הטיול שלנו לטנריף

הטיול שלנו לטנריף
 לפניי הטיסה עשינו סים של גולן טלקום של 6 ג'יגה לגלישה וGps.

היום הראשון וההגעה לטנריף: יום ו.
אחרי טיסה דרך מוסקבה הגענו לטנריף בשעה 16:30 (אגב הם הפרש של שעתים מאיתנו בארץ זאת אומרת שהשעה בארץ הייתה 18:30)
הלכנו לקחת את הרכב שהזמנו (בחרנו באפשרות לקחת רכב מהשדה ולא דרך שאטל למקום לא ידוע ומשם את הרכב) אחרי שהפקיד דחף לנו ביטוח לרכב בעלות של 122 יורו ולא ממש הסביר מה זה קיבלנו את המפתחות לרכב, יצאנו מהשדה עלינו שתי רחובות למעלה ושם חיכה לנו הרכב. הרכב שקיבלנו היה מלוכלך עם המון שריטות ודפיקות והדבר הכי נורא היה הריח של הסיגרות ברכב, חבר שלי חזר לדלפק של השכרת רכבים וביקש לבטל את הביטוח שעלה 122 יורו וביקשנו רכב אחר, הפקיד לא ממש התלהב מזה אבל החליף את הרכב לFiat punto (רכב חסכוני מאוד אבל חלש) הגענו לרכב הוא לא היה נקי במיוחד אבל מספק-לא הייתי ממליצה על הרכב הזה לטיול בכבישים של טנריף, הוא לא ממש סוחב בעליות.
לקחנו את הרכב והתחלנו את הנסיעה למלון הדירות שלנו.
חשוב להגיד שהכבישים הראשיים מדהימים ישרים ונוחים מאוד אבל לא הכבישים בערים ובכפרים, שם הם צרים מאד ומפותלים, העליות והירידות מהערים שנבנו על הרים די מפחידות במיוחד באוטו ידני לנהג שביום יום נוסע על אוטומט.
ליפני הטיסה שלחנו מייל למלון הדירות וביקשנו שתי שמיכות ושאלנו מה יש בחדר ואם יש וויפי-התשובה היתה ברור שתקבלו שתי שמיכות וברור שיש וויפי והמטבח כולל מיקרו וקומקום.
כשהגענו למלון גילינו שאנחנו צריכים לחנות מסביב למלון כי החנייה של המלון היא באקסטרה תשלום; הוייפי בחינם רק בלובי ובכל שאר המקומות בתשלום ומטבח מאובזר בתנור אפיה מיקרוגל טוסטר ומכונת קפה; באמבטיה אין סבון יש פן שעושה רק רעש של פן, יש גם קרש גיהוץ (המגהץ בארון במטבח) ומטאטא ויעה; יש טלויזיה שולחן ושתי כסאות, שידה אחת ליד שתי מיטות מופרדות שעל כול אחת שמיכה נוספת כמו שביקשנו; על התקרה יש מאוורר, בחדר אין מזגן ואין תנור חימום; יש מרפסת עם שולחן ושתי כסאות לצידם יש מתקן לתליית כביסה.
החדר ניראה בסדר די מספק; יש גם כספת גם היא כמו החנייה והאינטרנט בעלות נוספת.
אחרי שראינו מה יש בחדר יצאנו לקניות בסופר, שהיה מסומן על המפה שלי בגוגל מפות, המחירים בסופר די סבירים.
 חזרנו לחדר ונחנו עד ליום למחרת.

היום השני בטנריף: יום שבת.
התחלנו את הנסיעה שלנו לצפון האי.
הגענו לאטרקציה הראשונה שלנו, הפרמידה, והתחלנו לחפש חניה אבל לא הייתה; בטנריף יש מצוקת חניה קשה ליד כל אטרקציה.
אחריי המתנה יצא רכב וחנינו במקומו. הפרמידה מקום מאוד מעניין שנותן מספר מסלולי טיולים.
המסלול הבסיסי: שכולל טיול עצמי מסביב לפרמידה שעלה 11 יורו.
המסלול הבסיסי ופארק הצמחים הרעילים: מספר רחב של צמחים רעילים שליד כול אחד מהם יש הסבר באנגלית או בספרדית שעלה 16 יורו.
המסלול הבסיסי ופארק הפסלים: מסלול הכולל פסלי ענק שמוצגים ליד הפרמידה שעלה 16 יורו.
ומסלול הכולל את הכל שעלה 18 יורו.
 אנחנו בחרנו את המסלול הבסיסי שהיה מאוד מהנה שלקח לנו בערך שעתיים לסיים אותו (עצרנו לצלם הרבה) מסלול קל להליכה בהתחשב שאני היתי על עקבים.

