לפני שנפרט כאן את סיפור המסע של הטיול שלנו רצינו לתת הקדמה קצרה ובה מספר טיפים.
רומניה הנה מדינה ענקית (פי 1.5 מאיטליה בערך) ישנם המון מקומות לטרק. אנו הגענו לשבועיים ובחרנו לא להעביר אותם בנסיעות ארוכות מידי, אך למי שיש יותר זמן ופנאי שיידע כי ישנם עוד הרבה מקומות מעולים לטרק.
הטרקים שאנו עשינו ממוקמים יחסית במרכז מדינה. הטרקים לא היו פשוטים בכלל. שני האספקטים המרכזיים של הקושי באים לידי ביטוי בנשיאת המים על הגב ובמקומות הצטיידות במזון מועטים , מה שמביא לנשיאת משקל כבד.
הרומנים הם עם נעים מאוד ואדיב. האנשים שפגשנו עזרו לנו והיו איתנו מאוד נחמדים.
מבחינת המחיר לשבועיים יצא לנו לכל אחד להוציא 350 יורו, אחרי קניות ולינה במלונות טובים כשלא היינו בטרק.
רצוי להצטייד במפה בערים גדולות (לא פאגאראש!) או להזמין באינטרנט. אנו לא השתמשנו במטהרי מים מכל סוג שהוא, המים בהרים היו טובים.
הנופים והאווירה ברומניה נותנים תחושה אותנטית של מקום שעדיין לא התמסחר ונשאר באופיו כפי שהוא (טבעי).
יום ראשון-המסע שלנו מתחיל בנחיתה בבוקרשט בשעה 2:30 לפנות בוקר. יציאה לכיוון העיר FAGARASH ומשם לתחילת הטרק בכפר BREAZA
נדחתה לדאבוננו לאחר שגילינו שאין רכבת שעובדת בלילה, הרכבת הראשונה הייתה ב 9:50 מתחנת GARA DE NORD.
את המרת הכסף מיורי לליי (המטבע המקומי) דחינו ליותר מאוחר, היות ובשדה השער גרוע למדי,המרנו רק סכום שיספק לכרטיס נסיעה למרכז העיר - תחנת PIAZA VICTORI.
שם ישנם בנקים המציעים תעריפים שווים יותר. (בשדה: 1 יורו= 4.1 ליי. בעיר: 1 יורו=4.4 ליי).
לאחר ההמרה תפסנו את הרכבת התחתית (סמוך לתחנת האוטובוס) לכיוון GARA DE NORD נסיעה של תחנה אחת בלבד, וקנינו כרטיס ל FAGARASH שעלתה 58 ליי לכרטיס .
בתחנת הרכבת לא מומלץ להשתמש בשירותים הציבוריים, עדיף לחכות לרכבת- שם הרע במיעוטו.
הנסיעה נמשכה 4 שעות כשבדרך עוברים נופים יפים מאוד, המתחילים כשעה וחצי מתחילת הנסיעה (SINAYA, BRASOV...).
ההגעה לFAGARASH הצריכה מאיתנו שינוי מחשבתי רציני. הבנו שנינו (בוגרי דר"אמ) שהמצב לא שונה בהרבה, בוקרשט נראית עיר מודרנית פחות או יותר, אבל כנראה
זה מתחיל ומסתיים שם. עפ"י המדד שלנו FAGARASH היא הכלאה של פרו-ארגנטינה ובית שאן (שמעלה את הרמה ויש לנו כבוד אליה).
דגשים לעיר FAGARASH :עיר הטרקים הראשית של האזור לא מציעה לתייריה מיכלי גז עם הברגה פנימית (חשוב מאוד), לכן נאלצנו לקנות מיכל וראש מתנקבים בשוק הגננים שמאחורי הטירה
שבו כולם מציעים למכירה שלל מקדחות, מזמרות ומוצרי גינון מיושן ועל כן שמו.
* מומלץ לגשת לסוכנות התיירות שמול הכנסייה שם ניתן לקבל שירות אדיב וחם ואף אינטרנט היות ובשום מקום אחר אין אופציה כזאת.
* ישנו בהוסטל פלורה קרוב למרכז העיר, היה נחמד 60 ליי.* הסופר הגדול שמצאנו היה בסמוך לסוכנות התיירים.
