שייט תעלות בלגונת וונציה
בזמן האחרון חיפשנו ,הורים+2 (22+28) לעשות טיול משפחתי שיהיה קצת אחרת, לא יותר מדי, אבל מעט שונה.
חיפשנו משהו שמשלב את הפרטיות הנעימה של בית וה"ביחד" , עם הניידות של רכב שכור .
מעט שיטוט ברשת הוביל אותנו לטיול שנקרא "שייט נהרות" שלאחריו הגענו לחברת "תשוט", או יותר נכון לנטע.
לאחר תיאום ציפיות במשפחה, נטע המליצה לנו על שייט בלגונת וונציה.
הטיול היה בן 10 לילות ונערך בין התאריכים 14/5/2015-23/5/2015.
מלבד הלילה הראשון והאחרון, בכל שאר הלילות לנו בסירה.
מסלול הטיול כלל את הערים,העיירות והאיים:
Casier >Casale >Burano >chiggoia >Vignole >Sant arsmo >Venezia (venice) >Murano >Casier
יום 1
טיסה + מלון ב Casier
בתאריך 14/5/2015 המראנו מישראל ב- 17.30 ונחתנו בוונציה ב- 22.30 (זמן מקומי) עם נחיתת ביניים במינכן.
מונית שתואמה מראש בעזרתה של נטע ,לקחה אותנו משדה התעופה למלון Osteria Dalla Pasina שבעיירה Casier הנמצאת כמעט צמוד לבסיס שממנו ניקח את הסירה.
למחרת ,יום קבלת הסירה, אכלנו ארוחת צהריים במסעדה השייכת למלון ולאחר מכן נסענו לסופרמרקט הקרוב ,הצטיידנו בכל המצרכים הנחוצים לנו ובנוסף גם אלו שהומלצו על ידי נטע מחברת "תשוט" .
משם הגענו לבסיס לשם קבלת הסירה.
יום 2
קבלת הסירה
קבלת הסירה הינה בשעה 16.00 ואנחנו הגענו כשעה קודם לכן.
את הסירה קיבלנו בבסיס של חברת leboat שממוקם ב- CASALE .
הסניפים של חברת leboat באיטליה מתופעלים על ידי חברת HOUSEBOAT .
מלבד התשלום על הסירה הוספנו :
ביטוח תאונות 182 יורו.
פקדון 250 יורו על הדלק שמתקזז עם שעות מנוע כשמחזירים (1 שעת מנוע = 13.5 יורו).
כמוכן הייתה אפשרות של השכרת אופניים שעולה 49 יורו (ליחידה) למשך הטיול, אולם בסוף החלטנו לא לקחת.
קיבלנו הדרכה לשם הכרת כלל מכשירי הסירה ותפעולם (מטבח, שירותים ומקלחות), הכרת מיקום ותפקיד של כל מיני דברים (נתיכים ,מפסקים וכד') ,לאחר מכן העמסנו את כל מטלטלנו על הסירה והתחלנו במלאכת פיזור הבגדים והמצרכים ברחבי הסירה.
ביקשנו - וקיבלנו ללא תשלום - שתי כסאות נוספים. הם ייעצו לנו להוריד את הכיסאות מהסיפון העליון בזמן השייט כי הרוחות עלולות להעיף אותם לים.
בלילה הראשון ישנו במעגן של בסיס החברה , מחוברים למתח רשת .
בבסיס ישנם מקלחות ושירותים רגילים שפתוחים 24 שעות ונקיים מאוד.
יום 3
Casale >> Burano (4h)
בבוקר קיבלנו את תיק הסירה שמכיל את הביטוח ,ספר הדרכה על הסירה (בדיוק ההדרכה בע"פ שקיבלנו),שעות פתיחת הלוקים (במסלול שלנו היה רק אחד) , נ"צ של מעגנים ,תמונות לוויין של המעגנים ,צורת העגינה (במקביל או בניצב לקיר המעגן) ועוד מידע נחוץ.
לאחר מכן עברנו הדרכה מעשית ויסודית שכללה את תפעול הסירה בזמן שייט ,עגינה והתנהגות בזמן השייט.
זמן ההדרכה הוא המקום והזמן לשאול את כל השאלות שאתם חושבים עליהם, כי לאחר מכן את השייט ,העגינה ואת הקשירה , תצטרכו לבצע לבד .
מילאנו את מכלי המים של הסירה ובשעה 10 לערך יצאנו לדרך.
המעגן של הבסיס נמצא בתוך אגם שמתחבר לנהר דרך מעבר צר הסגור במחסום.
את הניווט של הסירה מהמעגן ועד מעט אחרי היציאה מהמעבר , עשינו כאשר המדריך עומד לצידו של המשיט.
לאחר מכן , הוא ירד ואנחנו היינו לבד עם הסירה העצומה הזאת.
מיד בסיבוב הראשון ,לאחר כ-200 מ' מהיציאה מהמעגן, כמעט פגענו בספינה שהובילה תיירים במעלה הנהר, ורק הודות למקצועיות התמרון של רב החובל שלה , לא פגענו בהם. לפי הצעקות של רב החובל שלהם הבנו ששכחנו לצפור לפני הגעה אל הסיבוב.
לאחר מכן היד הייתה יותר קלה על הצופר.
לאחר היציאה מנהר הסיל sille , פגשנו לראשונה את העמודים שמסמנים את המקום העמוק ביותר ולמעשה את נתיב השייט שלנו.
יש לשים לב שפעם עלינו לשוט משמאל לעמודים ופעם מימינם, הכל לפי המפה והמיקום שלנו בה.
על העמודים מופיע גם המהירות המירבית המותרת.…….
4 שעות שיוט מאוחר יותר , ביצענו עגינה ראשונה (ולפי הספר) בבוראנו (BURANO) או יותר נכון מזורבו (MAZZORBO), שהוא האי הצמוד אליו ומחובר בגשר של כ- 20 מטר.
