לימה מוכרת כעיר די אפורה והמטיילים הרבים שעוברים בה בדרכם למאצ'ו פיצ'ו או לאמאזונס, לא מקדישים את הזמן הראוי לעיר שכזו. היא מורכבת מפסיפס של ערים קטנות יותר, הכולל 43 מחוזות עם מעל לתשעה מיליון תושבים. עננת הערפל התמידית המכסה את השמיים ומשווה לעיר מראה מעושן וחסר צבע, מנוגדת לחלוטין לצבעוניות שמתחוללת בתוך לבה ההומה. אין כאן הרבה שמש גלויה ומעטים הימים, שבהם ניתן לראות באמת את צבע השמים. מעניין לדעת שהכסף המקומי נקרא סול – שמש, כך שהשמש עוברת כאן מיד ליד ואולי זה הופך אותה לקרובה יותר.

בהתחלה חששתי להסתובב בעיר לבד ורבים מחברי אף הלחיצו אותי בשל השם הרע שיצא לה, אבל כשהתחלתי לטייל ברחובות, היא כבשה אותי ורציתי להכיר עוד ועוד אזורים בה. כמובן ששוטטתי בעיר בעיקר בשעות היום והאזורים שאליהם הגעתי היו ידידותיים למדי. פה ושם נתקלתי באיזה מציק מקומי, אבל לא משהו שלא קיים בכל עיר אחרת בעולם.

לאט לאט גיליתי את צבעוניותה ורבגוניותה, הרגשתי בטוחה מספיק להסתובב בה, הצלחתי לתקשר מעט בספרדית וכמעט שהתחלתי להרגיש בבית. במקום לתאר לכם את המסלול שעשיתי במהלך הביקור, אני רוצה לספר לכם למה כדאי להתאמץ ולהגיע דווקא לכאן.

1. כי היא אירופאית עם עבר שבטי

לימה מתאפיינת במוטיבים אירופאים, לצד תרבות עתיקה וכפרית והכל שזור בה יחד, בכל מקום שבו תבקרו בעיר. יהיה לכם קשה שלא להיתקל באיזו כנסייה או קתדרלה מרהיבה, כי העיר מרושתת בהן חזק וגם כי 90% מהפרואנים הם קתולים. בכנסיות הקולוניאליות המפוארות מבקרים מקומיים עם לוק אינדיאני ועבר שבטי, הם עונדים תכשיטים מוזהבים עם צלב, אבל נראים כאילו שהגיעו ממקום לגמרי אחר.

בימי ראשון תוכלו להיכנס ולהאזין למזמורים היפים בכנסיית סן פרנסיסקו במרכז העיר (Jr. Ancash 471). אני התמגנטתי מקולות השירה והמילים בספרדית הלא מוכרת, בליווי כלי נגינה מסורתיים כמו חלילים ותופי קחון. מומלץ מאוד לקחת סיור מודרך אל תוך לבה של הקתדרלה, שבאמצעותו יורדים אל מתחת לאדמה, למנהרות עמוקות החצובות בסלע ולטייל בין אזורי הקבורה הרבים, שנבנו בעבר תחת הכנסיות. תוכלו לראות שם מאות גולגלות מסודרות בתוך האדמה בצורות גאומטריות וכן לטייל בחצרות הפנימיות ולראות את ציורי הקיר המקוריים שנשתמרו שם ואת ההשפעה הבארוקית המרשימה. ומחוץ לקתדרלה סוחרי מזכרות ומוכרי ממתקים יבקשו את תשומת לבכם כשמעליהם חולפות היונים הלוך ושוב על פני המבנה העצום.

במרחק הליכה קצרצר נמצאת הפלזה דה ארמס, הכיכר המרכזית של העיר, סביבה נמצאים משרדי הממשלה, הקתדרלה של לימה ועוד מבנים יפהפיים. האזור כולו הוכרז כאתר מורשת על ידי אונסק”ו. בכל יום, בשעה 11:30, תבחינו בקהל שמתרכז מול ה-Palacio de Gobierno, משכנו של נשיא פרו, שם נערך טקס החלפת משמרות על פי כל הכללים, כולל צעידות, מדים ותזמורת, ממש כמו אלו שתחכו להן בדוחק בפראג ובלונדון. בימי ראשון יש גם תזמורת שמלווה את החיילים ומדובר בחוויה מרתקת.