תחנת האוטובוס לעיירה BREAZA לא ברורה לנו עד היום היות ושום מקומי לא יכול היה לתת לנו תשובה חדה וברורה איפה לעזאזל נמצאת התחנה,
על כן נקום מחר מוקדם מהרגיל ונקווה למצוא את התחנה בע"ה.
אם יש עליכם ידע מוקדם ברומנית- הדבר יועיל לכם ביותר היות וגם במוקדי מודיעין (רוב הפעמים) לא עובדים אנשים דוברי אנגלית.
* אבודים בפגאראש- מצטיידים בגז
יום שני (יום ראשון למסלול)- טרק הטרנס פאגאראשן יוצא לדרך, מתחילים לחמם את המנועים התעוררנו בשעה 6:15 בבוקר ויצאנו ב 6:45 מהמלון בדרכינו למצוא עקבות שיובילו אותנו לתחנת האוטובוס לBRAEZA.
על אף נסיונותינו ולאחר ששאלנו מספר לא מבוטל של מקומיים הסקנו שפספסנו אותו (או שפשוט לא הבנו אותם....).
בכל מקרה תפסנו מונית לBREAZA שעלתה כ-50 ליי והורידה אותנו בהתחלת המסלול. הנסיעה ערכה כ-30 דקות.
יצאנו לדרך מצומת דרכי עפר, כאשר ישנם כבר סימנים לשבילים. אנו בחרנו בשביל בעל סימון משולש אדום.
השביל הוליך אותנו לאורך נחל כאשר לאט לאט נכנסים למעבה יער סבוך, לאחר כשעה וחצי הגענו לגשר מאולתר של גזעי עץ כרותים.
עצרנו לידו להפסקת קפה ומילוי מים ועברנו את הגשר לצידו השני של הנחל. בדרך נתקלנו באייל הרים יפהפה שלצערנו לא הקשיב לבקשתנו שיחכה רגע אחד עד שנוציא את המצלמה.
עושה רושם שהאזור שוקק בע"ח: מדובים שהמקומיים מספרים עליהם ועד איילים שועלים וכו'....
המשכנו הלאה כאשר אנו עולים ויורדים לסירוגין במקביל לערוץ הנחל עד שבנקודה מסוימת (אחרי כ - 45 ד') פונים ימינה פנייה חדה- דוך במעלה השלוחה אל תוך היער.
העלייה הייתה קשה וערכה שעה ורבע. (שנינו נסענו משקלים כבדים. לבעלי כושר טוב ניתן לעלות ב45 דקות)
בסוף העלייה הגענו לבקתת URLEA הנטושה, שם היינו אמורים לישון את הלילה הראשון. מכיוון שהגענו מאוד מוקדם ואין מקור מים קרוב, החלטנו לנצל את חצי היום הנותר אל עבר SHALTER ZARNEI-
המסלול מסומן בעיגול אדום ומשולש כחול עד למעבר ההרים SUA CALULUI-
מהבקתה עלינו במשך 3 שעות (הזמנים שהרומנים מקצים על השלטים לא תאמו את זמנינו
אולי בגלל המשקלים שנשאנו). ממעבר ההרים המשכנו דרום מזרחה (שמאלה) אל סימון עיגול אדום אל עבר המכסה (shalter) בדרך חצינו נחל שבו מילאנו מים.
חשוב לציין כי המכסה לא קרוב כל כך לשום מקור מים, יש לחשב היטב את כמויות המים כי זה מה שמכתיב את כל השיקולים בטרק הזה.
בשעה 19:00 הגענו למכסה לאחר הרבה שעות הליכה.
מרגע חציית הנחל ישנה עלייה לאורך שלוחה עד למכסה.
במכסה ישנם דרגשי עץ ושולחן קטן לבישול- הוא אינו מאויש ולא עולה כסף- פשוט מכסה כשמו.
* לאורך הנחל 
* העלייה במעבה היער
13/9/12היום השלישי
בבוקר מוקדם נאלצתי לחזור לנחל שחצינו אתמול בכדי למלא מים משום שבמשך היום יש מקום אחד למלא בו מים והוא רחוק מאוד בהמשך המסלול.
משך ההליכה היה כשעה וחצי (כדאי להחזיק בקבוק מים נוסף בתיק לבישולים כדי למנוע את הטרטור...)
