אחרי לא פחות מ16 שעות טיסה (כולל קונקשיין במדריד), נחתנו בקיטו, בירת אקוודור!
כמו שסיפרתי לכם בפרק הקודם, אקוודור היא המדינה הראשונה שלנו בדרום אמריקה. למרות שאקוודור לא נמצאת במסלול הנפוץ של המטיילים ביבשת, ורבים עוברים דרכה רק לשם הביקור באיי גלאפגוס, או המעבר בין פרו לקולומביה, אני ממליצה מאוד לבקר במדינה המדהימה הזאת. ביקור של שבוע - עשרה ימים (לא כולל הגלאפגוס) יהיה פשוט נהדר! אקוודור נוחה יחסית לטיול, ניתן לשכור בה רכב, היא קטנה יותר בהשוואה לשכנותיה ביבשת, והמקומיים מאוד מאוד נחמדים.
הטיול שלנו באקוודור ערך עשרה ימים, והמסלול היה במרכז המדינה: נחיתה בקיטו - מינדו - אוטובאלו - קיטו - קוטופקסי ולגונה קילוטואה - באניוס - טנה (הג'ונגלים של אקוודור) - וחזרה לקיטו. אני ממליצה מאוד על המסלול הזה, אשר משלב גם ביקור באמזונאס (פירוט בהמשך) וגם מעבר בין נופים ועיירות קסומות! אם אתם מגיעים לאיי גלאפגוס אז תוכלו לקחת טיסה מקיטו או מגואיאקיל ואם תרצו תוכלו גם לשלב ביקור ברצועת החוף של המדינה (באיזור הזה יש את עיירות החוף מונטאניטה ופוארטו לופז שללא ספק שוות ביקור). אם אתם משלבים גם את איזור החוף אז המסלול המומלץ בעיני: נחיתה בקיטו - הקוטופקסי ולגונה קילוטואה - באניוס - גואיאקיל- מונטאניטה- פוארטו לופז- חזרה לגואקיל וטיסה לאיי גלאפאגוס. כמו כן, לעולים מפרו לכיוון קולומביה הייתי ממליצה לעשות את המסלול הבא - באניוס- לגונה קילוטואה והקוטופקסי – קיטו - אוטובאלו (המסלול יקח בערך שבוע ימים לעבור מהגבול עם פרו ועד לגבול עם קולומביה). שוב אני מדגישה כי באקוודור אפשר להתנייד עם רכב, ולכן אני ממליצה לנחות בקיטו ומשם להתחיל את המסלול - מעין מסלול כוכב (גם למי שלא מעוניין להשכיר רכב). צריך לזכור שהמעברים דרך הגבולות מבזבזים זמן יקר.
אז לאחר שנחתנו בקיטו, ואספנו את הרכב בנמל התעופה, המשכנו בנסיעה לכיוון היעד הראשון שלנו, העיירה המקסימה, מינדו. מינדו נמצאת בלב יערות הגשם של אקוודור, והנסיעה אליה מקיטו לא פשוטה בכלל (במיוחד לאחר 16 שעות טיסה, וחושך מוחלט), ולוקחת בערך כ-שעתיים וחצי נסיעה. למינדו כדאי להקדיש יום אחד שלם (אין צורך בעיני ליותר, כמובן שאם תרצו קצת לנוח מנסיעות אז תצליחו בקלות למלא יומיים שלמים כאן). התחלנו את היום שלנו בביקור במפעל השוקולד ובית הקפה הנקרא El Quetzal, ארוחת הבוקר הייתה מעולה (לא לוותר על הפנקייקים והשייקים!). משם המשכנו לכיוון האומגות המפורסמות של מינדו. אחת מן האטרקציות המרכזיות שהעיירה מציעה. על מנת להגיע אל האומגות יש לעקוב אחר השלטים או פשוט לשאול באחת מן החנויות בכביש הראשי של העיירה. האומגות זאת חוויה שאסור לפספס! אחרי האומגות המשכנו לעלות עוד קצת עם הרכב והגענו לטרביטה צהובה (עוד מקום מפורסם במינדו), הטרביטה היא מעין רכבל ארוך אשר חוצה את הגונגלים מסביב ובצדו השני מתחיל מסלול מפלים נחמד מאוד (אנחנו ירדנו רק למפל הראשון ולאחר מכן חזרנו על מנת להספיק לשאר התחנות שלנו בעיירה עצמה). קחו בחשבון שהמסלול המלא אינו מעגלי אלא הלוך וחזור (ולכן הייתי מוותרת על כולו, אלא אם יש לכם יומיים בעיירה). אחרי הטיול המשכנו לחוות הפרפרים והסחלבים (נחמד לא יותר), וכמובן איך לא קינחנו בסיור שוקולד מדהים במפעל השוקולד El Quetzal (שבעיני הוא חובה גם אם אתם עם ילדים וגם אם לא!).
