טיול עם הילדות בתאילנד

6:00 בבוקר וכולנו מתעוררים נרגשים ליום הגדול.

אחרי חודשים של תכנון הטיול, המזוודות מוכנות (מזוודה אחת נקרעה והיה צריך להחליפה במהירות), אנחנו מעמיסים ויוצאים לנתב"ג. הבנות מתרגשות אבל זה לא מפריע להן להתחיל לריב אחרי 10 דקות של נסיעה.

מגיעים לנתב"ג אחרי החזרת הרכב, בידוק מהיר, קצת דיוטי פרי ואנחנו במטוס של חברת אוזבקיסטן איירלנס שמתגלה כחברה סבירה ביותר, כולנו יושבים במושב של 4 באמצע המטוס נרגשים להמראה. הבנות ובעיקר אורי עוברות את ההמראה הראשונה בחייהן באושר ושמחה ונהנות כמעט מכל רגע בטיסה לטשקנט.

המתנה של 3 שעות שעוברות די מהר ועולים לטיסת לילה לבנגקוק. גם טיסה זו עוברת בסדר גמור ואנחנו נוחתים בשדה תעופה גדול ויפה עם קילומטרים של מדרגות נעות.

בביקורת הדרכונים אנחנו מוצאים מהתור הארוך לעמדת בידוק מיוחדת ללא תור עבור משפחות עם ילדים, ומגלים בפעם הראשונה ולא האחרונה את היחס המתחשב והמאוד נחמד של התאילנדים לילדים קטנים.

לאחר אפסון המזוודות ב-"תאי איירלינס" מתיישבים לשייק ראשון, איה בוחרת בטעם תות ונהנית מכל לגימה, אורי שבחרה שייק אבטיח נהנית פחות ומשאירה לי לשתות את כולו ולחוות בפעם הראשונה את הטעם של תאילנד שעליו רק שמענו עד עכשיו.

בבנגקוק יש לנו הרבה זמן עד לטיסה שתיקח אותנו לצ'אנג ראי ואנחנו יכולים לדאוג לכסף, לשתות קפה בסטארבקס ולבדוק את מיקום המוניות להמשך הטיול.

עולים לקומת התצפית העליונה והבנות נרדמות ומשלימות חלק משעות השינה האבודות של הלילה.

עוד קצת הסתובבויות בשדה הענק עם ארבעת הקומות והגיע זמן העלייה למטוס שיביא אותנו לצ'אנג ראי.

זה הזמן להעיר שהרעיון לקחת טיולון לאיה מוכיח את עצמו מהרגע הראשון וחוסך לה את ההליכה הארוכה בשדה התעופה וכמובן גם בהמשך הטיול, ולנו את הסחיבה שלה.

עולים על המטוס של תאי, קטן צבעוני ונחמד, ולאחר טיסה של שעה ועשרים שיוצאת בדיוק בזמן אנחנו נוחתים בעולם אחר לגמרי עם הרים ירוקים ושדות אורז שעוטפים את שדה התעופה הקטן והביתי בנוף ירוק ונעים.

המזוודות והעגלה מורדים מהמטוס ביעילות ואנחנו צועדים לכיוון היציאה.

גאם התאילנדית שאיתה תכננו את כל הטיול בצפון הבטיחה שיחכה לנו נהג עם שלט גדול "משפחת צור" ובאמת ביציאה ממתינה לנו בחורה תאילנדית חביבה, נחמדה וצחקנית בשם לה-לה שתכף מתעניינת בשלומנו ומעדכנת אותנו בכל מה שצריך לדעת מטייל שמגיע למקום חדש ולא מוכר. לה-לה צוחקת עם אורי ואיה שקצת מתביישות, ורכב ואן גדול ונעים עם נהג מסיע אותנו למלון "דויסוט איילנד". בדרך לה-לה מספרת לנו על מזג האוויר, על גידול האורז, על מסלול הטיול שמתוכנן לנו ועוד. לה-לה מדריכה של משפחה אחרת ומחר נפגש עם המדריכה שלנו.

מגיעים למלון גדול ומפואר ומתקבלים במשקה קבלת פנים - מיץ אננס טרי ומרענן. לה-לה מספרת שנכבדי האזור נוהגים ללון במלון זה שנמצא על גדות הנהר "מקו" שזורם בין צ'אנג ראי לצ'אנג מאי. סביב המלון צמחייה טרופית מדהימה, דשאים ופרחים.

עולים לחדר המרווח וכפי שהבטחנו לבנות כפיצוי על שעות הטיסה הארוכות, הדבר הראשון שאנחנו עושים זה לרדת לבריכה. וכך כולנו בתוך הבריכה הגדולה שריקה מאנשים כמעט לחלוטין ואנחנו לוקחים את הזמן ונהנים מהמים הקרירים שמצננים אותנו מהחום שבחוץ.

בערב החלטנו לא להתעצל וללכת לשוק הלילה של צ'אנג ראי. מקלחות של אחרי בריכה ובשעה 18:00 מחכה לנו ההסעה של המלון ומביאה אותנו לפתח השוק.

לפני ההסתובבות נכנסים למסעדת פיצה שנמצאת ממש בכניסה. הבנות שאכלו ביממה האחרונה רק ממתקים, הזמינו פיצה וספגטי וכולנו אכלנו בתאבון גדול. הישיבה של כולנו במסעדה ללא הלחץ של הטיסות וההמתנות המתישות בשדות התעופה נתנה לנו הרגשה טובה והפיגה את העייפות של כולנו.

לאחר האוכל נכנסנו ל-7/11 להטעין בדקות שיחה את כרטיס הטלפון שרכשנו בארץ.

הולכים בפעם הראשונה להתרשם משוק הלילה שבו המון דוכני בגדים, תכשיטים, משחקים, אוכל וכל מה שעולה על הדעת. השוק קטן ולא צפוף ומאפשר לנו לאמן את יכולות ההתמקחות שלנו. אושי קנתה לבנות 2 ארנקי בד לתלייה על הכתף שישמשו אותן בהמשך הטיול וכל אחת קיבלה 100 באט לבזבוזים. אורי החליטה לקנות טוק-טוק קטן עשוי מפחית קולה ואיה התעקשה על צעצוע של תוכי מדבר וכמובן שלא יצאה בידיים ריקות למרות שעלה כפול.

קנינו לראשונה שקית אננס מקולף ומקורר בקרח, האננס המקומי הקטן של צ'אנג ראי ידוע כזן אננס מתוק במיוחד ובהחלט אפשר היה להרגיש זאת.

העיפות התחילה לתת את סימניה והחלטנו לחזור למלון בטוק-טוק. כולנו עלינו על אחד מהטוק-טוקים שהמתינו מחוץ לשוק וכל הדרך צחקנו, הצטלמנו ונהנו מהחוויה המהנה והכייפית.

מגיעים לחדר, צחצוח שיניים במי שתייה מבקבוק וחלוקת מיטות. בכל המלונות הזמנו מיטה זוגית גדולה שבה נישן כשלישיה ולידה מיטה נוספת. אורי זכתה במיטה הבודדת ואנחנו נשכבים עם איה במיטה הגדולה וכולנו נרדמים במהירות גדולה.

מתעוררים בשעה 6:30 אחרי שינה עמוקה, התארגנות וירידה לארוחת בוקר במלון. הבנות בוחרות בלחם מטוגן ואנחנו בחביתות, ירקות ופירות.

בשעה 8:00 מקבלים טלפון מהמדריכה שלנו לי שממתינה לנו בלובי ואנחנו נפגשים בהתרגשות. לי שתלווה אותנו בכל ימי הטיול בצפון היא בחורה נחמדה וחייכנית שמייד מתחברת לבנות וגם מסבירה ומנחה אותנו בכל דבר. אל לי מצטרף גם הנהג עם רכב וואן גדול שמאפשר להתרווח בכיסאות בנוחות, ברכב גם יש צידנית עם בקבוקי מי שתייה, מזגן מעולה והכי חשוב-DVD עם מסך ענק שבמהלך הנסיעות הארוכות נותן פיתרון לשעמום של הילדות.

ההחלטה לבחור במדריך ורכב פרטי משלנו ולא להצטרף לטיול מאורגן הייתה מצוינת ואפשרה לנו לזרום עם הבנות, לקצר או להאריך את השהות שלנו בכל אתר ולהתנהל בקצב אישי ללא צורך בהתחשבות באנשים אחרים.

אנחנו מתחילים את היום בביקור בגני המלכה דוי-טונג.אם המלך הנוכחי החליטה בסוף ימיה לטפח ולשקם את אזור צפון תאילנד שהיה משופע בסחר בסמים והברחות, והקימה גני נוי מדהימים ביופיים. שטחי צמחיית האופיום נעקרו ובמקומם הוקמו הגנים ואזורי תיירות נוספים. בתוך מתחם הגנים נבנתה וילה שמשמשת את בני המלוכה בחופשותיהם. גני המלכה נחשבים לאחד מהגנים היפים בעולם ונראים מאוד מושקעים ומטופחים.

גם אנחנו וגם הבנות נהנו מהביקור שהסתיים בשתיית קפה טעים הגדל באזור זה.

משם המשכנו למערות הדגים והקופים. בריכת מים הנמצאת באזור הררי ובתוכה שוחים דגים גדולים. באזור גם מערה בה חיים להקות קופי בר היורדים לבריכה ומסתובבים חופשי בין התיירים שמאכילים אותם במזון שניתן לקנות במקום. הקופים קצת תוקפניים ועלולים אפילו לנשוך ולכן כל אחד מאיתנו קיבל מקל שבו דופקים על האדמה-סימן לקופים לא להתקרב יותר מידי. מוזר ומרשים להסתובב בתוך להקת קופי בר וגם מעט מפחיד. את איה הרמנו על הידיים ואילו אורי השתמשה יפה במקל כדי להרחיק את הקופים העצבניים.

עולים לרכב ונוסעים לשוק העיירה מיי-סאי הנמצא בגבול בורמה. שוק צבעוני ונחמד והסתובבנו בו כשעה. הבנות קנו שעון יד מגנט לכל אחת. החלטנו גם הפעם לתת לכל אחת מעט כסף לשימוש עצמי בשוק , איה בחרה לקנות בובה ואילו אורי השקיע בכרית טיסה של אנגרי-בירד שתשמש אותה לאורך כל הטיול. אושי מצאה שרשרת אדומה ויפה וכולנו טעמנו אננס וליצ'י טעימים.

לאחר ארוחת צהריים תאילנדית המשכנו לתצפית על משולש הזהב, גבולות לאוס-בורמה-תאילנד. לאחר מכן עלינו על סירה ארוכת זנב להפלגה בנהר המקונג ולמרות שכולנו נרטבנו הבנות מאוד נהנו מהחוויה. הסירה העבירה אותנו לשוק קטן בצד הלאוסי. השוק נחמד וקצת יותר אותנטי מהשווקים בתאילנד. אושי אהבה אותו מאוד וגם מצאה תיק יד יפה.

שייט חזרה לצד של תאילנד, סיור בבודהה מוזהב וגדול שנמצא במקום והבנות שרוצות גלידה מוצאות לשמחתן דוכן גלידה על אופנוע עם כתובת בעברית ומוסיקה מזרחית שמצחיקה אותנו מאוד.

נסיעה חזרה לכיוון העיר ובדרך נכנסים לכפר שבט קארן ובו נשות ארוכות הצוואר. אנשי השבט שהגיעו מבורמה גרים בכפר קטן ללא מים חמים. השבט מפורסם בנשותיו ששמות על צווארן צמידי זהב. בכל שנה מוסיפות הנשים צמיד נוסף שמשקלו כחצי ק"ג ומסתובבות עם צוואר ארוך ומוזהב. למעשה הצוואר לא מתארך אלה הכתפיים יורדות דבר שגורם להן בעיות אורטופדיות לא קלות במהלך השנים.

בשבט גם ישנן נשים עם עגילים המאריכים מאוד את תנוכי האוזניים. כל הנשים יושבות בבקתות העץ, אורגות או מתעסקות בעבודת ידיים אחרת ומוכרות מזכרות לתיירים.

לאורי הפריע העובדה שהנשים והילדות יושבות ליד הדוכנים וכולם מצלמים אותן ללא בקשת רשות והסברנו לה שבכניסה שילמנו עבור הביקור וזוהי פרנסתן.

נסיעה קצרה ומגיעים למלון בשעה 18:30, מקלחת מהירה ולי לוקחת אותנו למסעדה ליד שוק הלילה המגישה אוכל תאילנדי וגם מערבי. הבנות הזמינו דגים ששחו להנאתם באקווריום ונלקחו למטבח לאחר ההזמנה, אני הזמנתי פא תאי ואושי סלט פפאיה ירוק.

הדגים חזרו מהמטבח מטוגנים ויבשים ללא העסיסיות שציפינו וגם משאר האוכל התאכזבנו ולכן הלכנו לשוק הלילה לחפש קינוחים. בגלל סוף השבוע השוק היה מעט ריק מכיוון שכולם היו בשוק סוף-השבוע הנמצא במקום אחר. קנינו גלידות וישבנו לשמוע הופעה במרכז השוק ולאחר מכן חזרנו למלון, שוב עם תוק-תוק.

לפני היציאה לשוק הספקנו לארוז מכיוון שמחר אנחנו עוזבים את המלון.

כולנו נפלנו למיטות לשנת לילה עמוקה אחרי היום העמוס שהיה לנו.

מתעוררים בקושי בשעה 6:30. אורי שישנה במיטה הגדולה איתי ועם איה נפלה מהמיטה בלילה וקבלה מכה בסנטר שקצת כאבה לה בבוקר ולאורך כל שאר היום.

היום לא היה לחם מטוגן ולכן הבנות הסתפקו בקורנפלקס ועוגות ואילו אושי ואני מצאנו מה לאכול בארוחת הבוקר הטובה שבמלון.

בשעה 8:30 נפגשים עם לי ועם הנהג בלובי, מעמיסים את המזוודות ונוסעים למקדש הלבן שנמצא בצ'אנג ראי. את המקדש בנה אדריכל תאילנדי מפורסם והוא בנוי מאלפי מראות קטנות. גנים מטופחים מקיפים את המקדש המציג סמלי בודהיזם פשוטים וטובים לצד סמלי רוע בעיקר מערביים כמו סיגריות, שתייה חריפה ואפילו ציורים של סופר-מן ופיצוץ מגדלי התאומים.

בתוך המקדש עצמו ישנו פסל של בודהה ומתחתיו פסל של נזיר הנראה אמיתי לחלוטין.

את כולנו הרשימו במיוחד בתי השימוש הנמצאים במבנה מפואר ומוזהב, מי שנכנס לתוכם צריך לחלוץ נעליים ולנעול כפכפים שנמצאים במקום.

לאחר הביקור כולנו שתינו אייס קפה ואייס תה לפני הנסיעה הארוכה המחכה לנו לכיוון צ'אנג מאי. בזמן הנסיעה הבנות צפו ב-DVD ואפשרו לנו מעט שקט, כמובן הכול באופן יחסי.

לאחר הנסיעה הארוכה והפסקה לרכישת מוצרי במבוק יפים מאוד הנמכרים בדוכנים לצד הכביש, הגענו לאתר של מעיינות חמים וגייזרים הפורצים מהאדמה בחום של 105 מעלות. המקומיים קונים ביצי שליו ושמים אותן בסלסילות במבוק קטנות בתוך המים הרותחים לבישול. אכלנו צהריים במסעדה והלכנו לשחייה בבריכה עם מי המעיינות שמעט התקררו וניתן היה לשחות בתוכם. לצד הבריכה היה מקום לעיסויים ואושי, לי ואני עשינו מסג' רגליים נעים בזמן שהבנות שחו בבריכה. מתי שהוא גם איה הצטרפה וזכתה בעיסוי של חצי שעה כמו הגדולים ואפילו נרדמה מעט בזמן העיסוי. ניתן היה לראות שהיא נהנית מכל רגע.

חזרה לרכב ונסיעה של שעה מביאה אותנו לעיר צ'אנג מאי. עצירה לקניית משקפות שחייה ומצופים לאיה, כובעים ושטויות נוספות ומגיעים למלון אימפריאל מה-פינג הנמצא ליד שוק הלילה.

יורדים עם הבנות לבריכה שהן חיכו לה כל כך והתנהגו מדהים ביומיים האחרונים ונפגשים עם גדי, בעלה של גאם שניסה לשדרג לנו את החדר במלון. לאחר הבריכה התקלחנו והלכנו לקיים הבטחה נוספת לבנות-ארוחת ערב במקדונלד.

בכניסה לשוק הלילה ביציאה מהמסעדה נתקלנו בדוכן בננה-לוטי שלי המליצה לנו עליו ואכלנו את הקינוח התאילנדי המפורסם בפעם הראשונה. אורי התאהבה מהביס הראשון ולי זה הזכיר מלוח עם בננה. נסענו בתוק-תוק לשוק הלילה של יום ראשון שהתגלה כשוק נחמד והאהוב על אושי מכל השווקים בהם ביקרנו.

קנינו מתנות, קפקפים, תכשיטים ועוד. הקניות בצפון מאוד זולות אבל מצטברות ולכן הבטחנו מעט לשים לב, וכמובן שלא הצלחנו לעמוד בהבטחה הזו.

גלידות לבנות ושייק אננס מאוד טעים בשבילי ואנחנו חזרה בטוק-טוק למלון.

אושי ואורי מעלות תמונות בפייסבוק ובפורום הכיתה של אורי (נסיעה בטוק-טוק והמסג' של איה) ומקבלות המון תגובות מיידיות וכמובן ששתיהן מרגע זה מתחברות למחשב ונהנות מהתגובות והאיחולים המתגעגעים.

איה פשוט סובבה את הראש ונרדמה בתוך שנייה אחרי היום המהנה שהיה לנו.

הנסיעה בין צ'אנג ראי לצ'אנג מאי ארוכה ושמחנו שלפחות כיוון אחד עשינו בטיסה.

השעה כבר כמעט חצות וכולנו הולכים לישון.

מתעוררים בקושי, ארוחת בוקר ולי מחכה לנו בדיוק ב-9:00 לנסיעה למחנה הפילים מאי טונג, אחד ממחנות הפילים הנמצאים בג'ונגלים של צפון תאילנד ובמרחק של שעה נסיעה מהמלון.

הנסיעה עוברת כרגיל בנוחות מלאה וכשמגיעים מגלים עוד עשרות תיירים כמונו שמסתובבים בין הפילים, מצלמים ומאכילים את הפילים בבננות ובקנה סוכר שניתן לקנות במקום.

הולכים לכיוון תצפית על הנהר ובדרך אושי מקבלת נשיקה מחדק של פיל וכמובן שהסיטואציה מונצחת במצלמה. בנהר אנחנו צופים בפילים מתרחצים וגם משפריצים מים על הקהל.

לאחר הצפייה ברחצת הפילים אנחנו הולכים לכיוון המקום שבו תהייה הופעת הפילים ומשתדלים למהר כדי לתפוס מקום טוב. כשאנחנו מגיעים אנחנו מגלים שלי כבר שמרה לנו את המושבים הטובים ביותר בעזרת הכובעים שהיא לקחה מאיתנו קודם, המושבים האמצעיים בשורה הראשונה.

המופע התחיל בהצגת הפילים כשעל כל פיל יושב תאילנדי שמכוון ונותן את ההוראות. הפילים רוקדים, משתחווים, עושים הצגות ומשחקים כדורגל, ואפילו מציירים תמונות עם מכחול בעזרת החדק. סה"כ מופע מרהיב ולמרות שברור שמדובר באילוף ארוך שנים לא נראה שהפילים סובלים.

לאחר המופע אנחנו יוצאים לנסיעה בכרכרה רתומה לשני שוורים לבנים. הבנות נהנות מאוד ואיה אפילו מתיישבת לצד העגלון שמרשה לה להחזיק במושכות לבדה. כל הדרך העגלון התאילנדי שר לנו שירים בעברים ומצחיק אותנו מאוד. לאחר 45 דקות נסיעה מגיעים לרמפה גבוהה ממנה עולים לגב הפילים ויוצאים לרכיבה של שעה. אנחנו מתחלקים לזוגות ומתיישבים על ספסלים הקשורים לגב הפיל, אורי ואיה מעט מפחדות בהתחלה אבל לאט לאט מתרגלות ונהנות מהחוויה. בזמן הרכיבה מתחיל טפטוף גשם קל שרק מוסיף עניין.

מסיימים את הרכיבה והולכים לארוחת צהריים במסעדה של המחנה ושוב מגלים שלי המדריכה שלנו חושבת 2 צעדים קדימה וכבר שמרה לנו שולחן מסומן ואנחנו לא צריכים להידחף במסעדה המלאה. הבנות אוכלות אגרול וצ'יפס ואנחנו פא טאי ומרק אטריות אורז עם עוף וטופו ומקנחים כמובן עם אבטיח ואננס.