בבוראנו קנינו כרטיסי חופשי של- 48 שעות עבור הוואפורטו, עלות של 30 יורו לאדם, רק קנינו – לא העברנו אותם במכשיר ולידציה מכיוון שהספירה לאחור של 48 השעות מתחילה מהרגע שבו מעבירים את הכרטיס במכשיר הוולידציה באחד מרציפי העלייה לוואפורטו.
טיילנו בבוראנו , שמאוד מצאה חן בעינינו , בסופרמרקט ואצל הירקן עשינו קנייה קטנה של מוצרים שגילינו שחסרים לנו .
בישלנו ארוחת ערב בסירה ,קינחנו בכמה משחקי קלפים והיידה למיטה.
יום 4
Burano >> chiggoia (4h)
בבוקר ,לפני שהאיטלקים מתחילים לקום (וזה די מאוחר) טיילנו רגלית באי מזורבו , אי של בתי מגורים שקטים ,להבדיל מהאי בוראנו שצמוד אליו, שהינו אי תיירותי/מסחרי בעיקר.
הכנו ארוחת בוקר בסירה ,שלאחריה התכוננו לשייט של כ- 4 שעות אל עיירת הדייגים Chiogga (מבוטא קיוג'ה) ,דרך החלק שבלגונת וונציה שקרוב לעיר עצמה ולמרכזי הבילוי שבסביבה .
היום שבו היינו צריכים לשוט דרך החלק הזה שבלגונה, היה יום ראשון , יום שבו כל אנשי האיזור ללא יוצא מן הכלל ,גברים נשים זקנים וטף , מוציאים את כל ארסנל הכלים הימיים שלהם ומשתמשים בו בספורט/מועדון/תחביבים/שייט/ שיזוף בעגינה או תוך כדי תנועה ולפעמים פשוט סתם טיול של בוקר, בקיצור הנתיב שלנו עבר במה שנראה ככוורת רוחשת של דבורים עמלים.
לנו זה נראה חסר חוקים לחלוטין ונדמה שאנחנו מנסים להעביר משאית סמי טריילר בתוך התנועה ברחוב ראשי בהודו, מבלי לפגוע באף אחד, ובנוסף לכך גם העמודים שלמדנו לעקוב אחריהם והצביעו על נתיב הנסיעה , נעלמו (כאן ה-GPS הפך לנחוץ ביותר).
לבסוף הבנו שעלינו בסך הכל להתרכז, לנסוע ביציבות בנתיב שלנו והם......פשוט יזוזו.
לא בקטע של "אני יותר גדול ואם לא תזוז אדרוס אותך" , אלא מכיוון שהם יודעים שהם המקצועיים ושאנחנו גדולים , איטיים, חסרי נסיון לעומתם ולמעשה.....די טיפשים ולכן עליהם להיות אלו שמתמרנים סביבנו.
וכך זה נראה, כמו פיל שעובר דרך מאסה של נמלים קטנות ,והן פשוט פותחות לו נתיב.
בדרך לקיוג'ה עברנו דרך האי LIDO ולאחריו העיירה העיירה PELLESTRINA שהייתה שוקקת עם המון אנשים ישובים במסעדות במזח .
למרות שידענו שישנו מעגן כאן, עקב הצפיפות לא עצרנו והמשכנו ישירות לקיוג'ה.
בקיוג'ה ,החנייה ברוורס והקשירה לעמודים נעשו לפי הספר ובנסיון הראשון , מה שמראה יותר על איכות ההדרכה שקיבלנו מאשר על איכות הנהיגה שלנו.
אכלנו ארוחת צהרים (עוף רך ומתובל היטב שהתבשל במשך 4 שעות השייט).
הערה לגבי המעגן בקיוג'ה:
המעגן של חברת Leboat נמצא על המזח הראשי של העיירה .
המזח ,הנמל והמרינה הפרטית שלידו , הינם מקומות שאנשים באים לטייל בהם , כמו הנמל בתל אביב.
לא רק זאת , אלא שהמעגן נמצא ממש מול מסעדה מקומית .
המרחק הקצר (כ-5 מטר) בין הסירה והסועדים נתן את ההרגשה שהסועדים יושבים ממש בתוך הסירה, בחלק התחתון יכולנו לסגור את הווילונות אולם הסיפון העליון היה בקו ראייה ישיר מהם ,ולכן בכדי להרגיש מעט פרטיות , הורדנו את הבימיני (השמשיה של הסיפון העליון) עד הסוף בצורה שהיא חוצצת ומשמשת כמעין פרגוד ומסתירה את הסיפון העליון של הסירה מיושבי המסעדה וכך יכולנו לשבת ולאכול ארוחת ערב בפרטיות כמעט מושלמת.
מצאנו שקיוג'ה ,כנראה בעקבות היותה די רחוקה מאתרי התיירים הזרים , היא עיירה נפלאה.
יש בה כל מה שצריך , המסעדות בה פשוט נפלאות ועם מחיר הוגן, שוק פירות וירקות (באיטליה הירקן בוחר לך את הסחורה שהוא נותן לך) , שוק דגים (שסגור בימים : א+ב) , 2 גלידריות טעימות (אחת קרובה ואחת במרחק 1.5 ק"מ) , מאפיית לחמים , קונדיטוריה , קצב עבור קניית בשרים ,תופרת לתיקונים ואפילו מכבסה אוטומטית .
כמו ברוב המקומות שביקרנו כמעט כולם שם אינם דוברי אנגלית והדיבור נעשה בשפת הסימנים המוסכמים או בתרגום של גוגל, שלפעמים נראה שהוא עושה יותר נזק מאשר מביא תועלת.
האיטלקים, בעיקר בערים והעיירות הלא מרכזיות, אוהבים את החיים הטובים (ולכן כנראה נראים כל כך טוב) אבל זה יוצר בעיה קטנה, השעות שבהן החנויות/מסעדות פתוחות הן די קצרות וגם.........גמישות, כלומר למרות שכתוב שהמסעדה נפתחת בארבע אחה"צ :
יכול להיות שהיא באמת תפתח בזמן,
יכול להיות שהיא תפתח בארבע אבל המטבח נפתח בחמש,
יכול להיות שהיא תפתח מאוחר יותר
ויכול להיות שהיא לא תפתח כלל.
