יום 17 | 28/10/2026|בחזרה לציוויליזציה, וכמה באמת עולה לטייל בגלאפגוס?
היום חוזרים לסנטה קרוז. החלטנו להפריד בין שתי המעבורות, כי ממש לא בא לנו לבלות יום שלם בקפיצות בין סירות. אנחנו כבר זקנים מדי וחכמים מדי בשביל זה. אז הוספנו יומיים בסנטה קרוז, ואנחנו חוזרים למלון Posada del Mar, שהיה לנו ממש כיף בו.
להבדיל מהמעבורת מסנטה קרוז לאיזבלה, שיוצאת בשעה מוקדמת (07:00), המעבורת חזרה יוצאת בשעה מוקדמת מאוד (06:00). מה שאומר עוד השכמה עם קידומת 04. 😩
התהליך באיזבלה דווקא פשוט יותר, ובשעה 05:50 כולם כבר יושבים במקומותיהם על ה־New Nena ואנחנו יוצאים לדרך. חדורי אימה מההפלגה הקודמת, הגענו מוקדם במיוחד כדי לתפוס מקומות בירכתיים.
מיותר לחלוטין.
הפעם הים רגוע, השייט נעים, ואחרי שעתיים בלבד אנחנו בפוארטו איורה, פוגשים את אריות הים שעדיין מתאוששים משנת הלילה.
היום מוקדש לסידורים. צריך להזמין הפלגה לאי פינזון למחר, כי עוד לא מיצינו את נושא ההפלגות. צריך גם לעשות כביסה, כי בחום ובלחות של גלאפגוס אנחנו טוחנים בגדים בקצב מרשים, וגם לקנות כמה חולצות טריקו. אבל בעיקר לנוח. בטיול ארוך כמו שלנו, צריך לפעמים גם יום מנוחה.
זה לא שלא טיילנו על החוף, וזה לא שלא הצקנו קצת לאיגואנות ולאריות הים. אבל הכול ברגוע.
את ההפלגה למחר הזמנו דרך Viajeros en Galápagos, סוכנות שקיבלה דירוג גבוה בגוגל. נעדכן אחרי הסיור אם הדירוג מוצדק.
בחרנו בסיור שנקרא Santa Cruz 180degrees, הכולל שלוש תחנות: שנירקול ליד דפנה מיור (Daphne Major), שם יש סיכוי טוב לראות בטאים; שנירקול ליד האי פינזון (Pinzón); ועצירה בחוף עדן (Playa Edén), בצפון סנטה קרוז.
אז כמה באמת עולה לטייל בגלאפגוס?
אחרי כמעט שבועיים באיים, אפשר כבר להתחיל לחלוק כמה תובנות. והפעם - כסף.
נכון, גלאפגוס מקום יקר. אפילו יקר מאוד, במיוחד בהשוואה ליעדים אחרים בדרום אמריקה או באסיה. אבל אחרי שכבר הגעתם, ושילמתם את עלויות הכניסה והטיסות, אפשר לנהל את התקציב בצורה הרבה יותר שפויה ממה שנדמה.
כל ההמלצות שלנו מתייחסות לטיול עצמאי בין האיים, ולא לקרוז.
לינה - יש כאן מלונות שעולים 300 דולר ללילה, ואפילו יותר (אכלנו ארוחת ערב באחד כזה). אבל אנחנו התארחנו במלונות שעלו 60-90 דולר ללילה, ונהנינו מאוד. חדרים טובים, מארחים נחמדים, מיקומים נוחים. לא הרגשנו שחסר לנו משהו.
טיפ: אין צורך לשלם מאות דולרים ללילה כדי ליהנות מהאיים. חפשו מלונות משפחתיים עם המלצות טובות, ובדקו גם אפשרות להזמנה ישירה. כן, כמו פעם, בטלפון. אפליקציות המלונות גוזרות קופון די כבד שאותו בעלי המלונות ישמחו לחלוק איתכם.