תחילת המסלול ממערב למכסה בסימון שבילים לבן אדום לבן כמו בארץ, שמסמן את שביל חוצה פאגאראש הראשי.
ההתחלה היא בעלייה ממושכת אך לא חדה מידי שעורכת כשעתיים עם הפסקות קלות, ונגמרת במעבר הרים כאשר פסגת ה- URLEA נראית מצפון ומתחתיה אגם URLEA הגדול- הנוף מרשים ביותר.
לאחר מעבר ההרים ממשיכים על המסלול לכיוון צפון מערב, שהולך על השלוחה בירידות ועליות מתונות.
בדרך עוברים צומת שבילים שבה ניתן לפנות צפון מזררח (ימינה) על מסלול משולש כחול שמוביל לפסגת URLEA או להמשיך ישר במסלול כפי שאנו בחרנו.
מגיעים ל FERESTRA MARE (החלון הגדול) משם ניתן לפנות צפונה (ימין) ולרדת לכיוון CABANA SAMBATA, אנו המשכנו ישר משום שלא רצינו לרדת את כל הדרך ולמחרת לעלות חזרה (900 מ' גובה לכל כיוון).
המשכנו על קו הרכס כאשר עולים ויורדים עליות די תלולות ומתישות, בדרך עוברים ליד SHALTER שממנו ניתן לרדת לנחל סמוך ולמלא מים. היו לנו מחשבות לישון בו
אך היות והוא היה נעול נאלצנו להמשיך עד שהגענו למכסה PORTITA VISTEA הנמצא למרגלות העלייה אל פסגת ה MOLDEVEANU.
חשוב לציין כי יום זה הוא יום קשה למדי, ארוך מאוד (10 שעות הליכה) ומתיש מבחינה טופוגרפית, אך כמו כן מלא בנופים מרשימים ביותר. הנופים משלבים בתוכם פסגות צחיחות עם מדשאות מצהיבות (ספטמבר סוף העונה) ואגמים משובצים במורדות הואדיות שביניהן, כאשר במורד הואדיות ישנם יערות מרשימים.
קרוב למכסה ניתן למלא מים מנחל קטן שמגיעים אליו כאשר ממשיכים בשביל ובצומת דרכים פונים למטה לכיוון האגם. יורדים כ-30 מ' וחותכים מערבה (ימינה) על קו הגובה עד שמגיעים אל אחד הנחלים הנשפכים אל האגם למטה.
* אחד האגמים הנשקפים סמוך למכסה 
* אחד העמקים הנשקפים ביום זה
14/9/12 היום הרביעי
פנינו מיועדות אל פסגת ה MOLDEVEANU- ההר הגבוה ביותר ברכס הפאגאראש בפרט וברומניה בכלל. העלייה אל הפסגה תלולה וחדה אך אינה ארוכה במיוחד ואורכת כ-40 ד'
עד להגעה לפסגת VISTEA MARE- נקודת גובה סמוכה לפסגת ההר. שם השארנו את המוצ'ילות וצעדנו במשך 15 ד' אל פסגת ה MOLDEVEANU- הליכה קלה על קו סכין דרך טיפוס על סלעים.
הנוף שנגלה מהפסגה היה פנורמי 360 מעלות- מרשים מאוד! ניתן לראות את כל שלוחות ההרים של הרכס ממזרח וממערב, את קווי הסכין של הרכס ואגמים .
לאחר כיבוש הפסגה ואין ספור תמונות למזכרת מכל כיוון וזוית אפשריים חזרנו לנקודה בה השארנו את התיקים והמשכנו במסלול אל הצד השני של ההר (מערבה).
ירידה חדה של כ-25 ד' עד לאוכף והליכה לאורך שלוחה שמתעקלת דרומה ונותנת זוית חדשה ויפה מאוד על הMOLDEVEANU ממערב.
ממשיכים על אותו קו ועוברים מספר אוכפים, עליות וירידות יחסית קלות עד שמגיעים לאוכף משם ירדנו צפונה (ימינה) אל CABANA PODRAGU שם העברנו את הלילה.
הבקתה מאויישת עם מיטות קשות ביותר בתנאי שטח כמעט. ניתן להזמין ארוחה במקום, כמו כן גם משקאות.(לינה 30 ליי, ארוחה 25-35 ליי).
את הבקתה הזאת אזכיר בהמשך בהקשר לאחת מהרפתקאותינו....
