שמי ערן חיון ואני גר באקוודור עם בת זוגתי מירה. שנינו אוהבים טרקים,טבע,טיפוסים ולהכיר את המנהגים והמסורת של אנשי המקום.יש לנו מנהג לבלות את ימי ההולדת בטיולים אקטיביים שמציעים אתגרים פיסיים,הרים וטבע פראי השנה בחרנו בבוליביה.
בוליביה היא המדינה עם הרבה עוני כספי אך המון אנשים מאושרים ועושר של טבע.
ב12 שנים האחרונות המדינה מונהגת ע”י Evo Morales איכר לשעבר ואיש צבא שנלחם בהצלחה נגד השפעה של תרבות המערב, חברות קידוח זרות, ומקדיש הרבה משאבים בשביל צמצום הפערים בין המעמדות והורדת אחוזי העוני במדינה.
מאז עלייתו לשילטון, ישראל נכפתה לסגור את השגרירות בלה פז ובוליביה סגרה את השגרירות בת”א. בהמשך להחלטה זאת ישראל הוגדרה בקבוצת המדינות שהדרישות לויזה הן הנוקשות ביותר. התהליך של בקשת הויזה צריך להעשות מראש דרך אחת מהשגרירויות של בוליביה או באחד ממעברי הגבול.(ראיתי שיש הרבה מידע באתר לגבי התהליך ולגבי המסמכים הנדרשים לכן לא אפרט בטיפ הזה יותר מאשר שכל המידע נימצא האתר השגרירות של בוליביה).
מירה, בת זוגתי היא מגרמניה וכמו רב המדינות הארופאיות אין להן צורך בבקשת ויזה.
הגענו ללה פז ביום ראשון לפנות בוקר ישירות לסוכנות HERZ לקבל את הרכב שהשכרנו. הבחור בדלפק היה עם ריח חריף של אלכוהול וסיפר סיפור של תאונה עם הרכב שהיה מיועד לנו. לאחר שעה ארוכה במשרד הבנו שיקח זמן עד שהרכב החלופי יהיה מוכן אז החלטנו לקחת חדר במלון במרכז,לנוח כמה שעות, להחליף כסף,להצטייד בסים מקומי ולהכיר קצת מעיר הבירה, לה פז.
לקח לנו בסביבות 50 דקות נסיעה מהשדה תעופה למלון(בשעות הפקקים הזמן יכול להיות כפול).
המחיר למוניות הוא בסביבות 10$ (65 בוליביאנים).
הנסיעה מLa Paz לCopacabana היא בכבישים נוחים ולוקחת בסביבות 3 שעות. המהירות המותרת בבוליביה היא 80 קמש ויש הרבה מכמונות אכיפה בדרך חזור נתפסנו במהירות 110 קמ”ש והשוטרים הסכימו לתשלום מהיר של הקנס,שוחד, של 20 בוליביאנים.
בשביל להגיע לקופקבנה צריך לעבור במעבורת את אגם Titicaca במעבר בשם Tiquinar.
המעבורת שעברנו בה הובילה שלושה רכבים והקפטן של המעבורת היה ילד בן 12 ואחיו בן ה8,חוויה. מCopacabana המשכנו לIsla Sol ביאכטה מקומית.
האי מאוד נעים ואוטנטי ומזכיר כפר יווני. הכפר בנוי על פסגת הגבהה שמחברים בשבילי עזים מספר אתרים עם עתיקות אינקה.הנוף מהמלונות משקיף על האגם קובקבנה ואי הירח.ישנם מסעדות טובות והמאכל המקומי המפורסם הוא דגי פורל.המלון ששהינו נקרא Casa de la Luna שזה היה נחמד עם נוף מדהים אבל קצת שונה מהתמונות באתר והמים במקלחת היו קרים.
מIsla sol חצינו חזרה לCopacabana ויצאנו לשהות לילה בפונו ולבקר באיים הצפים Urcos & Taquile, מכיוון שהנושא של הויזה עם בוליביה מסובך והאשרה היא חד פעמית,לקחנו את הסיכון וחצינו את הגבול ללא רישום בצד הבוליביאני.
אחרי ביקור נעים בפונו המשכנו לCordillera real לעשות טיפוסי הרים. חנינו את הרכב בחניון של Base camp Conduriri.משם התחלנו טרק עם הציוד טיפוס והציוד קמפינג לבקתת מטפסים הראשונה ואח”כ לשניה. הטרק הוא ברובו עלייה בגובה ונמשך כשעה וחצי.
את האוהל הקמנו ליד הבקתה בגובה של 4700 מטרים בתוך עמק יפיפה שמוקף בפסגות מושלגות ואגמים עם מים צלולים. לילות שטופי כוכבים ואויר ושקט מחריש של טבע פראי ליוה את הלילה הראשון באוהל. לאחר בדיקה של מצב השלגים,הסתגלות שלנו לגבהים,שיחות עם קבוצות מטפסים נוספות, החלטנו במשך היומיים הנוספים לטפס עלAsturias ועל Alpamayo pequeño.
שני הטיפוסים היו מדהימים ועשו חשק לעוד רק שהזמן התחיל לאזול ורצינו עוד לבקר בSalar
עייפים אחרי הטיפוסים והטרק חזרה התחלנו את הנסיעה ארוכה ומונוטונית של 8 שעות לAyuni.
הגענו בשעות הלילה לעיר התעשייתי וצנחנו לשינה עמוקה בבית מלון נהדר Casa Andina.
למחרת יצאנו עם סוכנות Salar Paula במחיר של $20 לאדם לטיול יום בסלאר. היה לנו רכב נוח ומדריך נהדר. כל משמספרים על המקום הזה נכון! ההשתקפויות,האופק,השקיעות הן לא דומים לאף מקום אחר.
מוזמנים לקרוא עוד ולקבל עזרה באתר שלי
למחרת חזרנו ללה פז לילה אחרון בבוליביה וחזרה לאקוודר
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=64&height=64)
.jpeg?width=818&height=1604)