מעבורות בין האיים - נכון לאוקטובר 2026, מחיר המחירון של כרטיס מעבורת בין האיים שבדקנו הוא 50 דולר לאדם לכיוון. בהזמנה באינטרנט מוסיפים בדרך כלל עוד כ־5 דולר עמלה. אבל בסוכנויות המקומיות המחירים נעים בין 30 ל־50 דולר, תלוי בכיוון, בשעת ההפלגה וביכולת המיקוח שלכם. אנחנו שילמנו 30, 35 ו־40 דולר לשלוש המעבורות שבהן הפלגנו.
טיפ: אל תקנו אוטומטית באינטרנט. עברו בין כמה סוכנויות בפוארטו איורה והשוו מחירים. אם אתם מזמינים גם טיול יום באותה סוכנות, יש סיכוי טוב שתקבלו הנחה על המעבורת.
אוכל - אפשר בהחלט לאכול כאן ארוחה זוגית ב־80 דולר, ואפילו יותר. תאמינו לנו, בדקנו.
אבל מספיק להתרחק רחוב אחד מהטיילת או מהרחוב הראשי כדי למצוא מסעדות מקומיות טובות, שבהן אפשר לאכול ארוחה מצוינת ב־15 דולר לזוג (כולל שתיה ואפילו בירה), ולפעמים אפילו פחות.
טיפ: חפשו את המסעדות שבהן אוכלים המקומיים. בדרך כלל תקבלו אוכל טוב, מנות נדיבות ומחירים הרבה יותר הגיוניים.
מים -סעיף מוזר, אבל כן, מים הם סעיף הוצאה, כי מי הברז בכל איי גלאפגוס לא מומלצים לשתיה עי״ זרים כמונו שלא רגילים אליהם. בכל המלונות, הסירות, אתרי התיירות בהם ביקרנו, יש עמדות מים לשתיה שבהן ניתן למלא בקבוקים. בואו עם בקבוק רב פעמי וכך תחסכו את עלות קניית בקבוקי המים המינרליים וגם את הפלסטיק המזהם. Win - Win💦
הפלגות וטיולי יום - כאן נמצאים פערי המחירים הגדולים באמת. הפלגות שראינו באינטרנט במחיר של 400 דולר לאדם, קנינו בסוכנויות המקומיות ב־230 דולר. הפלגות זולות יותר, שנמכרות ברשת ב־200 דולר, מצאנו כאן ב־120 דולר.
כשמדובר בכמה הפלגות לשני אנשים, החיסכון מצטבר למאות דולרים. למשפחה זה בקלות יכול לחסוך אלף דולר. שווה. למען הסר ספק, אנחנו לא מדברים על הפלגות זולות יותר, אלא פשוט הזמנה ישירה שחוסכת עמלות סוכנים. ההפלגות הן אותן הפלגות.
גם טיולי יום יבשתיים כדאי לבדוק ולהזמין במקום.
טיפ: אם אתם מטיילים מחוץ לשיא העונה, שווה להגיע, להשוות מחירים ולהזמין מקומית. אנחנו טיילנו באוקטובר, בתחילת העונה, וייתכן שבשיא העונה הזמינות והמחירים שונים.
תחבורה בתוך האיים - אין באמת סיבה להזמין מראש הסעות יקרות למלונות או לאתרים היבשתיים. המוניות באיים זולות (2-3$ לנסיעה), זמינות ואמינות. הנהגים, זאת אומרת. 😄
לדוגמה, ההגעה משדה התעופה בבלטרה לפוארטו איורה כוללת אוטובוס מהשדה למעבורת, חציית התעלה ומונית לעיירה. המחירים שאנחנו שילמנו היו: אוטובוס מהשדה - 5 דולר לאדם; מעבורת לחציית התעלה - 1.5 דולר לאדם; מונית לפוארטו איורה - 30 דולר למונית פרטית שיכולה לקחת עד ארבעה נוסעים. כלומר סה״כ כ־14 דולר לאדם כשנוסעים ארבעה יחד.
לעומת זאת, ראינו באינטרנט שירות קבלת פנים והעברה במסלול הנ״ל בדיוק שנמכר ב־140 דולר לאדם. כן, לא התבלבלנו.
מונית לחצי יום טיול באיים תעלה בדרך כלל 30-60 דולר לרכב, בהתאם למסלול, לעונה ולכישורי המיקוח שלכם.