אחרי הפרמידה המשכנו ל Catedral de la Laguna שזה בעצם קתדרלה די יפה שלצערינו היתה סגורה.
(ללא מבינים כמוני בנצרות יש הבדל בין קתדרלה, בזיליקה וכנסיה
קתדרלה- היא כנסייה נוצרית המשמשת מושב לבישוף.
בזיליקה-
כנסיה-
בדרך עצרנו בחנות נחמדה מאוד שעשינו בה קניות של בגדים ומשם המשכנו לסנטה קרוז שצפונית והיא עיר הבירה של טנריף.
הדרך לשם היתה מהממת. צמחיה, נוף של חוף ים ועליו בתים קטנים וצבעונים שלאט לאט עלו ונבנו על ההר הצמוד.
בסאנטה קרוז מהרנו ללכת למרכז הקניות: הוא היה גדול ויפה שכלל את החנויות פרימרק, H&M ואת C&A.
 אחרי 6 שעות של קניות (שחבר שלי שרד), נכנסנו לאוטו הקטן והחלש התחלנו לנסוע בחזרה לדרום האי, למלון הדירות שלנו.

היום השלישי בטנריף: יום א.
את היום השלישי הקדשנו לאזור הנקרא Anaga, זה בעצם היער של האי.
ליפני הטיול לא מצאתי שום מדריך שמדבר על המקום הזה בצורה ספציפית אז נסענו לשם בצורה עיוורת.
בעצם כול האזור זה יער ענק של צמחיה מהממת, הרים וסלעים במהלך כול הדרך. בגלל שהאזור הוא הררי די קר שם ורצוי להצטייד בלבוש חם.
התחלנו את הטיול בנסיעה לצפון שהיא היתה דרך כביש TF-1 שהוא הכביש הראשי שמחבר בין הדרום לצפון של האי.
לאחר שהגענו לאזור של אנאגה במהלך הנסיעה המפותלת באזור עצרנו עשרות פעמים להצטלם ולצלם, פשוט בלתי אפשרי לעבור שם ולא לעצור. נוף הררי עם צמחיה מהממת ועמקים ירוקים מדהימים.
באיזשהו שלב הגענו לכפר פצפון שנקרא Chamorga שבו יש כמה מסלולי הליכה על ההר מסביב, חוץ מזה אין מה לעשות שם.
בדרך חזרה עברנו בכפר El Draguillo כפר מלא יבול של גפנים; בAlmáciga כפר שבנוי בצורה מסורתית של המקום: לא משהו מיוחד לפי דעתי; בכפר El Bailadero שאומרים ששמו של המקום בא משתי השערות: הראשונה היא שנעשו שם פולחנים כדי למשוך את תשומת הלב של האלים והשניה היא שקבוצות של מכשפות היו נאספות שם כדי לרקוד מסביב למדורה, במהלך הדרך באמת ראינו כל מיני הריסות לא מוסברות שהיו מוקפות בצמחיה ונראו מהמם.
משם המשכנו ל Roque Negro ההר השחור, מקום עם נוף מהמם ההר באמת סלע שחור ולבן, לא הייתי קוראת לו הר שחור, לא עשינו את מסלול ההליכה שהיה שם.
המשכנו את הנסיעה שלנו דרך כפר נוסף שנקרא Taborno משם אפשר היה לראות את חוף הים, נוף מהמם.
ואז הגענו ל Las Mercedes זאת עיר עם תצפית יפה אומרים שיש שם שוק אבל לא ראינו אותו והמשכנו בטיול שלנו.
 נסענו לMuseo Historico Militar de Canarias שהוא מוזאון של טנקים או כלי מלחמה אבל שהגנו הוא היה סגור השעה היתה אחרי 14:45 אז הצטלמנו עם הפסל שבחוץ והמשכנו את הנסיעה שלנו. החלטנו שאנחנו רוצים ללכת לחוף הים ונסענו ל san andrés רוב הגברים מכירים את השם של חוף הים הזה מהמשחק Gta, החוף צמוד לסאנטה קרוז עיר הבירה. החוף מהמם עם חול צהוב/לבן יפיפה, אפשר ללכת על החוף בשילוב המגע של המים של הים, היה די קר בשביל להתרחץ בחוף אז הסתובבנו על החול, חשנו את האווירה ונסענו למלון.