* הנוף מפסגת הMOLDEVEANU 
* הנוף מבקתת PODRAGU
15/9/12 היום החמישי
היום הזה היה יום מיוחד במינו. עפ"י תחזית מזג האוויר הבנו שהולך להיות יום גשום וסגרירי עם הרבה רוחות וערפל.
מיהרנו לצאת מוקדם בבוקר (לצערנו מוקדם מדי...) בכדי שלא יתפוס אותנו גשם. בצאתנו התיידדנו עם 3 חברים רומנים: כריסטי, דורו ודני. שלושתם קצת הזכירו לנו את חבורת יאנקו ומישו מארץ נהדרת. היו דוברי אנגלית, נחמדים ולא הפסיקו לפנק אותנובסניקרס ושוקולדים רומנים שונים. חברתי שהינה סטודנטית לפיזיותרפיה טיפלה בכריסטי הצולע שנפצע בברכו וכך נוצר החיבור ביננו.
חזרה למסלול- עלינו בדרכינו חזרה למסלול הראשי (45 דקות עלייה) ומשם המשכנו לכיוון מערב כאשר אנו הולכים על קו גובה זהה פחות או יותר עד שמגיעים לאגם PODU GIURGIULUI, שם ניתן למלא מים
הנוף יפה אך לצערנו ביום זה פחות נוכל לספר על הנוף בעקבות מזג האוויר הסוער והמעונן.
מהאגם התחלנו לטפס עלייה תלולה במשך כ-35 דקות ומשם המשכנו על קו גובה זהה כאשר אנו הולכים על קו סכין רוב הזמן ונצפה נוף משני הצדדים.
חשוב להיות ערניים בקטע זה היות וישנן רוחות חזקות ומשני צידי השביל יש תהומות.
בעקבות מזג האוויר וצליעתו של כריסטי החלטנו לחתוך לכיוון הכביש הראשי במסלול הצהוב דרומה (מתחיל בסימון דגלים ירוק ועובר בREFUGIO FERESTRA)
זאת לאחר שעברנו את קטע השלשלאות המפורסם במעבר הדרקון ("שלושה צעדים מהמוות).
בהמשך המסלול היינו צפויים לטפס עוד קצת ולהגיע לאגם BALEA אך בעקבות הערפל החלטנו שאין מה להמשיך.
כשהגענו לכביש דורו הלך להביא את רכבו וכעבור כמה רגעים היינו כולנו על הג'יפ המפנק של דורו בדרכינו לעיר SIBIU שם חשבנו לשהות לילה ולמחרת להמשיך לכיוון SINAYA.
באמצע הדרך עצרנו לאכול. כאשר הוצאנו את הכסף מחגורת הכסף נזכרנו לפתע......כי הדרכון אותו הפקדנו אמש בבקתת PODRAGU נשאר שם בידיה של קורינה בעלת הבית!!!!!!!!
מה נעשה? לאן נלך? איך ממשיכים???
* הבקתה לא נגישה בשום דרך שהיא חוץ ממסוק...אולי.
* הכפר הקרוב אליה הוא VICTORIA וגם הוא נמצא מרחק שעות הליכה רבות.
* אין לבעלת הבית קליטה בפלאפון ואין שום איש קשר שעונה לנו.
כריסטי וחבורתו ניסו לעזור לנו מאוד!! לבסוף בהמלצתם החלטנו להעביר את הסופ"ש כולו העיר SIBIU ולתכנן את צעדינו להמשך.
המשך יבוא.....
* הליכה על הסכין 
* אגם PODU GIURGIULUI
16-17/9/12היום השישי והשביעי
את היום השישי העברנו במלון מפנק במרכז העיר העתיקה150 SIBIU ליי ללילה. נתנו לשרירים שלנו קצת מנוחה , לגוף קצת שעות שינה ולנפש קצת זמן לעכל את מצבנו החדש נטול הדרכון.
יום שלם טיילנו ברחובות העיר, התרשמנו לטובה (מסתבר שהיא זכתה בתחרות כלל אירופאית כעיר התרבותית המתפתחת...) אנחנו לא שמענו עליה לפני כן וגם לא כשביררנו על רומניה לפני הטיסה, ואכן זאת הייתה חוויה נעימה מאוד.
