בסוף השבוע אני כבר בארץ - חזרה לשגרה, חיפושי עבודה... מכיוון שלא מצאתי טיסה הביתה מאקוודור במחיר שפוי אני חולפת דרך פרו, כדי לטוס הביתה מלימה. סוף השבוע בוואראז היה נפלא ואני שמחה שהגעתי לשם. אבל אז, ליתר ביטחון החלטתי לצאת ללימה במוצאי שבת ולבלות כאן עד לטיסה. מה עושים שלושה ימים בלימה??
ביום הראשון נסעתי בעקבות הלונלי פלאנט שלי והגעתי להוסטל אספניה. הוסטל מבאס כל כך -; צפוף, די מוזנח וענקי. בלי שום יחס אישי, בלי ארוחת בוקר ובשכונה די מפחידה... התחברתי לאינטרנט, מצאתי המלצות ויצאתי להסתובב בעיר. לימה נחמדה, בעיקר שכונת מיראפלורס והגנים הציבוריים שבה. בערב הלכתי למופע שנקרא "קסם המים" -; Magico del Agua. שמעתי על מופע המזרקות הזה מכמה אנשים שהיו כאן, ולא באמת ידעתי למה לצפות. הלכתי לבד בין המון אנשים, ראיתי כמה מזרקות יפות עם תאורה מיוחדת בפארק והיתה גם תערוכת תמונות מרשימה במנהרה ליד ו... זהו? זה הכל? כבר התקדמתי לכיוון היציאה כשהתחילה המוסיקה של המופע המרכזי. איזו אמנות! מה שהאנשים האלה עושים במים! בבריכה הגדולה המים פשוט רוקדים, ומדי פעם הופכים למסך שעליו רוקדות דמויות של ממש בתלבושות עממיות. המופע כל כך מלא חיים וצבע ושמחה, שמדי פעם צריך להזכיר לעצמך שזה רק מים... אמנם הלכתי לבד, אבל היה באמת כל כך טוב! חזרתי הביתה להוסטל המבאס שלי והיה לי ברור שדבר ראשון בבוקר -; עוברים דירה. כי לימה היא בכל זאת בסדר גמור ואפשר מאוד ליהנות ממנה אם רק גרים במקום הנכון.
היה כל כך כיף! לא, לא עשינו דברים מרגשים במיוחד אבל הלכנו לים וטיילנו בטיילת, והלכנו ל-Plaza de Armas ולכמה מוזיאונים ביחד ושמעתי המון סיפורים על פרו הישנה והחדשה. מזל שהבחור יודע לספר סיפור, ואוהב לספר ויודע הרבה על המולדת שלו. כל מקוֹם בעולם נראה בעיני הרבה יותר מעניין כשהוא מסופר מנקודת המבט של מישהו שחי בו. הסיפורים על המלחמה עם אקוודור היו במיוחד מעניינים. הוא היה בן 16 כשפרצה המלחמה בשנות התשעים וזייף את הגיל כדי להתגייס. שנה וחצי בצבא בג'ונגלים הספיקו לו לכל החיים. עכשיו הוא כל כך רחוק מזה... הוא שומר איתו תמונה שלו ושל הצוות שלו, כולם ילדים בפנים רציניות ובמדים. לא כולם חזרו מהמלחמה. היה במיוחד מרתק לשמוע את הסיפורים אחרי שבאתי מאקוודור -; שם בחווה שעבדתי בה שמעתי מאחד הפועלים את הסיפור שלו, של חייל לשעבר מהצד השני. בילינו את כל היום ביחד, חואן ואני. אכלנו ארוחת צהריים במסעדה צמחונית קטנטונת -; שני שולחנות בתוך חנות טבע וטבחית שהצטרפה אלינו לארוחה. כשהגשם התחזק נכנסנו לכנסיה לחכות שייפסק, ומתוך כך נכנסנו לענייני דת ואמונה. את היום גמרנו על קצה הצוק בבראנקו -; שכונה נחמדת בלימה (נקראת "האיזור הבוהמייני" ברוב המדריכים...), יש בה פאבים ומסעדות ומועדונים, אבל אנחנו ישבנו בחצר אחת מקורה עם המון פרחים מסביב, כוס יין ביד, מוסיקה שקטה ברקע, נוף יפהפה של האוקיינוס ורעש הגלים והגשם... איזו דרך לגמור טיול.
פינת התכל'ס
פרטים על ההוסטלים יש בטיפים שכתבתי:
הוסטל אספניה
www.lametayel.co.il/%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%9C+%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94
הוסטל שבלול
www.lametayel.co.il/%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9C+-+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9F%21
וכאן יש פרטים על מופע המזרקות:
https://www.lametayel.co.il/circuito+magico+del+agua+-+%D7%9E%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9D%21