12/10-05/11/2026 | אקוודור - המדינה הראשונה בטיול הגדול
אז זהו. נפרדים מאקוודור.
כשהגענו לקיטו עוד התאמנו על הרעיון שאנחנו באמת בטיול הגדול. יותר משלושה שבועות אחר כך, עם אלפי תמונות, כמה כביסות וקצת יותר ספרדית, אנחנו מתחילים להבין שזה באמת קורה.
אקוודור פתחה לנו את המסע עם רף גבוה. גם מילולית. התחלנו בהרים, ירדנו ליער העננים, חזרנו להרי הגעש ואז עברנו לגובה פני הים. שם גילינו שלנשום אמנם קל יותר, אבל לשבת שעתיים וחצי במעבורת זה כבר עניין אחר 😩
המסלול שלנו: קיטו ← מינדו ← קוטופקסי ← קילוטואה ← קיטו ← סנטה קרוז ← איזבלה ← סנטה קרוז ← סן קריסטובל ← לילה אחרון בקיטו
אז לפני שממשיכים לפרו, הנה הדברים שנשארו איתנו, וכמה מסקנות למי שיבוא בעקבותינו. וגם בשבילנו. בטיול כזה ארוך כדאי לרשום לפני ששוכחים.
ההיילייטס שלנו
1. מינדו ואלמבי - לגלות כמה צבע יכול להיכנס לציפור אחת
במיטאד דל מונדו עצרנו בהתפעלות מול קוליברי אחד. למחרת, באלמבי, כבר לא ידענו לאן להסתכל. קוליברים מרחפים מכל כיוון, צבעים שמשתנים באור, וכנפיים שהמצלמה מתקשה לעמוד בקצב שלהן.
ואז הגיע בוקר הצפרות במינדו: השכמה עם קידומת ארבע, מדרגות ביער חלקלק, תרנגול הסלעים וטוקנים עם מקורים שנראים גדולים מדי בשביל בעליהם.
היה קשה לקום. היה קשה לטפס. היה שווה!!!
בתוספת הפרפרים, השוקולד והגינה של Mindo Real Lodge, קיבלנו טעימה מגן עדן. בדיעבד, היינו שמחים לעוד זמן כאן.
2. קוטופקסי וקילוטואה - שני מקומות ששום תמונה לא באמת מכינה אליהם
קוטופקסי הוא בדיוק מה שמדמיינים כשאומרים ״הר געש״. חרוט עצום, כיפה מושלגת ונוף פתוח שמאפשר להמשיך לצלם אותו שוב ושוב. למזלנו קיבלנו בוקר של שמיים כחולים, וגם שועל קולפאו שבא לבדוק מי הגיע.
בקילוטואה חיכה לנו אגם בגוונים משתנים של ירוק, עמוק בתוך לוע עצום. עמדנו למעלה והסתכלנו. ואז הסתכלנו עוד קצת.
לא טיפסנו לבקתת ההרים בקוטופקסי ולא ירדנו לשפת האגם בקילוטואה. הנוף מהנקודות שאליהן הגענו היה מרהיב לגמרי.
והקפה מולו בהחלט עזר.
3. קיטו - להכיר עיר דרך הסמטאות, הסיפורים והטעימות
הסיור הרגלי עם מלנה היה פתיחה מצוינת: כנסיות, כיכרות, מסכות, שוקולד וקאנלאסו. הרבה היסטוריה, אבל גם הזדמנות לטעום ולהציץ לחיים המקומיים.
בסיום הביקור באקוודור חזרנו ללילה אחד ברובע ההיסטורי, במלון Rossa Mia, בתוך בניין מקסים מהמאה ה־19. תקרות גבוהות, רצפות עץ ודלתות גדולות. הפעם היינו ממש בתוך העניינים.
גם הרצפה השתתפה בחוויה ההיסטורית. שמענו אותה בכל צעד 😎
4. סיימור צפון - ללכת בתוך סרט טבע
פריגטות עם שקי גרון אדומים מנופחים, בובים כחולי־רגליים, גוזלים בקינים, איגואנות יבשתיות ואריות ים.
כל זה לאורך מסלול אחד, כשבעלי החיים ממשיכים בשלהם ואנחנו משתדלים להבין לאן להסתכל קודם.
הבובים היו יפהפיים, הפריגטות בלתי נתפסות, והאיגואנות היבשתיות כל כך מכוערות שהן כבר יפות.
שעה וחצי על האי עברה מהר מדי.
5. לוס טונלס - היום שבו הלכנו לישון עם צבי ים בראש
קשתות וגשרי לבה מעל מים צלולים, בובים על הסלעים ופינגווין ראשון. התחלה מבטיחה.
ואז נכנסנו למים.
צבי ים עצומים, כרישים לבני־קצוות, סוסוני ים ופינגווינים שחולפים לידנו כמו טורפדואים. מבחינתי, השחייה לצד הצבים הייתה השיא. הם המשיכו לאכול בשלווה, אדישים לחלוטין להתלהבות שלנו.
