, משמאל, מבנה סיני אדום, זאת מסעדה סינית והיא רחוקה ויפה.
מכאן התעלה תקיף את חלקו הצפוני של פארק ריג'נט ובו גם את גן החיות. הזדמנות מצוינת לשמוע ולראות חיות בחינם. אפשר גם לחתוך לתוך הפארק לטובת שירותים.
מכאן, ממשיכים עם התעלה לכיוון ונציה הקטנה.
מפאתי ריג'נטס פארק ועד לונציה המרחק הוא בערך קילומטר. בהמשך מתחם המשמש אזור קמפינג של הסירות והוא לא תמיד פתוח לקהל. אם זה המקרה, אחצה בגשר לגדה השניה ואצפה בקמפינג מהצד השני של התעלה. אחרי הקמפינג, אני מאבד קשר עין עם התעלה, שהופכת לתת קרקעית. הקשר חוזר כעבור בלוק בניינים ואני ממשיך לונציה (מצורף צילום של מבוא המעבר התת קרקעי).
את צומת התעלות של ונציה הקטנה קשה לפספס.
שמאלה לונציה ותחנת פדינגטון. ימינה להמשך התעלה (מערב).
מפדינגטון קל לחזור הביתה, אז בדרך כלל מסיימים כאן.
הדרך לפדינגטון רצופה סירות מסעדה ציוריות. מימיני מתחם הייטקי די מדליק. אפשר רגע לחלץ רגליים, לשתות ולאכול.
אם כוחי במותניי, אני חוזר על עקבותיי וממשיך עם התעלה מערבה, כשלנגד עיניי עומדת, מסעדת האורז החום, שברחוב פורטבלו האגדי. אין שם באמת אורז חום, אבל כשאגיע לשם, הכל יתקבל בברכה, לטובת טייק אווי שיהפוך חיש מהר לפיקניק ישראלי על מדרגות כניסה לבניין כלשהו.
מכאן ועד שאחתוך שמאלה לכיוון פורטבלו, קילומטר לערך, התעלה נעשית לא פחות יפה. ביום בהיר, יצוצו פה מתחמי שתיה ובילוי שיוסיפו ססגוניות לאזור, אך גם בלעדיהם, הדרך נעימה ומעניינת.
מהתעלה אפרד אחר כבוד, ואעשה דרכי במעבר תחנת טיוב Westbourne Park,
מכאן לפורטבלו זה צ'יק צ'ק. תפתחו גוגל.
בעוונותי, עשיתי את ריג'נטס גם מהכיוון השני. עת גרתי בשכונה מערבית בשם אילינג, אתגרתי עצמי בצעידה מכיוון מערב ועד לפורטובלו. זו הייתה חוויה מאוד מיוחדת רצופת נוף אורבני של אינסוף מסילות, מבנים הנדסיים בשלבי בנייה שונים וגם שועלים עייפים.
התעלה הזו הוקמה לצורך חיבור תעלה אחרת, מאזור שדה התעופה היתרו ועד להתחברות עם התמזה במיקום שאינו רחוק מגריניץ׳. במהלך מלחמת העולם השנייה, התעלה מילאה תפקיד חשוב בהובלת סחורות חיוניות כגון פחם, עץ ופלדה כדי לתמוך במאמץ המלחמתי.
אפשר להתחיל אותה בקינגס קרוס, אזור ששווה פוסט נפרד. מכאן ועד קמדן, התעלה רצופה מבנים מודרניים, מונומנטים ואזורי בילוי.