היום הרביעי של הטיול: יום ב.
התחלנו את הנסיעה לעץ הדרקון שנמצא בעיר Icod de los Vinos
במרכז העיר כמה רחובות נחמדים בסגנון ספרדי קולוניאלי, חנויות עם התבלינים המפורסמים של האי בניהם הזעפרן, ישנם גם את הליקרים המקומיים של בננות, רום-דבש, יינות, רטבים, גבינות משומרות ביתיות וריבות מיוחדות. עיקר העיר הוא עץ הדרקון, טוענים שהוא צומח לו באי כבר מעל 3,500 שנה.
היציאה משטח גזע עץ הדרקון היא דרך חנות מזכרות (די יקרה ולא מומלצת). כמה מטרים משם יש חניה מקורה-בעלות, אנחנו החנינו מספר רחובות למעלה בעלות ראשונית של יורו ועוד חמש סנט לכול שעה נוספת. ממול חנות המזכרות של עץ הדרקון ניתן לגשת לפארק הדרקון כדי לראות את כל גודל העץ: הוא מהמם. כמה מטרים בירידה על הכביש שמוביל לעץ הדרקון יש גן בוטני שעולה 8.5 יורו לאדם, מקום מאוד חביב עם המון סוגי פרפרים וצמחיה יפה, מומלץ לבקר בו, שעות הפתיחה שלו 10:00-17:00.
ממש ליד יש חנות מזכרות מאד איכותית עם מגוון רחב ומחירים הגיוניים בניגוד לחנויות מזכרות ליד האטרקציות האחרות.
משם המשכנו לLoro Parque גן החיות המפורסם של האי.
בפארק גם מתקיימים מופעים שונים של חיות כמו תוכים, דולפינים, אריות ים וליוויתנים. אם יושבים בשורות הראשונות מומלץ להצטייד או בבגדים להחלפה או עליונית שתגן עליכם מהתזות המים של החיות כמובן שבפארק מוכרים מן חליפות גשם בעלות של 3 יורו לאחת.
בין החיות שראינו היו זנים שונים של קופים, זנים שונים של תוכים, נמר לבן, דגים שונים , נחשים, פינגווינים, לטאות, מדוזות, כרישים, חרקים ועוד.
בכניסה לפארק מצלמים אתכם, ניתן לקנות את התמונה המפותחת ביציאה מהפארק בעלות של 6 יורו. בפארק יש חנות מזכרות די יקרה, מספר קפיטריות ובתי קפה.
שעות פתיחה: 08:30-18:45
מחיר: 32 יורו לאדם, ניתן לקנות כרטיס משולב ביחד עם siam park (פארק המים) עלות של 58 יורו לאדם. ליד הפארק אין חניה חינמית נאלצנו לחנות במרחק הליכה של 20 דקות על הר.
משם המשכנו ל Botanical Gardens הגן הבוטני של האזור, יש בו צימחיה יפה ואפשר לטייל ולנוח מכל ההליכות בטיול. מומלץ מאוד. הפארק פתוח על 18:00 ועלות הכניסה היא 3 יורו. כמובן שגם לידו אין חניה והינו צריכים לחנות במרחק הליכה של 15 דקות.
משם המשכנו לעיר פוארטו קרוז. בצמוד לטיילת של פוארטו קרוז ממוקם חוף מרטינז המתנפץ מול שובר הגלים. כשיש גלים גבוהים יוצאים גולשים רבים לגלוש.
הגנו לחוף הים Playa Bollullo.
המראה שהיה שם לחוף היה עוצר נשימה, ים כחול יפיפה נוגע בחול שחור, חול שחור יפה לא בוץ שנוצר מלכלוך אלא חול שחור מנצנץ ועל כל זה תוסיפו שמש חמה.
התחלנו ללכת לאורך החוף שהגענו לעוד חוף שנקרא Playa Martianez
החוף עצמו הינו פראי ומלא בסלעי בזלת גדולים. בצמוד לחוף יש את האתר של בריכות מרטינז ‪Costa Martianez שמכיל בריכה חיצונית יפייפיה בצורה מעוגלת עם מים בצבע טורקיז. במקום יש מיטות שיזוף רבות המוצלות בצמחייה ושמשיות. במרכז האתר יש מבנה מקורה עם שירותי ספא.
כל המתקן מתוחזק ברמה גבוהה ביותר. מחיר הכניסה 5.5 יורו לאדם, לצערינו הרב הגענו בסביבות השעה 19:00 הכול היה סגור כבר. טילנו בחוף ובטיילת שצמודה לחוף יש המון מסעדות וחניות מזכרות זולות. עצרנו במסעדה על חוף הים עם נוף מהמם על החוף, הזמנו לאכול Conejo salmorejo (זה ארנב ברוטב עגבניות ולצידו יש תפוח אדמה) . המנה היתה בסדר, היה לזה טעם כמו של עוף-לא התלהבנו יותר מידי. עלות המנה היתה 10 יורו.
 משם הלכנו לחפש את החניון שבו חנינו כי כמובן שאין חניה לא לצד הכביש ולא באזור.