2. בגלל האוכל

לעולם לא תרעבו בלימה. הפרואנים יודעים להעריך אוכל ותוכלו לראות זאת בשלל המסעדות, דוכני המזון והקיוסקים הפזורים בכל מקום בעיר. כאן, עובדת רשת דאנקן דונאטס בכל הכוח, עם שפע של סניפים ברחבי העיר, אבל לא רק. בשעות הערב והיום העיר מתמלאת בדוכני אוכל שונים, שמציעים סנדוויצ'ים, פופקורן, גלידה ועוד. לאורך הרחובות פרושים קיוסקים קטנטנים ועמוסים, רוכלים עם פירות, ממתקים, צ'ורוס, בקבוקי שתיה ועוד.

לא משנה היכן תטיילו, גם אם יהיה זה באיזה קצה אפלולי בחוף הים, לפתע יחלוף מולכם סוחר חרוץ, שינסה למכור לכם משהו לאכול. בכל עת שתיכנסו לפארק או לאירוע, גם אם תעשו זאת בחשאיות מה, יתפוס אתכם רוכל זריז ובאמתחתו סנדוויצ'ים, פופקורן בשקית, מיצים, חטיפים ומה לא... העיר עמוסה בסניפים של מזון מהיר, בנוסף למקדונלנד'ס ובורגר קינג יש גם את 'במבוס', ועוד מספר רשתות מקומיות.

הגיוון הקולינארי בעיר הוא באמת יוצא דופן. בגלל שפע התרבויות שנטמע כאן, החלה לימה להפוך בשנים האחרונות ליעד קולינרי מספר אחד בדרום אמריקה. היפנים והסינים שהגיעו לכן, לצד הספרדים ויתר המהגרים יצרו יחד עם שפע חומרי הגלם והמאכלים מהרי האנדים ומיערות האמזונס, בליל מדהים של מאכלים.

הסביצ'ה היא מנת הדגל של פרו וכן סוגים שונים של תפוחי אדמה, בטטה ותירס, שלא תראו באף מקום אחר ושלא נדבר על מסעדות היוקרה והאוכל המדהים. באזור הרובע הסיני תמצאו הרבה מסעדות יפניות וסיניות, ברחבי העיר יש שלל מסעדות יוקרה וגם מסעדות עם אוכל מקומי וזול.

תרצו להרחיב את הידע שלכם על האוכל הפרואני? הקליקו כאן >>

3. בגלל השופינג

חשבתם שקונים כאן בעיקר מחזיקי מפתחות עם למה וסריגים רקומים עם המאצ'ו פיצ'ו? אז דעו שהעיר מלאה בקניונים מדהימים והרבה אופציות לשופינג. ברחובות ובמרכז העיר תוכלו לראות בעיקר האנגרים ענקיים שמוכרים מוצרים לתיירים, החל מסוודרים מצמר אלפקה ועד לחלילים ותכשיטים והרבה מוצרים ותכשיטי כסף.

העיר ידועה בקניונים הענקיים שבה, וכולם בנויים כמתחם פתוח, כך שאין את תחושת הניכור הרגילה. ביקרתי בשלושה קניונים, האחד הוא לרקומר והוא גם היוקרתי מביניהם והיפה ביותר – מכאן תוכלו להביט אל עבר המים וחופיו ולאכול טוב בשלל המסעדות. אבל החנויות כאן הן יוקרתיות והמחירים בהתאם. הקניון נמצא במרחק הליכה משכונת מירפלורס (אתר: www.larcomar.com).