או כמו שאמר לנו השכן של המסעדה : אז כנראה שהוא לא יפתח היום .....
כמוכן , כנראה מכיוון שרובם מתניידים ברכב כלשהו ,ביחס לטיול רגלי יש להם בעיה של הערכת מרחק.
אנחנו שאלנו על עוד גלידרייה טובה ,אחד מהתושבים הסביר שצריך ללכת עד הכיכר , ושם לפנות שמאלה ומיד בצד ימין נמצאת הגלידרייה ,כל העניין להערכתו כ- 200 מטר.
בכדי לא לטעות, ביקשנו ממנו לרשום את שם הגלידרייה בכדי שנוכל להראות לתושבים שנשאל בדרך.
בסופו של דבר הגלידרייה (לאחר הפנייה , כזכור) הייתה במרחק של כקילומטר וחצי וזאת לאחר שעברנו שני גשרים ושני איים, והמשכנו כי "אם כבר הגענו עד פה, לא נאכל מהגלידרייה הנפלאה?".
הגלידרייה ? באמת הייתה מצויינת.
ואם רציתם גם פיצה טובה, הגלידריה נמצאת בכיכר ובפינה הנגדית של הכיכר ישנה פיצריה מעולה Da Leo , שמוכרת חתיכות או פיצה שלמה ,לפי משקל.
בכלל , באיטליה יש גלידה מצויינת , אבל רק במקומות הנכונים, אחרת זה כמו בארץ.
דרך אגב, אחת העצות שקראתי היא לשים לב למיכלים שבהם מונחת הגלידה, אם הם מנירוסטה וישנה כמות קטנה , כנראה שהגלידריה מייצרת בעצמה ,אולם אם המיכלים הם מפלסטיק (אפילו בצבע אפור שדומה מאוד למתכת) ובעלי כמות גדולה ,כנראה שהגלידה לא מיוצרת במקום.
את הגלידה הכי טובה באיטליה ,טעמנו בטרוויסו ,ושם גם המגוון משתנה כל יום אבל זה אחר כך .
לאחר שהייה של כיום וחצי בקיוג'ה החלטנו שלמרות הצער ,מחר ממשיכים לכיוון וונציה.
יום 5
Chiggoia>>Vignole (4h)
בבוקר לפני היציאה לשייט, בדקנו את כמות המים וראינו שיש לנו מיכל כמעט מלא והחלטנו להתעלם מהמלצה של נטע למלא מים במרינה הפרטית שצמודה למקום העגינה שלנו, החלטה שלאחר מכאן נצטער עליה , כי לא ידענו שהמכוון שמראה את גובה המים, לא מכוייל ממש , כלומר זה שהוא מראה חצי מלא, לא מראה שנשארה חצי מכמות המים אלא מראה שגובה המים הינו חצי מגובה המים במיכל, וכך לאחר גובה מסויים כל פתיחת ברז ממש השפיעה על הירידה שבמד גובה המים.
כחצי שעה לאחר שיצאנו מקיוג'ה , עברנו ליד העיירה פלסטרינה והחלטנו לעגון ולטייל.
חיפשנו ,ומצאנו, מקום עגינה שכלל חנייה ברוורס , אבל אחרי קיוג'ה, כבר הכל היה קטן עלינו וביצענו אותה בלי להתבלבל, כמו שייטים מנוסים , נעלנו את הסירה ויצאנו לשוטט בעיירה.
פלסטרינה היא עיירת דייגים אמיתית במלוא מובן המילה, משהו כמו יפו , לטוב ולרע ואם אפשר להכליל,אז נראה שכל עיירות הדייגים בעיקר מסביב לים התיכון, מעט דומות אחת לשניה.
זמן קצר לאחר שירדנו מהסירה, ראינו מספר ילדים מחזיקים בידם גלידה ,יוצאים מהיכן שנראה לנו כמו דלת של בית ,לאחר הצצה קטנה פנימה , הבנו שזאת גלידרייה מקומית.
וואו איזה גלידה !! גלידה קרמית שמחליקה בעדינות על הלשון , ושאיננה משאירה אחריה מתיקות לא נעימה על השפתיים.
מיד סימנו אותה למען הדורות הבאים וכל אחד מאיתנו לקח גביע עם שני כדורים.
המשכנו לצעוד בין הסמטאות, ופתאום מה אנחנו רואים ? עוד גלידרייה !
מבט מהיר ששולב עם גמגום באנגלית,הבהיר לנו שהמוכר הוא גם זה שעושה את הגלידה (בכלל, זאת כנראה השיטה שלהם).
והגלידה ? במילה אחת : אלוהית !!!!
נו טוב, היינו חייבים (.....) לאכול משהו , אז קנינו עוד שני כדורים לכל אחד. אבל רק בגלל שהיינו חייבים ולא היה נעים…….
חזרנו לסירה , גלגלנו חבלים ויצאנו לכיוון וונציה , לא לפני שגם את הגלידרייה הזאת סימנו על המפה.
מכיוון שבוונציה עצמה לא ניתן לעגון, העגינה הינה במעגן של חברת Leboat ב – Vignole (מבוטא ווינולה). השייט מקיוג'ה לווינולה ארך כ- 4 שעות .
מלבד מסעדת דגים שיש עליה חוות דעת לכאן ולכאן, אין מה לעשות בווינולה מלבד היותה מעין בסיס שילוח לכיוון העיר וונציה.
התכנון למחרת היה :
מהבוקר מוקדם עד הצהרים - סיור וטיול בוונציה,
צהרים - חזרה לסירה לארוחה ,
אחר הצהריים - ביקור במוראנו,
ערב/לילה - המשך לטיול בוונציה.