בעיר ישנו מתחם עיר עתיקה הבנוי ממדרחוב גדול ו2 כיכרות מרכזיות מרשימות. המבנים בעיר העתיקה בנויים בסגנון גותי עתיק ומסביב ישנה חומה.
העיר מציעה למבקריה שלל מסעדות, ברים, מוזיאונים ופסטיבלים שונים.
בסוף היום קיבלנו הודעה משמחת מאיש הקשר של הבקתה כי הוא העביר את הדרכון למשטרת העיירה הסמוכה לבקתה - VICTORIA כפי שביקשנו במייל.
חצי בעיה כבר מאחורינו, אך עכשיו ישנה חצי הבעיה השני- איך לעזאזל מגיעים לכפר הנידח?? שום רכבת או אוטובוס לא עובר דרכה....
לאחר בירורים וחפירות במרכז מידע לתיירים בעיר וברכבת, החלטנו שהכי יעיל יהיה לקחת רכבת פרברית שעוברת בכל הכפרים הנידחים באזור- לרדת בתחנת הכפר הקרובה ביותר לעיירת היעד שלנו
ומשם להגיע בדרך כלשהי בעיירה לתחנת המשטרה- שם מחכה לנו (אולי) הפרס הנכסף והאושר האבוד- הדרכון!!
מתוחים ודרוכים לקראת יום המחרת רווי המסעות- הלכנו לישון....
למחרת היום השכמנו עם שחר ושמנו פעמינו לכיוון תחנת הרכבת. לזכות הרומנים יאמר שעל אף שמדינתם הינה מדינת עולם שני/שלישי לכל דבר, הרכבות מדויקות ויוצאות ומגיעות בזמן.
(מה שעוד יותר הרשים אותנו הוא שעם כל נסיעה חדשה ברכבת, איכות הקרונות הלכה והשתפרה)
הנסיעה ברכבת "הפרברית" הייתה חוויה בפני עצמה. האוכלוסייה שנוסעת ברכבת הינה כפרית ועממית. כך יצא לנו לראות איך מתנהגים אזרחיה הכפריים של רומניה החיים בכפרים קטנים
חקלאיים ולא מפותחים, חלקם הגדול צוענים בעלי תלבושות צבעוניות מסורתיות.
הרכבת עוצרת כל 10 דקות בכפר אחר, שככל שהנסיעה נמשכה, טרמינל התחנה הלך והתכווץ מבניין גדול ועד מבני פח בודדים, מחלידים וסדוקים, מוקפים עשביה, כלבים משוטטים וחולים ואיש רכבת מקומי שמתפעל את "התחנה".
לקראת ירידתנו מהרכבת היינו בציפייה לקראת מפגשנו עם התחנה, כאשר הרצנו התערבות מה יהיה מצבה....
"לאכזבתנו" התחנה הייתה במצב טוב יחסית, רק עשבים על פסי הרכבת וכלבים משוטטים וחולים בעלי שלוש רגליים, אך בניין יציב ואפילו מסויד!! ירדנו מהרכבת במדרגה בגובה חצי מטר (כל הכבוד לזקנות הצועניות הרומניות, איך הן עושות את זה- אלוהים יודע)
וחצינו את פסי הרכבת עד ליציאה מה"טרמינל". להפתעתנו הרבה גילינו מיניבוס אל העיירה שלנו שחיכה מחוץ לתחנה, ונסענו איתו מיד אל העיירה, שאפילו נראתה גדולה ונעימה, וירדנו מול תחנת המשטרה.
כשאנחנו נרגשים ולבבותינו פועמים בחזקה, נכנסנו אל תחנת המשטרה, בה המתין לנו שוטר מקומי שנראה מבולבל ומסוקרן מהמעמד של שני המוצ'ילרים שנכנסים אליו לתחנה עם תרמילים גדולים.
השוטר ידע בערך 3 מילים באנגלית שמתוכן 2 לועזיות (PASSPORT+TOILET), אך זה הספיק בשביל שיבין- ומיד הוא פתח מגירה ושלף ממנה את הדרכון המיוחל.
קולולולולו!!!!! הבלתי יאומן קרה! מצאנו את הדרכון , עכשיו נוכל לחזור לארץ.....(וגם להמשיך במסעותינו ללא דאגות)
הודנו לשוטר על העזרה ויצאנו מקפצים וצוהלים מהתחנה.
מכאן והלאה ניתן להמשיך במסלול הטיול כמתוכנן.