לסיכום - כיעד הראשון באקוודור מינדו הייתה ללא ספק חוויה מדהימה. אך קחו בחשבון שמי שלפני עובר בבאניוס (לעולים מפרו), או באוטובאלו צפוי מעט להתאכזב מהעיירה (והביקור בה אינו בגדר חובה במסלול של אקוודור ואם יש לכם רק שבוע אז הייתי מוותרת עליה). בעיניי האטרקציות שאסור לפספס בעיירה - מפעל השוקולד, האומגות והטרביטה הצהובה. אטרקציות נוספות במינדו - רכיבה על אופניים וראפטינג. אך תסמכו עלי, תשמרו את האטרקציות לבאניוס (וכמובן אם אתם ממשיכים לפרו אז לקוסקו!).
את מינדו עזבנו מוקדם מאוד בבוקר והמשכנו בנסיעה לכיוון אוטובאלו, עיירה שנמצאת צפונית לקיטו (מינדו נמצאת צפונית מזרחית לקיטו, אך הנסיעה בין שתי העיירות עוברת דרך קיטו ואין כביש שמחבר ביניהן). רבים מגיעים לאוטובאלו רק בגלל השוק המפורסם שפועל ביום שבת, אך הסיבה המרכזית בעיניי להגיע לאיזור היא בגלל הנופים, ההרים והלגונות שמסביבה. סביב אוטובאלו יש מקומות רבים שתוכלו לבקר בהם, ותוכלו לטייל באיזור גם חמישה ימים.
באוטובאלו היינו יום וחצי, ביום הראשון הסתובבנו באוטובאלו עצמה- התחלנו את היום בשוק המפורסם שלה, אכלנו במסעדה מקומית מעולה, המשכנו בנסיעה קצרה לפארק הקונדורים (לא לוותר בביקור על התצפית המדהימה שיש מהפארק על כל האיזור וכמובן שתוכלו לבדוק לפני באיזה שעות מתקיימים סיורים מודרכים ותוכלו להשתתף בסיור בפארק). מהפארק המשכנו בהליכה של כקילומטר לעץ המפורסם שנקרא – El Lecharo וחזרנו חזרה לעיירה.
ביום השני ביקרנו בלגונה קיוצ'ה שנמצאת כחצי שעה נסיעה מאוטובאלו. הלגונה יפהפייה, שווה ללכת קצת על השביל שמקיף את הלגונה ולראות אותה מכמה זוויות. כמו שאמרתי הטבע מסביב לאוטובאלו פשוט מדהים, אנחנו בחרנו לבקר בלגונה המדהימה, אך בהחלט יש מקומות נוספים שכדאי לראות באיזור.
