חבל הבסקים ולה ריוחה - ספרד לנהנתנים

בן זוגי ואני מאוד אוהבים לטייל. אוהבים לראות נופים, לאכול אוכל טעים, לשתות יין טוב וללמוד תרבות חדשה. באפריל האחרון התאפשר לנו לבלות שבוע באירופה, שבוע שלם. בדרך כלל חופשה קצרה באירופה של שלושה- ארבעה ימים תהיה לעיר גדולה. במקרה הזה של שבוע מלא, החלטנו לצאת קצת מאזור הנוחות ולהכיר אזור חדש - חבל הבסקים.

לא סתם קוראים לו חבל הבסקים, הוא ממש רצועה אוטונומית בצפון ספרד, הבסקים קוראים לו בשפה שלהם Euskadi. לחבל שפה משלו (בסקית) והיא אחת השפות העתיקות ביותר באירופה. התושבים בחבל אינם מגדירים את עצמם כספרדים אלא כבסקים והם ידועים בגאווה הלאומית שלהם, ובאוכל מעולה. הגבולות של החבל: מצפון - הים הקנטברי, מדרום לה ריוחה וקסטיליה ולאון, ממזרח צרפת וממערב קנטבריה.

כמה דברים וטיפים שחשוב לזכור על חבל הבסקים:

• מזג האוויר שם מאוד הפכפך. החבל הבסקי בשל מיקומו נחשב לאחד האזורים הגשומים ביותר בספרד. חשוב לבדוק את מזג האוויר בעונה בה אתם מגיעים. מעבר לכך, יש להיערך מבחינת ביגוד לגשם, לשמש לקור ולחום.

• בספרד כמו בהרבה מדינות אחרות באירופה יש סיאסטה בצהריים. בחבל הבסקי מצאנו שהשעות מאוד מוקפדות ובין השעות 14 -18 לא ניתן למצוא אוכל כמעט בשום מקום. כדאי לעבוד עם השעות שלהם, אחרת תישארו רעבים.

• ברוב החבל הבסקי, לפחות בעיירות הקטנות, סוף השבוע (בעיקר יום ראשון) הוא באמת יום מנוחה. רוב העסקים יהיו סגורים.

• בסן סבסטיאן לעומת זאת, שבת וראשון הם ימים שוקקים ובימים שני ושלישי המקומיים ייקחו את המנוחה שלהם, חלק מהעסקים יהיו סגורים.

• אנחנו בחרנו להתנייד בטיול באמצעות רכב. יש תחבורה ציבורית, ראינו אוטובוסים שלוקחים מעיירה לעיירה, אך אם רוצים לראות את הנופים המרהיבים ולבקר בכל המקומות הקטנים לדעתי רכב היא האופציה הטובה ביותר, למרות שבפועל לא עשה הרבה קילומטראז׳. בספרד באופן יחסי לשאר מדינות אירופה שביקרנו בהן, השכרת הרכב זולה יותר.

• העונות המומלצות לטיול הן סוף אפריל עד סוף ספטמבר. יש לציין שבחודשים יולי ואוגוסט החבל עמוס במבקרים (הרבה מהם צרפתים וספרדים) שמגיעים לפקוד את האזור ב״חופשה״ השנתית שלהם.

• אוכל הוא אחת המעלות של החבל הבסקי, אך לא לצמחונים וטבעונים! (גם לא כל כך לאוכלים כשר). רוב המנות המקומיות מבוססות פירות ים, דגים או חזיר.

את הטיול התחלנו בבילבאו (Bilbao), בירת הבסקים והעיר הגדולה ביותר באזור. הגענו לשם בטיסה מאמסטרדם (שם במקרה היינו לפני). אין מהארץ טיסות ישירות לבילבאו אך ניתן לבצע טיסת קונקשן ממדריד/ ברצלונה/ ערים אחרות באירופה. כמובן שניתן לנחות באחת הערים הגדולות האחרות ולנסוע לחבל הבסקים ברכב. ממדריד מדובר בנסיעה של כשש שעות.

לא התעכבנו יותר מדיי בבילבאו, מצאנו שאין לה הרבה להציע לנו, העיר התפרסמה בשנים האחרונות בזכות מוזאון הגוגנהיים שנפתח שם בשנת 1997, שמפורסם בעיקר בשל עיצובו המרהיב והמיוחד. המבנה פרי תכנונו של האדריכל פרנק גרי נחשב לאחד המבנים המיוחדים ביותר בעולם.