2 רכבות (------->- BRASOV------>SYNAYA ) והגנו ליעדינו הבא
* PIATSA MARE SIBIU 
* קבלת הדרכון במשטרת VICTORIA
היום השמיני 18/9/12
לאחר שהגענו לSINAYA התמקמנו בפנסיון חמים וביתי בשם TOI בו קיבלנו חדר נוח, נחמד ומאובזר. 80 ליי - מחיר הוגן בSINAYA.
הלכנו לישון ובבוקר למחרת עלינו על הרכבל שמוביל מעלה לתחילת המסלול. ישנה דרך לעלות ברגל, אך אנו ויתרנו עליה.
הרכבל הוריד אותנו בגובה 2000 מ'. הנוף הנשקף היה יפה מאוד- ניתן לראות את כל העמק של SINAYA ו- BUSTEN. הצמחייה צחיחה ומדי פעם נראים כתמים של ירוק.
התחלנו ללכת על השביל המסומן בצהוב שהוביל אותנו לאחר כשעה וחצי ל CABANA BABELE. הדרך הייתה נוחה למדי וכללה עליות וירידות מתונות כאשר בדרך חצינו יער נמוך.
מה CABANA המשכנו על המסלול הצהוב אל עבר פסגת הUMO 2505 מ'. המסלול עובר בדרך נוחה עם עליות מתונות ונשקפים ממנו נופים מרשימים של העמקים מסביבו. סה"כ מ CABANA BABELE עד CABANA UMO לקח לנו שעתיים וחצי-שלוש שעות הליכה.
הנוף מהפסגה מרשים מאוד. הלינה כבכל CABANA עולה 30 ליי בתנאים נוחים מאוד. יום ההליכה הינו יום חמוד- אנו נהננו!
19/9/12 היום התשיעי
לאחר ארוחת בוקר יצאנו לדרכינו מטה, מצוידים ב-1 ליטר מים סה"כ. ישנן מספר דרכים להגיע ל BRAN שבעמק למטה, אנו בחרנו במסלול בסימון + אדוםבעקבות המלצות שקיבלנו ושיקולי מים (כהרגלנו בהרי רומניה).
הדרך הנה ירידה ברובו המוחלט של הזמן, כאשר עוברים צורות נוף שונות, מנוף פסגות צחיח בהתחלה, מצוקים חדים תלולים ומיוערים ועד להליכה בתוך יער סבוך וצפוף.
ההליכה ערכה כ-5 וחצי שעות שעות כולל הפסקות בדרך.
לקראת סוף היום ישנה ירידה חדה ומתמשכת בתוך היער שלאחריה מגיעים אל הכפר BRAN.
נכון לתקופה זו- במפלים המצוקיים היכן שציפינו למצוא מים היה יבש!!! לכן נקלענו למצוקת מים קלה, היות ולא לקחנו זאת בחשבון ביציאה מה CABANA, שם ניתן לקנות מים.
את המים מצאנו לאחר שעה הליכה ביער, בתחילת ירידה לאחר עליה תלולה שנמשכה 15 דקות.
רגועים ובגרונות רטובים המשכנו במסלול אל עבר העיירה בראן ולאחר כשעה וחצי של ירידה ביער סבוך, הגענו. בבראן ישנה הטירה של ולאד האיום,מי שבהשראת מעלליו התבססה הדמות-דרקולה.
ביקרנו בטירה שהייתה יפה ומעניינת, הבנו מה בעצם הסיפור מאחורי האגדות על דרקולה וכו'. ולאחר מכן יצאנו אל עבר העיר brashov באוטובוס. נסיעה שערכה 40 דקות.
* הנוף הנשקף הירידה מהרכס אל עבר BRAN
u
* טירת דרקולה ב BRAN
היום העשירי20/9/12
את יום זה העברנו בעיר BRASOV, עיר יפה עם מדרחוב גדול בעל מלא בתי קפה, ברים ומסעדות.
התמקמנו במלון בעיר העתיקה (CORONA HOTEL 140 ליי 2 כוכבים).
אנו בילינו בעיר העתיקה, שוטטנו בסימטאות, עברנו ברחוב הצר ביותר באירופה, הנמצא בסמוך לבית הכנסת של העיר- נחמד.