טיפ: השתמשו במוניות המקומיות, הטנדרים דאבל קבינה הלבנים (בדר״כ). אין צורך לשלם מחירים מופרזים על העברות פרטיות שהוזמנו מראש.
מזכרות - בואו נודה על האמת: לא תחזרו מגלאפגוס בלי חולצת טריקו עם בובי כחול רגליים או כריש פטיש. אפילו אנחנו קנינו.
המזכרות כאן חמודות להפליא, ויש מהן בשפע. אבל אותה חולצה בדיוק, שתעלה בטיילת 20-40 דולר, יכולה לעלות 10-15 דולר ברחובות הקטנים שמאחוריה. לפעמים יש גם מבצעי 1+1.
טיפ: לפני שקונים מזכרות בטיילת, שווה להסתובב קצת ברחובות הפנימיים.
אז מה השורה התחתונה?
לא באנו לגלאפגוס כדי לחסוך. באנו ליהנות, לראות בעלי חיים, להפליג, לשנרקל ולחוות מקום שאין שני לו בעולם. אבל אין סיבה לשלם יותר כשאפשר לקבל בדיוק את אותה חוויה בפחות כסף. אפשר לנהל את העלויות, ואפילו די בקלות.
זהו להיום.
לילה טוב מפוארטו איורה, שיא הציוויליזציה בהשוואה לפוארטו ויאמיל 🐋🦑🦀
יום 18 | 29/10/2026 | תשע שעות בגן עדן, ומנטה ריי אחת בלתי נשכחת
היום אנחנו יוצאים להפלגת שנירקול על ה־Hypo Campus.
מעניין אם מי שנתן לסירה את השם למד ביולוגיה.
ההפלגה נקראת, משום מה, Santa Cruz 180degrees, והיא כוללת שני שנירקולים - הראשון ליד האי דפנה מיור (Daphne Major), והשני ליד האי פינזון (Pinzón).
בין לבין מפליגים לאורך חופי דפנה לתצפית מהסירה על עופות הים המקננים באי, ועוצרים בחוף עדן (Playa Edén) לרחצה, קצת סטלבט על החוף וארוחת צהריים.
כל התענוג הזה, כולל ההדרכה, סרטוני הוידאו, ארוחת הצהריים, כיבוד קל בין השנירקולים ושתייה, עולה לנו 150 דולר לאדם, כמעט חצי ממה שראינו באינטרנט.
ולמי שאוהב שנירקול - זה שווה כל דולר.
אני לא אכנס לתיאור מפורט של כל עצירה וכל כניסה למים, אבל זה היה פשוט יום מדהים.
ראינו אינסוף דגי ריף צבעוניים, כוכבי ים, שושני ים, צבי ים, כרישים, איגל ריי (Eagle Ray), ואז הגיעה גולת הכותרת של היום, ואולי של כל הטיול שלנו בגלאפגוס.
מנטה ריי!!!
ענקית. מלכותית. מרחפת במים באלגנטיות שקשה לתאר, ואדישה לחלוטין לקיומנו. יש רגעים בטיול שבהם אתה פשוט עוצר, מסתכל, ומבין שאתה רואה משהו שלא תשכח. זה היה אחד מהם.
תשע שעות של כיף מזוקק.
טיפ: למי שאוהב שנירקול, סיור Santa Cruz 180degrees הוא בהחלט אפשרות שכדאי לבדוק. השילוב בין פינזון, דפנה וחוף עדן מציע יום מגוון מאוד, עם סיכוי למפגשים מרשימים עם בעלי חיים ימיים. ת אבל - וזה אבל גדול - תבדקו היטב מה הסירה שמוכרים לכם, אפילו תבקשו לראות תמונה. יש הבדל עצום בין יאכטה גדולה ומפנקת לבין סירה מהירה, אבל קטנטנה. יש כאן סירות מכל הסוגים. נציין רק שבסוכנות Viajeros en Galápagos לא ממש טרחו לספר לנו שה״היפו קמפוס״ היא סירת מנוע קטנטנה. נוריד להם ציון בגוגל מאפס.