קצת על מחירים בחבל הבסקי, לפני שנמשיך בטיול. ספרד כעיר אירופאית קצת יותר זולה מהשכנות שלה - צרפת, הולנד וכו׳. החבל הבסקי קצת זול יותר מהמרכז (מדריד) מלבד סן סבסטיאן, שנחשבת לעיר היקרה ביותר בספרד. לינה במלון טוב עלתה בתקופה שאנחנו נסענו בה באזור ה 150 יורו ללילה. יש לציין שלא היינו בעונה עדיין ולכן ברוב המלונות שודרגנו לחדרים טובים יותר. סביר שבעונה ובעיקר בתקופה שמגיעים המקומיים הלינה תהיה משמעותית יותר יקרה.

לאחר שבילינו לילה בבילבאו השכמנו בבוקר, אכלנו והמשכנו בדרכינו. ארבעת הימים הראשונים בטיול היו מיועדים לחבל הבסקי, לעיירות הקטנות שעל קו החוף. חשוב להבין שניתן להסתובב ולשוטט בחבל הבסקי גם חודשים, יש המון לראות! אנחנו הקדשנו לכך ארבעה ימים ובחרנו להתמקד בקו החוף. אציין במדריך זה גם מקומות שביקרנו בהם וגם מקומות שלצערינו לא הספקנו, או פחות התאימו בגלל העונה. מבילבאו נסענו ישירות לאתר מדהים הנקרא גַסְטֵלוּגָאצֶ'ה (Gaztelugatxe). מדובר באי יפיפה בעיירה הנקראת Bermeo המחובר ליבשת בגשר מעשה ידי אדם. על גבי האי נמצאת כנסייה קטנה המשוייכת למאה העשירית. מעבר לזה האי בעיקר מפורסם בשל היותו דרגונסטון! הבית של חליסי ממשחקי הכס (כן כן, כאן הם צילמו!!). בגלל היותו בסדרה המקום נהיה מאוד תיירותי ויש להזמין מקום לביקור! (זה לא בתשלום, רק תיאום) . הביקור באי לוקח כשעתיים שלוש - לפחות שעה לכל כיוון (יש עלייה קשה בחזור). מומלץ מאוד מאוד.

מלבד האי, ברמאו עצמה היא עיירה חמודה מאוד ושווה ביקור. נמל חמוד וסמטאות מקסימות. מברמאו המשכנו לכיוון Ea ,כפר דייגים קטן מאוד (כ 800 תושבים סך הכל). ממליצה לחנות את הואטו ולשוטט. הכפר קטן וחמוד, ויש ממנו נוף מרהיב.

חזרנו לרכב ומשם המשכנו לצד הנוף המדהים של הים לכיוון Lekeitio. עיירת הדייגים החשובה בחבל, בעלת הנמל הגדול ביותר באזור,שבמרכזה כנסיית סנטה מריה הגותית. בסמוך לעיירה אחד החופים המתיורים יותר בחודשי הקיץ - Isuntza. לא מומלץ להגיע לעיירה ביום ראשון.

עוד עיירה מומלצת בדרך היא Mutriku אך פסחנו עליה והמשכנו לעיירה שם בילינו את הלילה - Getaria. בעיני, אחת העיירות היפות והקסומות בבסקים - בהרים כרמים רבים של ענבים ירוקים מהם מכינים את היין הרשמי של האזור צ׳קולי (Txakoli) מעין יין לבן יבש מאוד אך קצת תוסס. בחוף סירות דייג רבות ומסעדות מעולות! את הלילה בילינו ביקב הצ׳קולי המפורסם באזור Ameztio שבנוסף יש לו חדרי אירוח מקסימים על בסיס לינה וארוחת בוקר, שהייתה מעולה. הנוף מהיקב יפייפה והצ׳קולי וואו! המסעדות בגטריה מכינות אוכל בסקי מקומי ברמה גבוה, דגים מקומיים כמו Turbot ו Monkfish עשויים בכלוב מתכת על הגריל ששומר על שלמותו של הדג. מסעדות מומלצות הן -Elkano ו Iribar. מומלץ לבלות שם את הלילה וכך להנות ממה שיש למקום להציע גם בבוקר, סיבוב בעיר העתיקה ובנמל וחנויות קטנות וחמודות.