החלק האחרון של היום הוא שייט רפטינג על רפסודות במבוק בנהר וכולנו לובשים אפודות הצלה ומקבלים כובעי קש רחבים להגנה מהשמש. הזרם בנהר לא חזק ואנחנו נהנים מהשקט ומהנוף הירוק שמקיף אותנו. הבנות עוזרות לתאילנדים בשייט הרפסודה ונהנות להחזיק את המקל הארוך איתו מכוונים. השייט בנהר בתוך הג'ונגל מאוד מהנה וכייפי ואנחנו אפילו עוצרים לשתיית חלב קוקוס קר. המשיט התאילנדי שלנו מספר שהוא מאחד השבטים החיים בצפון בתאילנד והוא בא ברגל כל יום מהכפר בהרים לעבודה.

בסוף המסלול מחכה לנו הרכב ואנחנו נפרדים ממחנה הפילים המקסים ונוסעים חזרה לכיוון העיר אל כפרי האומנים. סביב צ'אנג מאי ישנם כפרי אומנים רבים ואנחנו מתחילים במקום בו מייצרים מטריות נייר. מסבירים לנו על תהליך הייצור החל מהכנת הנייר מעצים שאותם מרטיבים, בניית המטרייה מעץ ועד לציורים היפים על המטרייה. ישנן במקום נשים שמגלפות את חלקי העץ של המטריות וציירים שיושבים ומציירים קישוטים יפים על הנייר. כל מי שרוצה יכול לבחור ציור שאותו האומנים יציירו על חולצות, טלפונים ועוד. הבנות בוחרות דוגמאות של פרחים ופילים והאומנים מושיבים אותן על כיסא ומציירים להן ישירות על המכנסיים ולאחר מכן גם על גופיות שרכשנו במקום. בחלק האחורי של הגופיות כותבים את השמות של אורי ואיה בתאילנדית ומאותו היום בכל פעם שהבנות לבשו את הגופיות כולם קראו להן בשמותיהן.

משם המשכנו למפעל ליצור ואריגת בדי משי. גם פה מוצג תהליך יצור המשי מהפרפרים והתולעים ועד צביעת החוטים ואריגת הבדים. יש במקום חנות גדולה שמוכרת במחירים לא זולים בדים, בגדים ושמלות.

הביקור בכפרי האומנים אורך כשעה וחצי ומעניין מאוד.

לאחר החזרה למלון אני יורד עם הבנות לבריכה ואושי ביחד עם לי יוצאות לקניות של בגדים ומזוודה באחד הקניונים בעיר.

את הערב של היום המעייף אנחנו מבלים כרגיל בשוק הלילה של צ'אנג מאי. ארוחת ערב, הסתובבות וסיום הלילה בסטארבקס עם קפה טוב ועוגות טעימות.

הלילה אושי ישנה במיטה הגדולה עם הבנות ואני מתפנק במיטה השנייה לבד.

קמים בבוקר, התארגנות וירידה לארוחת בוקר. אנחנו מתחילים להתרגל להיצע ארוחות הבוקר התאילנדיות הכוללות בין השאר סוגים שונים של בשרים, נקניקים, אורז, אטריות וכדומה. גבינות כמעט ואין ואנחנו מתמקדים בחביתות וביצי עין, טוסטים, ירקות וקורנפלקס, וכמובן שבלי אננס אנחנו לא מסיימים שום ארוחה.

אושי הולכת למכבסה ממול למלון ומשאירה כביסה שתהיה מוכנה כשנחזור.

לי מחכה לנו בלובי ואנחנו נוסעים למקדש דוי סוטפ הנמצא בהר מעל העיר צ'אנג מאי.

אל המקדש עולים בטיפוס על 309 מדרגות. אני מטפס אותן בעצמי והבנות בוחרות לעלות ברכבל.

במקדש למעלה אושי והבנות מצטרפות בהתרגשות רבה ללי בתפילה לבודהה ומקיפות את מרכז המקדש 3 פעמים כשהן אוחזות כל אחת בפרח לוטוס ובנר שאותו מדליקים בסיום ומשתחווים לבודהה.

לאחר מכן כל אחד קיבל קבוצת מקלות שהיה צריך להפיל ולגלות מה צופן לו העתיד.

נזיר זקן וחביב מברך אותנו תוך כדי השפרצת מים ומגן עלינו מפני עין הרע בקשירת שרוך לבן על היד. לנזיר יש עוזר ששם את השרוך לבנות מכיוון שלנזירים עצמם אסור לגעת בנשים.

המקדש מדהים ביופיו עם המון סמלים בודהיסטים ונזירים המסתובבים במקום. מההר ניתן להשקיף על כל העיר צ'אנג מאי וסביבותיה והתצפית מרשימה ביותר.

בסיום אנחנו יורדים כולנו במדרגות ואורי מקפידה לספור כל מדרגה כדי לוודאות שלא עובדים עלינו.

בדוכנים למטה אנחנו טועמים פירות שעדיין לא אכלנו ונהנים במיוחד מהפומלות שמעט שונות מאלו שאנחנו מכירים מהארץ.

הביקור במקדש ריגש אותנו מאוד ואנחנו ממשיכים בנסיעה ויורדים מההר אל חוות האורכידיאות והפרפרים לארוחת צהריים. המקום מאוד מטופח ואותנטי ואחרי סיבוב קצר בין הפרחים אנחנו מתיישבים במסעדה היפה . הבנות כרגיל אוכלות צ'יפס עם קטשופ ואילו אנחנו מנסים את מרק השרימפסים החריף, ירקות מטוגנים ופא-תאי עם עוף.

ממשיכים לחוות הנחשים וכולנו עוברים בין הכלובים ומביטים בפחד בנחשי קוברה, נחשי פטון ענקיים ועוד סוגים רבים.

לאחר ההסתובבות אנחנו זוכים במופע נחשים פרטי רק בשבילנו. הבנות מאוד מפחדות אבל גם מסוקרנות והמופע עם הנחשים מרשים. בסך הכול הביקור מהנה במקום שלא היינו מגיעים אליו בארץ.

נוסעים יחד לסופר-מרקט לקנות מזוודה שאושי לא הספיקה לקנות אתמול ולאחר מכן מגיעים מוקדם למלון למנוחה לקראת הסיור בספארי לילה. אושי הולכת למכבסה לאסוף את הכביסה הנקייה שמקופלת ומסודרת באופן מרשים ביותר.

היום החלטנו לבצע הפרדת כוחות ולכן אורי הולכת איתי לבריכה ואיה נשארת בחדר עם אושי למנוחה. אחרי הבריכה אורי ואני הולכים לעשות מסג' דגים שמתגלה כחוויה מדגדגת. אנחנו מכניסים את הרגליים לאקווריום עם דגים רבים שנדבקים לרגל ואוכלים את העור היבש.

אורי מאוד נהנתה מהחוויה ואני מעט פחות.

חוזרים למקלחות והתארגנות ובשעה 18:15 בדיוק ממתין לנו הנהג ואנחנו נוסעים לספארי לילה של צ'אנג מאי. חצי שעה נסיעה ואנחנו מגיעים למקום מטופח ויפה וגם נפגשים לראשונה עם גאם פגישה מרגשת. גאם התכתבה איתנו במשך מספר חודשים ועזרה לנו מאוד בתכנון הטיול בצפון בסבלנות גדולה, עזרה לנו לקבוע מסלול שהתאים לנו והכול נעשה עם אמון הדדי שלא מאפיין את שאר הסוכנויות. התשלום נעשה רק בסיום הטיול.

הסיור בספארי כולל 3 מסלולים, מסלול רגלי סביב אגם ענקי שסביבו פזורים כלובי חיות, ושני סיורים בתוך קרונות.

מכיוון שהגענו מעט מאוחר אנחנו עושים את המסלול הרגלי במהירות ללא אפשרות להתעכב ליד הכלובים ולצפות בחיות בנחת. מומלץ לבוא מוקדם כשעדיין יש אור יום וליהנות מהאגם ומהחיות סביבו, הכול מטופח ומושקע מאוד.

2 הסיורים בקרוניות בחלק המערבי ובחלק המזרחי מתבצעים בחושך כשמידי פעם עוצרים ומאירים על החיות עם פרוז'קטורים. קנינו לבנות סלסילות עם בננות וגזרים והן נהנו מאוד להאכיל ולגעת בחיות כמו זברות ואפילו ג'ירפות שמרכינות את הראש אליך כדי שקבל אוכל.

לאחר הסיורים צפינו במופע מרהיב וצבעוני של לייזר ומזרקות מים מעל לאגם.

בשלב הזה גילינו שהארנק של אושי לא אצלה. ניסינו להיזכר איפה השארנו אותו והערכנו שהוא נשכח במכבסה כשאושי אספה את הכביסה. התקשרנו לוויזה בארץ ובתוך 5 דקות חסמנו את כרטיס האשראי שהיה בארנק. כשהגענו למלון הארנק חיכה לנו בחדר לשמחתנו ולכן ביצענו שיחה נוספת לוויזה וכרטיס האשראי שוחרר מחדש.

הביקור בספארי לילה מאוד מומלץ לילדים ונהנו להעביר ערב עם הבנות והפעם לא בשוק הלילה.

השכבנו את הבנות לישון ואני כמידי לילה נשאר להוריד את התמונות למחשב. אנחנו מצלמים 250-300 תמונות מידי יום ועוד הרבה סרטי וידאו בטלפון ומקווים לעשות סדר בכל התמונות כשנגיע לארץ.

מתעוררים בקושי ואחרי ארוחת הבוקר מתחילים בנסיעה של שעתיים לשמורת הטבע דוי אתנון בה נמצא ההר הגבוה ביותר בתאילנד. בזמן הנסיעה הארוכה הבנות משחקות במחשב ורואות DVD. עצירת שירותים וארטיקים באמצע הדרך ומתחילה עלייה של שעה להר שבסופה אנחנו נכנסים לענן שעוטף את הפסגה בגובה 2600 מטר. יורדים מהרכב לקור, גשם ורוח מאוד חזקה, לובשים שכמיות וצועדים למסלול קצר בתוך הג'ונגל. המסלול מאוד ירוק ושונה, האדמה רוויה במים והצמחייה סבוכה. הגשם מפריע ואנחנו חוזרים לרכב אחרי קפה חם ששתינו בסוף המסלול. איה נרטבה לגמרי ובגלל ששכחנו להביא לה בגדי החלפה היא נשארת ברכב עם בגד ים ביחד עם אושי ואילו אורי, לי ואני יוצאים למסלול הליכה נוסף בג'ונגל כשהפעם הגשם נפסק ואפשר ליהנות מההליכה בין העצים והצמחייה. לאחר נסיעה קצרה אנחנו מגיעים ל-2 פגודות שנבנו עבור מלך ומלכת תאילנד. הבנות נשארות ברכב עם הנהג ואנחנו עולים להביט. בגלל הערפל והגשם קשה לראות את הגנים המקיפים את הפגודות והנוף שמסביב אבל אנחנו בכל זאת מתרשמים מהפגודות עצמן שבתוכן נמצאים פסלי בודהה וסמלי דת נוספים.

מתחילים בירידה מההר לעבר מפלי המים הנמצאים במורדו ויוצאים מהענן הגשום. בדרך אנחנו עוצרים בשוק מקומי קטן לקניית תכשיטים יפים וגם פירות שונים כמו קנה סוכר, אננס ומנגו וגם עגבניות שרי מיובשות ומומתקות ומאוד טעימות שטעמן כמו של צימוקים גדולים.

כשמגיעים למפלים מזג האוויר נעים ובהיר ואנחנו מתיישבים במסעדה המקומית לארוחת צהריים הכוללת דג על הגריל שבושל כשהוא עטוף כולו במלח, עופות בגריל, אורז ומאכלים נוספים.

המפלים עצמם בגובה של 80 מטר מאוד מרשימים והמים זורמים לנהר בחוזקה.

קבוצת תיירים יפניים מתאהבים באיה ומבקשים להצטלם איתה והיא מתמסרת בלי בעיות כשהיפנים מקיפים אותה ומתפעלים ממנה.

לאחר הביקור במפלים אנחנו מתחילים בנסיעה הארוכה חזרה למלון ומגיעים בסביבות 16:00. לצערנו היום אנחנו נאלצים להיפרד מהמדריכה שלנו לי ולכולנו קצת עצוב אחרי שבוע נהדר שבילינו איתה. לי עשתה עבודה מדהימה איתנו ועם הילדות, הסבירה, יעצה ועזרה לנו בכל עניין ואנחנו מחליפים כתובות פייסבוק וגם נותנים מתנות פרידה.

כולנו עולים על בגדי ים ויורדים לבריכה שהבנות חיכו לה כל היום ולאחר זמן קצר אני הולך למסג' היומי ואושי נשארת בבריכה עם הבנות.

בערב יוצאים לשוק הלילה. אושי עם קלקול קיבה ולא מכניסה כלום לבטן ואני והבנות אוכלים פסטה ופא תאי במסעדה בכניסה לשוק.

לאחר סיבוב וקניית תכשיטים וכלי נוי יפים לבית אנחנו חוזרים למלון ונרדמים מיד.

קמים יחסית מאוחר, התארגנות וארוחת בוקר לקראת יום אומגות בג'ונגל.

בשעה 10:00 אנחנו מחכים בלובי לאיסוף של חברת " מעוף הגיבון" איתה בחרנו לבצע את הפעילות. קצת מוזר לנו לחכות להסעה ועוד עם אנשים נוספים אחרי הטיול והטיפול הפרטי שקבלנו בימי הטיול שלנו עד עכשיו בצפון.

נסיעה של שעה ואנחנו מגיעים לאתר ומקבלים הסבר על סדר היום שמחכה לנו, ביחד עם עוגיות ושתייה.

נסיעה קצרה למפלי מים באמצע הג'ונגל ואנחנו עולים במדרגות תלולות לראש המפל, ולאחר מכן נסיעה קצרה חזרה לקבלת ציוד לקראת היציאה למסלול שכולל רתמות שנקשרות לכל אחד מאיתנו, קסדות ובנדנות לילדות.

נסיעה עם המדריכים לתחילת המסלול לקבלת הסבר והדגמה. סה"כ ישנן 22 תחנות של אומגות העוברות בין צמרות העצים בגובה 40-50 מטר. נקודות המעבר בנויות צמוד לגזעי העצים ומתוחזקות באופן מרשים ובטיחותי כשבכל שלב אנחנו קשורים לכבל המאבטח אותנו מפני נפילה. כולנו נרגשים לקראת האומגה הראשונה ונהנים למרות הפחד ואפילו איה ואורי גולשות בכיף וצחוקים. בקבוצה הקטנה שלנו המלווה בשני מדריכים תאילנדים צעירים נמצאים אב ובן ישראלים איתם אנחנו תכף מפתחים קשרי ידידות, וישראלי מבוגר נוסף.

לאחר 4-5 תחנות אנחנו מגיעים לאומגה הארוכה ביותר באורך של 800 מטר. איה מפחדת ונקשרת אלי לגלישה באומגה הארוכה כשכל הדרך היא בוכה. בנקודה הזו עדיין ניתן היה להפסיק את המסלול ואנחנו מחליטים שאושי עם איה יוותרו על ההמשך ויחכו לנו בנקודת הסיום.

אורי ממשיכה איתי ולאורך כל המסלול שכולל גלישה על אומגות באורכים שונים, צעידה על סולמות חבלים מתנדנדים וירידות סנפלינג, אורי נהנית מכל דקה ואפילו מתנדבת להיות ראשונה לביצוע המשימות. היום הזה הוכתר על ידי אורי כיום הכי מהנה שלה בכל הטיול.

בסיום המסלול אנחנו נפגשים עם אושי ואיה ואוכלים ארוחת צהריים טעימה של אורז עם פירות מבושלים, בשר קצוץ חריף ועוד. חבורת נגנים מנעימה לנו את זמן הארוחה וגם זוכה לטיפ מהבנות.

חוזרים למלון לשתיית קפה ועוגות בלובי וכל הבנות הולכות למסג' רגליים עם דגים ואני מצלם אותן ולאחר מכן הולך למסז' היומי שלי.

בערב הבנות ביקשו לאכול בפיצה האט ונענות בחיוב ולאחר מכן אנחנו נפרדים משוק הלילה המקסים של צ'אנג מאי ברכישות של חולצות לכולם ואכילת בננה לוטי בדוכן הקבוע בפתח השוק.

בשלב הזה נופל לאושי כתר בשן ומכיוון שאנחנו צריכים לטוס בבוקר למחרת לא נראה לנו שנספיק להגיע לרופא שיניים ואנחנו מחליטים לחפש רופא כשנגיע לפוקט.

חוזרים למלון לאריזה חלקית והולכים לישון.

מתעוררים ויורדים לארוחת בוקר ובמקביל מתייעצים עם גאם וגדי ומקבלים מהם טלפון וכתובת של מרפאת שיניים הנמצאת לא רחוק מהמלון. הבנות ואני נשארים לאכול ואושי בזריזות לוקחת טוק-טוק ונוסעת למרפאה שמתגלה כמקום חדיש ומפואר אבל לצערנו מתברר שאין רופא שיוכל להדביק את הכתר בשעות הבוקר ןאושי נאלצת לחזור למלון ללא הטיפול.

אנחנו מסיימים את האריזה עם כל הרכוש שצברנו בשהותנו בצפון ומחליטים לצאת לסיבוב אחרון בצ'אנג מאי שבה כל כך נהנינו. הרחובות נראים ריקים בשעות הבוקר ללא עשרות הדוכנים שפזורים על המדרכות וללא התיירים הרבים. קפה בסטארבקס ואנחנו חוזרים למלון להמתין להסעה לשדה התעופה שכמובן מגיע בדיוק בזמן.

עולים למטוס חדיש ונעים של חברת "תאי" ולאחר שעה וחצי נוחתים בפוקט, אוספים את המזוודות ומחפשים מונית שתיקח אותנו למלון. ביציאה משדה התעופה עומדים עשרות נהגי מונית וחברות הסעות ומציעים הסעות במחירים הגבוהים בהרבה ממה שהורגלנו בצפון ועושה רושם שגם האנשים פחות אדיבים. הנהג שלוקח אותנו למלון מנסה להכניס אותנו בדרך לחנויות מהם הוא מקבל הטבות עבור התיירים שהוא מביא אבל אחרי העצירה הראשונה הסברנו לו בתקיפות שיסיע אותנו ישירות למלון ללא עצירות וזה מה שהוא עושה.

מגיעים למלון "פטונג פארגון" ומקבלים חדר גדול ומרווח עם מקלחת ענקית ופינת זולה גדולה בתוך החדר וגם מרפסת בחוץ. כל חדרי המלון פונים לכיוון בריכת שחייה גדולה ויפה שבה בילינו הרבה בימים הבאים. אנחנו גם מקבלים תלושים למשקאות ברוכים הבאים וק"ג פירות. המלון מומלץ מאוד.

מתארגנים על בגדי ים ויורדים לבריכה לבקשת הבנות ושם פוגשים זוג עם 2 ילדים שפגשנו במטוס לבנגקוק ומתעדכנים מהם על המקום והאטרקציות. המלון עצמו לא נמצא במרכז ויש צורך לקחת מונית אם רוצים להגיע למוקדי הבילוי.

אושי מוצאת בעזרת הקבלה מרפאת שיניים ונוסעת להדביק את הכתר שנפל. גם בפוקט המרפאה חדישה ומפוארת ואושי מקבלת טיפול מצוין וחוזרת שמחה אחרי שהכתר הודבק בהצלחה.

בערב אנחנו יוצאים לסיבוב ונתקלים בסוכנות ומסעדה ישראלית בשם כחול לבן שנמצאת מול סוכנות סגול הסגורה בגלל שיום שישי בערב. חשבנו לקנות בסגול את כרטיסי ההפלגות ואת הכרטיסים למופע הפנטסי וכעת אנחנו בבעיה מכיוון שגם מחר בשבת הסוכנות סגורה. אנחנו מתיישבים במסעדה ומזמינים פיתות עם חומוס, צ'יפס ושניצלים ומפתחים שיחה עם בעל המקום שהוא ישראלי בשם זאב שנשוי לתאילנדית וחי מספר שנים בפוקט. אנחנו מקבלים ממנו הצעות מחיר לאטרקציות שרצינו וקובעים לדבר למחרת.

בדרך למלון עוצרים בחנות-7/11שנמצאת ממש מול פתח המלון וקונים מים, חטיפים וגלידות לפני השינה.

יקיצה טבעית בשעה 9:00 אחרי שבאמצע הלילה החשמל הפסיק לעבוד בפיצוץ גדול והמלון הפעיל גנראטור אלה שכתוצאה מכך המזגן שלנו לא קירר ונאלצנו להעביר את הלילה מזיעים.

היום לא תכננו כלום ולכן לאחר ארוחת הבוקר החלטנו לבלות את היום בבריכה.

הזוג עם הילדים הגיעו גם הם וכך העברנו יום נחמד מאוד בבריכת השחייה כשהילדים נהנים ומשחקים יפה ביחד.