ג'וקי פלאזה הוא קניון גדול ופתוח עם שפע חנויות, ביניהן רשת h&m עם המגוון הכי גדול שראיתי, נייקי, אדידס, זארה, קרוקס ועוד שפע של מותגים בינלאומיים ומקומיים (אתר: jockeyplaza.com.pe) במחירים הרבה יותר זולים מהרגיל. המחיר למונית ממירפלורס עומד על 15-20 סול.

Plaza San Miguel הוא מרכז גדול ופתוח שמשתרע על פני מספר מפלסים שופעים בחנויות ומותגים, נעים מאוד להסתובב וקל להתמצא. תוכלו למצוא כאן את טומי הילפיגר, ליווייס ועוד (אתר: www.plazasanmiguel.com.pe), גם כן במחירים שווים ביותר! מונית ממירפלורס עולה כ-15 סול.

תוכלו לרכוש ביגוד, נעליים ושאר מוצרים במחירים זולים יותר מאשר בארץ. אם תסתובבו בשכונת בראנקו תמצאו שם הרבה חנויות בוטיק מעניינות ובמירפלורס, לאורך השדרה הראשית, יש שפע של בתי כלבו וחנויות.

4. בגלל הניגודים הקיצוניים

אין מה לומר, לימה היא עיר מטורפת, עמוסה, שוקקת, מטופחת ומלוכלכת בו זמנית, אירופאית וגם פרובינציאלית. הכל בה גם וגם. הניגודים החריפים, האנשים הצבעוניים, השדרות המטופחות, האוטובוסים העמוסים, הרוכלים בצידי הדרכים וחנויות היוקרה הנוצצות. זו עיר שיש בה הכל מהכל ואחרי ששהיתי בה שבוע ועדיין לא הספקתי לגלות את כל מה שיש לה להציע, אני ממליצה לטעום ממנה כמה שיותר.

התחבורה הציבורית כאן מורכבת מאוטובוסים מודרניים וממיניבוסים קטנים וצפופים, שמהם מציץ ראשו של הסדרן שקורא בקול את שמות השכונות שאליהן מגיעים. ברמזורים תיתקלו במכוניות יוקרתיות, לצד מוניות חבוטות ותחשפו לרוכלים עניים שמוכרים מכל הבא ליד דרך חלון המכונית. תבחינו באנשים שיושבים בנחת וממתינים שיצחצחו את נעליהם, בבניינים נעולים בשרשראות ומוגנים בגדרות חשמליים, ובפארקים וגנים מטופחים עם שומרים חמושים וגם בשכונות עם בניינים מתפוררים וגגות פח. יש כאן גם חוף ים עם גולשים מקצועיים וחברות שמתמחות במצנחי רחיפה, אל מול שכונות עוני שמפוזרות על ההרים. ניתן לאכול כאן ארוחה שלמה ומשביעה ב-10 שקלים במסעדת פועלים פשוטה וגם לטעום מנות דומות באחת ממסעדות היוקרה בעלות של 200 שקלים ומעלה.

5. בגלל המוזיאונים

קיימים בלימה מספר מוזיאונים מדהימים, שבהחלט שווה לבקר בהם. אחד מהם הוא מוזיאון לארקו (Rafael Larco Herrera Museum), שנמצא בתוך גינה ירוקה ומטופחת שופעת בפרחים, עצים וקקטוסים. המוזיאון עצמו חוקר את ההיסטוריה הארוכה של פרו, עוד הרבה לפני שהאינקה נחרטו לנו בתודעה, בליווי שרידים אמיתיים מהתקופה. יש גם חלק המוקדש לשרידי פסלים אירוטיים, שרבים מתלהבים ממנו. בחוץ תוכלו לנוח במדשאה היפה או לאכול במסעדת המוזיאון המצויינת (אתר: www.museolarco.org)

מוזיאון נוסף שכדאי לבקר בו הוא מוזיאון הזהב (Museo de Oro), שנמצא טיפה מחוץ לעיר. במוזיאון מוצגים עשרות אלפי פריטים העשויים כולם מזהב ומכסף ולקוחים כולם מתרבות האינקה ומהתרבויות שקדמו לה (אתר: www.museoroperu.com.pe).