היום החמישי של הטיול: יום ג.
נסענו לפארק המים המפורסם של האי Siam Park. לפארק יש חניה בעלות של 3 יורו. כבר שילמנו על כרטיס משולב עם לורו פארק אז היו בידינו הכרטיסים ולא הינו צריכים להמתין כדי להכנס לפארק. בכניסה צילמו אותנו, ביציאה קנינו את התמונה בעלות של 6 יורו,
קימים לוקרים לאחסון החפצים שעולים 3 יורו ללוקר הקטן או 5 יורו ללוקר הגדול ועוד פיקדון של 5 יורו-שמוחזרים בהחזרת המפתח של הלוקר.
בפארק יש המון מתקנים גם לקטנים וגם לגדולים. שאני אומרת לקטנים אני מתכוונת לילדים בגילי -3+ והמתקנים לגדולים מחולקים לשלוש רמות:
אדום-הכי מפחיד, צהוב- פחות או יותר מפחיד וירוק-שזה מתקנים להירגע לשוט על המים בכיף.
בכול הפארק מפוזרים מיטות שיזוף שניתן לפרוס את המגבת עליהם לשכב ללא עלות.
בפארק יש ברכת גלים ענקית שניתן לשחות בה, מסביבה לה יש חול ומיטות שיזוף.
בפארק ניתן ליראות גם כלבי ים.
כל הפארק נקי מאוד ושמור היטב. בפארק יש מספר קפיטריות והמון חנויות מזכרות שיש בהם גם ציוד לשחיה כמו חליפות גלישה, נעלים סגורות, בגדי ים ועוד.
שעות פתיחה: 08:30-18:45.
אחרי פארק המים הלכנו לחוף פאפגיו שבהמשך שלו יש את חוף הקופים monkey beach, playa de las americas
 בחוף הים הזה יש פאב/ באר מפורסם.
 טיילנו לאורך הטיילת של החוף וירדנו אליו, החול בחוף שחור יפיפה והמים בצבע כחול עמוק, שילוב מהמם למי שמתבונן בים. כמובן שליד החוף אין חניה והינו צריכים לעשות הליכה של 20 דקות עד לרכב שלנו.

היום השישי בטנריף: יום ד.
החלטנו לנסוע להר הגעש של טנריף El Taide או Wulkan Teide.
הדרך לשם מפותלת מאוד ולא נוחה אבל (אבל גדול) הדרך מהממת ביופיה הצמחייה והבתים הצבועים פשוט עוצרי נשימה, כמובן שהיינו חייבים לעצור כול כמה מטרים להצטלם. בסופו של דבר הגענו לרכבלים של הר הגעש. כמובן שלא היתה חניה והינו צריכים לחנות 20 דקות הליכה מהכניסה, על מפרץ קטן של הכביש. אחרי זה נאלצנו לעלות ברגל אל הרכבלים. האזור הוא הררי וקר למגיעים לטייל שם רצוי להצטייד בלבוש חם.
 כאשר הגענו לשם נחשפנו לתור שלא נגמר, המתנו שלוש שעות עד שעלינו על הרכבל, אלה היו שלוש שעות של עמידה בתור ענקי של אנשים שמדברים רק ספרדית ובנוסף לכול, היה קר מאוד. היה ניתן להזמין כרטיסים מראש עד השעה 13:00 אל השעות 14:00-16:00 ואז להיכנס בלי תור לקופה (אשר היווה 2/3 מהתור הכללי) ולקבל 10% הנחה אבל לא ידענו את זה וכשניסינו להזמין את הכרטיסים דרך הטלפון לא הצלחנו. הדבר היחיד שניחם אותנו בהמתנה בתור זה הWifi החופשי שהיה שם. במהלך התור הנוראי צילמו אותנו, ניתן היה לקנות את התמונה בסוף המסלול בעלות 5 יורו.
עלות כול כיוון ברכבל היא 13.5 יורו.
בהתחלה חשבנו אולי לרדת ברגל מההר אבל כשהרגשנו את הקור למטה עוד וראינו שזה הליכה רצופה של 6 שעות ויתרנו על הרעיון, גם הבנו שזה מצריך אישור מיוחד.
סוף סוף הגיע תורינו ועלינו על הרכבל, כמות האנשים שכול רכבל מעלה או מוריד היא 35 איש. משך הנסיעה ברכבל היא 5 דקות. הנוף במהלך הנסיעה ברכבל היה מדהים ועוצר נשימה, הוא השתלב בין מדבר הררי לצמחיה ירוקה וכתמי שלג שלא הפשירו.
כשהרכבל הגיע למעלה ונפתחו הדלתות שלו נכנס גל כפור שהקפיא אותנו. יצאנו מתוך המתקן של הרכבלים וניסינו ללכת מסביב להר הגעש לצפות בנוף, פשוט לא יכולנו מרוב הקור, היתה דרך מפולסת בין גושי השלג שבבסיסו היה קרח.
עשינו סיבוב קצר הצטלמנו וצילמנו את הנוף.
הרגשתי שיש לי מכת קור על הפנים והפסיקה לי התחושה בזרת, היה קר מאוד.
כאשר היינו למטה היה כתוב שעל ההר 2 מעלות ויש רוח 50 קילומטר לשעה, לי זה הרגיש מינוס 20 מעלות ורוח שהעיפה אותי.
בחזור הינו צריכים להמתין בערך 10 דקות לרכבל, כאשר נכנסנו אליו והדלתות נסגרו הייתי הבן אדם הכי מאושר בעולם, נהיה לי חמים וכייף, העינים שלי נצצו מאושר, 'איזה כיף חוזרים' 'אני בחיים' 'שרדתי את זה'. הנסיעה למטה כמובן היתה יפיפה והנוף המתרחק מהר הקיפאון הזה גרמה לי להרגיש טוב. כאשר הגענו למטה ודלת של הרכבל נפתחה לפתע לא היה כזה קר. הלכנו לראות מה יש בחנות המזכרות-שהייתה די יקרה.
על ההר ניתן לעלות עד השעה 16:00 ולרדת עד השעה 17:00.
 אחרי היום המתיש הזה חזרנו למלון שמשך הנסיעה היה שעה וחצי. נכנסנו לחדר ופשוט נפלנו למיטה.