לאחר שיחת טלפון עם זאב מסוכנות כחול לבן אושי הלכה ביחד עם ג'קי לקנות כרטיסים להפלגה ל-7 האיים בספיד-בואוט וכרטיסים למופע הפנטסי שרצינו לראות בערב. המחירים היו הוגנים וכולנו היינו מרוצים.

לארוחת צהרים הבנות ביקשו וקבלו פסטה על שפת הבריכה וכולנו עלינו למנוחת צהריים בחדר שחזר להיות ממוזג כמו שצריך. בשעה 18:00 בדיוק חיכה לנו הנהג שלקח אותנו למופע הפנטסי בחוף קמילה כרבע שעה נסיעה מהמלון. כבר בכניסה המקום נראה מהמם ביופיו עם עשרות ביתני משחקים וחנויות מזכרות, פסלים ענקיים ומנורות והכול נוצץ וגדול. לפני המופע הלכנו לאכול במסעדת המקום שהיא למעשה חדר אוכל ענק המכיל מקום ל-3000 אנשים בו זמנית, שולחנות מסודרים לפי מספרים והכול נקי ומאורגן. במסעדה הוגשה ארוחת בופה שממנה מאוד נהנינו למרות שאושי מעט התבאסה לגלות בסוף הארוחה שבביתנים צדדים הוגש אוכל סיני שהיא אוהבת, בסך הכול הארוחה מצוינת ומומלצת.

שעת המופע הגיע ואנחנו עם עוד אלפי אנשים נכנסים לאולם הענק. מראש הזמנו כיסאות VIP ובאמת קבלנו מקומות טובים ומאוד קרובים לבמה, שורה שישית באמצע בדיוק.

המופע עצמו מדהים ביופיו וכולנו היינו מרותקים. עשרות רקדנים, פילים ובעלי חיים נוספים שמשתתפים, קסמים ואפקטים שונים כולל גשם אמיתי שיורד על הבמה, זיקוקים ואש, ועוד ועוד. מומלץ ביותר גם לילדים וגם למבוגרים.

בסיום חיכה לנו הנהג במקום שקבענו ובתוך רבע שעה היינו חזרה במלון מתארגנים לשינה ונכנסים למיטות בגלל שמחר אנחנו צריכים לקום מוקדם, וכולנו נרדמנו בתוך כמה שניות.

קמים בקושי רב ומתארגנים לקראת היציאה לטיול ל-7 האיים. ארוחת בוקר מהירה ובשעה 7:45 מגיעה ההסעה לנמל שממנו יוצאת ההפלגה. בנמל כבר מחכים עשרות תיירים ואחרי הסבר וניסיון להשכיר לנו סנפירים ושנורקלים אנחנו עולים על סירת מרוץ גדולה ונדחסים עם עוד 60-70 תיירים. את ההפלגה מלווה ליידי-בוי צעקני/צעקנית וולגרית וביחד עם 2 עוזריה החל מתחילת ההפלגה ועד לסיומה הם צורחים בניסיונות לבדר את הקהל באופן שמאוד לא אהבנו.

כמות האנשים בסירה מאלצת אותנו לשבת צפופים ולא לראות את הנוף בחוץ ואורי מאוד מתאכזבת שלא מאפשרים לשבת בחרטום הסירה.

השייט עובר ועוצר באי קופיפי, באי הקופים וכולל גם רחצה בחופים היפים וצלילה עם שנורקלים למעוניינים. אנחנו והמשפחה הנוספת שהצטרפה איתנו לשייט מאוד לא נהנינו מכל היום שהסתיים בחזרה למלון בשעה 16:00.

כשהגענו למלון כל מה שרצינו היה להיכנס לבריכה ולשטוף את החול והחוויות של אותו יום. הילדים שיחקו ביחד ואפשרו לנו לשחות במים ולדבר בינינו, ולאט לאט גם מצב הרוח השתפר.

החלטנו להתקשר לסגול ולהזמין דרכם את הטיול ל-4 האיים שתכננו למחר, התקלחנו ויצאנו לבצע את הזמנת הכרטיסים ולאכול ארוחת ערב במסעדה, 2 המשפחות ביחד. סוכנות סגול שייכת לזוג אחים ששוהים עם הוריהם בפוקט מספר שנים, אנשים מסבירי פנים ומאוד נחמדים. הפגישה איתם הייתה נעימה והאוכל שהזמנו היה טעים מאוד וכלל פרגיות, צ'יפס, פירה וסלט ירקות שהיה חסר לנו מאוד, וכמובן שיקים לכולם. האווירה במסעדה בהחלט השכיחה את היום המאכזב שעברנו ולאחר הזמנת הכרטיסים לטיול ישבנו ופטפטנו עם האימא ועם האחות.

חזרנו למלון שבעים ועייפים ובדרך שוב עצירה לקניית חטיפים וגם מרכך שיער שנמכר בתאילנד באריזות קטנטנות בלי התחשבות בציבור המתולתלות.

כשהגענו למלון כולנו נשפכנו במיטות ונרדמנו מיד.

קמים, מתארגנים ויורדים לארוחת הבוקר ובשעה 8:00 מחכים בלובי להסעה ליום הפלגה ב-4 האיים. את ההזמנה בצענו בסוכנות סגול שהבטיחו לנו שהחברה שאיתה הם עובדים, חברת PPT, איכותית ביותר. הבטחה שהתבררה כנכונה מאוד.

ההסעה מגיע ולוקחת אותנו ביחד עם עוד זוג ישראלים צעיר וזוג סטודנטים ירדנים לנמל שממנו יוצאת ההפלגה. אנחנו מגיעים לנמל ומצטרפים לעוד תיירים שהגיעו מכל בתי המלון בפוקט להפלגות של אותו היום.

הספינה שלוקחת אותנו בעלת 3 קומות וכבר מההתחלה אנחנו נהנים מהאפשרות להסתובב בנחת על הסיפון ולהרגיש את הים הנעים. צוות הספינה אדיב ונחמד ומציע שתייה קרה וחמה, אננס ואבטיח, ומתחילת היום ועד סופו אורי ואני חובבי שתיית הקולה שתינו ללא הפסקה בקבוקי קולה שקוררו בקרח וסופקו ללא הגבלה.

לאחר הפלגה כיפית של שעה אנחנו מגיעים לאי הראשון המכונה אי ג'ימס בונד מכיוון שבו נעשה אחד מסרטי המרגל המפורסם. מורידים אותנו לאי בסירה ארוכה ואנחנו מגלים מפרץ קטן ומדהים הכולל גם שוק קטן של תכשיטים ובעיקר פנינים. אנחנו מצלמים ומצטלמים ללא הפסקה על רקע העמוד המפורסם הבולט מהמים. אושי מנצלת את המחירים הנמוכים וקונה שרשראות ועגילי פנינים שלשם שינוי הם בהחלט אמיתיים ולא חיקוי ונמכרים במחיר מצחיק של כמה עשרות שקלים.

בזמן שהותנו על החוף קבוצת ויאטנמיות נדלקות על הילדות ומצטלמות איתן מכל זווית אפשרית, ועד לסיום ההפלגה הבנות הופכות לאהובות הקהל כשכל אחד על הסיפון מחבק ומנשק אותן והן לא מסתירות את ההנאה שלהן מהסיטואציה.

אנחנו חוזרים אל הספינה בסירות הארוכות ומגלים ארוחת צהרים על הסיפון הכוללת דגים ופירות ים מטוגנים, אורז, ירקות ופירות טריים.

בזמן האוכל אנחנו שטים ומגיעים לאי השני אליו אנחנו יורדים בקיאקים לאחר שהתחלקנו לזוגות, אורי עם אושי ואיה איתי. את הקיאקים משיטים תאילנדים שגם דואגים להסביר ולצלם אותנו על רקע הנופים המדהימים כשאנחנו חותרים לתוך מערות המובילות למפרץ חבוי ומהמם ממש בתוך לב האי. הבנות מורשות לחתור לבדן ונהנות מכל רגע.

לאחר החזרה לספינה והפלגה קצרה ביותר אנחנו מגיעים לאי השלישי וגם אליו אנחנו יורדים בקיאקים. המערות באי חשוכות ולמשיטים ישנו פנס שמאיר את הסביבה ומראה נטיפים היורדים מתקרת המערה.

לאי הרביעי אנחנו כבר מקבלים את הקיאקים בעצמנו ושטים לחוף פרטי ונחמד עם חול לבן. חלק מהאנשים קופצים מהסיפון ומגיעים לחוף בשחייה והשאר כמונו שטים עם הקיאקים כשמידי פעם אנחנו קופצים למים להתרעננות. צבע המים ירוק והאדמה בוצית. אנחנו נהנים לשחות במים והבנות זוכות לקבל פרח עשוי מעלה קוקוס שנעשה במקום על ידי אחד התאילנדים שהשיט אותנו והתחבב על הבנות. כשמגיע הזמן לחזור לספינה אורי משיטה אותנו וחותרת במקצועיות רבה.

בזמן ההפלגה חזרה לפוקט שאורכת כ-50 דקות הבנות עושות ציורי קעקועים על הגב והכתף.

לצערנו נגמר היום המאוד מהנה הזה ואנחנו מגיעים חזרה לנמל. נראה שזו הייתה חוויה מתקנת לאתמול ולדעתי גם אחד הימים המהנים בטיול כולו.

חוזרים למלון וישר הבנות קופצות לבריכה לשחייה והתרעננות. מקלחות והולכים לארוחת ערב במסעדה של סגול וגם לא שוכחים להודות להם.

חוזרים למלון, אורזים את המזוודות לקראת הטיסה של מחר ונרדמים במהירות רבה.

אנחנו מתעוררים יחסית מאוחר אחרי שנת לילה טובה ויורדים לארוחת בוקר אחרונה בפוקט, ולאחריה חוזרים לחדר לסיום האריזה וסגירת המזוודות. בשעה 10:00 בדיוק מחכה לנו המונית לשדה התעופה. עם נהג המונית סגרנו כבר אתמול שייקח אותנו ביחד עם המשפחה איתה בילינו בכל ימי שהותנו בפוקט מכיוון שלכולנו הייתה טיסה בשעות הצהרים וכך חסכנו כחצי מעלות הנסיעה וגם הילדים שמחו לבלות עוד קצת ביחד.

צ'ק-אין מהיר ואנחנו עולים לטרמינל. את הטיסה הזמנו עם חברת "בנקוק אייר" שטסה לקוסמוי ויכולנו להיכנס לטרקלין שלהם הפתוח לכל לקוחותיהם וליהנות מקפה ועוגה. הגיעה זמן ההמראה ואנחנו עולים למטוס קטן ונחמד של 70 אנשים ולאחר 40 דקות אנחנו נוחתים בשדה התעופה היפיפה והירוק של קוסמוי. אושי מתאהבת במקום מיידית ואנחנו מוסעים על ידי קרוניות מהמטוס לטרמינל לאיסוף המזוודות ומשם במונית למלון "דרה סמוי". המלון מיוחד ויפה במיוחד והחדרים מעוצבים בסגנון תאילנדי כשכל פרט קטן מקבל התייחסות. בריכת המלון אליה אנחנו יורדים צמודה לחוף הים עם כיסאות ישיבה, מסעדה ובר המגיש קוקטילים טעימים ויקרים. הים שהיה בשפל פחות עניין אותנו בשלב זה ואנחנו מבלים עד הערב בבריכה לשמחת הבנות, שותים קוקטיל "ברוכים הבאים" בטעמי אבטיח, בננה ותות ואוכלים ארטיקים על החוף. החלטנו את ימי השהות שלנו בקוסמוי לבלות בעיקר במנוחה אחרי ימי הטיול עד כה שכללו תוכניות וטיולים כמעט בכל הימים ואנחנו נשאבים לאווירת הבריכה-ים בהנאה רבה.

בערב אנחנו יוצאים לשוטט ברחוב הראשי והעמוס תיירים ומתרשמים ממגוון המסעדות, הדוכנים ואפשרויות הבילוי. בזמן השוטטות אנחנו בודקים בשתי סוכנויות ישראליות מחירי טיול לג'ונגל ול-42 האיים ומחליטים לא להחליט בשלב הזה אלה לזרום עם החופש והבטן-גב.

ארוחת ערב בבורגר-קינג לבקשת הבנות וחזרה למלון. הבנות נכנסות למיטות וצופות בסרט ב-DVD שבחדר אבל נרדמות כמונו אחרי שנייה.

במלון הזה קבלנו מלבד מיטה נוספת גם אפשרות שינה על הספה שקיימת בחדר וכך בפעם הראשונה לכל אחד הייתה מיטה משלו, מה שלא הפריע לאיה לעבור באמצע הלילה למיטה של אושי ולהרוס לה את הלילה. אורי ואני ישנו נהדר במיטה הזוגית הגדולה.

קמים מאוחר בשעה 9:00 ויורדים יחפים לארוחת הבוקר שמוגשת ליד הבריכה מול הים. תפריט של חביתות מוגש לנו כדי שלא נאלץ חס-וחלילה לעמוד בתור ואנחנו בוחרים חביתות ומוזלי שמוגשים לנו על ידי המלצריות ביחד עם הקפה והתה. ארוחת הבוקר בדרה סמוי טעימה ומפנקת במיוחד וכוללת גם גבינה צהובה שלא אכלנו הרבה זמן.

היום החלטנו לא לעשות כלום ולהישאר בבריכה ולכן אנחנו לוקחים את סלסלת הקש שחיכתה לנו בחדר ויורדים לשבת ליד הים ולשחק בבריכה להנאת כולנו.

לארוחת צהריים מזמינים תירסים בדוכן על החוף שמבושלים על מנגל וטעימים להפליא ומקבלים כצ'ופר גם שקית קוקוס. כמובן שמקנחים בשייקים וגלידות ולאחר מכן עולים לחדר לשנת צהריים. הבנות רואות סרט ונרדמות. אחרי הצהרים יורדים שוב לבריכה בזמן שאושי יוצאת לקניות וחוזרת עם שתי זוגות משקפי שמש ממותגים ואיכותיים תוצרת שוק תאילנד.

את ארוחת הערב בחרנו לאכול במסעדת הדגים הנעימה שבפתח המלון ובה גם זוג זמרים ששרים באנגלית להנאת הסועדים. אושי מזמינה דגים לה ולי ואני מוסיף לתפריט גם סרטן גדול לשמחתה הרבה של איה. לבנות הזמנו מנות ילדים של שניצל, אצבעות דג וכמובן צ'יפס וכולנו נהנים מהאווירה ואוכלים בתאבון. בלי להתכוון הזמנו בקבוקי מים מינראלים במקום בקבוקי מי שתייה ושילמנו עבורם מחיר מופקע ביותר.

אחרי הארוחה סיבוב קצר ברחוב לבחירת מתנת יומולדת לאורי וחוזרים למלון לשנת לילה.

מעלים בפייסבוק תמונות ומתעדכנים על הנעשה בארץ.

גם היום קימה מאוחרת וארוחת בוקר טעימה ליד הבריכה. מכיוון שהחלטנו להמשיך ולהתבטל אנחנו אורזים את סלסלת הקש ומשתרעים על כורסאות הישיבה בחוף כשהבנות משחקות להן בבריכה. מדהים איך מתרגלים מהר לאורך החיים הזה של ים-בריכה-שנ"צ וכדומה.

בערב הולכים להזמין כרטיסים לשייט ל-42 האיים לאורי ולי ולאחר מכן מתיישבים במסעדה הישראלית בזיליקום השייכת לסוכנות הטיולים שאצלה הזמנו את הכרטיסים.

החלטנו להתפצל ולכן אורי ואני נצא לשייט ואושי ואיה יעשו לעצמן יום כיף באזור המלון.

במסעדה אנחנו מזמינים שניצל ענק ושוורמה עם צ'יפס ושייקים כרגיל. המלצרים הבורמזיים שבמסעדה מאוד נחמדים ומדברים עברית ומתחבבים במהירות על הילדות שמשחקות איתם.

מכיוון שמחר אורי ואני צריכים לקום כבר בשעה 6:00 בבוקר כדי להיות מוכנים להסעה אנחנו חוזרים למלון לשינה.

אורי ואני מתעוררים בקושי מוקדם בבוקר אחרי שכבר התרגלנו לקימות מאוחרות. התארגנות וירידה לארוחת בוקר וכצפוי אנחנו הראשונים בחדר אוכל. מנסים להכניס משהו לבטן והולכים ללובי להמתין להסעה לטיול ל-42 האיים. המונית מגיע ולאחר כחצי שעה אנחנו מגיעים למזח מסודר ומאורגן וגם בו מוגשת ארוחת בוקר נחמדה של קפה, שתייה קרה ועוגות. בעלי חברת השייט הוא ישראלי הנשוי לתאילנדית. עולים על הספיד-בואוט עם 20 אנשים נוספים בלבד, אין צפיפות ומאוד נחמד והצוות התאילנדי אדיב, מחויך וסובלני. לבקשת אורי אנחנו מתיישבים בקדמת הסירה ולכן גם קופצים יותר. הים גלי בחלק מהשייט ומקפיץ את הסירה מאוד ואנחנו גם קצת נרטבים מהגלים אבל מאוד נהנים מהרוח ומהים הפתוח. ביחד איתנו בחרטום עוד מספר צעירים ישראלים נוספים והאווירה נחמדה וכיפית. הפלגה של שעה ורבע ועצירה ראשונה בשונית אליה אנחנו יורדים מהסירה בשחייה וצוללים עם שנורקלים. אורי לא כל כך מסתדרת עם העניין אבל לי מעניין לראות את הדגים והאלמוגים הצבעוניים. לאחר צלילה של שעה ושייט קצר אנחנו מגיעים לאי שבו אנחנו מורדים לחוף כדי לטפס לתצפית מדהימה על פארק אמטונג המורכב מ-42 איים, חלקם מצוקים של עשרות מטרים היוצאים מהים וחלקם עם חופים לבנים והכול בים מדהים בצבע כחול-ירוק. אורי ואני מטפסים במדרגות עד למעלה ומצטלמים על רקע הנוף כשאורי שותה חלב מקוקוס טרי שקנינו למטה. חוזרים לסירה ומפליגים בין ומתחת לצוקים הענקיים. מגיעים לאי נוסף, הסירה עוגנת כעשרים מטר מהחוף ואנחנו הולכים בתוך המים לחוף בו מוגשת ארוחת צהריים כפיקניק נחמד. אורי מתיישבת על נדנדת עץ הקשורה לעץ קוקוס והתמונה שלה מתנדנדת על אי טרופי עם חוף לבן וים טורקיז כמובן שמצולמת מייד. לאחר האוכל אנחנו מתחלקים לזוגות ומקבלים קיאקים לשיט סביב האיים. אורי ואני נהנים מאוד מהחתירה במים הצלולים בין המערות של האיים. אנחנו חוזרים לסירה ומתחיל השייט חזרה לסמוי שאמור להיות כשעה הפלגה. מהבוקר מזג האוויר היה נהדר והשמיים כחולים אבל לקראת השייט חזרה מופיעים ענני גשם ובערך כעשרים דקות לפני ההגעה לסמוי מתחיל גשם זלעפות. הסירה ממשיכה בשייט ואנחנו נכנסים מקדימת הסירה מעט פנימה אבל גם זה לא עוזר ואנחנו נרטבים לגמרי וזוכים לחוויה של הפלגה בספיד בואוט בגשם טרופי חזק. אורי ואני נהנים מאוד מהחוויה שכנראה לא תשכח. כשמגיעים למזח אנחנו רצים בגשם להסעה ובדרך למלון אפשר לראות את רחובות האי, כולל הרחוב הראשי מוצפים במים שעולים לגובה של מטר ואפילו יותר אבל לא מפריעים למקומיים להמשיך ולנסוע בקטנועים שלהם. כשאנחנו מגיעים למלון מגלים שיש הפסקת חשמל בגלל הגשם החזק ולכן אנחנו מתקלחים ומחליטים ללכת לארוחת ערב. לוקחים את המטריות שנתנו לנו במלון והולכים למסעדת בזיליקום. מכיוון שכולנו עם כפכפים לא מפריע לנו להירטב בשלוליות שברחוב. במסעדה אנחנו משתפים בינינו את חוויות היום. אושי ואיה עשו יום כיף בזמן שאנחנו שייטנו. אחרי ארוחת בוקר ארוכה הן נהנו בבריכה והכירו חברים ישראלים חדשים. איה קיבלה לבקשתה בגד ים ביקיני ורוד עם נקודות לבנות ואושי קנתה שרשרת ממוכר בחוף שבהתחלה ביקש עבורה 1600 באט ואחרי התמקחות מכר אותה לאושי ב...200 באט בלבד.

לאחר ארוחת הערב הנחמדה אנחנו חוזרים למלון אבל לא לפני שאורי מבקשת ומקבלת בננה לוטי כקינוח ואני מתפנק עם קפה. הבנות נרדמות עם סרט, אושי קוראת ספר ואני מוריד תמונות במחשב.