ולמרות הכל, חזרנו לפוארטו איורה עייפים ומאושרים.
אחרי ארוחת ערב במסעדה בשם OY, שמגישה גרסאות גלאפגיות למטבח בינלאומי, נפלנו מותשים למיטות, כי מחר, איך לא, שוב קמים עם הציפורים.
אנחנו עוזבים את סנטה קרוז וממשיכים לסן קריסטובל, האי האחרון שלנו בגלאפגוס, לפחות הפעם.
לילה טוב אחרון מסנטה קרוז. אהבנו 🦑🦀🪼🐋🐠🐬
יום 19 | 30/10/2026 | האי האחרון, אריות הים והמבול הגדול
אז כאמור, השכמה בחמש, התייצבות למעבורת בשש, והפלגה בשבע. אנחנו כבר אלופים במעבורות של גלאפגוס.
הפעם המעבורת שלנו קטנה יותר, אבל ההפלגה נעימה למדי. לפחות למי שלא רגיש לטלטולים.
כבר ביציאה מהמלון תופס אותנו מבול רציני, אבל על זה נרחיב בהמשך.
גלאפגוס - אימפריית הוואטסאפ
זה המקום לציין תופעה מעניינת שגילינו כאן: גלאפגוס הוא מקום שמתנהל כמעט כולו בוואטסאפ 😳
הכול, אבל ממש הכול, עובד דרך וואטסאפ - הזמנת מלונות, אחרי שהבנתם שבוקינג גובה עמלה של כ־15% מבעלי המלונות; הזמנת מעבורות בין האיים; הפלגות יום; מוניות לשדה התעופה; סתם מונית בתוך העיירה - הכול.
שולחים הודעה, מקבלים תשובה, מסכמים מחיר, ומקבלים הנחיות: לאן להגיע, באיזו שעה, מה להביא, מה כלול ומה לא.
וזהו.
כמעט שלא ראינו מחשבים בסוכנויות הטיולים 😱
והכי מפתיע? זה עובד!
כל ההזמנות שעשינו יצאו לפועל. ואם הייתה בעיה, היא טופלה. בוואטסאפ כמובן.
טיפ: לפני שמגיעים לגלאפגוס, ודאו שיש לכם וואטסאפ פעיל וחיבור אינטרנט זמין. זה כנראה כלי התקשורת החשוב ביותר למטייל העצמאי באיים. טיפ למי שלא מבין קצת ספרדית: תבדקו שיש לכם תוכנת תרגום טובה. החבר׳ה כאן מדברים וכותבים בספרדית שוטפת, אנגלית קצת פחות.
ברוכים הבאים לסן קריסטובל 🦭🦭🦭
שעתיים וחצי הפלגה מביאות אותנו ל־Puerto Baquerizo Moreno. או בעברית: פּוּאֵרְטוֹ בָּקֵרִיסוֹ מוֹרֵנוֹ.
תנסו להגיד את זה עשר פעמים מהר.
זוהי העיירה המרכזית של האי סן קריסטובל, השני בגודלו בגלאפגוס, שבו חיים כ־5,600 תושבים (אנושיים).
מבחינת גודל ותשתיות, העיירה נמצאת איפשהו בין פוארטו איורה, העיר הגדולה של סנטה קרוז, שבה חיים כ־15,000 תושבים עם תשתיות של עיר של ממש, לבין פוארטו ויאמיל באיזבלה, שבה מתגוררים כ־2,000 תושבים והתשתיות מזכירות את נואיבה בשנות השבעים.
כאן יש כבישים מסודרים, מדרכות, בתים בני שתיים ושלוש קומות, ואפילו תחושה של עיירה מאורגנת.
אבל כאן זה פחות או יותר נגמר, כי כשמתחיל הגשם, והיום הוא התחיל, ועוד איך התחיל, העיירה הופכת לוונציה. רק בלי הגונדולות.
מלון עם נוף למפרץ, ועיירה ששייכת לאריות הים
המלון שלנו, Hotel Romy, הוא מלון משפחתי קטן, במרחק חמש דקות הליכה ממרכז העיירה. או דקה במונית, כשיורד גשם. קיבלנו חדר עצום בקומה השלישית, עם נוף יפה למפרץ.