לאחר סיבוב בעיירה המשכנו ליעד המרכזי שלנו בחבל הבסקים - סן סבסטיאן! לא תראו ברחבי העיר איזכור לשם סן סבסטיאן אלא רק לשמה הבסקי דונוסטיה. במרכזה של העיר חוף ים גדול המוקף בהרים משני צדדיו. לב העיר העתיק בנוי בסגנון האדריכאלי של תקופת הבל אפוק. דונוסטיה היא הלב הפועם של החבל הבסקי, העיר הכי תוססת עם האוכל הכי טוב. דונוסטיה מחזיקה 16 כוכבי משלן! בביקור שלנו בחרנו בערב אחד להנות ממסעדת שף ובערב השני לעשות ערב פינצ׳וס משגע. פינצ׳וס הן מנות קטנות שמוגשות בברים וטברנות בחבל הבסקי. הן בדרכ קטנות יותר מטאפאס ולעיתים מוגשות על באגט. הברים מגישים אותם לאורך כל היום אך כמובן שיש מומלצים! נפרט עליהם בהמשך. בדונוסטיה לנו במלון מעולה בלב העיר העתיקה המשקיף לנמל הנקרא SANSEbay. מלון קטן עם צוות אדיב, נקי מאוד, מתומחר בהגינות וממוקם מעולה.

היינו יומיים וחצי בדונוסטיה. במהלך היום אפשר לרחוץ באחד החופים באזור (בקיץ), לעלות לתצפית Urgull ממנה נוף לעיר כולה ולים, לעלות ברכבל לתצפית בצידו השני של החוץ הנקראת Igueldo או לנסוע או לצעוד לבקר ב Pasaia.

בערב הראשון אכלנו במסעדת Rekondo, מסעדת שף שמעבר לאוכל הבסקי המסורתי הטעים שמגישה, מחזיקה אחד ממרתפי היינות הגדולים והטובים בעולם שמחזיקה יינות בני 150 שנה. המנות הטובות יותר שאכלנו היו מנת דג מקומי פופולרי למסעדות כאן שנקרא Hake (בקלה) שמוגש עם צדפות וקרפצ׳יו Red Prawns. את היין חיבר לנו הסמלייה של המסעדה. המחירים במסעדות בדונוסטיה יקרים. אם תבחרו במסעדות מישלן, כמובן שהמחירים רק עולים.

בערב השני תכננו לקפוץ מבר לבר ולאכול פינצ׳וס! רוב מסעדות הפינצ׳וס ממוקמות ברובע העתיק של העיר במרחק מספר דק הליכה אחת מהשנייה. אפרט פה על מספר מקומות שמגישים פינצ׳וסים מומלצים והמנות הטובות שלהם

• SSua Arde Donostia - בר פינצ׳וס מודרני, מגיש קורקט חם ומעולה, בטן חזיר טעימה ומנות דגים טובות נוספות.

• La Cuchara de San Telmo - פה באמת הכל טעים! מהמומלצים לחי עגל, תמנון בגריל, מנה בסקית של אורז וצדפות, יותר מזכירה פתיתים וצדפות, מעולה!

• Kapadokia Bar - פינצוס בוייב איטלקי אבל לא באמת. אכלנו ״פסטה״ עשויה תמנון מעולה וריזוטו דיונון עם דיו. מדהים.

אי אפשר לשכוח את עוגת הגבינה הבסקית, את הטובה ביותר ניתן למצוא ב La Vina. אסור לפספס. בגזרת האלכוהול תשתו צ׳קולי וסנגריה בכל הזדמנות, קליל טעים ומרענן.

בבוקר היום האחרון טיפסנו להר Urgull (המשמעות של שם ההר - גאווה) המרהיב, עליו משתרע פסל ענק, ״הלב הקדוש״ בנוסף למיצג תותחים גדול שמאפיין את המבצר שהיה שם בעבר להגנה על העיר.

כך סיימנו ביקור עמוס טעים ומטורף בעיר המשגעת הזאת שנקראת סן סביסטיאן או דונוסטיה, איך שתרצו. היא הייתה האחרונה שלנו בחבל הבסקי (בערך) ומכאן המשכנו ליעד הבא, ריוחה!