בוקר טוב לאורי שמתעוררת ליום הולדתה התשיעי שנחגג באיי תאילנד והיא חיכתה לו הרבה מאוד זמן. המלצרים מפתיעים אותנו ובסוף ארוחת הבוקר הם מופיעים בשירת "היום יום הולדת..." עם עוגת קצפת קטנה ונרות. אומנם בקשנו מהם לפני יומיים שיפתיעו את אורי אבל התברר שגם ללא הפנייה שלנו הם מודעים לימי ההולדת של האורחים לפי הדרכון ומכינים עוגה קטנה לכל אורח שחוגג גם אם לא ביקש מראש.

אנחנו לוקחים את סלסלת הקש ויורדים לחוף ואורי ואני שוכרים קיאק ויוצאים לשייט מהנה. כשאנחנו חוזרים מזמינים ארטיקים וגלידות, שייקים וכמובן תירס ועולים לשנת צהריים. בזמן הזה מתחיל מונסון שלא מפסיק עד למחרת בבוקר. כשאנחנו מתעוררים לוקחים את המטריות והולכים בגשם עם הקפקפים בשלוליות לקנות את מתנת היומולדת שאורי בקשה-תמונה של פיל מאוד יפה וסימנייה לספר, שניהם עבודת יד נהדרת. לכבוד יום ההולדת החלטנו לאכול הערב במסעדה היוקרתית של המלון ואנחנו מזמינים אגרול ושרימפס לפתיחה, דגי ים מסוג לבן-סנפיר לכולנו שמלווים בתפוחי אדמה ומבושלים על הגריל. לקינוח עוגות שוקולד שקצת אכזבו ולא היו טעימות כמו בארץ. הארוחה הזו הייתה היקרה ביותר בכל הטיול.

בגלל הגשם אי אפשר להסתובב ולכן אנחנו חוזרים לחדר ומתחברים לפייסבוק לקבלת איחולי מזל טוב לאורי מהארץ והעלאות תמונות העוגה מהבוקר.

מתעוררים ויורדים לאכול יחפים עם בגדי הים כמו בכל יום. לאחר מכן אנחנו נצמדים לשגרה שלצערנו נאלץ לסיים מחר בגלל הטיסה לבנגקוק. אנחנו מתיישבים על הכיסאות בחוף ואורי ואני הולכים שוב לשייט בקיאק. בריכה-ים עד אחרי הצהריים ואחר כך עולים למנוחה קצרה בחדר ואני מנצל את הזמן והולך למסג' אחרון בקוסמוי. כשהבנות מתעוררות אנחנו יוצאים לארוחת ערב של פיצה ופסטה. בגלל שקצת נמאס לנו להסתובב ברחוב העמוס אנחנו תופסים פינה על החוף ונהנים מהשקט. גם בשעות הערב והלילה המוכרים בחוף לא מפסיקים להסתובב ומוכרים לנו שרשרות פרחים וקשת מנצנצת לאיה. אחד מהם מציע לנו להעיף עששית גדולה והבנות כותבות את השמות שלהן ומעיפות אותה לשמיים בעזרת האש שבוערת מתחתיה וכמובן שגם מבקשות משאלות. מדהים איך שבכל מקום מוכרים משהו בתאילנד.

הילדות משחקות קצת בחול ועושות לנו הופעת ריקוד ואנחנו עולים לשנת לילה אחרונה בסמוי.

ארוחת בוקר אחרונה בדרה סמוי שבו כל כך נהנו ואחריה איה ואני הולכים לים ואושי ואורי להביא כביסה ולגמור לארוז. בשעה 13:00 אנחנו מפנים את החדר ויוצאים לאכול צהריים בבזיליקום ולהיפרד מהמלצרים שאהבו לשחק עם הבנות. שיטוט אחרון ברחוב הראשי ונוסעים לשדה תעופה של סמוי לקראת ההמראה לבנגקוק. שדה התעופה מדהים ביופיו ובאותנטיות שלו ולאחר מסירת המזוודות אנחנו צועדים לטרמינל שבנוי מביתני קש פתוחים ומוצלים בהם מוגשת שתייה חמה וקרה, עוגות ועוגיות לכולם. הכול נמצא סמוך מאוד למסלול ההמראות כשמסביב גינון יפה, ספסלים וחנויות מזכרות. במיוחד אהבנו את בתי השימוש עם האקווריום הענקי וקירות הבמבוק. אל המטוס אנחנו מוסעים בקרוניות צבעוניות ולאחר 50 דקות אנחנו נוחתים בעולם אחר לחלוטין בבנגקוק.

אוספים את המזוודות ועולים לקומה 4 למצוא מונית. רוב המוניות קטנות ובתא המטען שלהן בלון הגז שמניע את הרכב ולכן לא ניתן להעמיס את המזוודות שלנו, מה שלא מפריע לנהגים להציע לנו לנסוע איתם בטענה שמדובר בנסיעה קצרה של 5 דקות. אנחנו לא מתייאשים ומוצאים מונית סטיישן גדולה בה נכנסות כל המזוודות ללא בעיה עם נהג מבוגר ונחמד. לאחר שעה אנחנו מגיעים למלון "איסטין מקאסן" ועולים לקומה 18 לחדר מרווח ונעים. איה נרדמה כבר בדרך ואני יורד לרחוב לחפש אוכל אבל לא מוצא כלום ומביא רק מים וחטיפים מ-7/11.

החלטנו להזמין פסטה ודג עם צ'יפס במלון ואחרי שאנחנו אוכלים בתאבון כולנו נרדמים.

קמים בקושי מוקדם מאוד מכיוון שבשעה 7:00 אמורים לאסוף אותנו לטיול של יומיים בקנצ'נאבורי. אנחנו מפנים את החדר ומפקידים את המזוודות לשמירה במלון ולאחר ארוחת בוקר ממתינים בלובי להסעה. אושי מופתעת לגלות שבת הדודה שלה סמדר ובן זוגה אלי מצטרפים לטיול איתנו ואפילו שוהים באותו מלון שלנו. ההסעה מגיעה וכולנו מצטופפים עם קבוצת ישראלים נחמדה לנסיעה לשוק הצף דמנואן סדואק שנמצא כשעתיים נסיעה מבנגקוק- תחנתנו הראשונה באותו יום. השוק מיוחד ונמצא על גדות תעלות מים כשבתי מגורים הבנויים על כלונסאות מעל המים מסביב. בשוק פירות, תכשיטים, בגדים ומזכרות שנמכרים לתיירים השטים עם סירות ארוכות וצרות בתעלות, חלק מהסירות עם מנוע וחלקן מושטות בעזרת משוטים. בעיני השוק היה נחמד ונעים למרות שגם תיירותי מאוד. לאחר הביקור בשוק ובמפעל להכנת סוכר ומוצריו מקוקוס וקני סוכר אנחנו ממשיכים לכיוון קנצ'נאבורי ומקבלים חדרים בבית מלון נחמד ויפה עם חדרים פשוטים ולא הכי נקיים. המלון נמצא על גדות נהר הקוואי וצופה לגשר המפורסם. אנחנו אוכלים צהריים על גדות הנהר ונוסעים לביקור בספארי המקומי המרוחק כשעה מהמלון. המקום נראה עלוב ועצוב והעובדה שאנחנו הקבוצה היחידה המבקרת בו באותו זמן רק מדגישה את זה. הופעת תנינים ומופע פילים מחזקים את ההרגשה הזו שלנו ואנחנו לא יכולים שלא להשוות עם המופעים המרהיבים והשמחים שראינו עם הפילים בצפון תאילנד עם כל ההמולה שהייתה מסביב. לאחר המופעים אנחנו עולים על מיניבוס עם חלונות פתוחים ונוסעים לספארי בין החיות. הבנות מקבלות קערה עם גזרים ובננות ומאכילות את החיות בהנאה ובמיוחד את הג'יראפות שמכניסות את כל צווארן לתוך האוטובוס כדי לקבל אוכל וניתן ללטף ולהאכיל אותן. כולנו מתרגשים מהחוויה, מצטלמים בלי להפסיק ונהנים מאוד. בסיום הסיור ולאחר ניסיון לשכנע אותנו ללא הצלחה להצטלם עם גורי נמרים אומללים אנחנו חוזרים למלון ועוצרים ליד הגשר על נהר הקוואי שסביבו שוק קטן ונחמד לממכר פירות מעניינים שעדיין לא הכרנו. אנחנו צועדים על הגשר כשלפתע נשמע קול של צופר חזק ולהפתעתנו רכבת נוסעים מתקרבת לגשר לאיטה כשאנחנו ושאר האנשים שנמצאים באותו זמן על הגשר נעמדים לצד המסילה ומצלמים את הסיטואציה המדהימה הזו. חוזרים ברגל אל המלון לאחר שקנינו פירות לדרך. כשאנחנו מגיעים מחכה לנו הפתעה של מסג' רגליים לכולנו לצד בריכת השחייה. מכיוון שהבנות לא רצו לעשות אני עשיתי פעמיים כשבפעם השנייה נהניתי מטיפול של שתי מטפלות בו זמנית, כל אחת על רגל שונה.

ארוחת ערב תאילנדית ולאחריה הילדות משחקות על הדשא ונהנות ואושי משלימה מידע עם בת דודתה וכולנו הולכים לחדרים לישון.

בשעה 7:30 אנחנו מתייצבים לארוחת בוקר פשוטה על שפת הנהר ולאחר מכן נסיעה של שעה לכיוון פארק שבעת המפלים כשבדרך עוצרים לתצפית על סכרים ענקיים שמגנים על הכפרים באזור מפני הצפות. הפארק נמצא בתוך ג'ונגל ירוק ולאורך המסלול מסתובבים קופי בר לא ידידותיים במיוחד שמחפשים לקבל אוכל מהתיירים. המפלים עצמם יפים ומרשימים וניתן לשחות בבריכות. בתוך המים ישנם דגים שקצת נושכים את המתרחצים ושאותנו מעט הרתיעו לצערן של הבנות שרצו לשחות בבריכות העמוקות. לאחר הטיול במפלים וההגעה עד למפל החמישי חזרנו לכיוון הרכב לארוחת צהריים במסעדה תאילנדית מקומית. חזרה לכיוון המלון ובדרך עוצרים במחנה פילים לרכיבה של חצי שעה ורחצה עם הפילים בנהר. אנחנו יושבים על גב הפיל שמשפריץ עלינו מים בלי הפסקה לשמחת כולם. לילדות זה היה שיאו של היום והם חיכו ל- "מלחמת מים" עם הפילים שהבטחנו להן. איה לקחה את העניין ברצינות רבה, נעמדה והתיזה על הפיל בחזרה. בסיום הבנות זכו לרכיבה פרטית על גב הפיל שלקח אותן לרכב ההסעה. הגענו למלון, החלפנו בגדים בזריזות והתחלנו נסיעה של שעתיים וחצי חזרה לבנגקוק. ירדנו ברחוב הקוואסן המפורסם ולאחר ארוחת ערב טעימה במסעדה של "המרכז למטייל" הנמצא בקצה הרחוב ושבו גם השארנו את המזוודות לשמירה וגם רכשנו כרטיסים ל-"עולם האוקינוס פארגון" ולפארק השעשועים "עולם החלומות", עשינו סיור ברחוב הרועש והצפוף ונהנינו מהצבעוניות ומהביתנים שמוכרים הכול ויחסית גם בזול. אושי בהדרכת סמדר מצאה חנות תכשיטים יפה בקצה השני של הרחוב. בסיום הערב לקראת חצות לקחנו מונית חזרה למלון איסטין לצ'ק-אין וקבלת חדר, הפעם בקומה ה-29. מקלחות רציניות וכולנו מאוד עייפים והולכים לישון.

החלטנו היום לקום מאוחר ואחרי ארוחת בוקר מאוד עשירה וטעימה שכללה אפילו סופגניות שאורי אהבה במיוחד אנחנו לוקחים מונית לקניון סיאם פארגון לביקור בעולם האוקיאנוס. הבוקר גשום ואנחנו שמחים שבחרנו פעילות בתוך הקניון.

עולם האוקיאנוס כולל מסלול העובר בין אקווריומים של דגים מכל המינים וגולת הכותרת זה אקווריום ענקי הבנוי מצידי ומעל המבקרים ובתוכו שוחים מיני כרישים ודגים גדולים נוספים. הביקור כולל הופעות האכלה ושייט קצר בסירה עם תחתית שקופה מעל אקווריום הכרישים. סרט נחמד של 5 מימדים על הנסיך הקטן חתם את הביקור שהיה מאוד נחמד ונמשך כשלוש שעות. משם יצאנו לרחוב והלכנו לקניון MBK הידוע שבו בילינו עד לשעות הערב בשיטוט וקניית בגדים, תיקים ונעליים. הקניון ענקי ופרוס על פני 7 קומות של דוכנים וחנויות וכולל גם שוק בקומה השלישית. כל הקניון חיקויים זולים, חלקם באיכות ירודה וחלקם באיכות גבוהה. איה ואורי קנו בובות ונעליים וגם תיק בית ספר לאורי. ארוחת ערב במסעדת "פיצה פקטורי" האהובה עלינו ואנחנו חוזרים למלון בסביבות 22:00. הבנות משחקות ביניהן יפה ולקראת חצות כולנו נרדמים.

מתעוררים בשעה 7:00 ומתארגנים לאיטנו. אחרי ארוחת הבוקר אני הולך לחפש מכבסה לכביסה הרבה שהצטברה ומוצא אחרי לא מעט חיפושים מכבסה שגובה כסף עבור משקל הכביסה ולא עבור מספר הפריטים. בשעה 9:00 אנחנו מוכנים בלובי להסעה שתיקח אותנו ליום כיף בפארק השעשועים "דרים ווארלד". שעה נסיעה ואנחנו מגיעים למקום גדול ונחמד, מצטלמים ומתחילים לעבור בין המתקנים והפעילויות. חלק מהמתקנים מתאימים לאיה וחלק לאורי שמתאכזבת מכך שהמתקנים הכי שווים מורשים לבעלי גובה 1.4 מטר ומעלה והיא לא יכולה ליהנות מהם. אושי האמיצה בינינו לא מוותרת על מתקן הנדנדה הענקית שהופך אותה באוויר מספר פעמים וגורם לה הנאה רבה. בסך הכול הפארק גדול ונחמד ולמרות שיש גדולים ממנו הילדות נהנו בו מאוד. קצת הגשם שירד לא הפריע וארוחת הצהריים התאילנדית שהייתה כלולה במחיר הכרטיס הייתה סבירה לנו ופחות לבנות.

בסביבות 15:00 ההסעה לוקחת אותנו בחזרה למלון ואנחנו מחליטים לנוח קצת וללכת לקוואסן לארוחת ערב יום שישי ב-"מטייל". אני מנצל את ההזדמנות למסג' ואחרי שאני חוזר וכולנו מתקלחים אנחנו יורדים לרחוב לחפש מונית וקצת מתקשים למצוא בגלל עומסי התנועה והגשם. נהגי המוניות בבנגקוק מעלים את המחירים כאשר יורד גשם או אפילו רק מתקרבים עננים וגם כאשר יש עומסי תנועה, ואנחנו התעקשנו על מחירי הנסיעה הרגילים וכמובן שבסוף מצאנו נהג שלקח אותנו במחירים שרצינו. מדהים איך הנהגים שולפים מחירים שלפעמים ההבדלים בין הנהגים כפולים ויותר ושווה להמתין בסבלנות ולא לעלות על המונית הראשונה שעוצרת.

ארוחת הערב ב-"מטייל" הייתה טעימה ובסופה הצטרפו אלינו גם סמדר ואלי, הזמנו שוורמה, שניצל וצ'יפס בליווי פיתות וסלט ירקות טעים, ובסיומה יצאנו לשיטוט ברחוב לרכישת תכשיטים, ערסל וגם מטרייה בגלל הגשם הקל שירד. אני טעמתי לראשונה סטיקי רייז עם מנגו שהתגלה כמעדן טעים ביותר. אושי שהתאהבה בחנות התכשיטים בקצה השני של הקוואסן קנתה שרשראות לבנות ולה בזמן שאני ממתין בחוץ ומארגן מונית חזרה למלון.

קמים לאיטנו ומתארגנים ואחרי ארוחת הבוקר הטעימה לוקחים מונית לכיוון מתחם ארמון המלך. מזג האוויר יפה והשמיים כחולים וכמעט ללא עננים ולכן החום מורגש מאוד ומפריע בעיקר לבנות. בכניסה למתחם הארמון אני לובש שרוואל מכיוון שהכניסה עם מכנסיים קצרות אותן אני לובש אסורה. הבנות התלבשו מראש בלבוש צנוע מכיוון שגם גופיות או לבוש חשוף אחר אסורים. אנחנו דוחים הצעות להדרכה והצעות אחרות לסיורים בעיר וצועדים אל תוך מתחם הארמון שמתגלה כמקום גדול ומרשים עם עשרות מבנים ופסלים רבים מקושטים בזהב ואבנים צבעוניות והמוני תיירים שמצטלמים על רקע המבנים. בני המלוכה שהתגוררו פה בעבר גרים כעת במתחם אחר בבנגקוק שאסור לביקורים. בתוך המתחם נמצא גם מקדש "וואט פרא קאו" הידוע כמקדש בודהא האזמרגד ובו מוצג פסלו של בודהא שעשוי כולו מאבן האזמרגד והכניסה אליו מותרת ללא נעליים וכמובן שגם הצילום אסור. החום והלחות מפריעים לבנות ואחרי ביקור של שעתיים אנחנו יוצאים וצועדים למקדש הבודהא השוכב שנמצא כעשר דקות הליכה ממתחם הארמון. בדרך אנחנו נתקלים בנוכלים שעומדים בכניסה צדדית שאינה מורשית לתיירים אלה רק לתאילנדים ומספרים לתיירים תמימים שהמתחם סגור והם יוכלו לעשות להם סיור באתרים אחרים בעיר. השיטה הזו ידועה כל כך ששלטונות תאילנד תלו רמקולים על חומת הארמון בצד זה של המתחם והם מדווחים ללא הפסקה באנגלית שיש להיזהר מנוכלים המציעים הצעות כאלו והכניסה למתחם פתוחה בשער המורשה לתיירים. פסל הבודהא השוכב הענק שמצופה כולו בזהב מרשים בגודלו והילדות מקבלות כל אחת כלי עם מטבעות לחלוקה לנזירים. משם אנחנו ממשיכים עם מונית לקניון סיאם פארגון המפואר והיקר כדי לחפש בגדי ספורט שעולים כמו בארץ ולכן אנחנו מוותרים ומסתפקים בקפה ועוגות גבינה. הליכה קצרה מעבר לרחוב ל-MBK העממי והזול להשלמת קניות לקראת הטיסה חזרה לארץ, ארוחת ערב בפיצה פקטורי וחוזרים למלון לשנת לילה אחרונה בתאילנד.

ביום זה שהוא יומו האחרון של הטיול החלטנו לקחת את הזמן ולקום מאוחר אבל כולנו התעוררנו כבר ב-7:00 והתארגנו לאיטנו לארוחת הבוקר. לאכזבתנו גילינו שהמכבסה שלה מסרנו את הבגדים הרבים לכביסה סגורה בימי ראשון ולא ניתן לקחת אותם חזרה. אחרי הרבה ניסיונות וטלפונים החלטנו להשאיר כסף בקבלה של המלון והם הבטיחו לאסוף את הבגדים למחרת ולשלוח אותם בדואר לארץ.

מצב הרוח מעט התקלקל אבל החלטנו לא לתת לזה לשנות את החוויה המדהימה שחווינו בתאילנד ב-4 השבועות האחרונים.

לקחנו מונית ונסענו שוב ל-MBK להשלמת קניות אחרונה ופרידה מבנגקוק ובגלל השעה היחסית מוקדמת של יום ראשון שהוא יום המנוחה חווינו בפעם הראשונה נסיעה ללא פקקים והגענו לקניון תוך מספר דקות מועט. בנגקוק מאוד פקוקה ומיוזעת ולכל מקום בו ביקרנו הנסיעה ארכה חצי שעה ולרוב גם שעה שעיקרם עמידה בפקק כזה או אחר.

השלמנו קניית בגדים, מזכרות ומתנות ובצהריים חזרנו למלון לשינה לקראת הטיסה בלילה. עוד בארץ החלטנו לקחת חדר במלון גם ביום הטיסה כך שיכולנו לנוח ולהתארגן ולהקל מאוד עלינו ובעיקר על הבנות.

ירדתי ל-7/11 להביא חטיפים לקראת הטיסה הארוכה ובשעה 18:30 המזוודות כבר ארוזות ונהג המונית המבוגר והחביב שהביא אותנו ביום הנחיתה משדה התעופה מחכה לנו בפתח המלון לאחר שקבענו איתו מראש.

חצי שעה של נסיעה ללא פקקים ואנחנו בשדה התעופה היפה של בנגקוק נפרדים מתאילנד אותה מאוד אהבנו ואליה בוודאי גם נחזור.