בדקנו את לוח הזמנים של קו 13 שבידנו וראינו שהזמן הכי מתאים הוא של 7.34 .
הלינה במעגן הייתה מעט בעייתית מכיוון שהמעגן צמוד לתחנה של הוואפורטו שאליה הוא מגיע כל שעה וצריך להסתובב במקום בכדי לחזור לכיוון שממנו הוא בא וכך יוצר גלים שמנענעים את הסירה די בחוזקה, אבל כבר די התרגלנו.
יום 6
Venezia
Vignole >> s.erasmo (0.5h)
כאשר קמנו בבוקר בדקנו ומצאנו שמפלס המים בסירה עומד מעט מעל האדום (1/4).
יצאנו אל התחנה (כ-10 מטר מהמעגן) ,החתמנו את הכרטיס בפעם הראשונה ויצאנו בוואפורטו לכיוון וונציה (נסיעה של כ-10 דקות) על מנת לתפוס כמה תמונות לפני שהעיר מתמלאת בתיירים.
ביקור במספר אתרים שחייבים לעשות : הבזיליקה,הכנסייה ,הגשר, והשוק .
לאחר מכן התחלנו לשוטט ברחובות הקטנים והצפופים , ללא מטרה מיוחדת , רק להרגיש את העיר (ואת חנויות הבגדים.....).
המחירים בוונציה לא כל כך יקרים כמו שחשבנו, לעומת הארץ : חלקם מעט גבוהים , חלקם מעט נמוכים וחלקם אותו הדבר.
עקב בעיית המים, נעשה החלטה שעשינו בהצבעה דמוקרטית (במילים אחרות :"אמרו לנו") שאנחנו –הגברים- נעלה על הוואפורטו היוצא בשעה 12.34 (קו 13 מפונדמנטה נואבו רציף D) לכיוון המעגן בווינולה , ניקח את הסירה ונשוט אל האי סנט אראסמו למלא מים ונחזור לוינולה. חצי שעה לכל כיוון.
הנשים יגיעו מוונציה לווינולה בוואפורטו שיוצא מוונציה שעה לאחר מכן, נאכל ארוחת צהריים ונמשיך בתוכנית.
כאשר הגענו לסנט אראסמו בערך ב - 13.15 הבחנו שהסופר סגור והתושב היחידי שראינו הסביר שהסופר פותח ב 15.30 .
החלטנו לחכות אולם רצינו לוודא שזאת אכן השעה ובבירור נוסף (כתיבה עם האצבע על משאבת הדלק) התברר שהוא התכוון ל- 16.30 , סיננו בין השיניים : "מת העולם כמה הם נחים !!" , חזרנו למעגן בווינולה לא לפני שהבחנו עד כמה המעגן שבאי (סנט ארסמו) נעים נקי ויפה.
התברר שהבנות אמנם יצאו בזמן לכיוון התחנה (פונדמנטה נואבו - F.Te nove ) ,אולם מכיוון שלא ידעו באיזה מהרציפים הוא עוצר (A,B,C,D) , עברו 20 דקות שבהן הן הוטעו (ביודעין או שמחוסר הבנה) בהלוך ושוב מספר פעמים בין הרציפים על ידי אנשי המודיעין של החברה עד שלבסוף איחרו את הוואפורטו ונאלצו להמתין לוואפורטו הבא , שיצא שעה לאחר מכן (מרציף D) .
כאשר הבנות הגיעו ותיארנו להן את מה שראינו , עמדו בפנינו שתי אפשרויות :
המעגן הנוכחי או שייט של כחצי שעה אל מעגן נעים נקי ועם סופר צמוד.
צריך להבין דבר מה , נתיב הוואפורוטו הוא :
(לא מתייחס למה שלפני סנט אראסמו) סנט אראסמו >> ווינולה >> מוראנו >> וונציה
אז מה הבעיה אתם שואלים ? הבעיה היא :
ווינולה >> מוראנו 9 דקות + מוראנו >> וונציה 9 דקות - סה"כ מווינולה לוונציה כ- 20 דקות.
סנט אראסמו >> ווינולה כ- 20 דקות + ווינולה>> מוראנו 9 דקות + מוראנו >> וונציה 9 דקות - סה"כ מס.אראסמו לוונציה כ-40 דקות.
כלומר השאלה היא:
מעגן עם נסיעה של כ – 20 דקות לוונציה .
או
מעגן נעים נקי ועם סופרמרקט צמוד , אולם עם נסיעה של כ- 40 דקות לוונציה.
בסוף החלטנו שהנסיעה שווה לנו ,ובו ברגע הנענו את מנוע הסירה ונסענו למעגן בסנט אראסמו.
מילוי המים בסנט אראסמו ארך כחצי שעה!! ועלה 7 יורו ,לאחר מכן נקשרנו לעגינה לילית.
באותו היום בערך ב 17.30 ,אחרי מילוי מים+ארוחת צהרים+מעט מנוחה+קפה, לקחנו את הוואפורטו למוראנו (בכדי להמשיך את התכנון המקורי) ,הגענו לבוראנו ב-6 אולם גילינו שהכל סגור.
החלטנו לא לטייל במוראנו אלא להמשיך לכיוון וונציה ולכן ממוראנו לקחנו וואפורטו לוונציה, סיירנו מעט ברחובות ,צילמנו את העיר בשקיעה .
בערך ב - 20.30 ,כאשר חשבנו להתחיל לחזור לסירה בסנט אראסמו , מבט מהיר בלוח הזמנים הבהיר לנו שיש לנו עוד כ-10 דקות עד שהוואפורטו הבא של קו 13 יוצא מהתחנה בוונציה ולא נספיק להגיע, החלטנו לחכות לבא אחריו ובנתיים לקחת קו סיבובי (קו 4.2 כמדומני) שעושה סיבוב מסביב לוונציה וכך להעביר את הזמן.
לאחר המתנה של כ-10 דקות יצאנו לדרך.