אז יצאנו בבוקר המאוחר לכיוון לה ריוחה, מדובר בנסיעה של כשעה וחצי ובמעבר למחוז אחר - La Rioja. לה ריוחה היא קהילה אוטונומית בצפון ספרד בדומה לחבל הבסקים. היא הקטנה ביותר בשטחה ובכמות התושבים בחצי האי האיברי ( 300,000 איש) ובירתה היא לוגרוניו (Logroño) אשר מונה כמחצית מהתושבים במחוז. לה ריוחה בעיקר ידועה בתעשיית היין שלה שהחלה כבר בתקופת הרומאית. לא אשקר, הגענו לכאן בעיקר בשביל היין.

מראש כשתכננתי את הטיול החלטתי שאני רוצה לישון ביקבים באזור. וכל השהייה פה תוכננה לפי זה. מהר מאוד מצאתי שיש פה מקומות לינה מדהימים מכל מניי סוגים ונשאר היה רק לבחור! הבחירה הראשונה הייתה מובינית מאיליה, יקב שהכרנו עוד מהארץ (היינות שלהם ובכלליות יינות מריוחה נמכרים בארץ בשפע) שהתגלה כמלון יוקרתי ומדהים ולגמרי אחת הפנינות בטיול שלנו Marqués de Riscal. היקב הוקם בשנת 1858 ובמשך השנים רק גדל והגדיל את תעשיית היין האזורית, כיום מבקבק מליוני בקבוקים מדיי שנה. בתחילת שנות האלפיים תוכנן ונבנה מלון היקב על ידי האדריכל הקנדי פרנק גרי (שתכנן את מוזיאון הגוגנהיים שדיברנו עליו קודם) . המבנה היפיפה ועוצר הנשימה שלא ראינו כמותו מעולם מכיל בתוכות מלון יוקרה בסטנדרט אחר. המלון והיקב נמצאים בעיירה הקטנה Elciego שנשקפת מהמלון. במלון מסעדת מישלן (אחת מתוך ארבע הנמצאות בריוחה) ומסעדה נוספת מסורתית עם תפריט בסקי עשיר. בואו נדבר על כסף, המלון מאוד יקר. זהו מלון ברמת חמישה כוכבים, בתור אחת שהייתה גם במלונות בסגנון דומה בארץ אין מה להשוות מבחינת הרמה והאיכות. המלון הוא חוויה יוצאת דופן מבחינת השירות, החדרים, ההטבות שניתנות (שאחת מהן היא גם סיור ביקב שארחיב עליו בהמשך), ארוחת הבוקר, הנוף הספא הבריכה ועוד. לדעתי, ללא ספק מצדיק את המחיר, לפחות ללילה אחד.

בהתקרבנו ל Elciego נשקף ממרחק המבנה האדיר של המלון. שודרגנו לחדר בבניין המרכזי והיפיפה של המלון בשל העונה הפחות מתוירת שהגענו בה. אח״צ יצאנו לסיור ביקב. הסיור מעולה! מומלץ בחום לתאם גם למי שאינו ישן במלון. הסיור בן השעה וחצי מסביר ומלמד המון, על ההיסטוריה של היין באזור וביקב בפרט, על הכרמים, הענבים, שיטת הייצור וההפצה שלהם ועל היינות המיוצרים שם. מרתף היינות של היקב מחזיק יינות שמגיעים עד כמעט מאתיים שנה אחורה ליום הקמתו. הסיור מלווה בטעימות יין עם נשנושים. המחירים של בקבוקי היין בחנות נמוכים מאוד (בהשוואה לארץ כמובן) והיינות מעולים. את הערב והבוקר למחרת בילינו במלון ונהננו ממה שיש לו להציע.

בצהריים המשכנו לסיור היקבים שלנו, פקדנו מספר יקבים בעיירה מהגדולות בלה ריוחה הנקראת Haro. בארו יש רחוב ובו חלק מהיקבים העתיקים בריוחה. עברנו בין מספר יקבים:

• Bodegas Roda יקב משפחתי שהוקדם בסוף שנות השמונים. מציע טעימות יין ונשנושים.