יום השביעי של הטיול: יום ה.
 אחרי ההתאוששות מהקור של הר הגעש הלכנו לפארק הקופים The Monkey Park. פארק נחמד שניתן לטייל בו וליראות זנים שונים של קופים וציפורים. ניתן ללטף למורים ושרקנים/חזיר ים, להאכיל אותם אך ורק באוכל שקונים בכניסה לפארק.
לא ניתן להיכנס לפארק עם אוכל.
עלות הכניסה 10 יורו לאדם. עלות קופסת אוכל לחיות 3 יורו.
משם רצינו לנסוע לAloe Park Tenerife אבל התחרטנו בגלל התגובות של אנשים שהפארק קטן והעלות 10 יורו.
אז המשכנו לשמורת טבע בשם Barranco del infierno, שמורת טבע יפה עם מסלול הליכה עם קסדה בעלות 8 יורו. אנחנו הלכנו מסביב ונחשפנו לנוף מהמם של עיר על חוף הים מצד אחד ומהצד השני הרים מכוסים בצמחיה וסלעים, במסלול שטילנו מסביב היו המון קקטוסים עם קוצים חודרניים ודי מסוכנים.
צמוד לשמורת הטבע לא היתה חניה, רוב החניה היתה במרחק הליכה ועליה על ההר.
אחרי הטבע הלכנו למרכז קניות CC Plaza del Duque. מקום יפה עם הרבה חנויות מותגים. מקום מאוד יקר. נחמד לטייל שם וחניה מאוד יפה. השעה הראשונה בחניה היא חינם.
 לאחר הטיול במרכז קניות נסענו למלון לנוח ולארוז כי מחר עוזבים.

יום שמיני של הטיול: יום ו.
 אז הגיע היום האחרון שלנו ארזנו הכול החזרנו את המפתחות והלכנו לטייל בהר הצהוב Montaña Amarilla לידו יש חוף ים עם סלעים שחורים יפים ואפשר ללכת לטייל על ההר. הלכנו להצטלם, לראות את החריצים בהר ולראות את השכבות הצהובות של ההר, מקום נעים לטייל ויש מן קיוסק קטן ליד ההר. אחרי זה המשכנו להר האדום Montana Roja שגם היה באיזור, גם הוא מוקף בחול שחור שעף ברוח מתחת להר, לכול החובבים זה הוא חוף נודיסטים, היינו בין היחידים שלבושים שם שהסתובבו בין הילדים והמבוגרים הערומים. ההר האדום יוצר מפרץ יפיפה עם חול שחור בבסיס עם גלים שמתנפצים עליהם . היה שווה להצטלם ולטייל שם . משם המשכנו לשדה התעופה וחזרנו עם חיוך ענק הבית.