6:00 בבוקר וכולנו מתעוררים נרגשים ליום הגדול.

אחרי חודשים של תכנון הטיול, המזוודות מוכנות (מזוודה אחת נקרעה והיה צריך להחליפה במהירות), אנחנו מעמיסים ויוצאים לנתב"ג. הבנות מתרגשות אבל זה לא מפריע להן להתחיל לריב אחרי 10 דקות של נסיעה.

מגיעים לנתב"ג אחרי החזרת הרכב, בידוק מהיר, קצת דיוטי פרי ואנחנו במטוס של חברת אוזבקיסטן איירלנס שמתגלה כחברה סבירה ביותר, כולנו יושבים במושב של 4 באמצע המטוס נרגשים להמראה. הבנות ובעיקר אורי עוברות את ההמראה הראשונה בחייהן באושר ושמחה ונהנות כמעט מכל רגע בטיסה לטשקנט.

המתנה של 3 שעות שעוברות די מהר ועולים לטיסת לילה לבנגקוק. גם טיסה זו עוברת בסדר גמור ואנחנו נוחתים בשדה תעופה גדול ויפה עם קילומטרים של מדרגות נעות.

בביקורת הדרכונים אנחנו מוצאים מהתור הארוך לעמדת בידוק מיוחדת ללא תור עבור משפחות עם ילדים, ומגלים בפעם הראשונה ולא האחרונה את היחס המתחשב והמאוד נחמד של התאילנדים לילדים קטנים.

לאחר אפסון המזוודות ב-"תאי איירלינס" מתיישבים לשייק ראשון, איה בוחרת בטעם תות ונהנית מכל לגימה, אורי שבחרה שייק אבטיח נהנית פחות ומשאירה לי לשתות את כולו ולחוות בפעם הראשונה את הטעם של תאילנד שעליו רק שמענו עד עכשיו.

בבנגקוק יש לנו הרבה זמן עד לטיסה שתיקח אותנו לצ'אנג ראי ואנחנו יכולים לדאוג לכסף, לשתות קפה בסטארבקס ולבדוק את מיקום המוניות להמשך הטיול.

עולים לקומת התצפית העליונה והבנות נרדמות ומשלימות חלק משעות השינה האבודות של הלילה.

עוד קצת הסתובבויות בשדה הענק עם ארבעת הקומות והגיע זמן העלייה למטוס שיביא אותנו לצ'אנג ראי.

זה הזמן להעיר שהרעיון לקחת טיולון לאיה מוכיח את עצמו מהרגע הראשון וחוסך לה את ההליכה הארוכה בשדה התעופה וכמובן גם בהמשך הטיול, ולנו את הסחיבה שלה.

עולים על המטוס של תאי, קטן צבעוני ונחמד, ולאחר טיסה של שעה ועשרים שיוצאת בדיוק בזמן אנחנו נוחתים בעולם אחר לגמרי עם הרים ירוקים ושדות אורז שעוטפים את שדה התעופה הקטן והביתי בנוף ירוק ונעים.

המזוודות והעגלה מורדים מהמטוס ביעילות ואנחנו צועדים לכיוון היציאה.

גאם התאילנדית שאיתה תכננו את כל הטיול בצפון הבטיחה שיחכה לנו נהג עם שלט גדול "משפחת צור" ובאמת ביציאה ממתינה לנו בחורה תאילנדית חביבה, נחמדה וצחקנית בשם לה-לה שתכף מתעניינת בשלומנו ומעדכנת אותנו בכל מה שצריך לדעת מטייל שמגיע למקום חדש ולא מוכר. לה-לה צוחקת עם אורי ואיה שקצת מתביישות, ורכב ואן גדול ונעים עם נהג מסיע אותנו למלון "דויסוט איילנד". בדרך לה-לה מספרת לנו על מזג האוויר, על גידול האורז, על מסלול הטיול שמתוכנן לנו ועוד. לה-לה מדריכה של משפחה אחרת ומחר נפגש עם המדריכה שלנו.

מגיעים למלון גדול ומפואר ומתקבלים במשקה קבלת פנים - מיץ אננס טרי ומרענן. לה-לה מספרת שנכבדי האזור נוהגים ללון במלון זה שנמצא על גדות הנהר "מקו" שזורם בין צ'אנג ראי לצ'אנג מאי. סביב המלון צמחייה טרופית מדהימה, דשאים ופרחים.

עולים לחדר המרווח וכפי שהבטחנו לבנות כפיצוי על שעות הטיסה הארוכות, הדבר הראשון שאנחנו עושים זה לרדת לבריכה. וכך כולנו בתוך הבריכה הגדולה שריקה מאנשים כמעט לחלוטין ואנחנו לוקחים את הזמן ונהנים מהמים הקרירים שמצננים אותנו מהחום שבחוץ.

בערב החלטנו לא להתעצל וללכת לשוק הלילה של צ'אנג ראי. מקלחות של אחרי בריכה ובשעה 18:00 מחכה לנו ההסעה של המלון ומביאה אותנו לפתח השוק.

לפני ההסתובבות נכנסים למסעדת פיצה שנמצאת ממש בכניסה. הבנות שאכלו ביממה האחרונה רק ממתקים, הזמינו פיצה וספגטי וכולנו אכלנו בתאבון גדול. הישיבה של כולנו במסעדה ללא הלחץ של הטיסות וההמתנות המתישות בשדות התעופה נתנה לנו הרגשה טובה והפיגה את העייפות של כולנו.

לאחר האוכל נכנסנו ל-7/11 להטעין בדקות שיחה את כרטיס הטלפון שרכשנו בארץ.

הולכים בפעם הראשונה להתרשם משוק הלילה שבו המון דוכני בגדים, תכשיטים, משחקים, אוכל וכל מה שעולה על הדעת. השוק קטן ולא צפוף ומאפשר לנו לאמן את יכולות ההתמקחות שלנו. אושי קנתה לבנות 2 ארנקי בד לתלייה על הכתף שישמשו אותן בהמשך הטיול וכל אחת קיבלה 100 באט לבזבוזים. אורי החליטה לקנות טוק-טוק קטן עשוי מפחית קולה ואיה התעקשה על צעצוע של תוכי מדבר וכמובן שלא יצאה בידיים ריקות למרות שעלה כפול.

קנינו לראשונה שקית אננס מקולף ומקורר בקרח, האננס המקומי הקטן של צ'אנג ראי ידוע כזן אננס מתוק במיוחד ובהחלט אפשר היה להרגיש זאת.

העיפות התחילה לתת את סימניה והחלטנו לחזור למלון בטוק-טוק. כולנו עלינו על אחד מהטוק-טוקים שהמתינו מחוץ לשוק וכל הדרך צחקנו, הצטלמנו ונהנו מהחוויה המהנה והכייפית.

מגיעים לחדר, צחצוח שיניים במי שתייה מבקבוק וחלוקת מיטות. בכל המלונות הזמנו מיטה זוגית גדולה שבה נישן כשלישיה ולידה מיטה נוספת. אורי זכתה במיטה הבודדת ואנחנו נשכבים עם איה במיטה הגדולה וכולנו נרדמים במהירות גדולה.

מתעוררים בשעה 6:30 אחרי שינה עמוקה, התארגנות וירידה לארוחת בוקר במלון. הבנות בוחרות בלחם מטוגן ואנחנו בחביתות, ירקות ופירות.

בשעה 8:00 מקבלים טלפון מהמדריכה שלנו לי שממתינה לנו בלובי ואנחנו נפגשים בהתרגשות. לי שתלווה אותנו בכל ימי הטיול בצפון היא בחורה נחמדה וחייכנית שמייד מתחברת לבנות וגם מסבירה ומנחה אותנו בכל דבר. אל לי מצטרף גם הנהג עם רכב וואן גדול שמאפשר להתרווח בכיסאות בנוחות, ברכב גם יש צידנית עם בקבוקי מי שתייה, מזגן מעולה והכי חשוב-DVD עם מסך ענק שבמהלך הנסיעות הארוכות נותן פיתרון לשעמום של הילדות.

ההחלטה לבחור במדריך ורכב פרטי משלנו ולא להצטרף לטיול מאורגן הייתה מצוינת ואפשרה לנו לזרום עם הבנות, לקצר או להאריך את השהות שלנו בכל אתר ולהתנהל בקצב אישי ללא צורך בהתחשבות באנשים אחרים.

אנחנו מתחילים את היום בביקור בגני המלכה דוי-טונג.אם המלך הנוכחי החליטה בסוף ימיה לטפח ולשקם את אזור צפון תאילנד שהיה משופע בסחר בסמים והברחות, והקימה גני נוי מדהימים ביופיים. שטחי צמחיית האופיום נעקרו ובמקומם הוקמו הגנים ואזורי תיירות נוספים. בתוך מתחם הגנים נבנתה וילה שמשמשת את בני המלוכה בחופשותיהם. גני המלכה נחשבים לאחד מהגנים היפים בעולם ונראים מאוד מושקעים ומטופחים.

גם אנחנו וגם הבנות נהנו מהביקור שהסתיים בשתיית קפה טעים הגדל באזור זה.

משם המשכנו למערות הדגים והקופים. בריכת מים הנמצאת באזור הררי ובתוכה שוחים דגים גדולים. באזור גם מערה בה חיים להקות קופי בר היורדים לבריכה ומסתובבים חופשי בין התיירים שמאכילים אותם במזון שניתן לקנות במקום. הקופים קצת תוקפניים ועלולים אפילו לנשוך ולכן כל אחד מאיתנו קיבל מקל שבו דופקים על האדמה-סימן לקופים לא להתקרב יותר מידי. מוזר ומרשים להסתובב בתוך להקת קופי בר וגם מעט מפחיד. את איה הרמנו על הידיים ואילו אורי השתמשה יפה במקל כדי להרחיק את הקופים העצבניים.

עולים לרכב ונוסעים לשוק העיירה מיי-סאי הנמצא בגבול בורמה. שוק צבעוני ונחמד והסתובבנו בו כשעה. הבנות קנו שעון יד מגנט לכל אחת. החלטנו גם הפעם לתת לכל אחת מעט כסף לשימוש עצמי בשוק , איה בחרה לקנות בובה ואילו אורי השקיע בכרית טיסה של אנגרי-בירד שתשמש אותה לאורך כל הטיול. אושי מצאה שרשרת אדומה ויפה וכולנו טעמנו אננס וליצ'י טעימים.

לאחר ארוחת צהריים תאילנדית המשכנו לתצפית על משולש הזהב, גבולות לאוס-בורמה-תאילנד. לאחר מכן עלינו על סירה ארוכת זנב להפלגה בנהר המקונג ולמרות שכולנו נרטבנו הבנות מאוד נהנו מהחוויה. הסירה העבירה אותנו לשוק קטן בצד הלאוסי. השוק נחמד וקצת יותר אותנטי מהשווקים בתאילנד. אושי אהבה אותו מאוד וגם מצאה תיק יד יפה.

שייט חזרה לצד של תאילנד, סיור בבודהה מוזהב וגדול שנמצא במקום והבנות שרוצות גלידה מוצאות לשמחתן דוכן גלידה על אופנוע עם כתובת בעברית ומוסיקה מזרחית שמצחיקה אותנו מאוד.

נסיעה חזרה לכיוון העיר ובדרך נכנסים לכפר שבט קארן ובו נשות ארוכות הצוואר. אנשי השבט שהגיעו מבורמה גרים בכפר קטן ללא מים חמים. השבט מפורסם בנשותיו ששמות על צווארן צמידי זהב. בכל שנה מוסיפות הנשים צמיד נוסף שמשקלו כחצי ק"ג ומסתובבות עם צוואר ארוך ומוזהב. למעשה הצוואר לא מתארך אלה הכתפיים יורדות דבר שגורם להן בעיות אורטופדיות לא קלות במהלך השנים.

בשבט גם ישנן נשים עם עגילים המאריכים מאוד את תנוכי האוזניים. כל הנשים יושבות בבקתות העץ, אורגות או מתעסקות בעבודת ידיים אחרת ומוכרות מזכרות לתיירים.

לאורי הפריע העובדה שהנשים והילדות יושבות ליד הדוכנים וכולם מצלמים אותן ללא בקשת רשות והסברנו לה שבכניסה שילמנו עבור הביקור וזוהי פרנסתן.

נסיעה קצרה ומגיעים למלון בשעה 18:30, מקלחת מהירה ולי לוקחת אותנו למסעדה ליד שוק הלילה המגישה אוכל תאילנדי וגם מערבי. הבנות הזמינו דגים ששחו להנאתם באקווריום ונלקחו למטבח לאחר ההזמנה, אני הזמנתי פא תאי ואושי סלט פפאיה ירוק.

הדגים חזרו מהמטבח מטוגנים ויבשים ללא העסיסיות שציפינו וגם משאר האוכל התאכזבנו ולכן הלכנו לשוק הלילה לחפש קינוחים. בגלל סוף השבוע השוק היה מעט ריק מכיוון שכולם היו בשוק סוף-השבוע הנמצא במקום אחר. קנינו גלידות וישבנו לשמוע הופעה במרכז השוק ולאחר מכן חזרנו למלון, שוב עם תוק-תוק.

לפני היציאה לשוק הספקנו לארוז מכיוון שמחר אנחנו עוזבים את המלון.

כולנו נפלנו למיטות לשנת לילה עמוקה אחרי היום העמוס שהיה לנו.

מתעוררים בקושי בשעה 6:30. אורי שישנה במיטה הגדולה איתי ועם איה נפלה מהמיטה בלילה וקבלה מכה בסנטר שקצת כאבה לה בבוקר ולאורך כל שאר היום.

היום לא היה לחם מטוגן ולכן הבנות הסתפקו בקורנפלקס ועוגות ואילו אושי ואני מצאנו מה לאכול בארוחת הבוקר הטובה שבמלון.

בשעה 8:30 נפגשים עם לי ועם הנהג בלובי, מעמיסים את המזוודות ונוסעים למקדש הלבן שנמצא בצ'אנג ראי. את המקדש בנה אדריכל תאילנדי מפורסם והוא בנוי מאלפי מראות קטנות. גנים מטופחים מקיפים את המקדש המציג סמלי בודהיזם פשוטים וטובים לצד סמלי רוע בעיקר מערביים כמו סיגריות, שתייה חריפה ואפילו ציורים של סופר-מן ופיצוץ מגדלי התאומים.

בתוך המקדש עצמו ישנו פסל של בודהה ומתחתיו פסל של נזיר הנראה אמיתי לחלוטין.

את כולנו הרשימו במיוחד בתי השימוש הנמצאים במבנה מפואר ומוזהב, מי שנכנס לתוכם צריך לחלוץ נעליים ולנעול כפכפים שנמצאים במקום.

לאחר הביקור כולנו שתינו אייס קפה ואייס תה לפני הנסיעה הארוכה המחכה לנו לכיוון צ'אנג מאי. בזמן הנסיעה הבנות צפו ב-DVD ואפשרו לנו מעט שקט, כמובן הכול באופן יחסי.

לאחר הנסיעה הארוכה והפסקה לרכישת מוצרי במבוק יפים מאוד הנמכרים בדוכנים לצד הכביש, הגענו לאתר של מעיינות חמים וגייזרים הפורצים מהאדמה בחום של 105 מעלות. המקומיים קונים ביצי שליו ושמים אותן בסלסילות במבוק קטנות בתוך המים הרותחים לבישול. אכלנו צהריים במסעדה והלכנו לשחייה בבריכה עם מי המעיינות שמעט התקררו וניתן היה לשחות בתוכם. לצד הבריכה היה מקום לעיסויים ואושי, לי ואני עשינו מסג' רגליים נעים בזמן שהבנות שחו בבריכה. מתי שהוא גם איה הצטרפה וזכתה בעיסוי של חצי שעה כמו הגדולים ואפילו נרדמה מעט בזמן העיסוי. ניתן היה לראות שהיא נהנית מכל רגע.

חזרה לרכב ונסיעה של שעה מביאה אותנו לעיר צ'אנג מאי. עצירה לקניית משקפות שחייה ומצופים לאיה, כובעים ושטויות נוספות ומגיעים למלון אימפריאל מה-פינג הנמצא ליד שוק הלילה.

יורדים עם הבנות לבריכה שהן חיכו לה כל כך והתנהגו מדהים ביומיים האחרונים ונפגשים עם גדי, בעלה של גאם שניסה לשדרג לנו את החדר במלון. לאחר הבריכה התקלחנו והלכנו לקיים הבטחה נוספת לבנות-ארוחת ערב במקדונלד.

בכניסה לשוק הלילה ביציאה מהמסעדה נתקלנו בדוכן בננה-לוטי שלי המליצה לנו עליו ואכלנו את הקינוח התאילנדי המפורסם בפעם הראשונה. אורי התאהבה מהביס הראשון ולי זה הזכיר מלוח עם בננה. נסענו בתוק-תוק לשוק הלילה של יום ראשון שהתגלה כשוק נחמד והאהוב על אושי מכל השווקים בהם ביקרנו.

קנינו מתנות, קפקפים, תכשיטים ועוד. הקניות בצפון מאוד זולות אבל מצטברות ולכן הבטחנו מעט לשים לב, וכמובן שלא הצלחנו לעמוד בהבטחה הזו.

גלידות לבנות ושייק אננס מאוד טעים בשבילי ואנחנו חזרה בטוק-טוק למלון.

אושי ואורי מעלות תמונות בפייסבוק ובפורום הכיתה של אורי (נסיעה בטוק-טוק והמסג' של איה) ומקבלות המון תגובות מיידיות וכמובן ששתיהן מרגע זה מתחברות למחשב ונהנות מהתגובות והאיחולים המתגעגעים.

איה פשוט סובבה את הראש ונרדמה בתוך שנייה אחרי היום המהנה שהיה לנו.

הנסיעה בין צ'אנג ראי לצ'אנג מאי ארוכה ושמחנו שלפחות כיוון אחד עשינו בטיסה.

השעה כבר כמעט חצות וכולנו הולכים לישון.

מתעוררים בקושי, ארוחת בוקר ולי מחכה לנו בדיוק ב-9:00 לנסיעה למחנה הפילים מאי טונג, אחד ממחנות הפילים הנמצאים בג'ונגלים של צפון תאילנד ובמרחק של שעה נסיעה מהמלון.

הנסיעה עוברת כרגיל בנוחות מלאה וכשמגיעים מגלים עוד עשרות תיירים כמונו שמסתובבים בין הפילים, מצלמים ומאכילים את הפילים בבננות ובקנה סוכר שניתן לקנות במקום.

הולכים לכיוון תצפית על הנהר ובדרך אושי מקבלת נשיקה מחדק של פיל וכמובן שהסיטואציה מונצחת במצלמה. בנהר אנחנו צופים בפילים מתרחצים וגם משפריצים מים על הקהל.

לאחר הצפייה ברחצת הפילים אנחנו הולכים לכיוון המקום שבו תהייה הופעת הפילים ומשתדלים למהר כדי לתפוס מקום טוב. כשאנחנו מגיעים אנחנו מגלים שלי כבר שמרה לנו את המושבים הטובים ביותר בעזרת הכובעים שהיא לקחה מאיתנו קודם, המושבים האמצעיים בשורה הראשונה.

המופע התחיל בהצגת הפילים כשעל כל פיל יושב תאילנדי שמכוון ונותן את ההוראות. הפילים רוקדים, משתחווים, עושים הצגות ומשחקים כדורגל, ואפילו מציירים תמונות עם מכחול בעזרת החדק. סה"כ מופע מרהיב ולמרות שברור שמדובר באילוף ארוך שנים לא נראה שהפילים סובלים.

לאחר המופע אנחנו יוצאים לנסיעה בכרכרה רתומה לשני שוורים לבנים. הבנות נהנות מאוד ואיה אפילו מתיישבת לצד העגלון שמרשה לה להחזיק במושכות לבדה. כל הדרך העגלון התאילנדי שר לנו שירים בעברים ומצחיק אותנו מאוד. לאחר 45 דקות נסיעה מגיעים לרמפה גבוהה ממנה עולים לגב הפילים ויוצאים לרכיבה של שעה. אנחנו מתחלקים לזוגות ומתיישבים על ספסלים הקשורים לגב הפיל, אורי ואיה מעט מפחדות בהתחלה אבל לאט לאט מתרגלות ונהנות מהחוויה. בזמן הרכיבה מתחיל טפטוף גשם קל שרק מוסיף עניין.

מסיימים את הרכיבה והולכים לארוחת צהריים במסעדה של המחנה ושוב מגלים שלי המדריכה שלנו חושבת 2 צעדים קדימה וכבר שמרה לנו שולחן מסומן ואנחנו לא צריכים להידחף במסעדה המלאה. הבנות אוכלות אגרול וצ'יפס ואנחנו פא טאי ומרק אטריות אורז עם עוף וטופו ומקנחים כמובן עם אבטיח ואננס.