בהתחלה מאוד נהנינו מהאוויר הצח, מהמנוחה לרגליים וגם מהצדדים השונים בעיר שראינו ושאנשים כלל לא מגיעים אליהם, אולם לאחר שהנסיעה החלה להתארך (כ- 45 דקות) התחלנו מעט להילחץ שמא נגיע באיחור ויהיה עלינו לחכות עוד שעה.
בסוף הגענו כ- 5 דקות (!!!) לפני הוואפורטו שלנו יוצא.
בערב לאחר ארוחת ערב קלה, החלטנו :
נשארים עוד חצי יום בוונציה
נבקר במוראנו
לאחר מכן נשוט אל האי בוראנו ונעגון שם.
יום 7
Venezia
S.Erasmo >> Burano
אל נוף כזה קמנו בבוקר
בבוקר הסתובבנו בין החממות ושטחי החקלאות שמכסים את כל האי
לאחר ארוחת בוקר נסענו לוונציה, צעדנו ברחובות הריקים של הבוקר אל הרובע היהודי.
בדרך אל הרובע היהודי ראינו חנות למוצרי פליז (ברזים ידיות) חלקם ישנים וחלקם חדשים.
כאשר הגענו לרובע היהודי , חיפשנו את המאפייה שהוזכרה בתוכנית של אלי לנדאו (ז"ל) וחיים כהן (יבדל"א),אולם הסתבר שהיא נסגרה.
ברובע מצאנו מאפייה יהודית
ושם טעמנו בפעם הראשונה מאפים שאולי לא נראו יפים ומהונדסים כמו הקודמים שטעמנו באיטליה ,אולם היו ממש טעימים.
יצאנו מהרובע אל כיכר מלאה בדוכנים ומקומיים שעסוקים בקניית פירות ,ירקות ,
שתיית קפה שנקלה ונטחן במקום ומאפה של הבוקר.
בדרך לתחנת הוואפורטו , ביקרנו בחנות סבונים בייצור עצמי, קצת מפה וקצת משם שלאחריהם עלינו על הוואפורטו לכיוון האי מוראנו.
מוראנו, אי הזכוכית, מסחרי מכף רגל ועד ראש, הוא אפילו כולל כמה אנשים שעובדים אומנם בניפוח זכוכית אולם נראים כמו שחקנים במה שנראה כשיחזור של "הימים היפים ההם" , כמעט ואין דברים יחודיים - ואלה שייחודיים יקרים מאוד , בכל החנויות אותו המבחר , ואני חושד שחלקם הגדול כלל לא מיוצר באירופה (מלבד מועטים שמוטבעים בחותמת "מיוצר במוראנו").
אם אתם רוצים להגיע לכאן, רצוי שתבררו היטב היכן ישנן ,אם בכלל, בתי מלאכה אמיתיים באי , כי אם לא, פשוט חבל על הזמן.
בערך ב - 2.00 בצהריים חזרנו לסירה ושייטנו כ- 1 שעה אל בוראנו ועגנו באותו המעגן.
לעומת מוראנו , בבוראנו מצאנו חנות שבה המוכרת היא בעלת החנות ובעלה מייצר בעצמו את המוצרים ממש בחנות עצמה מול עיני הקונים וחותם בחותמת מקורית כל מוצר שהוא מייצר .
אכלנו ארוחת צהריים בסירה והתחלנו לצאת לטיול נוסף בעיר , אולם לאחר זמן מה הגשם ,שהתחיל כטיפות , החל להתגבר ונאלצנו לסיים את הערב בסירה ,ארוחת ערב+קפה+משחק קלפים והופה לישון.
יום 8
Burano >> Casale (4h)
קמנו ליום מעט סגרירי, הבחנו שהמקרר לא מקרר ,שיחה לבסיס הבהירה לנו שמתח המצברים נמוך מדי עקב היומיים שבהם שהינו במעגנים מבלי להפעיל את המנוע (השייט של שעה לא הספיק למלא את המצברים) וזה גרם להפסקת פעולת המקרר, הפעלת המנוע במשך כחצי שעה בזמן שאכלנו ארוחת בוקר, די פתרה את הבעיה.
נזכרנו שהם הסבירו לנו על כך בהדרכה הראשונית, אבל כנראה ברח לנו מהראש.
תכננו מה נבשל בזמן שנותר לנו בסירה (מחר מחזירים את הסירה) ולאחר מכן עשינו טיול נוסף בעיירה , גם לקניות קטנות וגם להצטיידות אחרונה .
כאשר חזרנו לסירה, היום הסגרירי כבר הפך לגשום .
אכלנו ארוחת בוקר בסירה , שחררנו את החבלים ובפעם הראשונה נאלצנו לנהוג בסירה , עם ההגה הפנימי שנמצא בחלל הסירה עצמה.
לא נוח אבל לא נורא.
תוך כדי השייט התחלנו לאסוף ולארוז דברים שכבר לא נחוצים.
הגענו לבסיס של Leboat , נכנסנו באלגנטיות ומבלי לגעת בקירות דרך השער הצר של האגם ,עגנו במעגן במקצועיות ברוורס בין שתי סירות וקשרנו את הסירה בפעם האחרונה.
בערב המשכנו לארוז , אכלנו ארוחת ערב במסעדה שלאחריה לינה בבסיס תוך חיבור למתח רשת.
יום 9
החזרת הסירה+ מלון בטרוויסו TREVISO
החזרת הסירה כרוכה בניקוי עצמי של הסירה או לחלופין תשלום של 105 יורו, אנחנו החלטנו לנקות לבד כי אחרי הכל היינו 4 וגם עשינו זאת לאורך כל הטיול אז מדוע לא לחסוך את הסכום ולהוציאו במקום שבו נבחר.
ניקינו את הסירה ,הודענו על התקלות שהיו לנו (תנור, צינור במקלחת),הוצאנו את המזוודות ונפרדנו בצער מהסירה שליוותה אותנו ושימשה במשך שבוע מלא הנאה כ"בית רחוק מהבית" .
ביקשנו מהפקידה של חברת Leboat Leboat להזמין מונית (40 יורו) לבית המלון בטרוויסו.