לאחר מספר שעות בעיר בהן נחנו ועברנו בין מסעדה לבית קפה, אספנו חפצינו ותפסנו אוטובוס לכפר ZARNESTI בכדי להתחיל למחרת את מסלול ה PIATRA CRAIULUI.
ב ZARNESTI ישנו בפנסיון CASA DODE שנמצא 300 מ' לפני CABANA GURA RAULUI- שזה בעצם תחילת המסלול. המקום מושקע מאוד, חדרים נוחים, נקיים ומרווחים ומחיר טוב (70 ליי).
DODE בעל המקום בחור נחמד מאוד שהגענו אליו במקרה כאשר עשינו קניות במכולת מקומית, וחבר שלו הפנה אותנו אליו. בעיניים טרוטות מעייפות שאלנו את DODE אם הוא מגיש ארוחת ערב והוא ענה שלא והפנה אותנו לCABANA הסמוכה. אך לאחר 10 דקות שמענו דפיקות בדלת- זה היה DODE ואשתו שהגישו לנו ארוחת ערב קלה במחווה של רצון טוב. שבעים ומאושרים הלכנו לישון במטרה לעלות למחרת אל CABANA CURMATURA ו ולהתחיל את הטרק של PIATRA CRAIULUI.
המדרחוב הנשקף מחלון המלון בברשוב * 
הפנסיון של דודה.
21/9/12 היום ה-11
השכמנו קום בנחת אצל DODE, אך לצערנו הגשם לא פסק ואף התגבר וגם הטמפ' ירדה.
לאחר שביררנו הבנו כי היומיים הבאים יהיו יפים יותר. לכן בשעה 10:00 עזבנו את DODE כאשר השארנו אצלו ציוד לא נחוץ לטרק (אוהל, קניות...) ויצאנו לדרך.
היום הראשון הוא כולו הליכה ביער בעלייה לכיוון CABANA CURMATURA. ההליכה הייתה רגועה וערכה כ-3 שעות, כאשר רובה ככולה עלייה ביער סבוך. העלייה תלולה
אך לא קשה במיוחד. בדרך פגשנו זוג גרמני שסיפר לנו כי ירד שלג בכל הרכס וגם באזור הבקתה.
נרגשים ושמחים מהמצב הגענו ל CABANA וכל שנותר לקוות הוא שהימים הבאים יהיו עם מזג אויר נוח.
את שאר היום בילינו בציפייה להתבהרות השמיים ובהייה בשלג היורד מבעד חלונות הבקתה.
CABANA CURMATURA הבקתה נוחה וחמה (30 ליי)
* תחילת העלייה ביער 
22/9/12היום ה-12
בבוקר קמנו מוקדם והבטנו השמיימה. מחלון עליית הגג של הבקתה (היכן שישנו) ניתן היה לראות את רכס הPIATRA CRAIULUI שהתכסה כולו בחליפה לבנה
של שלג במהלך היומיים האחרונים. איזה יופי!!!
התכנון הראשוני היה להשאיר את התיקים הגדולים בCABANA- לעשות יום הליכה מעגלי ולחזור לישון שוב בבקתה. למזלנו (נסביר בהמשך למה) לא היה מקום בלילה השני.
לכן לאחר ארוחת בוקר דלה עולים על הציוד הכבד- יצאנו לדרך. תחילת המסלול היה בסימון כחול, עלייה כסאחיסטית בתוך היער עד הגעה למצוק הרכס.
במצוק נפגשנו לראשונה עם השלג. היער הלך והדלדל עד שפסק ויכולנו לראות את הנוף הנשקף מצידו המזרחי של הרכס.
המשכנו בעלייה על המצוק, גם היא עלייה קשה ותלולה, ולאחר כשעה וחצי הגענו לקו הסכין של המצוק.
משם התחברנו למסלול בסימון עיגול אדום, שהולך לאורכו של קו הסכין של כל הרכס.
הנוף שנשקף משני צידי הרכס היה מרהיב ביופיו: הרים ויערות, קווי רכס מושלגים, רכס הבוצ'ץ' אותו ביקרנו לפני יומיים שהיה כולו צהוב- התכסה גם הוא לבן, עמקים ומצוקים מרשימים, ועננים דלים
ונמוכים שהשתלבו כמו בציור עם הנוף.
כפי שציפינו, הרכס היה מכוסה בשלג, מה שהפך את ההליכה לחויתית יותר, מאתגרת, אך גם מסוכנת יותר.