החלק האחרון של היום הוא שייט רפטינג על רפסודות במבוק בנהר וכולנו לובשים אפודות הצלה ומקבלים כובעי קש רחבים להגנה מהשמש. הזרם בנהר לא חזק ואנחנו נהנים מהשקט ומהנוף הירוק שמקיף אותנו. הבנות עוזרות לתאילנדים בשייט הרפסודה ונהנות להחזיק את המקל הארוך איתו מכוונים. השייט בנהר בתוך הג'ונגל מאוד מהנה וכייפי ואנחנו אפילו עוצרים לשתיית חלב קוקוס קר. המשיט התאילנדי שלנו מספר שהוא מאחד השבטים החיים בצפון בתאילנד והוא בא ברגל כל יום מהכפר בהרים לעבודה.

בסוף המסלול מחכה לנו הרכב ואנחנו נפרדים ממחנה הפילים המקסים ונוסעים חזרה לכיוון העיר אל כפרי האומנים. סביב צ'אנג מאי ישנם כפרי אומנים רבים ואנחנו מתחילים במקום בו מייצרים מטריות נייר. מסבירים לנו על תהליך הייצור החל מהכנת הנייר מעצים שאותם מרטיבים, בניית המטרייה מעץ ועד לציורים היפים על המטרייה. ישנן במקום נשים שמגלפות את חלקי העץ של המטריות וציירים שיושבים ומציירים קישוטים יפים על הנייר. כל מי שרוצה יכול לבחור ציור שאותו האומנים יציירו על חולצות, טלפונים ועוד. הבנות בוחרות דוגמאות של פרחים ופילים והאומנים מושיבים אותן על כיסא ומציירים להן ישירות על המכנסיים ולאחר מכן גם על גופיות שרכשנו במקום. בחלק האחורי של הגופיות כותבים את השמות של אורי ואיה בתאילנדית ומאותו היום בכל פעם שהבנות לבשו את הגופיות כולם קראו להן בשמותיהן.

משם המשכנו למפעל ליצור ואריגת בדי משי. גם פה מוצג תהליך יצור המשי מהפרפרים והתולעים ועד צביעת החוטים ואריגת הבדים. יש במקום חנות גדולה שמוכרת במחירים לא זולים בדים, בגדים ושמלות.

הביקור בכפרי האומנים אורך כשעה וחצי ומעניין מאוד.

לאחר החזרה למלון אני יורד עם הבנות לבריכה ואושי ביחד עם לי יוצאות לקניות של בגדים ומזוודה באחד הקניונים בעיר.

את הערב של היום המעייף אנחנו מבלים כרגיל בשוק הלילה של צ'אנג מאי. ארוחת ערב, הסתובבות וסיום הלילה בסטארבקס עם קפה טוב ועוגות טעימות.

הלילה אושי ישנה במיטה הגדולה עם הבנות ואני מתפנק במיטה השנייה לבד.

קמים בבוקר, התארגנות וירידה לארוחת בוקר. אנחנו מתחילים להתרגל להיצע ארוחות הבוקר התאילנדיות הכוללות בין השאר סוגים שונים של בשרים, נקניקים, אורז, אטריות וכדומה. גבינות כמעט ואין ואנחנו מתמקדים בחביתות וביצי עין, טוסטים, ירקות וקורנפלקס, וכמובן שבלי אננס אנחנו לא מסיימים שום ארוחה.

אושי הולכת למכבסה ממול למלון ומשאירה כביסה שתהיה מוכנה כשנחזור.

לי מחכה לנו בלובי ואנחנו נוסעים למקדש דוי סוטפ הנמצא בהר מעל העיר צ'אנג מאי.

אל המקדש עולים בטיפוס על 309 מדרגות. אני מטפס אותן בעצמי והבנות בוחרות לעלות ברכבל.

במקדש למעלה אושי והבנות מצטרפות בהתרגשות רבה ללי בתפילה לבודהה ומקיפות את מרכז המקדש 3 פעמים כשהן אוחזות כל אחת בפרח לוטוס ובנר שאותו מדליקים בסיום ומשתחווים לבודהה.

לאחר מכן כל אחד קיבל קבוצת מקלות שהיה צריך להפיל ולגלות מה צופן לו העתיד.

נזיר זקן וחביב מברך אותנו תוך כדי השפרצת מים ומגן עלינו מפני עין הרע בקשירת שרוך לבן על היד. לנזיר יש עוזר ששם את השרוך לבנות מכיוון שלנזירים עצמם אסור לגעת בנשים.

המקדש מדהים ביופיו עם המון סמלים בודהיסטים ונזירים המסתובבים במקום. מההר ניתן להשקיף על כל העיר צ'אנג מאי וסביבותיה והתצפית מרשימה ביותר.

בסיום אנחנו יורדים כולנו במדרגות ואורי מקפידה לספור כל מדרגה כדי לוודאות שלא עובדים עלינו.

בדוכנים למטה אנחנו טועמים פירות שעדיין לא אכלנו ונהנים במיוחד מהפומלות שמעט שונות מאלו שאנחנו מכירים מהארץ.

הביקור במקדש ריגש אותנו מאוד ואנחנו ממשיכים בנסיעה ויורדים מההר אל חוות האורכידיאות והפרפרים לארוחת צהריים. המקום מאוד מטופח ואותנטי ואחרי סיבוב קצר בין הפרחים אנחנו מתיישבים במסעדה היפה . הבנות כרגיל אוכלות צ'יפס עם קטשופ ואילו אנחנו מנסים את מרק השרימפסים החריף, ירקות מטוגנים ופא-תאי עם עוף.

ממשיכים לחוות הנחשים וכולנו עוברים בין הכלובים ומביטים בפחד בנחשי קוברה, נחשי פטון ענקיים ועוד סוגים רבים.

לאחר ההסתובבות אנחנו זוכים במופע נחשים פרטי רק בשבילנו. הבנות מאוד מפחדות אבל גם מסוקרנות והמופע עם הנחשים מרשים. בסך הכול הביקור מהנה במקום שלא היינו מגיעים אליו בארץ.

נוסעים יחד לסופר-מרקט לקנות מזוודה שאושי לא הספיקה לקנות אתמול ולאחר מכן מגיעים מוקדם למלון למנוחה לקראת הסיור בספארי לילה. אושי הולכת למכבסה לאסוף את הכביסה הנקייה שמקופלת ומסודרת באופן מרשים ביותר.

היום החלטנו לבצע הפרדת כוחות ולכן אורי הולכת איתי לבריכה ואיה נשארת בחדר עם אושי למנוחה. אחרי הבריכה אורי ואני הולכים לעשות מסג' דגים שמתגלה כחוויה מדגדגת. אנחנו מכניסים את הרגליים לאקווריום עם דגים רבים שנדבקים לרגל ואוכלים את העור היבש.

אורי מאוד נהנתה מהחוויה ואני מעט פחות.

חוזרים למקלחות והתארגנות ובשעה 18:15 בדיוק ממתין לנו הנהג ואנחנו נוסעים לספארי לילה של צ'אנג מאי. חצי שעה נסיעה ואנחנו מגיעים למקום מטופח ויפה וגם נפגשים לראשונה עם גאם פגישה מרגשת. גאם התכתבה איתנו במשך מספר חודשים ועזרה לנו מאוד בתכנון הטיול בצפון בסבלנות גדולה, עזרה לנו לקבוע מסלול שהתאים לנו והכול נעשה עם אמון הדדי שלא מאפיין את שאר הסוכנויות. התשלום נעשה רק בסיום הטיול.

הסיור בספארי כולל 3 מסלולים, מסלול רגלי סביב אגם ענקי שסביבו פזורים כלובי חיות, ושני סיורים בתוך קרונות.

מכיוון שהגענו מעט מאוחר אנחנו עושים את המסלול הרגלי במהירות ללא אפשרות להתעכב ליד הכלובים ולצפות בחיות בנחת. מומלץ לבוא מוקדם כשעדיין יש אור יום וליהנות מהאגם ומהחיות סביבו, הכול מטופח ומושקע מאוד.

2 הסיורים בקרוניות בחלק המערבי ובחלק המזרחי מתבצעים בחושך כשמידי פעם עוצרים ומאירים על החיות עם פרוז'קטורים. קנינו לבנות סלסילות עם בננות וגזרים והן נהנו מאוד להאכיל ולגעת בחיות כמו זברות ואפילו ג'ירפות שמרכינות את הראש אליך כדי שקבל אוכל.

לאחר הסיורים צפינו במופע מרהיב וצבעוני של לייזר ומזרקות מים מעל לאגם.

בשלב הזה גילינו שהארנק של אושי לא אצלה. ניסינו להיזכר איפה השארנו אותו והערכנו שהוא נשכח במכבסה כשאושי אספה את הכביסה. התקשרנו לוויזה בארץ ובתוך 5 דקות חסמנו את כרטיס האשראי שהיה בארנק. כשהגענו למלון הארנק חיכה לנו בחדר לשמחתנו ולכן ביצענו שיחה נוספת לוויזה וכרטיס האשראי שוחרר מחדש.

הביקור בספארי לילה מאוד מומלץ לילדים ונהנו להעביר ערב עם הבנות והפעם לא בשוק הלילה.

השכבנו את הבנות לישון ואני כמידי לילה נשאר להוריד את התמונות למחשב. אנחנו מצלמים 250-300 תמונות מידי יום ועוד הרבה סרטי וידאו בטלפון ומקווים לעשות סדר בכל התמונות כשנגיע לארץ.

מתעוררים בקושי ואחרי ארוחת הבוקר מתחילים בנסיעה של שעתיים לשמורת הטבע דוי אתנון בה נמצא ההר הגבוה ביותר בתאילנד. בזמן הנסיעה הארוכה הבנות משחקות במחשב ורואות DVD. עצירת שירותים וארטיקים באמצע הדרך ומתחילה עלייה של שעה להר שבסופה אנחנו נכנסים לענן שעוטף את הפסגה בגובה 2600 מטר. יורדים מהרכב לקור, גשם ורוח מאוד חזקה, לובשים שכמיות וצועדים למסלול קצר בתוך הג'ונגל. המסלול מאוד ירוק ושונה, האדמה רוויה במים והצמחייה סבוכה. הגשם מפריע ואנחנו חוזרים לרכב אחרי קפה חם ששתינו בסוף המסלול. איה נרטבה לגמרי ובגלל ששכחנו להביא לה בגדי החלפה היא נשארת ברכב עם בגד ים ביחד עם אושי ואילו אורי, לי ואני יוצאים למסלול הליכה נוסף בג'ונגל כשהפעם הגשם נפסק ואפשר ליהנות מההליכה בין העצים והצמחייה. לאחר נסיעה קצרה אנחנו מגיעים ל-2 פגודות שנבנו עבור מלך ומלכת תאילנד. הבנות נשארות ברכב עם הנהג ואנחנו עולים להביט. בגלל הערפל והגשם קשה לראות את הגנים המקיפים את הפגודות והנוף שמסביב אבל אנחנו בכל זאת מתרשמים מהפגודות עצמן שבתוכן נמצאים פסלי בודהה וסמלי דת נוספים.

מתחילים בירידה מההר לעבר מפלי המים הנמצאים במורדו ויוצאים מהענן הגשום. בדרך אנחנו עוצרים בשוק מקומי קטן לקניית תכשיטים יפים וגם פירות שונים כמו קנה סוכר, אננס ומנגו וגם עגבניות שרי מיובשות ומומתקות ומאוד טעימות שטעמן כמו של צימוקים גדולים.

כשמגיעים למפלים מזג האוויר נעים ובהיר ואנחנו מתיישבים במסעדה המקומית לארוחת צהריים הכוללת דג על הגריל שבושל כשהוא עטוף כולו במלח, עופות בגריל, אורז ומאכלים נוספים.

המפלים עצמם בגובה של 80 מטר מאוד מרשימים והמים זורמים לנהר בחוזקה.

קבוצת תיירים יפניים מתאהבים באיה ומבקשים להצטלם איתה והיא מתמסרת בלי בעיות כשהיפנים מקיפים אותה ומתפעלים ממנה.

לאחר הביקור במפלים אנחנו מתחילים בנסיעה הארוכה חזרה למלון ומגיעים בסביבות 16:00. לצערנו היום אנחנו נאלצים להיפרד מהמדריכה שלנו לי ולכולנו קצת עצוב אחרי שבוע נהדר שבילינו איתה. לי עשתה עבודה מדהימה איתנו ועם הילדות, הסבירה, יעצה ועזרה לנו בכל עניין ואנחנו מחליפים כתובות פייסבוק וגם נותנים מתנות פרידה.

כולנו עולים על בגדי ים ויורדים לבריכה שהבנות חיכו לה כל היום ולאחר זמן קצר אני הולך למסג' היומי ואושי נשארת בבריכה עם הבנות.

בערב יוצאים לשוק הלילה. אושי עם קלקול קיבה ולא מכניסה כלום לבטן ואני והבנות אוכלים פסטה ופא תאי במסעדה בכניסה לשוק.

לאחר סיבוב וקניית תכשיטים וכלי נוי יפים לבית אנחנו חוזרים למלון ונרדמים מיד.

קמים יחסית מאוחר, התארגנות וארוחת בוקר לקראת יום אומגות בג'ונגל.

בשעה 10:00 אנחנו מחכים בלובי לאיסוף של חברת " מעוף הגיבון" איתה בחרנו לבצע את הפעילות. קצת מוזר לנו לחכות להסעה ועוד עם אנשים נוספים אחרי הטיול והטיפול הפרטי שקבלנו בימי הטיול שלנו עד עכשיו בצפון.

נסיעה של שעה ואנחנו מגיעים לאתר ומקבלים הסבר על סדר היום שמחכה לנו, ביחד עם עוגיות ושתייה.

נסיעה קצרה למפלי מים באמצע הג'ונגל ואנחנו עולים במדרגות תלולות לראש המפל, ולאחר מכן נסיעה קצרה חזרה לקבלת ציוד לקראת היציאה למסלול שכולל רתמות שנקשרות לכל אחד מאיתנו, קסדות ובנדנות לילדות.

נסיעה עם המדריכים לתחילת המסלול לקבלת הסבר והדגמה. סה"כ ישנן 22 תחנות של אומגות העוברות בין צמרות העצים בגובה 40-50 מטר. נקודות המעבר בנויות צמוד לגזעי העצים ומתוחזקות באופן מרשים ובטיחותי כשבכל שלב אנחנו קשורים לכבל המאבטח אותנו מפני נפילה. כולנו נרגשים לקראת האומגה הראשונה ונהנים למרות הפחד ואפילו איה ואורי גולשות בכיף וצחוקים. בקבוצה הקטנה שלנו המלווה בשני מדריכים תאילנדים צעירים נמצאים אב ובן ישראלים איתם אנחנו תכף מפתחים קשרי ידידות, וישראלי מבוגר נוסף.

לאחר 4-5 תחנות אנחנו מגיעים לאומגה הארוכה ביותר באורך של 800 מטר. איה מפחדת ונקשרת אלי לגלישה באומגה הארוכה כשכל הדרך היא בוכה. בנקודה הזו עדיין ניתן היה להפסיק את המסלול ואנחנו מחליטים שאושי עם איה יוותרו על ההמשך ויחכו לנו בנקודת הסיום.

אורי ממשיכה איתי ולאורך כל המסלול שכולל גלישה על אומגות באורכים שונים, צעידה על סולמות חבלים מתנדנדים וירידות סנפלינג, אורי נהנית מכל דקה ואפילו מתנדבת להיות ראשונה לביצוע המשימות. היום הזה הוכתר על ידי אורי כיום הכי מהנה שלה בכל הטיול.

בסיום המסלול אנחנו נפגשים עם אושי ואיה ואוכלים ארוחת צהריים טעימה של אורז עם פירות מבושלים, בשר קצוץ חריף ועוד. חבורת נגנים מנעימה לנו את זמן הארוחה וגם זוכה לטיפ מהבנות.

חוזרים למלון לשתיית קפה ועוגות בלובי וכל הבנות הולכות למסג' רגליים עם דגים ואני מצלם אותן ולאחר מכן הולך למסז' היומי שלי.

בערב הבנות ביקשו לאכול בפיצה האט ונענות בחיוב ולאחר מכן אנחנו נפרדים משוק הלילה המקסים של צ'אנג מאי ברכישות של חולצות לכולם ואכילת בננה לוטי בדוכן הקבוע בפתח השוק.

בשלב הזה נופל לאושי כתר בשן ומכיוון שאנחנו צריכים לטוס בבוקר למחרת לא נראה לנו שנספיק להגיע לרופא שיניים ואנחנו מחליטים לחפש רופא כשנגיע לפוקט.

חוזרים למלון לאריזה חלקית והולכים לישון.

מתעוררים ויורדים לארוחת בוקר ובמקביל מתייעצים עם גאם וגדי ומקבלים מהם טלפון וכתובת של מרפאת שיניים הנמצאת לא רחוק מהמלון. הבנות ואני נשארים לאכול ואושי בזריזות לוקחת טוק-טוק ונוסעת למרפאה שמתגלה כמקום חדיש ומפואר אבל לצערנו מתברר שאין רופא שיוכל להדביק את הכתר בשעות הבוקר ןאושי נאלצת לחזור למלון ללא הטיפול.

אנחנו מסיימים את האריזה עם כל הרכוש שצברנו בשהותנו בצפון ומחליטים לצאת לסיבוב אחרון בצ'אנג מאי שבה כל כך נהנינו. הרחובות נראים ריקים בשעות הבוקר ללא עשרות הדוכנים שפזורים על המדרכות וללא התיירים הרבים. קפה בסטארבקס ואנחנו חוזרים למלון להמתין להסעה לשדה התעופה שכמובן מגיע בדיוק בזמן.

עולים למטוס חדיש ונעים של חברת "תאי" ולאחר שעה וחצי נוחתים בפוקט, אוספים את המזוודות ומחפשים מונית שתיקח אותנו למלון. ביציאה משדה התעופה עומדים עשרות נהגי מונית וחברות הסעות ומציעים הסעות במחירים הגבוהים בהרבה ממה שהורגלנו בצפון ועושה רושם שגם האנשים פחות אדיבים. הנהג שלוקח אותנו למלון מנסה להכניס אותנו בדרך לחנויות מהם הוא מקבל הטבות עבור התיירים שהוא מביא אבל אחרי העצירה הראשונה הסברנו לו בתקיפות שיסיע אותנו ישירות למלון ללא עצירות וזה מה שהוא עושה.

מגיעים למלון "פטונג פארגון" ומקבלים חדר גדול ומרווח עם מקלחת ענקית ופינת זולה גדולה בתוך החדר וגם מרפסת בחוץ. כל חדרי המלון פונים לכיוון בריכת שחייה גדולה ויפה שבה בילינו הרבה בימים הבאים. אנחנו גם מקבלים תלושים למשקאות ברוכים הבאים וק"ג פירות. המלון מומלץ מאוד.

מתארגנים על בגדי ים ויורדים לבריכה לבקשת הבנות ושם פוגשים זוג עם 2 ילדים שפגשנו במטוס לבנגקוק ומתעדכנים מהם על המקום והאטרקציות. המלון עצמו לא נמצא במרכז ויש צורך לקחת מונית אם רוצים להגיע למוקדי הבילוי.

אושי מוצאת בעזרת הקבלה מרפאת שיניים ונוסעת להדביק את הכתר שנפל. גם בפוקט המרפאה חדישה ומפוארת ואושי מקבלת טיפול מצוין וחוזרת שמחה אחרי שהכתר הודבק בהצלחה.

בערב אנחנו יוצאים לסיבוב ונתקלים בסוכנות ומסעדה ישראלית בשם כחול לבן שנמצאת מול סוכנות סגול הסגורה בגלל שיום שישי בערב. חשבנו לקנות בסגול את כרטיסי ההפלגות ואת הכרטיסים למופע הפנטסי וכעת אנחנו בבעיה מכיוון שגם מחר בשבת הסוכנות סגורה. אנחנו מתיישבים במסעדה ומזמינים פיתות עם חומוס, צ'יפס ושניצלים ומפתחים שיחה עם בעל המקום שהוא ישראלי בשם זאב שנשוי לתאילנדית וחי מספר שנים בפוקט. אנחנו מקבלים ממנו הצעות מחיר לאטרקציות שרצינו וקובעים לדבר למחרת.

בדרך למלון עוצרים בחנות-7/11שנמצאת ממש מול פתח המלון וקונים מים, חטיפים וגלידות לפני השינה.

יקיצה טבעית בשעה 9:00 אחרי שבאמצע הלילה החשמל הפסיק לעבוד בפיצוץ גדול והמלון הפעיל גנראטור אלה שכתוצאה מכך המזגן שלנו לא קירר ונאלצנו להעביר את הלילה מזיעים.

היום לא תכננו כלום ולכן לאחר ארוחת הבוקר החלטנו לבלות את היום בבריכה.

הזוג עם הילדים הגיעו גם הם וכך העברנו יום נחמד מאוד בבריכת השחייה כשהילדים נהנים ומשחקים יפה ביחד.