אחד אפילו דחף אותי מאחור כי הפרעתי לו להגיע לאצות. סליחה באמת. לא ידעתי שאני עומד בדרך לארוחת הצהריים.
6. המנטה - אורחת אחת שהספיקה לגמרי
בתוך כל שפע המפגשים מתחת למים, המנטה שבאה לבקר בשנירקול מסנטה קרוז קיבלה מקום משלה.
יש בעלי חיים שמרשימים בגודל. אחרים בתנועה. כאן קיבלנו את שניהם.
אפשר לראות סרטונים, לקרוא ולדמיין. ואז הדבר הזה חולף לידכם במים, וכל ההכנות לא ממש עוזרות.
מטורף. אין לנו מילה טובה יותר.
7. איזבלה - המקום שבו הכי התחשק לנו להאט
דרכי עפר, עיירה קטנה, חוף ארוך, פלמינגואים ליד המלון ואיגואנות בדרך לים. קצת דרום סיני של פעם, עם תוספות גלאפגיות.
שנירקול בקונצ׳ה דה פרלה, קוקטייל מול מופע הדיג של השקנאים והבובים, וביקור בחווה של ססיל וסזאר, El Sanctuario. בין עצי הפרי והריבות הסתובבה גם צבת ענק ואכלה פירות שנשרו מהעצים.
איזבלה הייתה שווה את הדרך. וזה משפט משמעותי מאוד אחרי המעבורת שהביאה אותנו לשם.
8. אריות הים - בכל מקום, בכל מצב, ואף פעם לא נמאס
על הספסלים, על הרציפים, על החוף ובמים. ישנים, יונקים, צועקים, משחקים או פשוט תופסים את המקום שהתכוונו לשבת בו. באיזבלה אחד מהם גירש אותנו מספסל.
בטורטוגה ביי אחד יצא מהים בדיוק אחרי שחגית אמרה שזה מה שחסר לה כדי להשלים את היום. בסן קריסטובל הם נהנו מהזרמים אחרי הגשם בזמן שאנחנו חיפשנו מחסה.
חשבנו שבאיזשהו שלב נתרגל.
לא התרגלנו 🦭
9. האנשים והמקומות הקטנים שבין האטרקציות
דארווין והמשפחה ב־Ruta de los Volcanes, האירוח ב־Posada del Mar, המלונות הקטנים באיזבלה ובסן קריסטובל, מילטון הנהג שהפך לחבר, וססיל שמטפלת בעצי הפרי שלה כמו בבני משפחה.
וגם האוכל: הארוחה המקומית הפשוטה אצל Tania y Lucho באיזבלה, והארוחה המעולה ב־Pahoe בסן קריסטובל, שפיצתה היטב על יום אפרורי ורטוב.
לא כל הזיכרונות הטובים מופיעים ברשימת ״עשרת אתרי החובה״. חלקם מגיעים עם שיחה, צלחת טעימה ויחס חם.
אז מה למדנו?
1. אקוודור היבשתית ראויה לזמן משלה
קל לחשוב על קיטו כתחנה בדרך לגלאפגוס. מבחינתנו זו תהיה החמצה. מינדו, קוטופקסי וקילוטואה נתנו לנו חוויות שונות לגמרי מאלו שבאיים, והיו חלק חשוב מהביקור.
בפעם הבאה נשאיר יותר זמן ליער העננים. הציפורים עדיין חייבות לנו כמה תמונות.
2. בגלאפגוס, גם יום בלי סיור יכול להיות יום נפלא
לא חייבים להזמין הפלגה בכל בוקר. הליכה בטיילת, ישיבה על החוף או כניסה למים מהיבשה סיפקו לנו מפגשים נהדרים.
כדאי להשאיר זמן להיות במקום. לפעמים אריה הים כבר יגיע בעצמו.
3. ״מעבורת״ היא מילה תמימה מדי
אנחנו דמיינו משהו רגוע יותר. בפועל, המעברים שעשינו היו בסירות מנוע מהירות, ואחת ההפלגות הייתה שעתיים וחצי שהיינו מעדיפים לשכוח.
טיפ: להתייחס ליום מעבר כאל יום מעבר. אנחנו שמחנו מאוד שפיצלנו את הדרך מאיזבלה לסן קריסטובל עם שהות בסנטה קרוז, במקום לעשות שתי הפלגות באותו יום. אנחנו כבר זקנים מדי וחכמים מדי בשביל זה.
4. כדאי להשוות מחירים גם במקום
בהזמנות שעשינו בגלאפגוס מצאנו פערים בין הצעות באינטרנט למחירים שקיבלנו בסוכנויות המקומיות. ההזמנה במקום עבדה עבורנו היטב.
טיפ: להשוות גם מה מקבלים: איזו סירה, כמה זמן באתר, ציוד, הסעות וארוחות. לא רק את המספר בשורה התחתונה. מה שעבד עבורנו במועד הביקור שלנו לא מבטיח זמינות בכל עונה.