אחרי שהתמקמנו יצאנו לסיבוב קצר בעיירה, וגילינו שיש כאן כנראה יותר אריות ים מבני אדם. לפחות ככה זה מרגיש.
אריות הים שרועים על החופים, על הספסלים, ליד הטיילת, ובכל מקום שנראה להם מתאים למנוחה. ואם לשפוט לפי ההתנהגות שלהם, הם משוכנעים לחלוטין שהעיירה שייכת להם. אנחנו, בני האדם, רק אורחים 🦭🦭🦭
אבל אז התחיל שוב הגשם. וכאן, באזור הטרופי, כשמתחיל לרדת גשם - הוא באמת יורד ⛈️⛈️⛈️ - נמלטנו בחזרה למלון, הפעם במונית.
באחת ההפוגות הצלחנו להגיע למסעדה קרובה, לאכול ארוחת ערב, ואפילו לחזור ברגל. רטובים, כמובן 💦
כך הסתיים היום הראשון שלנו בסן קריסטובל.
לילה טוב מפוארטו בקריסו מורנו. נראה אתכם אומרים את 10 פעמים מהר 🐬🐋🦭🦀⛈️
יום 20 | 31/10/26 | המבול, אריות הים והסנדלים של חגית 🌧️🦭
התעוררנו למבול ברמה תנ״כית. נוח כנראה כבר היה מתחיל לבנות תיבה.
למזלנו, נמלטנו בזמן מסנטה קרוז שחטפה את הסערה במלוא עוצמתה. לפי החדשות המקומיות, לפחות ממה שהצלחנו להבין, ירדו בפוארטו איורה כמעט 50 מ״מ גשם בתוך ארבע שעות. היו דיווחים על בתים שנהרסו ואפילו על הרוגים. אצלנו, בסן קריסטובל, רק ירד גשם. המון גשם.
באחת ההפוגות יצאנו לקפה של בוקר על הטיילת, בעיקר כי הקפה במלון חסר טעם לחלוטין.
בדרך עברנו ליד נחל קטן שיורד מההרים. אתמול הוא היה יבש לגמרי, והיום זורמות בו כמויות אדירות של מים. אפילו המקומיים עומדים ומסתכלים בהתפעלות. כנראה שלא רואים כאן זרימה כזאת כל יום. לפעמים גם לא כל שנה.
ומי הכי נהנים מכל העסק? אריות הים, כמובן. הם שוחים בזרם האדיר וגולשים איתו אל המפרץ, כאילו מישהו בנה עבורם פארק מים פרטי עם מגלשות אקסטרים.
הם חיה שמחה, אריות הים האלה 🦭🦭🦭
בגן משחקים בעיירה ראינו ילדים שעושים פחות או יותר אותו דבר במגלשות. גם הם נהנים מהגשם. כנראה שההבדל בין ילדים לאריות ים לא כל כך גדול.
התיישבנו בבית קפה קטן ליד המפרץ, נהנים מקפה מצוין ומהמופע שמסביב, עד שהמים הגואים הגיעו גם אלינו והתחילו להציף לנו את הרגליים. נאלצנו לסגת הביתה. אבל לפחות היה קפה מעולה.
אחר הצהריים הגשם קצת נחלש, ובאחת ההפוגות יצאנו לעיירה לקצת קניות בסופר ולמשיכת מזומן מהכספומט. אם יפרוץ מצור, אנחנו מוכנים.
בדרך עצרנו שוב ליד אריות הים, שעדיין השתעשעו בזרם כאילו אין מחר.
חיה שמחה. כבר אמרנו?
לקראת ארוחת הערב, בעוד הפסקה קצרה בגשם, יצאנו למשימה שכבר כמעט התייאשנו ממנה: למצוא סנדלים לחגית.
גבירותיי ורבותיי, אני שמח לבשר - מצאנו סנדלים!!! 🎉
בחנות מקומית בשם המעניין D-Willy מצאנו סנדלי Keen, בדיוק במידה של חגית. הזוג היחיד בחנות, ואולי בגלאפגוס כולו, אבל יש סנדלים!
אפשר לסמן עוד הישג משמעותי במסע.