6. כי יש כאן חיי לילה מטורפים

בשכונת ברנקו (Barranco) יש ציורי קיר מדהימים, שפע היפסטרים וחיי לילה שווים ביותר. מומלץ ללכת לאורך גשר האנחות, שאומרים שכל מי שעומד עליו ומביט למטה אל הים, מוציא קול של התלהבות. אפשר לצעוד למטה ולהגיע ממש אל חוף הים במדרגות תלולות, שמסתיימות בגשר שעובר מעל האוטוסטרדה ישר אל הים. יש כאן מספר מסעדות ואזור גדול עם ברים, שבהם תוכלו לשתות את המשקה המקומי, פיסקו סאוור, לצד מגוון בירות מקומיות. בנוסף לברים השונים, יש כאן הרבה מאוד מועדוני סלסה וריקודים וגם מועדוני ג'אז ומוסיקה חיה, כך שמי שחובב את הסצנה, יכול למצוא כאן הרבה אפשרות לבטא את מאוויו הקצביים.

בקניון Larcomar נמצאים המועדונים השווים בעיר, למי שמעוניין במסיבות של ממש. גם בשכונת מירפלורס סביב פארק קנדי מרוכזים אזורי הבילוי הטובים.

7. בגלל השווקים

חלק מהמקומות בעיר נראים כמו שוק, בייחוד ההאנגרים שופעי המזכרות ברחוב יוניון (Jiron de la Union) במרכז העיר. הצבעוניות של הסחורות, ההדפסים האופייניים לאינקה ושפע המוצרים עשויים לבלבל אתכם בשלב מסויים. חשוב לערוך השוואת מחירים ולהתמקח וניתן למצוא מציאות נהדרות כמו שטיחים, ביגוד מחמם מצמר אלפקה, תכשיטים ועוד.

האנגרים נוספים מרוכזים יחד ברחוב Petit Thouars בשכונת מירפלורס, והם מציעים כמעט את אותן הסחורות. לאורך הרחוב ממוקמים השוק ההודי, השוק האינדיאני ועוד מספר ריכוזים של חנויות ודוכנים עם הרבה מזכרות, ביגוד, כלי נגינה, תמונות, כלי בית, שטיחים ועוד. המחירים דומים לאלו שבמרכז העיר. שוק אינדיאני נוסף נמצא ב-Avenida La Marina על הכביש הראשי המוביל לעיר משדה התעופה והמחירים שם נמוכים יותר.

בפארק קנדי, שבמרכז מירפלורס, מתרכזים לקראת הערב מספר דוכנים שמוכרים מזכרות שונות, תכשיטים ועוד מוצרים במחירים נוחים, לצד דוכני אוכל.

פרט לקניית מזכרות יש כאן שווקי אוכל שחושפים עולם שלם ולא מוכר עבור מי שמבקר בהם, בייחוד כי יש כאן פירות מטורפים ומוזרים. כמות סוגי הפירות השונים, ואלו שאנחנו כלל לא מכירים היא מדהימה, חלקם מגיעים מהאמזונס וחלקם מהרי האנדים. תפוחי אדמה בשלל צבעים וגדלים, קלחי תירס שחורים או לבנים עם גרעיני ענק, גזרים קטנטנים וכל מיני ירקות לא מוכרים.

אם אתם לנים במירפלורס, תוכלו לגשת לאחד השווקים המרתקים האלו, באמצעות חציית הכביש המהיר שחוצה את השכונה לשניים. מייד אחרי הגשר, משמאל, תוכלו לראות נציגות ראשונית לדוכנים. היכנסו פנימה ותחשפו לעולם אחר. חלק מהתמונות אינן נעימות למראה, בייחוד מוצרי מזון, בשר ושלל חלקיו שאנו לא מורגלים לראות. חלזונות ענק שמיועדים לבישול והמון קטניות ומאכלים מוזרים. בסופי שבוע יש דוכנים נוספים עם מוצרי מזון אורגני ואוכל מוכן.