לאחר שיחת טלפון עם זאב מסוכנות כחול לבן אושי הלכה ביחד עם ג'קי לקנות כרטיסים להפלגה ל-7 האיים בספיד-בואוט וכרטיסים למופע הפנטסי שרצינו לראות בערב. המחירים היו הוגנים וכולנו היינו מרוצים.

לארוחת צהרים הבנות ביקשו וקבלו פסטה על שפת הבריכה וכולנו עלינו למנוחת צהריים בחדר שחזר להיות ממוזג כמו שצריך. בשעה 18:00 בדיוק חיכה לנו הנהג שלקח אותנו למופע הפנטסי בחוף קמילה כרבע שעה נסיעה מהמלון. כבר בכניסה המקום נראה מהמם ביופיו עם עשרות ביתני משחקים וחנויות מזכרות, פסלים ענקיים ומנורות והכול נוצץ וגדול. לפני המופע הלכנו לאכול במסעדת המקום שהיא למעשה חדר אוכל ענק המכיל מקום ל-3000 אנשים בו זמנית, שולחנות מסודרים לפי מספרים והכול נקי ומאורגן. במסעדה הוגשה ארוחת בופה שממנה מאוד נהנינו למרות שאושי מעט התבאסה לגלות בסוף הארוחה שבביתנים צדדים הוגש אוכל סיני שהיא אוהבת, בסך הכול הארוחה מצוינת ומומלצת.

שעת המופע הגיע ואנחנו עם עוד אלפי אנשים נכנסים לאולם הענק. מראש הזמנו כיסאות VIP ובאמת קבלנו מקומות טובים ומאוד קרובים לבמה, שורה שישית באמצע בדיוק.

המופע עצמו מדהים ביופיו וכולנו היינו מרותקים. עשרות רקדנים, פילים ובעלי חיים נוספים שמשתתפים, קסמים ואפקטים שונים כולל גשם אמיתי שיורד על הבמה, זיקוקים ואש, ועוד ועוד. מומלץ ביותר גם לילדים וגם למבוגרים.

בסיום חיכה לנו הנהג במקום שקבענו ובתוך רבע שעה היינו חזרה במלון מתארגנים לשינה ונכנסים למיטות בגלל שמחר אנחנו צריכים לקום מוקדם, וכולנו נרדמנו בתוך כמה שניות.

קמים בקושי רב ומתארגנים לקראת היציאה לטיול ל-7 האיים. ארוחת בוקר מהירה ובשעה 7:45 מגיעה ההסעה לנמל שממנו יוצאת ההפלגה. בנמל כבר מחכים עשרות תיירים ואחרי הסבר וניסיון להשכיר לנו סנפירים ושנורקלים אנחנו עולים על סירת מרוץ גדולה ונדחסים עם עוד 60-70 תיירים. את ההפלגה מלווה ליידי-בוי צעקני/צעקנית וולגרית וביחד עם 2 עוזריה החל מתחילת ההפלגה ועד לסיומה הם צורחים בניסיונות לבדר את הקהל באופן שמאוד לא אהבנו.

כמות האנשים בסירה מאלצת אותנו לשבת צפופים ולא לראות את הנוף בחוץ ואורי מאוד מתאכזבת שלא מאפשרים לשבת בחרטום הסירה.

השייט עובר ועוצר באי קופיפי, באי הקופים וכולל גם רחצה בחופים היפים וצלילה עם שנורקלים למעוניינים. אנחנו והמשפחה הנוספת שהצטרפה איתנו לשייט מאוד לא נהנינו מכל היום שהסתיים בחזרה למלון בשעה 16:00.

כשהגענו למלון כל מה שרצינו היה להיכנס לבריכה ולשטוף את החול והחוויות של אותו יום. הילדים שיחקו ביחד ואפשרו לנו לשחות במים ולדבר בינינו, ולאט לאט גם מצב הרוח השתפר.

החלטנו להתקשר לסגול ולהזמין דרכם את הטיול ל-4 האיים שתכננו למחר, התקלחנו ויצאנו לבצע את הזמנת הכרטיסים ולאכול ארוחת ערב במסעדה, 2 המשפחות ביחד. סוכנות סגול שייכת לזוג אחים ששוהים עם הוריהם בפוקט מספר שנים, אנשים מסבירי פנים ומאוד נחמדים. הפגישה איתם הייתה נעימה והאוכל שהזמנו היה טעים מאוד וכלל פרגיות, צ'יפס, פירה וסלט ירקות שהיה חסר לנו מאוד, וכמובן שיקים לכולם. האווירה במסעדה בהחלט השכיחה את היום המאכזב שעברנו ולאחר הזמנת הכרטיסים לטיול ישבנו ופטפטנו עם האימא ועם האחות.

חזרנו למלון שבעים ועייפים ובדרך שוב עצירה לקניית חטיפים וגם מרכך שיער שנמכר בתאילנד באריזות קטנטנות בלי התחשבות בציבור המתולתלות.

כשהגענו למלון כולנו נשפכנו במיטות ונרדמנו מיד.

קמים, מתארגנים ויורדים לארוחת הבוקר ובשעה 8:00 מחכים בלובי להסעה ליום הפלגה ב-4 האיים. את ההזמנה בצענו בסוכנות סגול שהבטיחו לנו שהחברה שאיתה הם עובדים, חברת PPT, איכותית ביותר. הבטחה שהתבררה כנכונה מאוד.

ההסעה מגיע ולוקחת אותנו ביחד עם עוד זוג ישראלים צעיר וזוג סטודנטים ירדנים לנמל שממנו יוצאת ההפלגה. אנחנו מגיעים לנמל ומצטרפים לעוד תיירים שהגיעו מכל בתי המלון בפוקט להפלגות של אותו היום.

הספינה שלוקחת אותנו בעלת 3 קומות וכבר מההתחלה אנחנו נהנים מהאפשרות להסתובב בנחת על הסיפון ולהרגיש את הים הנעים. צוות הספינה אדיב ונחמד ומציע שתייה קרה וחמה, אננס ואבטיח, ומתחילת היום ועד סופו אורי ואני חובבי שתיית הקולה שתינו ללא הפסקה בקבוקי קולה שקוררו בקרח וסופקו ללא הגבלה.

לאחר הפלגה כיפית של שעה אנחנו מגיעים לאי הראשון המכונה אי ג'ימס בונד מכיוון שבו נעשה אחד מסרטי המרגל המפורסם. מורידים אותנו לאי בסירה ארוכה ואנחנו מגלים מפרץ קטן ומדהים הכולל גם שוק קטן של תכשיטים ובעיקר פנינים. אנחנו מצלמים ומצטלמים ללא הפסקה על רקע העמוד המפורסם הבולט מהמים. אושי מנצלת את המחירים הנמוכים וקונה שרשראות ועגילי פנינים שלשם שינוי הם בהחלט אמיתיים ולא חיקוי ונמכרים במחיר מצחיק של כמה עשרות שקלים.

בזמן שהותנו על החוף קבוצת ויאטנמיות נדלקות על הילדות ומצטלמות איתן מכל זווית אפשרית, ועד לסיום ההפלגה הבנות הופכות לאהובות הקהל כשכל אחד על הסיפון מחבק ומנשק אותן והן לא מסתירות את ההנאה שלהן מהסיטואציה.

אנחנו חוזרים אל הספינה בסירות הארוכות ומגלים ארוחת צהרים על הסיפון הכוללת דגים ופירות ים מטוגנים, אורז, ירקות ופירות טריים.

בזמן האוכל אנחנו שטים ומגיעים לאי השני אליו אנחנו יורדים בקיאקים לאחר שהתחלקנו לזוגות, אורי עם אושי ואיה איתי. את הקיאקים משיטים תאילנדים שגם דואגים להסביר ולצלם אותנו על רקע הנופים המדהימים כשאנחנו חותרים לתוך מערות המובילות למפרץ חבוי ומהמם ממש בתוך לב האי. הבנות מורשות לחתור לבדן ונהנות מכל רגע.

לאחר החזרה לספינה והפלגה קצרה ביותר אנחנו מגיעים לאי השלישי וגם אליו אנחנו יורדים בקיאקים. המערות באי חשוכות ולמשיטים ישנו פנס שמאיר את הסביבה ומראה נטיפים היורדים מתקרת המערה.

לאי הרביעי אנחנו כבר מקבלים את הקיאקים בעצמנו ושטים לחוף פרטי ונחמד עם חול לבן. חלק מהאנשים קופצים מהסיפון ומגיעים לחוף בשחייה והשאר כמונו שטים עם הקיאקים כשמידי פעם אנחנו קופצים למים להתרעננות. צבע המים ירוק והאדמה בוצית. אנחנו נהנים לשחות במים והבנות זוכות לקבל פרח עשוי מעלה קוקוס שנעשה במקום על ידי אחד התאילנדים שהשיט אותנו והתחבב על הבנות. כשמגיע הזמן לחזור לספינה אורי משיטה אותנו וחותרת במקצועיות רבה.

בזמן ההפלגה חזרה לפוקט שאורכת כ-50 דקות הבנות עושות ציורי קעקועים על הגב והכתף.

לצערנו נגמר היום המאוד מהנה הזה ואנחנו מגיעים חזרה לנמל. נראה שזו הייתה חוויה מתקנת לאתמול ולדעתי גם אחד הימים המהנים בטיול כולו.

חוזרים למלון וישר הבנות קופצות לבריכה לשחייה והתרעננות. מקלחות והולכים לארוחת ערב במסעדה של סגול וגם לא שוכחים להודות להם.

חוזרים למלון, אורזים את המזוודות לקראת הטיסה של מחר ונרדמים במהירות רבה.

אנחנו מתעוררים יחסית מאוחר אחרי שנת לילה טובה ויורדים לארוחת בוקר אחרונה בפוקט, ולאחריה חוזרים לחדר לסיום האריזה וסגירת המזוודות. בשעה 10:00 בדיוק מחכה לנו המונית לשדה התעופה. עם נהג המונית סגרנו כבר אתמול שייקח אותנו ביחד עם המשפחה איתה בילינו בכל ימי שהותנו בפוקט מכיוון שלכולנו הייתה טיסה בשעות הצהרים וכך חסכנו כחצי מעלות הנסיעה וגם הילדים שמחו לבלות עוד קצת ביחד.

צ'ק-אין מהיר ואנחנו עולים לטרמינל. את הטיסה הזמנו עם חברת "בנקוק אייר" שטסה לקוסמוי ויכולנו להיכנס לטרקלין שלהם הפתוח לכל לקוחותיהם וליהנות מקפה ועוגה. הגיעה זמן ההמראה ואנחנו עולים למטוס קטן ונחמד של 70 אנשים ולאחר 40 דקות אנחנו נוחתים בשדה התעופה היפיפה והירוק של קוסמוי. אושי מתאהבת במקום מיידית ואנחנו מוסעים על ידי קרוניות מהמטוס לטרמינל לאיסוף המזוודות ומשם במונית למלון "דרה סמוי". המלון מיוחד ויפה במיוחד והחדרים מעוצבים בסגנון תאילנדי כשכל פרט קטן מקבל התייחסות. בריכת המלון אליה אנחנו יורדים צמודה לחוף הים עם כיסאות ישיבה, מסעדה ובר המגיש קוקטילים טעימים ויקרים. הים שהיה בשפל פחות עניין אותנו בשלב זה ואנחנו מבלים עד הערב בבריכה לשמחת הבנות, שותים קוקטיל "ברוכים הבאים" בטעמי אבטיח, בננה ותות ואוכלים ארטיקים על החוף. החלטנו את ימי השהות שלנו בקוסמוי לבלות בעיקר במנוחה אחרי ימי הטיול עד כה שכללו תוכניות וטיולים כמעט בכל הימים ואנחנו נשאבים לאווירת הבריכה-ים בהנאה רבה.

בערב אנחנו יוצאים לשוטט ברחוב הראשי והעמוס תיירים ומתרשמים ממגוון המסעדות, הדוכנים ואפשרויות הבילוי. בזמן השוטטות אנחנו בודקים בשתי סוכנויות ישראליות מחירי טיול לג'ונגל ול-42 האיים ומחליטים לא להחליט בשלב הזה אלה לזרום עם החופש והבטן-גב.

ארוחת ערב בבורגר-קינג לבקשת הבנות וחזרה למלון. הבנות נכנסות למיטות וצופות בסרט ב-DVD שבחדר אבל נרדמות כמונו אחרי שנייה.

במלון הזה קבלנו מלבד מיטה נוספת גם אפשרות שינה על הספה שקיימת בחדר וכך בפעם הראשונה לכל אחד הייתה מיטה משלו, מה שלא הפריע לאיה לעבור באמצע הלילה למיטה של אושי ולהרוס לה את הלילה. אורי ואני ישנו נהדר במיטה הזוגית הגדולה.

קמים מאוחר בשעה 9:00 ויורדים יחפים לארוחת הבוקר שמוגשת ליד הבריכה מול הים. תפריט של חביתות מוגש לנו כדי שלא נאלץ חס-וחלילה לעמוד בתור ואנחנו בוחרים חביתות ומוזלי שמוגשים לנו על ידי המלצריות ביחד עם הקפה והתה. ארוחת הבוקר בדרה סמוי טעימה ומפנקת במיוחד וכוללת גם גבינה צהובה שלא אכלנו הרבה זמן.

היום החלטנו לא לעשות כלום ולהישאר בבריכה ולכן אנחנו לוקחים את סלסלת הקש שחיכתה לנו בחדר ויורדים לשבת ליד הים ולשחק בבריכה להנאת כולנו.

לארוחת צהריים מזמינים תירסים בדוכן על החוף שמבושלים על מנגל וטעימים להפליא ומקבלים כצ'ופר גם שקית קוקוס. כמובן שמקנחים בשייקים וגלידות ולאחר מכן עולים לחדר לשנת צהריים. הבנות רואות סרט ונרדמות. אחרי הצהרים יורדים שוב לבריכה בזמן שאושי יוצאת לקניות וחוזרת עם שתי זוגות משקפי שמש ממותגים ואיכותיים תוצרת שוק תאילנד.

את ארוחת הערב בחרנו לאכול במסעדת הדגים הנעימה שבפתח המלון ובה גם זוג זמרים ששרים באנגלית להנאת הסועדים. אושי מזמינה דגים לה ולי ואני מוסיף לתפריט גם סרטן גדול לשמחתה הרבה של איה. לבנות הזמנו מנות ילדים של שניצל, אצבעות דג וכמובן צ'יפס וכולנו נהנים מהאווירה ואוכלים בתאבון. בלי להתכוון הזמנו בקבוקי מים מינראלים במקום בקבוקי מי שתייה ושילמנו עבורם מחיר מופקע ביותר.

אחרי הארוחה סיבוב קצר ברחוב לבחירת מתנת יומולדת לאורי וחוזרים למלון לשנת לילה.

מעלים בפייסבוק תמונות ומתעדכנים על הנעשה בארץ.

גם היום קימה מאוחרת וארוחת בוקר טעימה ליד הבריכה. מכיוון שהחלטנו להמשיך ולהתבטל אנחנו אורזים את סלסלת הקש ומשתרעים על כורסאות הישיבה בחוף כשהבנות משחקות להן בבריכה. מדהים איך מתרגלים מהר לאורך החיים הזה של ים-בריכה-שנ"צ וכדומה.

בערב הולכים להזמין כרטיסים לשייט ל-42 האיים לאורי ולי ולאחר מכן מתיישבים במסעדה הישראלית בזיליקום השייכת לסוכנות הטיולים שאצלה הזמנו את הכרטיסים.

החלטנו להתפצל ולכן אורי ואני נצא לשייט ואושי ואיה יעשו לעצמן יום כיף באזור המלון.

במסעדה אנחנו מזמינים שניצל ענק ושוורמה עם צ'יפס ושייקים כרגיל. המלצרים הבורמזיים שבמסעדה מאוד נחמדים ומדברים עברית ומתחבבים במהירות על הילדות שמשחקות איתם.

מכיוון שמחר אורי ואני צריכים לקום כבר בשעה 6:00 בבוקר כדי להיות מוכנים להסעה אנחנו חוזרים למלון לשינה.

אורי ואני מתעוררים בקושי מוקדם בבוקר אחרי שכבר התרגלנו לקימות מאוחרות. התארגנות וירידה לארוחת בוקר וכצפוי אנחנו הראשונים בחדר אוכל. מנסים להכניס משהו לבטן והולכים ללובי להמתין להסעה לטיול ל-42 האיים. המונית מגיע ולאחר כחצי שעה אנחנו מגיעים למזח מסודר ומאורגן וגם בו מוגשת ארוחת בוקר נחמדה של קפה, שתייה קרה ועוגות. בעלי חברת השייט הוא ישראלי הנשוי לתאילנדית. עולים על הספיד-בואוט עם 20 אנשים נוספים בלבד, אין צפיפות ומאוד נחמד והצוות התאילנדי אדיב, מחויך וסובלני. לבקשת אורי אנחנו מתיישבים בקדמת הסירה ולכן גם קופצים יותר. הים גלי בחלק מהשייט ומקפיץ את הסירה מאוד ואנחנו גם קצת נרטבים מהגלים אבל מאוד נהנים מהרוח ומהים הפתוח. ביחד איתנו בחרטום עוד מספר צעירים ישראלים נוספים והאווירה נחמדה וכיפית. הפלגה של שעה ורבע ועצירה ראשונה בשונית אליה אנחנו יורדים מהסירה בשחייה וצוללים עם שנורקלים. אורי לא כל כך מסתדרת עם העניין אבל לי מעניין לראות את הדגים והאלמוגים הצבעוניים. לאחר צלילה של שעה ושייט קצר אנחנו מגיעים לאי שבו אנחנו מורדים לחוף כדי לטפס לתצפית מדהימה על פארק אמטונג המורכב מ-42 איים, חלקם מצוקים של עשרות מטרים היוצאים מהים וחלקם עם חופים לבנים והכול בים מדהים בצבע כחול-ירוק. אורי ואני מטפסים במדרגות עד למעלה ומצטלמים על רקע הנוף כשאורי שותה חלב מקוקוס טרי שקנינו למטה. חוזרים לסירה ומפליגים בין ומתחת לצוקים הענקיים. מגיעים לאי נוסף, הסירה עוגנת כעשרים מטר מהחוף ואנחנו הולכים בתוך המים לחוף בו מוגשת ארוחת צהריים כפיקניק נחמד. אורי מתיישבת על נדנדת עץ הקשורה לעץ קוקוס והתמונה שלה מתנדנדת על אי טרופי עם חוף לבן וים טורקיז כמובן שמצולמת מייד. לאחר האוכל אנחנו מתחלקים לזוגות ומקבלים קיאקים לשיט סביב האיים. אורי ואני נהנים מאוד מהחתירה במים הצלולים בין המערות של האיים. אנחנו חוזרים לסירה ומתחיל השייט חזרה לסמוי שאמור להיות כשעה הפלגה. מהבוקר מזג האוויר היה נהדר והשמיים כחולים אבל לקראת השייט חזרה מופיעים ענני גשם ובערך כעשרים דקות לפני ההגעה לסמוי מתחיל גשם זלעפות. הסירה ממשיכה בשייט ואנחנו נכנסים מקדימת הסירה מעט פנימה אבל גם זה לא עוזר ואנחנו נרטבים לגמרי וזוכים לחוויה של הפלגה בספיד בואוט בגשם טרופי חזק. אורי ואני נהנים מאוד מהחוויה שכנראה לא תשכח. כשמגיעים למזח אנחנו רצים בגשם להסעה ובדרך למלון אפשר לראות את רחובות האי, כולל הרחוב הראשי מוצפים במים שעולים לגובה של מטר ואפילו יותר אבל לא מפריעים למקומיים להמשיך ולנסוע בקטנועים שלהם. כשאנחנו מגיעים למלון מגלים שיש הפסקת חשמל בגלל הגשם החזק ולכן אנחנו מתקלחים ומחליטים ללכת לארוחת ערב. לוקחים את המטריות שנתנו לנו במלון והולכים למסעדת בזיליקום. מכיוון שכולנו עם כפכפים לא מפריע לנו להירטב בשלוליות שברחוב. במסעדה אנחנו משתפים בינינו את חוויות היום. אושי ואיה עשו יום כיף בזמן שאנחנו שייטנו. אחרי ארוחת בוקר ארוכה הן נהנו בבריכה והכירו חברים ישראלים חדשים. איה קיבלה לבקשתה בגד ים ביקיני ורוד עם נקודות לבנות ואושי קנתה שרשרת ממוכר בחוף שבהתחלה ביקש עבורה 1600 באט ואחרי התמקחות מכר אותה לאושי ב...200 באט בלבד.

לאחר ארוחת הערב הנחמדה אנחנו חוזרים למלון אבל לא לפני שאורי מבקשת ומקבלת בננה לוטי כקינוח ואני מתפנק עם קפה. הבנות נרדמות עם סרט, אושי קוראת ספר ואני מוריד תמונות במחשב.