לאחר הפסקת קפה התחלנו לצעוד על קו הסכין לכיוון דרום מערב כשמשני צידנו מצוקים תלולים.
ההליכה הייתה קשה- כל צעד וצעד מחושב היטב בכדי לא להחליק וליפול. בקטעים מסוימים ישנן שלשלאות בהן ניתן להעזר, אך אנו נתקלנו בהרבה יותר מקומות מסוכנים שלא היו מאובטחים.
ההליכה התאפיינה בטיפוסים בזויות תלולות וכן גם ירידות כאלה לאורך "כרבולת" הרכס- עולים ויורדים, פסגה אחר פסגה.
באחת הפסגות עצרנו לארוחת צהריים קלה.
הציוד הכבד שבסופו של דבר לקחנו איתנו ולא השארנו בבקתה סרבל מאוד את ההליכה שגם ככה הייתה איטית בהרבה משציפינו.
בדיעבד הבנו- את המסלול המעגלי שתכננו לעשות לא היינו מסיימים ביום אחד (גם בלי הציוד) לכן מזל שלקחנו את כולו ולאחר 10 שעות הליכה רצופה, כמעט ללא עצירות
הגענו ל REFUGIO GRIND שנמצא על קו הסכין 5 דקות לאחר הירידה מהפסגה הגבוהה של הרכס LA OM.
כשהגענו ל REFUGIO שהוא בעצם מכסה בצורת איגלו, הופתענו למצוא בו קבוצה גדולה של אנשים. המקום בעקרון מתאים ל 6-8 איש על דרגש בצורת טרפז.
בלית ברירה נשארנו במכסה עימם ללילה - בסה"כ 12 איש!!! צפופים כסרדינים ומחובקים בכפיות העברנו את הלילה, תופסים תנומות קצרות ולא נוחות,
מחכים לאור ראשון שיבוא כבר!!
23/9/12 היום ה-13
בשמחה ובששון השמש עלתה, קפצנו מהדרגש ודבר ראשון עלינו לפסגה שהייתה מכוסה כולה ערפל בערב הקודם כשהגענו אליה.
הנוף שניבט מהפסגה היה יפה מאוד, יכולנו לראות את שרשרת הפסגות של הרכס עם משפחה של יעלים שטיפסה כמונו לפסגה.
מספר תמונות ורגעים של פרידה מהרי רומניה - והתחלנו לרדת למטה, חזרה לכיוון ZARNESTI.
היום היה יפה, השמיים היו בהירים וניתן היה לראות את הנוף שליווה אותנו לאורך טרק זה.
תחילה ירדנו את הקטע המצוקי של הרכס (שעה וחצי על סימון פס לבן-אדום-לבן) עד REFUGIO GRIND2 . משם המשכנו לרדת, מחפשים את הצומת עם המסלול ה + האדום.
לאחר כ-40 דקות הגענו לנביעה קטנה בה ניתן לראשונה למלא מים ביום זה.
הגענו לצומת ועלינו על המסלול ה+ האדום.
השביל לקח אותנו בנוף הררי, מיוער ובעל קרחות מכוסות דשא, בהן ניתן היה להביט לאחור לראות את הPIATRA ומלפנים את הפסגות המושלגות.
המשכנו בירידה נוחה בשביל רחב שעובר בנוף כפרי וציורי, בין גבעות , נחלים ובקתות איכרים.
מתחילת המסלול + אדום ועד האזור הכפרי ישנה שעה הליכה.
מהאזור הכפרי ירדנו דוך צפון מזרח לכיוון השביל הראשי לZARNESTI (הכביש המוביל אל הקניון), שם תפסנו טרמפ שחסך לנו עוד 2 ק"מ הליכה עד לבית של DODE
שם השארנו חפצינו.. DODE יצא לסיבוב בכפר ודאג שאמו הישישה תחכה לבואנו ותקבל את פנינו לכשנחזור. ואכן היא קיבלה אותנו בשמחה והגישה לנו קפה חם וטוב.
בזה תמו ונשלמו מסעותינו הרגליים ברומניה- אנו עם פנינו לבוקרששט ברכבת, לפני הטיסה בערב המחרת ,חזרה הביתה. 
פסגת LA OM בשעת זריחה
* הנוף הכפרי בירידה ורכס הבוצ'ץ' המושלג ממול