בית המלון שוכן ממש במרכז העיר בטרוויסו , נעים , נקי , אולם עם נקודת תורפה אחת : אין מעלית.
לשאלתנו :"מדוע לא בונים מעלית ואפילו רק למזוודות?" ענו לנו שהמלון נמצא במבנה עתיק שנועד לשימור ולכן לא ניתן לבצע בו שום שינוי, אנחנו אמנם באנו ללילה אחד אולם עובדי המלון הם אלו שבעיקר סובלים מכך.
בבית המלון מגישים ארוחת בוקר קונטיננטלית עשירה (קצת דבר והיפוכו).
טרוויסו אומנם קטנה אך היא עיר לכל דבר ועניין, ידידותית, מלאה בשווקי פירות וירקות , שוק דגים (בתמונה) בחנויות נעימות מכל הסוגים, מסעדות מצויינות וגלידה (גלידת שף) נהדרת והכל במחיר שווה לכל נפש .
יום 10
שבת 23/5/2015
בעוד שבישראל היה חמסין עם 44 מעלות חום , אנחנו קמנו ליום סגרירי עם טמפרטורות של 15 מעלות.
אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו להמשך הטיול בטרוויסו.
מאחר ולא הצלחנו לבצע צ'קאין דרך האינטרנט ובכדי למנוע אי אלו בעיות , החלטנו שלמרות שהטיסה הייתה אמורה לצאת בשעה 19.50 והנסיעה מטרוויסו לשדה התעופה אורכת כחצי שעה בלבד ,לצאת מבית המלון בשעה 14.30 ולהגיע מוקדם יותר לשדה התעופה ומקסימום להעביר את הזמן במשחק קלפים על המזוודות, מה שאכן היה .
בסופו של דבר עשינו צ'קאין בשדה התעופה ,המראנו מוונציה 19.50 ולאחר נחית ביניים במינכן נחתנו בישראל בשעה 3.30 לפנות בוקר .
סיימנו גם את הפרק הזה של סירה+שייט נהרות+איטליה .
אבל נראה לנו שזאת לא תהיה הפעם האחרונה שלנו בסוג כזה של טיול.
סוף דבר ,עצות ופרטים נוספים :
חלק מההמלצות הן בכלליות וחלקן רק ללגונה של וונציה
אין צורך ברשיון כלשהוא !!! גם אתם לאחר שתעברו הדרכה ותשוטו זמן מה , קצר ביותר, תתחילו להרגיש בנוח עם הסירה וההשטה שלה.
מהירות השייט המירבית מוגבלת ל- 10 קמ"ש וגם זה במצב הכי טוב כלומר "בירידה ועם רוח גבית" , אולם לרוב זה בסביבות ה- 8 קמ"ש, לכן שייט מהסוג הזה מיועד בכדי לקחת פסק זמן מהטירוף היומיומי שבו אנו חיים (גם אם איננו חשים בכך!!).
למרות גודלה של הסירה,על מנת לאחסן את הכל ,הכל בה מוקטן. הווה אומר מיטת יחיד תהיה בערך ברוחב של 60 ס"מ וכנ"ל לגבי התא המאוחד של השירותים/מקלחת .אם אתם קלסטרופובים, זה לא המקום בשבילכם, אבל אם אתם אוהבים אתגרים קטנים, כאלה שנותנים פרופורציות לחיים, אזי בסופו של השייט תצאו עם חוויות משעשעות.
נכון שניתן לאכול ולנשנש תוך כדי זמני השייט , אבל ניתן גם להכניס אוכל לתנור ולהניח לו להתבשל . הצרה היא שהריחות העולים אל הסיפון העליון הופכים את הזמן של השייט לארוך יותר, אבל אין כמו להגיע למעגן בסוף שייט ארוך (או קצר) ולהוציא אל השולחן אוכל נימוח וחם.
השירותים בסירה הם חשמליים, כלומר לאחר השהייה שלנו ,לוחצים על כפתור ואז מתחיל מעין סדר קבוע של : הכנסת מים לאסלה, שאיבה ושוב מילוי מעט מים באסלה. כל לחיצה מפעילה מחזור ניקוי נוסף נכנסים מים לאסלה ומשאבה שואבת את התכולה ומוציאה אותה החוצה אל הלגונה או הנהר (לכן שטיפת הידיים לאחר הקשירה, נחוצה ומומלצת).
נייר טואלט או כל דבר אחר נזרק לתוך פח שנמצא ליד האסלה. אין לזרוק לתוך האסלה כלום (!!) הם עלולים להסתם ופתיחתם תעלה 50 יורו.
אם אתם חושבים "אם יסתם אז לא נשתמש ונחזיר אותם ככה" , ובכן בזמן הבדיקה לאחר שהסירה מוחזרת זהו הדבר הראשון שהם בודקים .
השינה בסירה נעשית כאשר מסביב למעגן עדיין אנשים שטים (וואפורטו, סירות דייגים וכד') ולכן הסירה מתנדנדת כאשר עובר אחד מהם.
בתחילה , אנחנו שרגילים שהרכב השכור שמקבלים הוא כמעט חדש , היינו מעט מאוכזבים כאשר קיבלנו את הסירה, היה הבדל בין התמונות באתר חברת Leboat ,לבין הסירה שקיבלנו .
הסירה שנראה שידעה ימים יפים יותר ,הייתה בת כ – 15 שנה מאובזרת לחלוטין בכל כלי המטבח האפשריים (כולל קומקום,מקינטה ואפילו צנצנות לעוגיות) ,שמורה מאוד ולדברי הנציגים עברה שיפוץ נרחב לפני מספר שנים.
אנשי הצוות במקום לא הבינו מדוע גילה (שמעט מתבטא במצבה החיצוני) של הסירה כל כך משמעותו בעינינו, בעיניהם המטבח המאובזר לפרטי פרטים עם שלל כלי הבישול והסכו"ם , עדיף וחשוב לאין שיעור ממצבה החיצוני של הסירה ,מה שבדיעבד הסתבר לנו שנכון ביותר.