• Bodegas López de Heredia Viña Tondonia יקב במבנה בעל צורה יחודית, מוכר כוסות ובקבוקי יין למזדמנים.

• Gómez Cruzado - מהיקבים שאהבנו יותר באזור. יינות מיוחדים כולל מספר יינות לבנים יוצאי דופן. המקום מציע מספר תפריטי טעימות ונשנושים.

• CVNE - אחד מיצרני היין הגדולים בספרד. יש להם מספר יקבים ברחבי ספר כשחלק גדול מהם ממוקם בריוחה. מבחר מאוד גדול של יינות.

  
  

אני באמת ממליצה לקחת את הזמן בעיר, לשתות המון המון יין מעולה. מחוץ לעיר ממוקם גם מוזיאון היין הגדול Vivanco, מומלץ לבקר למרות שאנחנו לא הספקנו.

עוד מספר יקבים מומלצים באזורים אחרים:

• Bodegas Yisos - היין לא יוצא דופן אבל המבנה מאוד מאוד יפה. שווה ביקור אם אתם באזור.

• Bodega Viñedos De Paganos.

• Bodegas Faustino.

לאחר היקבים עברנו בתצפית בדרך למלון הבא הנקראת Mirador de la Sonsierra, תצפית יפה על העמקים באזור. חשוב לציין, הנסיעה בריוחה עצמה היא מאוד מהנה, בכל מאה מטרים בערך אתה פוגש ביקב אחר בדרך שאפילו בהשוואה לאזורי יין אחרים שביקרנו בהם כמו טוסקנה, כמות היקבים מאוד גדולה. את הלילה השני בריוחה העברנו ביקב אחר בשם Eguren Ugarte מבחינת היקב, מדובר ביקב גדול הבנוי כולו בתוך ההר. חדר החביות חולק חלל עם החדרים של המלון. מהמסדרון של החדרים ניתן להשקיף לחדר החביות, ולהריח ריח של יין. המלון עצמו יחסית פשוט, לא דומה בשום צורה למרקיז של הלילה לפני. נוף מדהים מהמרפסות במלון אך עם זאת, לא ממוזג והיה יחסית חם בלילה. את ארוחת הערב באותו היום בחרנו לעשות בסגנון שנקרא על ידי המקומיים צ׳יקיטאו (Txikiteo, שיטוט בברים עם חברים). בשל הגבול הקרוב בין החבל הבסקי ללה ריוחה יש השפעה קולינרית מאוד גדולה בין האוטונומיות. נסענו לבירת החבל - לוגרוניו שם ניתן למצוא באזור העיר התיקה ברחוב הנקרא Calle del Laurel עשרות ברי פינצ׳וס. רבים מהם מתמחים במאכל אחד בלבד. כמה מומלצים שהיינו בהם:

• Bar Soriano, Bar CID - שניהם מתמחים בפינצ׳וס של פטריות בגריל.

• Bar Lorenzo Agus Tio - פינצ׳וס של שיפודי בשרים בלחמניה.

• Bar Jubera - מתמחים בפטטס ברוואס ספרדים.

חוץ מאלה יש שם עוד עשרות מקומות טעימים שמכינים מנות מקומיות כמו נקניקיות מסוגים שונים, כריך אוזני או חוטמי חזיר להרפתקנים קולינרית, קרוקטים תמנונים ועוד. הברים מגישים בירות במנות של 200cc כך שנוח לשתות ולהמשיך לבר הבא. אנחנו היינו ביום חמישי בערב, אווירה מאוד תוססת אך בשונה מדונוסטיה, הרגיש כאילו רוב האנשים מקומיים ולא תיירים.

כך סגרנו למעשה שישה ימים באזור החבל הבסקי ולה ריוחה. נפרדנו בבוקר מלה ריוחה ונסענו לכיוון מדריד (נסיעה של כארבע שעות) שם החזרנו את הרכב ובילינו יום אחד לפני חזרתינו לארץ.

חזרנו מספרד שבעים ומרוצים. זהו אזור מרהיב לטייל בו, מבחינת קולינרית, מבחינת הנופים והתרבות. הבסקים אנשים נחמדים מאוד, הגונים ומזמינים כלפיי תיירים.

מחכה כבר לחזור.

תודה שקראתם, מוזמנים ליצור קשר לשאלות!