בדרך לארוחת הערב עצרנו להגיד שלום לחברים השרועים על החוף. זאת עונת ההמלטות של אריות הים, והחוף מלא גורים קטנטנים, חלקם בני יום או יומיים בלבד. הם שוכבים על החול וקוראים לאמא בקולות הצורמים שלהם. יצורים זעירים וחסרי אונים, שלגמרי לא מזכירים את ההורים הקולניים והמרשימים שלהם.
נקווה שאמא תגיע במהרה. הם באמת ממש קטנטנים.
את היום סיימנו בארוחת ערב מצוינת ב-The Pier, מסעדה יפהפייה בקצה הטיילת, ממש על קו המים.
ומשם למלון ולישון. נקווה שמחר יהיה קצת פחות גשום.
לילה טוב מפּוּאֵרְטוֹ בָּקֵרִיסוֹ מוֹרֵנוֹ - אני בחיים לא אתרגל לשם הזה🦭🐬🪼🐠⛈
יום 21 | 01/11/2026 | שלושה שבועות בטיול הגדול
היום אנחנו מסיימים שלושה שבועות בטיול הגדול שלנו. עד כאן היה מטורף!!!!
אחרי המבול שירד כאן שוב בלילה, הבוקר עדיין מעונן ואפור, אבל לפחות הגשם פסק. אנחנו מחליטים לנצל את ההפוגה, מי יודע כמה זמן היא תחזיק, וללכת למרכז הפרשנות הסביבתית ג׳אני אריסמנדי. הוא נמצא בצד השני של הטיילת, ליד Playa Mann, שגם אליו רצינו להגיע.
עשרים דקות הליכה מביאות אותנו למוזיאון קטן ומרתק שמספר איך נוצרו האיים, איך הגיעו אליהם בעלי החיים ומה קרה לבני האדם שניסו להתיישב כאן. מתברר שלהגיע לגלאפגוס היה דבר אחד, ולהצליח לחיות כאן היה כבר סיפור אחר. התצוגות מגיעות עד לחיים באיים בימינו, והכול מתורגם גם לאנגלית.
מהמרכז יוצאים שבילים מרוצפים ומתוחזקים היטב אל נקודות תצפית ואל החופים. אנחנו מספיקים גם רחצה קצרה עם אריות הים. כעבור שלושה שבועות בטיול כבר התרגלנו לראות אותם על כל ספסל שני בטיילת, אבל להיכנס איתם למים זה עדיין משהו מיוחד 🦭
טיפ: כדאי להקדיש למרכז ולחופים שסביבו בוקר שלם. הכניסה חופשית, וקל לשלב את הביקור עם חוף Playa Mann הסמוך.
אחר הצהריים הגשם חוזר. אז אנחנו מבלים בחדר ורק יוצאים לסיבוב קצר בטיילת לבקר את החברים. כן, אלה עם השפם 🦭
לילה טוב מסן קריסטובל, נקווה ליום פחות סוער מחר 🐬🪼🐠🦭⛈️
יום 22 | 02/11/2026 | הגשם מחליט בשבילנו
אז התבדינו 😩 אתמול עוד חשבנו שמזג האוויר מתחיל להתבהר. הבוקר הגשם אמנם נחלש קצת, אבל ממשיך בעקשנות.
אנחנו מנצלים הפוגה לסיבוב בעיירה ולארוחת בוקר ב־KachiTanta. זאת מעדנייה, מאפייה ובית קפה במקום אחד, עם מאפים מעולים וקפה מצוין. טיפ: למי שנמאסו עליו החביתות בארוחת הבוקר, זה מקום מעולה לקפה ומאפה או כריך.
אנחנו עוד מספיקים לעצור ליד כמה אריות ים בטיילת, ואז הגשם מחליט שזהו, טיילתם מספיק, ואנחנו נמלטים בחזרה לחדר.
כנראה שזה סימן שצריך להמשיך הלאה. אנחנו פותחים מפה ומבלים את שאר היום בתכנון הביקור בפרו. נקווה ששם יהיה קצת פחות רטוב.