משם התחלנו לנסוע חזרה לקיטו. נסענו קודם כל לרכבל של העיר, לראות אותה מלמעלה. העלייה ברכבל היא פשוט חובה (גם אם יש תור כשאתם מגיעים), במקום ניתן להסתובב קצת ולעשות מסלול קצר (שלוקח כעשרים דקות), יש גם נדנדה שניתן להתנדנד ולהשקיף על הנוף ממנה. קחו בחשבון שהאתר נמצא יחסית גבוה, ואם תרגישו לא כל כך טוב אז תרדו חזרה למטה. זאת הייתה עבורנו הכנה טובה לקראת הקוטופקסי שעליו נטפס בימים הבאים. בהמשך נסענו לראות את העיר העתיקה, והסתובבנו ברחובותיה היפים. בסוף היום חזרנו עייפים להוסטל שלנו שנמצא בשכונה החדשה "מאריסקאל" (המקום המומלץ ביותר לישון בעיר ולצאת בלילה) ואכלנו במסעדה ארגנטינאית נחמדה מאוד.
למחרת בבוקר נסענו לכיוון הקוטופקסי. ההר עצמו נמצא בתוך שמורת הקוטופקסי המדהימה שבעיניי היא אחת מנקודות החובה באקוודור! כפי ששמתם לב, לאורך הפוסט לא המלצתי על בתי מלון/הוסטלים לישון בהם, מאחר וכל אחד מעדיף משהו אחר שמתאים לסגנון ולטעם שלו, וכן יש היצע יחסית גדול של מקומות לינה ולא היינו בכולם. אך ממש מחוץ לכניסה לשמורה של הקוטופקסי יש מקום אחד שאסור לפספס! מדובר ב Rondador Cotopaxi, בבעלותו של פרננדו, חדרים נהדרים, האוכל מצוין, ופרננדו ומשפחתו אנשים מקסימים, תסמכו עלי, אני לא אמליץ לכם סתם!
אנחנו ביקרנו בשמורה באותו היום (לאחר נסיעה של כשעתיים מקיטו), ועשינו את המסלול היפהפה סביב הלגונה שנמצאת מתחת להר. המסלול קצר (כשניים וחצי קילומטר ופשוט חובה). למחרת בבוקר, עשינו את האטרקציה המרכזית באיזור - טיפוס מחניון הרכבים עד לרפיוחו שנמצא במעלה ההר. על מנת לעשות זאת, הזמנו דרך ההוסטל שלנו (ניתן גם להזמין בכניסה לשמורה), מדריך ורכב שטח ונסענו איתו לחניון הרכבים. מחניון הרכבים התחלנו בטיפוס לא פשוט בכלל (שאורכו רק כ400 מטר) לרפיוחו במעלה ההר, הטיפוס לרפיוחו לוקח בערך 30-40 דקות והחזרה למטה עוד רבע שעה. אל תוותרו על השוקו החם ברפיוחו למעלה ותכתבו את השם שלכם בספר שבכניסה לרפיוחו, מדובר בחוויה מטורפת!
באותו היום המשכנו בנסיעה ללגונה קילוטואה, הלגונה היפה ביותר באקוודור. הדרך ללגונה יפה לא פחות ועוברת דרך יישובים ציוריים ממש. בלגונה יש מסלול שיורד למטה. המסלול הוא חובה (העלייה חזרה למעלה לא פשוטה, ואם אתם חוששים ניתן לשכור למטה חמורים בשביל הילדים הקטנים). בעיניי לא מומלץ לשלב את הטיפוס לרפיוחו ואת הביקור בלגונה באותו היום (זה מה שעשינו וזה היה יום מאתגר ביותר) ולכן עדיף לעשות את הטיפוס לרפיוחו (ואת המסלול הקצר סביב הלגונה בשמורה של הקוטופקסי ביום הראשון, לאחר הנסיעה מקיטו) ולמחרת בבוקר להתחיל לנסוע לכיוון לגונה קילוטואה. את היום סיימנו בנסיעה עד למקום הלינה שלנו בעיירה הקסומה באניוס, שאותה כבר נכיר בפרק הבא- עכשיו לילה טוב.