(בנוסף , בסירות החדשות התכנון הפנימי מעט שונה אולם אין בימיני -הצלון שמתוקן על מעקה הסיפון העליון - אלא רק שמשיה עגולה) .
לאחר התייעצות והבנה שאין טעם לנסות לשנות את התפיסה שלהם ואת הטיול שלנו, העדפנו את התפיסה שלהם שהיא מעין :"אח שלי קטן עליך , תזרום ותהנה" (באיטלקית זה נשמע הרבה יותר טוב.)
יום לאחר מכן , כאשר הסירה הפכה להיות הבית שלנו ,הבסיס שלנו, גיל הסירה פשוט נעלם מעינינו ובאמת הכלים היו העיקר (וממש לא היה חסר כלום) בכדי להעניק לנו הרגשת בית אמיתית.
עצות עבור השייט:
1. להקשיב לעצות של נטע, הן שוות זהב – העצות וההסברים המוקדמים שלה חסכו לנו המון.
2. לחסוך במים (כל מילוי לוקח זמן מהטיול) וחשמל (המקרר עובד על מתח הסוללה) .
3. למרות שמעט מאבדים את מושג הזמן והדחיפות שלו ,כדאי לקחת שעון יד וזאת מכיוון שלא רצוי להסתובב עם סמארטפון בזמן השייט ( :
4. משקפת טובה עוזרת מאוד.
ככל כל המעגנים של חברת Leboat ללא יוצא מן הכלל,נמצאים במרחק של עד 100 מטר מתחנת הוואפורטו.
5. לרכוש את המפה שלהם העשוייה מחומר עמיד במים - למרות שישנה אפשרות להשאיל מהם אחת (שהינה די מרופטת) ולהחזירה לאחר תום השייט,עדיף לרכוש ב- 15יורו אחת חדשה. ולסמן עליה מה שרוצים.
6. תמיד תהיו עירנים באיזה צד של העמודים עליכם לשוט. ההפרש בגובה המים בין זמן הגאות והשפל יכולים להגיע למטר וחצי (!!) ולא תרצו להגיע למצב שבו נתקעתם על החול (תסתכלו עם גוגל ארת' על הלגונה ותבינו) ועליכם להמתין מספר לגאות הבאה בכדי לצאת.
7.עבורנו, שזה השייט הראשון ,ההדרכה הייתה ארוכה (כשעה וחצי -כולל התרגול) ויסודית מאוד. עבור אחרים ,שזה השייט ה-6 (!!!) שלהם, ההדרכה הייתה קצרה ,מעין רענון קל, והם יצאו לדרך מיד כאשר קיבלו את הסירה .
8.למלא מים כל 3 ימים לפחות.
9. כאשר קושרים את הסירה למעגן - להקפיד על כך שהחבל יהיה מעט רפוי כי ישנה גאות ושפל וההבדל ביניהן יכול להגיע למטר וחצי.
10. לרחוץ ידיים אחרי כל קשירת חבלים, המים שבלגונה אינם נקיים כלל ועיקר (ראה ערך : שירותים בסירה).
11. ישנם מצופים העשויים גומי שקשורים משני צידי הסירה שנועדו להגן על דופן הסירה. כאשר מקבלים את הסירה, חציים נמצאים מצד אחד וחציים השני בצד האחר. ניתן להעביר את המצופים מצד לצד לפי הצורך.
למה אנחנו מספרים זאת? ובכן באחד הלילות עגנו במקביל לקיר המעגן שבו היה מרחק גדול בין העמודים ולכן בלילה, דופן הסירה ,היכן שלא היו מצופים, התחככה בקיר המעגן ועל הקיר המעגן היו מעין צדפות שכל פעם שהסירה זזה (בלילה בעיקר) היא הייתה מועכת כמה מהן תוך השמע קול חריקה, דבר שהפריע מאוד לשינה.
אנחנו לא הזזנו את המצופים הפנויים ממקומם , מכיוון שחשבנו שאסור לעשות זאת, אחר כך התברר לנו שטעינו וסתם סבלנו לילה שלם...…
אוכל
1. בסירה ישנם כל הפריטים הנחוצים ,עד הקטן ביותר.
2. למרות שכלי המיטה שקיבלנו היו נקיים למשעי, מי שרגיש עדיף שיביא ציפיות וציפות מהבית.
3. כדאי להביא חומץ לניקוי הקומקום מהאבנית.
4. אם אתם מתכננים לבשל בסירה, הביאו את התבלינים שאתם רגילים אליהם כולל מעט מצרכי יסוד . זה גם יקל עליכם את השהייה וגם יקצר את זמן החיפוש בסופרמרקטים שלהם אחרי מוצרי יסוד מוכרים לנו ,בשפה שאיננה מוכרת לנו.
5. הביאו קפה ,פיצוחים , ורטבים או סלטים חריפים (אם אוהבים) כי שם אין כאלו דברים.
6. הדבר שהכי נהנינו ממנו היה להרשות לעצמנו לנסות כל מיני דברים חדשים מחנות המכולת, הסופרים והקונדיטוריות. את חלקם אהבנו ואת חלקם לא, אבל העקרון כאן זה לנסות.
א אל תתרגזו על אורך החיים של האיטלקים, תאמצו אותו ( :
ניווט בשייט + רגלי :
1. להדפיס בצבע ולניילן (ממליץ על קפסוליזציה – יותר עמיד במים וגשם) את המפה של מסלול השייט ואת מפת זמני השייט בין האיים (מקומות העגינה).
2. להוריד לסמארטפון/טאבלט מפות OSMAND OsmAnd ואת -google maps - את שתיהן ניתן להוריד מהחנות של גוגל או אפל.
3. בשונה ממפות גוגל , OsmAnd איננה מצריכה חבילת נתונים ולכן מעניקה מיקום ללא צורך ברשת סלולארית. כמוכן יש לה תוספת של מפות ימיות nautical (עזר לנו מאוד במבוך של העמודים בלגונה).