בערב אנחנו יוצאים ל־Pahoe, מסעדת שף שמפצה אותנו על היום האפור. האווירה נעימה, השירות ידידותי ומקצועי, ואז מגיע האוכל. מנת פירות הים ברוטב אלה רומנה ממש מיוחדת, והטונה הצרובה על הריזוטו היא אחת המנות הטובות שאכלנו לאחרונה. בשביל ארוחה כזאת שווה לצאת גם בגשם.
סיום מעולה ליום קצת פחות.
לילה טוב מפוארטו בקריסו מורנו ⛈️⛈️⛈️
יום 23 | 03/11/2026 | שנורקל אחרון עם אריות הים
הבוקר אנחנו מתעוררים לקול הרוח ששורקת בין העצים, אבל הפעם גם לאור השמש שסוף־סוף חזרה אלינו. הגשמים של הימים האחרונים סגרו כמעט כל אתר שרצינו לבקר בו. נשאר לנו Muelle Tijeretas, מפרץ בקצה העיירה, ליד מרכז הפרשנות ג׳אני אריסמנדי שבו ביקרנו שלשום.
כבר בהליכה לשם חוזר לנו מצב הרוח. איך יודעים? אנחנו שוב עוצרים ליד כל אריה ים 🦭
בקצה השביל מחכה לנו רציף עץ עמוס בנערות משתזפות ובאריות ים מתייבשים. מהרציף יורדות מדרגות ישר לתוך המפרץ. אחרי כל הגשם המים לא ממש צלולים, אבל כשמכניסים את הראש למים מגלים להקות דגים עצומות, וביניהן אריות ים משתעשעים. ככה עובר לנו כל הבוקר.
טיפ: למי שמתכנן לשנרקל ב־Tijeretas, כדאי להגיע כבר בבגד ים ועם מסכה ושנורקל, כי אין כאן חוף חולי להתארגן עליו, והכניסה למים היא במדרגות מהרציף.
אחרי מנוחת צהריים אנחנו יוצאים לארוחת פרידה מוקדמת ב־Darwin's Secret, שדורגה ראשונה בטריפאדוויזר כשבדקנו. זאת המסעדה של מלון אינדיגו, שבו לילה עולה 600 דולר. למזלנו, ארוחת הערב קצת פחות יקרה 😉 מבחינתנו המסעדה שווה כל נקודה שקיבלה. מקום מעולה לסיים בו שבועיים וקצת של שיכרון חושים גלאפגי.
מחר טסים בחזרה ליבשת, ומשם ממשיכים לפרו.
לילה טוב אחרון מ־Puerto Baquerizo Moreno. אנחנו נתגעגע לאריות הים 🐋🦑🐠
יום 24 | 04/11/2026 | להתראות, גלאפגוס 🥲
זהו. נגמר הביקור שלנו בגלאפגוס, היום טסים חזרה ליבשת🥲
היה מ ט ו ר ף ! ! !
אז מה היה לנו כאן?
שלושה איים מדהימים.
שלוש מעבורות - אחת מהן נוראית. את זה הגב שלנו עוד זוכר.
שלוש הפלגות משוגעות לאיים קטנים ומקסימים.
שלושה מלונות מעולים.
המוני צבי ענק, צבי ים, דגים, כרישים, בובים בצבעים שונים, פריגטות, פלמינגו, פינגווינים וכמובן - אריות ים ואיגואנות, גם ימיות וגם יבשתיות. וסליחה אם שכחתי מישהו 🐧🦆🐦⬛
מנטה ריי אחת שבאה לבקר.
וארכיפלג שאי אפשר באמת לתאר (גם אחרי כל התמונות, הסרטונים והמילים).
היו כאן השכמות בשעות לא הגיוניות, ים שלא תמיד שיתף פעולה וגשם שלפעמים לא ידע מתי להפסיק. אבל בעיקר היו מפגשים עם בעלי חיים מדהימים שפשוט המשיכו בשלהם, בזמן שאנחנו עמדנו מולם, או צפנו לידם, ולא הפסקנו להתפעל.
אהבנו!!!!!
ננסה לחזור.
להתראות, גלאפגוס 🐋🦭🐧🐠🪼🦀🦑🐬