בוקר טוב לאורי שמתעוררת ליום הולדתה התשיעי שנחגג באיי תאילנד והיא חיכתה לו הרבה מאוד זמן. המלצרים מפתיעים אותנו ובסוף ארוחת הבוקר הם מופיעים בשירת "היום יום הולדת..." עם עוגת קצפת קטנה ונרות. אומנם בקשנו מהם לפני יומיים שיפתיעו את אורי אבל התברר שגם ללא הפנייה שלנו הם מודעים לימי ההולדת של האורחים לפי הדרכון ומכינים עוגה קטנה לכל אורח שחוגג גם אם לא ביקש מראש.

אנחנו לוקחים את סלסלת הקש ויורדים לחוף ואורי ואני שוכרים קיאק ויוצאים לשייט מהנה. כשאנחנו חוזרים מזמינים ארטיקים וגלידות, שייקים וכמובן תירס ועולים לשנת צהריים. בזמן הזה מתחיל מונסון שלא מפסיק עד למחרת בבוקר. כשאנחנו מתעוררים לוקחים את המטריות והולכים בגשם עם הקפקפים בשלוליות לקנות את מתנת היומולדת שאורי בקשה-תמונה של פיל מאוד יפה וסימנייה לספר, שניהם עבודת יד נהדרת. לכבוד יום ההולדת החלטנו לאכול הערב במסעדה היוקרתית של המלון ואנחנו מזמינים אגרול ושרימפס לפתיחה, דגי ים מסוג לבן-סנפיר לכולנו שמלווים בתפוחי אדמה ומבושלים על הגריל. לקינוח עוגות שוקולד שקצת אכזבו ולא היו טעימות כמו בארץ. הארוחה הזו הייתה היקרה ביותר בכל הטיול.

בגלל הגשם אי אפשר להסתובב ולכן אנחנו חוזרים לחדר ומתחברים לפייסבוק לקבלת איחולי מזל טוב לאורי מהארץ והעלאות תמונות העוגה מהבוקר.

מתעוררים ויורדים לאכול יחפים עם בגדי הים כמו בכל יום. לאחר מכן אנחנו נצמדים לשגרה שלצערנו נאלץ לסיים מחר בגלל הטיסה לבנגקוק. אנחנו מתיישבים על הכיסאות בחוף ואורי ואני הולכים שוב לשייט בקיאק. בריכה-ים עד אחרי הצהריים ואחר כך עולים למנוחה קצרה בחדר ואני מנצל את הזמן והולך למסג' אחרון בקוסמוי. כשהבנות מתעוררות אנחנו יוצאים לארוחת ערב של פיצה ופסטה. בגלל שקצת נמאס לנו להסתובב ברחוב העמוס אנחנו תופסים פינה על החוף ונהנים מהשקט. גם בשעות הערב והלילה המוכרים בחוף לא מפסיקים להסתובב ומוכרים לנו שרשרות פרחים וקשת מנצנצת לאיה. אחד מהם מציע לנו להעיף עששית גדולה והבנות כותבות את השמות שלהן ומעיפות אותה לשמיים בעזרת האש שבוערת מתחתיה וכמובן שגם מבקשות משאלות. מדהים איך שבכל מקום מוכרים משהו בתאילנד.

הילדות משחקות קצת בחול ועושות לנו הופעת ריקוד ואנחנו עולים לשנת לילה אחרונה בסמוי.

ארוחת בוקר אחרונה בדרה סמוי שבו כל כך נהנו ואחריה איה ואני הולכים לים ואושי ואורי להביא כביסה ולגמור לארוז. בשעה 13:00 אנחנו מפנים את החדר ויוצאים לאכול צהריים בבזיליקום ולהיפרד מהמלצרים שאהבו לשחק עם הבנות. שיטוט אחרון ברחוב הראשי ונוסעים לשדה תעופה של סמוי לקראת ההמראה לבנגקוק. שדה התעופה מדהים ביופיו ובאותנטיות שלו ולאחר מסירת המזוודות אנחנו צועדים לטרמינל שבנוי מביתני קש פתוחים ומוצלים בהם מוגשת שתייה חמה וקרה, עוגות ועוגיות לכולם. הכול נמצא סמוך מאוד למסלול ההמראות כשמסביב גינון יפה, ספסלים וחנויות מזכרות. במיוחד אהבנו את בתי השימוש עם האקווריום הענקי וקירות הבמבוק. אל המטוס אנחנו מוסעים בקרוניות צבעוניות ולאחר 50 דקות אנחנו נוחתים בעולם אחר לחלוטין בבנגקוק.

אוספים את המזוודות ועולים לקומה 4 למצוא מונית. רוב המוניות קטנות ובתא המטען שלהן בלון הגז שמניע את הרכב ולכן לא ניתן להעמיס את המזוודות שלנו, מה שלא מפריע לנהגים להציע לנו לנסוע איתם בטענה שמדובר בנסיעה קצרה של 5 דקות. אנחנו לא מתייאשים ומוצאים מונית סטיישן גדולה בה נכנסות כל המזוודות ללא בעיה עם נהג מבוגר ונחמד. לאחר שעה אנחנו מגיעים למלון "איסטין מקאסן" ועולים לקומה 18 לחדר מרווח ונעים. איה נרדמה כבר בדרך ואני יורד לרחוב לחפש אוכל אבל לא מוצא כלום ומביא רק מים וחטיפים מ-7/11.

החלטנו להזמין פסטה ודג עם צ'יפס במלון ואחרי שאנחנו אוכלים בתאבון כולנו נרדמים.

קמים בקושי מוקדם מאוד מכיוון שבשעה 7:00 אמורים לאסוף אותנו לטיול של יומיים בקנצ'נאבורי. אנחנו מפנים את החדר ומפקידים את המזוודות לשמירה במלון ולאחר ארוחת בוקר ממתינים בלובי להסעה. אושי מופתעת לגלות שבת הדודה שלה סמדר ובן זוגה אלי מצטרפים לטיול איתנו ואפילו שוהים באותו מלון שלנו. ההסעה מגיעה וכולנו מצטופפים עם קבוצת ישראלים נחמדה לנסיעה לשוק הצף דמנואן סדואק שנמצא כשעתיים נסיעה מבנגקוק- תחנתנו הראשונה באותו יום. השוק מיוחד ונמצא על גדות תעלות מים כשבתי מגורים הבנויים על כלונסאות מעל המים מסביב. בשוק פירות, תכשיטים, בגדים ומזכרות שנמכרים לתיירים השטים עם סירות ארוכות וצרות בתעלות, חלק מהסירות עם מנוע וחלקן מושטות בעזרת משוטים. בעיני השוק היה נחמד ונעים למרות שגם תיירותי מאוד. לאחר הביקור בשוק ובמפעל להכנת סוכר ומוצריו מקוקוס וקני סוכר אנחנו ממשיכים לכיוון קנצ'נאבורי ומקבלים חדרים בבית מלון נחמד ויפה עם חדרים פשוטים ולא הכי נקיים. המלון נמצא על גדות נהר הקוואי וצופה לגשר המפורסם. אנחנו אוכלים צהריים על גדות הנהר ונוסעים לביקור בספארי המקומי המרוחק כשעה מהמלון. המקום נראה עלוב ועצוב והעובדה שאנחנו הקבוצה היחידה המבקרת בו באותו זמן רק מדגישה את זה. הופעת תנינים ומופע פילים מחזקים את ההרגשה הזו שלנו ואנחנו לא יכולים שלא להשוות עם המופעים המרהיבים והשמחים שראינו עם הפילים בצפון תאילנד עם כל ההמולה שהייתה מסביב. לאחר המופעים אנחנו עולים על מיניבוס עם חלונות פתוחים ונוסעים לספארי בין החיות. הבנות מקבלות קערה עם גזרים ובננות ומאכילות את החיות בהנאה ובמיוחד את הג'יראפות שמכניסות את כל צווארן לתוך האוטובוס כדי לקבל אוכל וניתן ללטף ולהאכיל אותן. כולנו מתרגשים מהחוויה, מצטלמים בלי להפסיק ונהנים מאוד. בסיום הסיור ולאחר ניסיון לשכנע אותנו ללא הצלחה להצטלם עם גורי נמרים אומללים אנחנו חוזרים למלון ועוצרים ליד הגשר על נהר הקוואי שסביבו שוק קטן ונחמד לממכר פירות מעניינים שעדיין לא הכרנו. אנחנו צועדים על הגשר כשלפתע נשמע קול של צופר חזק ולהפתעתנו רכבת נוסעים מתקרבת לגשר לאיטה כשאנחנו ושאר האנשים שנמצאים באותו זמן על הגשר נעמדים לצד המסילה ומצלמים את הסיטואציה המדהימה הזו. חוזרים ברגל אל המלון לאחר שקנינו פירות לדרך. כשאנחנו מגיעים מחכה לנו הפתעה של מסג' רגליים לכולנו לצד בריכת השחייה. מכיוון שהבנות לא רצו לעשות אני עשיתי פעמיים כשבפעם השנייה נהניתי מטיפול של שתי מטפלות בו זמנית, כל אחת על רגל שונה.

ארוחת ערב תאילנדית ולאחריה הילדות משחקות על הדשא ונהנות ואושי משלימה מידע עם בת דודתה וכולנו הולכים לחדרים לישון.

בשעה 7:30 אנחנו מתייצבים לארוחת בוקר פשוטה על שפת הנהר ולאחר מכן נסיעה של שעה לכיוון פארק שבעת המפלים כשבדרך עוצרים לתצפית על סכרים ענקיים שמגנים על הכפרים באזור מפני הצפות. הפארק נמצא בתוך ג'ונגל ירוק ולאורך המסלול מסתובבים קופי בר לא ידידותיים במיוחד שמחפשים לקבל אוכל מהתיירים. המפלים עצמם יפים ומרשימים וניתן לשחות בבריכות. בתוך המים ישנם דגים שקצת נושכים את המתרחצים ושאותנו מעט הרתיעו לצערן של הבנות שרצו לשחות בבריכות העמוקות. לאחר הטיול במפלים וההגעה עד למפל החמישי חזרנו לכיוון הרכב לארוחת צהריים במסעדה תאילנדית מקומית. חזרה לכיוון המלון ובדרך עוצרים במחנה פילים לרכיבה של חצי שעה ורחצה עם הפילים בנהר. אנחנו יושבים על גב הפיל שמשפריץ עלינו מים בלי הפסקה לשמחת כולם. לילדות זה היה שיאו של היום והם חיכו ל- "מלחמת מים" עם הפילים שהבטחנו להן. איה לקחה את העניין ברצינות רבה, נעמדה והתיזה על הפיל בחזרה. בסיום הבנות זכו לרכיבה פרטית על גב הפיל שלקח אותן לרכב ההסעה. הגענו למלון, החלפנו בגדים בזריזות והתחלנו נסיעה של שעתיים וחצי חזרה לבנגקוק. ירדנו ברחוב הקוואסן המפורסם ולאחר ארוחת ערב טעימה במסעדה של "המרכז למטייל" הנמצא בקצה הרחוב ושבו גם השארנו את המזוודות לשמירה וגם רכשנו כרטיסים ל-"עולם האוקינוס פארגון" ולפארק השעשועים "עולם החלומות", עשינו סיור ברחוב הרועש והצפוף ונהנינו מהצבעוניות ומהביתנים שמוכרים הכול ויחסית גם בזול. אושי בהדרכת סמדר מצאה חנות תכשיטים יפה בקצה השני של הרחוב. בסיום הערב לקראת חצות לקחנו מונית חזרה למלון איסטין לצ'ק-אין וקבלת חדר, הפעם בקומה ה-29. מקלחות רציניות וכולנו מאוד עייפים והולכים לישון.

החלטנו היום לקום מאוחר ואחרי ארוחת בוקר מאוד עשירה וטעימה שכללה אפילו סופגניות שאורי אהבה במיוחד אנחנו לוקחים מונית לקניון סיאם פארגון לביקור בעולם האוקיאנוס. הבוקר גשום ואנחנו שמחים שבחרנו פעילות בתוך הקניון.

עולם האוקיאנוס כולל מסלול העובר בין אקווריומים של דגים מכל המינים וגולת הכותרת זה אקווריום ענקי הבנוי מצידי ומעל המבקרים ובתוכו שוחים מיני כרישים ודגים גדולים נוספים. הביקור כולל הופעות האכלה ושייט קצר בסירה עם תחתית שקופה מעל אקווריום הכרישים. סרט נחמד של 5 מימדים על הנסיך הקטן חתם את הביקור שהיה מאוד נחמד ונמשך כשלוש שעות. משם יצאנו לרחוב והלכנו לקניון MBK הידוע שבו בילינו עד לשעות הערב בשיטוט וקניית בגדים, תיקים ונעליים. הקניון ענקי ופרוס על פני 7 קומות של דוכנים וחנויות וכולל גם שוק בקומה השלישית. כל הקניון חיקויים זולים, חלקם באיכות ירודה וחלקם באיכות גבוהה. איה ואורי קנו בובות ונעליים וגם תיק בית ספר לאורי. ארוחת ערב במסעדת "פיצה פקטורי" האהובה עלינו ואנחנו חוזרים למלון בסביבות 22:00. הבנות משחקות ביניהן יפה ולקראת חצות כולנו נרדמים.

מתעוררים בשעה 7:00 ומתארגנים לאיטנו. אחרי ארוחת הבוקר אני הולך לחפש מכבסה לכביסה הרבה שהצטברה ומוצא אחרי לא מעט חיפושים מכבסה שגובה כסף עבור משקל הכביסה ולא עבור מספר הפריטים. בשעה 9:00 אנחנו מוכנים בלובי להסעה שתיקח אותנו ליום כיף בפארק השעשועים "דרים ווארלד". שעה נסיעה ואנחנו מגיעים למקום גדול ונחמד, מצטלמים ומתחילים לעבור בין המתקנים והפעילויות. חלק מהמתקנים מתאימים לאיה וחלק לאורי שמתאכזבת מכך שהמתקנים הכי שווים מורשים לבעלי גובה 1.4 מטר ומעלה והיא לא יכולה ליהנות מהם. אושי האמיצה בינינו לא מוותרת על מתקן הנדנדה הענקית שהופך אותה באוויר מספר פעמים וגורם לה הנאה רבה. בסך הכול הפארק גדול ונחמד ולמרות שיש גדולים ממנו הילדות נהנו בו מאוד. קצת הגשם שירד לא הפריע וארוחת הצהריים התאילנדית שהייתה כלולה במחיר הכרטיס הייתה סבירה לנו ופחות לבנות.

בסביבות 15:00 ההסעה לוקחת אותנו בחזרה למלון ואנחנו מחליטים לנוח קצת וללכת לקוואסן לארוחת ערב יום שישי ב-"מטייל". אני מנצל את ההזדמנות למסג' ואחרי שאני חוזר וכולנו מתקלחים אנחנו יורדים לרחוב לחפש מונית וקצת מתקשים למצוא בגלל עומסי התנועה והגשם. נהגי המוניות בבנגקוק מעלים את המחירים כאשר יורד גשם או אפילו רק מתקרבים עננים וגם כאשר יש עומסי תנועה, ואנחנו התעקשנו על מחירי הנסיעה הרגילים וכמובן שבסוף מצאנו נהג שלקח אותנו במחירים שרצינו. מדהים איך הנהגים שולפים מחירים שלפעמים ההבדלים בין הנהגים כפולים ויותר ושווה להמתין בסבלנות ולא לעלות על המונית הראשונה שעוצרת.

ארוחת הערב ב-"מטייל" הייתה טעימה ובסופה הצטרפו אלינו גם סמדר ואלי, הזמנו שוורמה, שניצל וצ'יפס בליווי פיתות וסלט ירקות טעים, ובסיומה יצאנו לשיטוט ברחוב לרכישת תכשיטים, ערסל וגם מטרייה בגלל הגשם הקל שירד. אני טעמתי לראשונה סטיקי רייז עם מנגו שהתגלה כמעדן טעים ביותר. אושי שהתאהבה בחנות התכשיטים בקצה השני של הקוואסן קנתה שרשראות לבנות ולה בזמן שאני ממתין בחוץ ומארגן מונית חזרה למלון.

קמים לאיטנו ומתארגנים ואחרי ארוחת הבוקר הטעימה לוקחים מונית לכיוון מתחם ארמון המלך. מזג האוויר יפה והשמיים כחולים וכמעט ללא עננים ולכן החום מורגש מאוד ומפריע בעיקר לבנות. בכניסה למתחם הארמון אני לובש שרוואל מכיוון שהכניסה עם מכנסיים קצרות אותן אני לובש אסורה. הבנות התלבשו מראש בלבוש צנוע מכיוון שגם גופיות או לבוש חשוף אחר אסורים. אנחנו דוחים הצעות להדרכה והצעות אחרות לסיורים בעיר וצועדים אל תוך מתחם הארמון שמתגלה כמקום גדול ומרשים עם עשרות מבנים ופסלים רבים מקושטים בזהב ואבנים צבעוניות והמוני תיירים שמצטלמים על רקע המבנים. בני המלוכה שהתגוררו פה בעבר גרים כעת במתחם אחר בבנגקוק שאסור לביקורים. בתוך המתחם נמצא גם מקדש "וואט פרא קאו" הידוע כמקדש בודהא האזמרגד ובו מוצג פסלו של בודהא שעשוי כולו מאבן האזמרגד והכניסה אליו מותרת ללא נעליים וכמובן שגם הצילום אסור. החום והלחות מפריעים לבנות ואחרי ביקור של שעתיים אנחנו יוצאים וצועדים למקדש הבודהא השוכב שנמצא כעשר דקות הליכה ממתחם הארמון. בדרך אנחנו נתקלים בנוכלים שעומדים בכניסה צדדית שאינה מורשית לתיירים אלה רק לתאילנדים ומספרים לתיירים תמימים שהמתחם סגור והם יוכלו לעשות להם סיור באתרים אחרים בעיר. השיטה הזו ידועה כל כך ששלטונות תאילנד תלו רמקולים על חומת הארמון בצד זה של המתחם והם מדווחים ללא הפסקה באנגלית שיש להיזהר מנוכלים המציעים הצעות כאלו והכניסה למתחם פתוחה בשער המורשה לתיירים. פסל הבודהא השוכב הענק שמצופה כולו בזהב מרשים בגודלו והילדות מקבלות כל אחת כלי עם מטבעות לחלוקה לנזירים. משם אנחנו ממשיכים עם מונית לקניון סיאם פארגון המפואר והיקר כדי לחפש בגדי ספורט שעולים כמו בארץ ולכן אנחנו מוותרים ומסתפקים בקפה ועוגות גבינה. הליכה קצרה מעבר לרחוב ל-MBK העממי והזול להשלמת קניות לקראת הטיסה חזרה לארץ, ארוחת ערב בפיצה פקטורי וחוזרים למלון לשנת לילה אחרונה בתאילנד.

ביום זה שהוא יומו האחרון של הטיול החלטנו לקחת את הזמן ולקום מאוחר אבל כולנו התעוררנו כבר ב-7:00 והתארגנו לאיטנו לארוחת הבוקר. לאכזבתנו גילינו שהמכבסה שלה מסרנו את הבגדים הרבים לכביסה סגורה בימי ראשון ולא ניתן לקחת אותם חזרה. אחרי הרבה ניסיונות וטלפונים החלטנו להשאיר כסף בקבלה של המלון והם הבטיחו לאסוף את הבגדים למחרת ולשלוח אותם בדואר לארץ.

מצב הרוח מעט התקלקל אבל החלטנו לא לתת לזה לשנות את החוויה המדהימה שחווינו בתאילנד ב-4 השבועות האחרונים.

לקחנו מונית ונסענו שוב ל-MBK להשלמת קניות אחרונה ופרידה מבנגקוק ובגלל השעה היחסית מוקדמת של יום ראשון שהוא יום המנוחה חווינו בפעם הראשונה נסיעה ללא פקקים והגענו לקניון תוך מספר דקות מועט. בנגקוק מאוד פקוקה ומיוזעת ולכל מקום בו ביקרנו הנסיעה ארכה חצי שעה ולרוב גם שעה שעיקרם עמידה בפקק כזה או אחר.

השלמנו קניית בגדים, מזכרות ומתנות ובצהריים חזרנו למלון לשינה לקראת הטיסה בלילה. עוד בארץ החלטנו לקחת חדר במלון גם ביום הטיסה כך שיכולנו לנוח ולהתארגן ולהקל מאוד עלינו ובעיקר על הבנות.

ירדתי ל-7/11 להביא חטיפים לקראת הטיסה הארוכה ובשעה 18:30 המזוודות כבר ארוזות ונהג המונית המבוגר והחביב שהביא אותנו ביום הנחיתה משדה התעופה מחכה לנו בפתח המלון לאחר שקבענו איתו מראש.

חצי שעה של נסיעה ללא פקקים ואנחנו בשדה התעופה היפה של בנגקוק נפרדים מתאילנד אותה מאוד אהבנו ואליה בוודאי גם נחזור.