4. לאלו שרוצים להשתמש ב-google maps - את הניווט תעשו דרך האפליקציה , אולם בכדי ממש לראות ,לעדכן ,להוסיף לערוך נקודות ב"מפות שלי" ועוד כמה דברים ,רצוי להכנס דרך הדפדפן ולא דרך האפליקציה !!
5. לסמן את נקודות העניין בנ"צ גם בסמרטפון וגם בטאבלט.
6. רצוי להצטייד באנטנה GPS חיצונית לטיולים רגליים בסמטאות הצרות ולניווט בתעלות.
7.אם משתמשים באנטנה חיצונית, רצוי להוריד אפליקציה bluetooth GPS ולבחור "אפשר מיקום מדומה",בצורה זאת המכשיר יקבל מיקום (מדוייק יותר) מהאנטנה ולא מהרכיב המותקן בתוכו.
8. עבור הניווט בסירה ,רצוי להשתמש בטאבלט עם תושבת וואקום מתאימה.
התמצאות בוונציה :
1. אם מעוניינים לנווט בסמטאות של וונציה עם סמרטפון ,רצוי להצטייד בסוללה נטענת חיצונית עבור הארכת זמן הפעולה.
2. לקנות בהזדמנות הראשונה את כרטיסי החופשי (אולם לא להפעיל אותם), כי לא בכל מקום ישנם משרדי כרטיסים (לדוגמה , ב- Vignole לא היה משרד כזה) . את רשימת מקומות המכירה ניתן לראות באתר של חברת התחבורה.
3. לא לזלזל בהפעלת (וולידציה) הכרטיסים. מיד בפעם הראשונה שבה עלינו על הוופורטו , ניגשו אלינו מבקרים מטעם החברה ובדקו את הכרטיסים .
4. להדפיס בצבע את המפה של :
א. מסלולי הוואפורטו בוונציה .
ב. לוח זמני הנסיעה של קו 13 + קו N (קו לילה) - במשך רוב היום , קווים אלו מגיעים פעם בשעה, כמוכן הזמנים משתנים כל חודש לכן רצוי להיות מעודכן.
לשים את שניהם גב לגב ולניילן (ממליץ על קפסוליזציה – יותר עמיד בגשם ומים).
5. לדעת מהיכן בדיוק (שם הרציף והאות) יוצא הוואפורטו שלכם ,אותנו הריצו חצי שעה עד שהגענו לרציף הנכון רק בכדי לגלות שהוואפורטו כבר יצא ועלינו לחכות עוד שעה.
6. תקציבו לוונציה יומיים . בנוסף לכל נקודות העניין וחנויות הבגדים,תגיעו בבוקר מוקדם לפני שכל התיירים מגיעים, ותטיילו ברחובות שמתעוררים ובשוק ריאלטו. תגיעו בערב ועשו טיול ברחובות המתרוקנים מהתיירים.
7. מלבד באי בוראנו , רוב אנשי המודיעין בתחנות הוואפורטו לא יודעים אנגלית וקצת פשוט מנפנפים אתכם הלאה בהלוך ושוב ,לכן חשוב מאוד שתהיה לכם תמונה כללית (של + -) איזה קו מגיע להיכן.
סוף דבר :
הסירה ,למרות גודלה, והשייט בכללותו ,מעצם היותה מקום די סגור מהווה חממה לגידול חוויות , טובות או רעות , הכל לפי בחירתכם.
נשמח לענות על כל שאלה.
קישורים ואתרים מומלצים :
http://www.houseboat.it/wp-content/uploads/2012/06/Laguna-di-Venezia-e-Brenta.jpg
המסלול :
http://www.houseboat.it/wp-content/uploads/2012/10/brenta-1-sett.jpg
https://play.google.com/store/apps/details?id=net.osmand.nauticalPlugin
https://play.google.com/store/apps/details?id=googoo.android.btgps
מפת המקומות שבהם ביקרנו
https://www.google.com/maps/d/edit?mid=zS-nagFw5ggc.kECZ7RTJXbiI&usp=sharing
האתר של החברה שמתפעלת את התחבורה בוונציה (מסלולים, מחירי כרטיסים ועוד):
מפה של התחבורה בוונציה והלגונה שמסביבה
http://www.actv.it/sites/default/files/ultimamappa.pdf
טבלת זמנים : של הוואפורטו:
http://www.actv.it/sites/default/files/ultimorario.pdf
מפה של התחבורה בוונציה והלגונה שמסביבה כולל מעבורות :
http://www.actv.it/pdf/navigazione/Mappa_linee.pdf
מסלולי אוטובוסים (יבשתיים) באי באי LIDO:
http://www.actv.it/sites/default/files/xWEB_pianta lido inverno 2014-15.pdf
עוד אתרים :
http://www.italylogue.com/featured-articles/top-10-things-to-do-in-venice.html
http://www.italylogue.com/featured-articles/venice-survival-tips.html
הבנת הגלידות והכיתוב על הגלידריות :
http://www.italylogue.com/food-drink/italian-gelato-flavors-decoded.html
חנות קטנה לזכוכית בבוראנו ,המוצרים בה מיוצרים על ידם :
New arte fuga
Via Giudecca, 132, burano ,CittMetropolitana di Venezia, italy
349 526 5709
חנות גבינות בשרים ופסטות בבוראנו:
445 Via S. Martino Destro, Burano, VE 30142 italy
מאפייה כשרה וטעימה בגטו היהודי:
Cannaregio 1143, ונציה
https://www.facebook.com/PanificioVolpeGiovanni?ref=br_rs
מלון שבו שהינו ביום הראשון :
Osteria dalla Pasina
Via Marie 3
31030 Casier TV
+39 0422 382112
מלון שבו שהינו ביום האחרון :
Albergo il Focolare
Piazza Giannino Ancilotto, 4
31100 Treviso TV
+39 0422 56601