5. מזומן הוא חלק מהתכנון
השימוש בדולרים אמריקאיים נוח, אבל לא פותר הכול. לא בכל מקום קיבלו אשראי, לפעמים ביקשו תוספת עמלה, ולא כל כספומט הסכים לעבוד עם כל כרטיס.
את הבוקר שלפני הטיסה לגלאפגוס בילינו בסיבוב בין כספומטים. פחות מרגש מסיבוב בין הרי געש.
טיפ: להכין מראש את המזומן לתשלומים הגדולים ולשמור גם שטרות קטנים. לא לחכות לרגע האחרון.
6. קצת ספרדית עושה הבדל גדול
בסניף הסלולר, במכבסה, במונית ובשיחות עם המקומיים - הספרדית שימשה אותנו שוב ושוב.
היא גם הפכה נסיעה עם מילטון לשיחה, ואת השיחה ליום טיול משותף.
תודה לדואולינגו. השנה הזאת לא הייתה לשווא.
7. כדאי לברר מה פירוש ״הליכה קלה״
במינדו חיכו לנו מאות מדרגות בתוך יער חלקלק. בדרך לטורטוגה ביי גילינו שמסלול ״מישורי ברובו״ יכול להיות די גלי. ובהרים, גם הליכה קצרה הרגישה אחרת.
טיפ: לשאול על מדרגות, שיפוע, אורך המסלול ותנאי הקרקע. התואר ״קל״ תלוי מאוד במי שאומר אותו.
למדנו גם שמותר להסתפק בתצפית. לא הרגשנו שקילוטואה פחות מרשימה כי לא ירדנו עד המים.
8. מזג האוויר לא קרא את התוכנית שלנו
בוקר גשום לפני סיימור צפון הפך ליום שמש נפלא. בסן קריסטובל, לעומת זאת, הגשם החליט להישאר והכתיב לנו כמה ימים שונים ממה שתכננו.
טיפ: להשאיר גמישות וימים פנויים. לפעמים יוצאים להפלגה, לפעמים מבקרים במוזיאון, ולפעמים נשארים בחדר ומתכננים את המדינה הבאה.
זו גם דרך לטייל. בעיקר כשבחוץ נוח מתחיל לחפש קרשים.
9. ציוד בסיסי כדאי להביא במצב טוב
סנדלי ההליכה של חגית סיימו את תפקידם בסנטה קרוז, והחיפוש אחר תחליף לא היה מוצלח. גם קרם ההגנה שקנינו היה יקר בהרבה ממה שהיינו רוצים.
טיפ: לבדוק נעליים וסנדלים לפני היציאה ולהגיע עם הדברים שקשה לכם להסתדר בלעדיהם. עיירת תיירות אינה בהכרח מקום שקל למצוא בו בדיוק את מה שצריך.
10. מלון קטן יכול להיות חלק מהחוויה
כמה ממקומות הלינה שהכי אהבנו היו מלונות משפחתיים קטנים, עם צוות מקסים ואווירה אישית.
למדנו גם להפריד בין הדברים: חדר יפה ונוח לא מבטיח קפה טוב, ובניין היסטורי מקסים עשוי להגיע עם רצפה חורקת וחלונות שלא נסגרים היטב.
אנחנו אוהבים אופי. כדאי רק לדעת מה מגיע איתו.
11. הארוחה הכי יקרה לא בהכרח תהיה הכי מוצלחת
אכלנו ארוחות נהדרות במקומות פשוטים, וארוחות פחות מוצלחות במקומות שהגענו אליהם עם ציפיות. מצד שני, כשמצאנו מסעדה כמו Pahoe, היה תענוג להשקיע בארוחה מיוחדת.
המסקנה שלנו: להשאיר מקום גם לאוכל המקומי הפשוט וגם לפינוק מדי פעם.
ובעניין הקפה - נמשיך לחקור. מישהו צריך לעשות את זה.
12. לא צריך להספיק הכול
לא ביקרנו בכל אי, לא יצאנו לכל הפלגה ולא טיפסנו על כל הר. היו גם מנוחות צהריים, כביסות, סידורים ובקרים שבהם התקדמנו לאט.
ובכל זאת, כשמסתכלים על כל מה שחווינו, קשה להאמין שכל זה נכנס לביקור אחד.
אנחנו רוצים לזכור את המקומות, לא רק את הדרך לאטרקציה הבאה.
ובאיזה טעם נפרדים?
עם קוליברים מול העיניים, צבי ים בחלומות, אריות ים בטלפון וקצת יותר מדי תמונות של קוטופקסי.
אקוודור הייתה התחלה מ ט ו ר פ ת למסע שלנו.
אהבנו. מאוד.
לגלאפגוס ננסה לחזור. למעבורת ההיא - פחות 🦑🐠🦀🪼🦭🐧
🇵🇪🇵🇪🇵🇪 התחנה הבאה: פרו 🇵🇪 🇵🇪🇵🇪