8. כי יש פירמידה באמצע העיר

ממש באמצע שכונת מירפלורס, ניצבת פירמידה ענקית ומרשימה. זהו למעשה מקדש Huaca Pucllana שפעל מ-200 לספירה ועד 700 לספירה בתקופת טרום האינקה, בשיאה התרבותי של לימה. האתר שוחזר והחפירות עדיין ממשיכות לחשוף ממצאים שונים ונדירים ופרטים לגבי הקהילה שהתגוררה כאן. ניתן לערוך כאן סיור של ממש, שנמשך כשעתיים וניתן להיכנס עצמאית ולשוטט כאן בין המבנה המדהים, שבנוי מלבנים קטנות וחלולות ונראה שונה כל כך מהנוף האורבני שבו הוא ממוקם. יש כאן גם אזור עם פינת חי והרבה לאמות.

האתר מואר באופן יצירתי בלילה, אבל ניתן לראותו במידה ומגיעים למסעדה הפועלת במקום (אתר: huacapucllanamiraflores.pe).

9. בגלל הפארקים המדהימים

הפארקים כאן פשוט מדהימים, מטופחים ומושקעים ואחד מהפרוייקטים המרהיבים של העיר הוא El Malecon – שישה קילומטרים של פארקים שנמתחים לאורך הצוקים הגבוהים מעל האוקיינוס ​​השקט. הכביש כולל בתוכו את פארק האהבה עם פסל האוהבים הגדול והעיצוב בסגנון גאודי ואת פארק יצחק רבין, שבמרכזו פסל עם דיוקן של רבין. הפארקים לאורך הטיילת מעוצבים בצורה מיוחדת וממוקמים בנקודה יפה המשקיפה אל החוף מלמעלה.

תוכלו להמשיך משם אל פארק קנדי, שכולו מאוכלס על ידי חתולים מפונקים, שיכולים להתיישב עליכם גם אם לא הוזמנו לעשות זאת... בפארק הזה אתם האורחים והם אלו שמרגישים בנוח. הוא נמצא במרכז שכונת מירפלורס, לידו נמצאת הקתדרלה המרשימה, רחוב הפיצות המפורסם ועוד שלל מסעדות וחנויות.

עוד מקום מיוחד הוא Parque El Olivar, שממוקם על פני שטח גדול מאוד בלב שכונת העשירים סן איסידרו. זה התחיל ממטע פרטי שגדל וכיום הוא מכיל אלפי עצי זית עתיקים, שנטמעים בין בתי השכונה היפה. המקומיים באים לכאן לצילומים לפני החתונה ולטייל עם הכלבים, והתיירים באים כדי להאכיל את הציפורים הרבות שמתגוררות כאן. בכל מקרה, זו פנינה ירוקה ונעימה למי שרוצה רגע של שקט. (כתובת: Av. San Felipe, Jesús María 15072).

פארק נוסף ומרהיב במיוחד הוא פארק המזרקות, שבו מעל לתשע מזרקות קסומות ומגניבות, בחלקן ניתן לעבור או לנסות שלא להירטב והמזרקה הראשית היא מזרקה מזמרת (כתובת: פינת ‪Petit Thouars Avenue‬ ו-Corner of Jiron Madre de), מונית ממירפלורס תעלה לכם 12-15 סול.

10. כי היא שוקקת 7 ימים בשבוע

הפרואנים הם אמנם נוצרים ברובם ובימי ראשון נוהגים ללכת לכנסייה והרבה מהם לא עובדים, אבל כתיירים בעיר לא תרגישו בכך, כי הכל פועל כאן כרגיל, השווקים, בתי העסק, האטרקציות. לא צריך לתכנן יום מסויים להגיע לכאן כל מה שצריך זה פשוט להגיע. העיר אמנם מתעוררת מעט מאוחר ולפעמים בשעות הבוקר המוקדמות בתי העסק יהיו סגורים, אבל בהמשך היום הכל מתעורר ופתוח עד לשעות מאוחרות.

מה כדאי לקחת לטיול בדרום אמריקה? קבלו כמה טיפים

מעוניינים לקרוא עוד על פרו? הנה מספר כתבות שיכולות לעזור: