-
היה לנו חופש פשוט מדהים.. ורצינו לחלוק את המידע, למקרה שעוד מישהו מתכנן. בעיננו הטיול היה מתוכנן בצורה נכונה ומאוזנת.
-
לצורך העניין, בת ה4 תקרא הגדולה. היא הייתה צריכה ללכת את המסלולים. בת ה1.5 תקרא הקטנה, היתה במנשא הגב על אבא
-
כל הנסיעות (למעט אחת בכביש מהיר) היו מהממות!! יש צורך להתרגל לנהיגה במהמורות (מלא בורות), בכבישים מפותלים חד נתיביים. ואז נהנים מנסיעות ביערות ירוקים, נחלים יפים, קניונים וכו. וויז או גוגל בהחלט עוזרים בניווט. חלק מהשלטים כתובים בקירילית בלבד.. מי שיודע לקרוא את הכתב זה בהחלט מועיל.
-
המחייה בבולגריה (מלונות ואוכל) מאוד זולים, אנחנו החלטנו להתפנק בבתי מלון ובמסעדות. כדי להמיר את המטבע המוקמי, לבה, לשקל- יש להכפיל ב-2.
-
והנה פירוט הימים והפעילויות:
16/8, שישי- נחיתה בסופיה, עם טיסת אלעל. השכרת רכב ביורוקאר- לא מציאה גדולה, אבל נזכרנו קצת מאוחר והאפשרויות היו מוגבלות. מומלץ להזמין מראש. היה קצת צפוף עם כל הציוד, אבל בהחלט הסתדרנו.
בשונה ממה שקראנו, אין אפשרות לקנות כרטיס סים בשדה תעופה, כך שנאלצנו להכנס לתוך סופיה למצוא את VIVA COM . משם המשכנו בנסיעה של כשעתיים לעיירת הסקי בנסקו. התמקמנו במלון WHITE LAVINA SPA & SKI LODGE שהוזמן מראש. המלון מעוצב יפה נעים ונקי. יש משחקייה נחמדה לילדים, ומתחם ספא מפנק. הצוות היה אדיב. יצאנו לשיטוט בחלק התיירותי של העיירה (לא הגענו למרכז ולמדרחוב בשלב הזה, היינו עייפים ורעבים). החלק היה קצת רדום. המכולת שמצאנו וגם המסעדה היו יקרים יחסית לבולגריה. מי שזקוק לסופר, מומלץ לקנות במרכז העיירה, פער המחירים משמעותי מאוד.
17/8, שבת- עלינו ברכבל הסגור (גונדולה). נסיעה יפיפיה בתור יער, כשכל העמק נשקף. כשהגענו למעלה היה שם מן ג'ימבורי ענק פתוח, נדנדות, מגלשות מים מגניבות ,מיני גולף, בית קפה. ואפשרויות למסלולים קצרים בסביבה (לא התחשק לנו אז אין המלצות ספצפיות). לבנות היה ממש כיף, והנוף היה מקסים.
בהמשך ניסינו להכנס למרכז המידע כדי לקבל רעיון למסלולון חביב , אך כמו מרכזי מידע רבים בבולגריה- הוא היה סגור. טיילנו בשביל נגיש לעגלות ביער, טבלנו בנחל, אספנו אצטרובלים ונהננו.
בהמשך ירדנו למרכז העיר והמדרחוב. המדרחוב מאוד יפה, הבנות נהנו במתקנים כאלה שמכניסים להם שקל, ליד הכנסייה היפה היו 2 חתונות אז נהנו מלהקה אותנטית וממראה של כלות מקומויות. הגדולה השתתפה בשעת יצירה של צביעת כלי חרס. אכלנו כמה וכמה גלידות. וארוחת ערב (שוב, מצאנו את המסעדות בבנסקו יקרות).
18/8, ראשון- מסלול 3 האגמים. יצאנו לעבר העיירה דובירנשטה DOBRINISHTE כדי להגיע לרכבל הכסאות BEZOBOG . הכביש המוביל אל הרכבל יוצא מהעיירה. יש שילוט בעיירה. ואפשר גם לשאול את התושבים. חייבת לציין שהרכבל היה מפחיד לעלייה עם ילדים, התפללנו הרבה וזה עבר בשלום… הנוף ברכבל היה מהמם. עולים לגובה ונהיה קריר, אז אני ממליצה על לבוש בשיטת הבצל. איך שמגיעים נפרס אגם יפיפיה, ואם עולים את ההר, משקיפים ורואים שהוא הרבה יותר יפה ממה שנדמה. מדובר במסלול הלוך חזור, שמגיע עד אגם POPOVO. לנו בשלב מסויים זה כבר היה יותר מדי, וחתכנו חזרה.חשוב לשים לב שהרכבל נסגר ב16.30, וצריך לשמור את הכרטיסים כדי לרדת חזרה.
המסלול היה מהמם, כל צעד פה יפה, מבחינתנו שווה את המאמץ ואת הגב של אבא שבסוף סחב 2 בנות על הגב.
כשירדנו בשלום מהרכבל (לציין כי זה רכבל כפול. צריך באמצע לרדת ממנו ואז לחזור שוב), נכנסנו למסעדה נחמדה. ניתן לדוג בה את הדג הלאומי פורל. משלמים על הדג לפי משקל. האוכל ממש טעם לנו והיה זיל הזול.
תכננו לטייל קצת בעיירה, כי שמענו ש יש 17 מעיינות חמים- במתחם הסמוך לכפר. זהו כפר עתיק, סוסים ועגלות וכו.. אבל כבר היינו מותשים, אז הסתפקנו בהתפעלות מתוך הרכב בדרך חזרה לבנסקו
19/8 שני- התחלנו את ההתקדמות לכיוון אזור רודופי. את אזור רודופי החלטנו לקחת באווירה רגועה, בלי מסלולי אקסטרים, ויותר ביקור בפלאי טבע. בנסיעה יפהיפה דרך כפרים מגוונים ומעניינים, הגענו לאגם דוספאט. אגם מלאכותי אמנם, אך יפה. מוקף ביער. הגענו עם הרכב ממש עד המים ועצרנו לארוחת בוקר פיקניק ושכשוך. היה ממש כיף. משם המשכנו לעבר מערת הנטיפים יאגודינה. הנסיעה אל המערה היא בתוך קניון יפיפה, חשוב לסוע לאט ובזהירות, כי הכביש צר ולא תמיד מספיק לשני רכבים (כמו לא מעט כבישים בבולגריה). בכניסה לדרך הציעה לנו נהג גיפ לקחת אותנו אל המערה ואל תצפית עין הנמר היפיפה. אך אנחנו פחות בענייני טיולי גיפים, ואפילו התצפית היפיפיה אליה ניתן להגיע רק בגים לא שכנעה.
לדברי הגדולה זה היה הדבר הכי כיף בטיול. כל נטיף היה נראה לה כמו משהו אחר; סוס, עוגת קצפת, משחק קוביות וכו. המערה קרה מאוד. כך שהתלבשנו טוב. מחוץ למערה, בדרך חזרה אל האוטו, דוכנים לממכר מגוון אבנים יפות שהוצאו ממערות רודופי, וכמובן דבש, ריבות וצמחים לתה. ניתן להכנס בליווי מדריך בלבד, כל שעה עגולה. שימו לב לזמנים.
אציין כי אנחנו התלבטנו בין מערת לוע השטן ליאגודינה. בסוף הלכנו על יאגודינה ובעיני זו היתה בחירה מוצלחת.
משם המשכנו בנסיעה קצרה לעיירה דווין, DEVIN SPA HOTEL היה המלון שלנו. מלון יפה , מעוצב נעים, ונקי. 2 בריכות אחת מקורה ואחת פתוחה. וכמובן מתחם ספא מפנק, שלא זכינו להנות ממנו.
יצאנו לשיטוט ערב במדרחוב של דווין, שהיה ממש מתחת למלון. כנראה בגלל אוגוסט הגיע לשם מעין לונה פארק נייד, עם מלא מתקני, ואווירה נחמדה. אכלנו בפיצרייה טעימה. וכמובן, גלידה. אחלה ערב.
20/8, שלישי- יום רגוע של שיטוט בכפרים ברודופי. רודופי נחשב מולדת חמת החלילים ובכלל הפולקלור. התחלנו בכפר שירולקה לאקה- כפר קטן ויפה, השוכן על נהר, כך שישנם כמה גשרים חמודים. 850 תושבים, בתים עתיקים, כדאי לשוטט. בכיכר במרכז ישנו פסל של מטרופוליטן סטפן, חסיד אמות עולם. מול הכיכר יש מסעדה מקומית- שבדיוק חגגו בה סוג של ברית, אז היה תזמורת מקומית. בקצה העייירה שוכן מוזיאון אתנוגרפי המציג את אורח החיים בתק' תחיית בולגריה. היה ממש נחמד לראות את צורת החיים של פעם. לשים לב ששעות הפתיחה קצת מוזרות, בשעה 12.00 יוצאים להפסקת צהריים של כמה שעות ואז הוא לא פעיל. בית הספר לפולקלור ממוקם בעיירה, אך הוא היה סגור באוגוסט. בשאר השנה הם מופייעים ממה שהבנו מהמקומיים.
אחר כך ניסינו לסוע לכפר גלה, גלה, GELA- 100 תושבים, שלפי השמועות מתמחים בייצור חמת חלילים. הגענו לשם ומצאנו שממה גדולה. אף אחד מהמקומיים לא ידע מה להגיד לנו בקשר לחמת לחלילים.
אז המשכנו לעבר עיירת הסקי של רודופי. פומפורוב. והתמקמנו בקומפלקס המלון COMPLEX KAMILA. המלון גדול ומפנק. מלא ישראלים. יש בו גימבורי ממש שווה. אחלה גן שעשעים ומגרשי ספורט ובריכה כיפית , וכו. וגם מסעדה טובה בשם ברביקיו, המלצר המליץ לנו על מנות שממש התאימו לנו והיו מאוד זולות..
החדרים קצת מוזרים, פחות הסגנון שלנו.לא משהו בעייתי, פשוט לא אהבנו.
לקראת אחרהצ יצאנו לשוטט במדרחוב של העיירה סמוליאן. גם כאן הגיע מעין לונה פארק נייד עם מתקנים רבים. יש במרכז המדרחוב גן שעשועים שווה. נקלענו למופע של נוער העיר, כולם לבושים בבגדים מסורתיים, מצויידים ב-5 חמת חלילים וקול ערב. ישבנו לנו עם תושבי העיירה בקונצרט מקסים. אחר כך ארוחת ערב באחד מבתי הקפה במדרחוב. לציין קושי קל במציאת חנייה.
21/8, רביעי- אחרי ארוחת בוקר נחמדת יצאנו לכיוון הגשרים המופלאים, בנסיעה יפה בכביש מהמם אך משובש (קצת יותר מהרגיל). נסיעה של שעה ורבע בערך בשל תנאי הדרך. . המסלול מתחיל ליד בקתת CHUDNITE MOSTOVE/ ואז יש 2 אפשרויות של מסלול מסודר- אחד קליל (3 דקות הליכה) לנקודות תצפית, והשני יורד עד הערוץ במסלול מסודר של כ20 דק. אפשר להכנס פנימה בתוך הנחל. אבל הירידה מאוד תלולה, וזה היה נראה לנו קצת מורכב. אז הסתפקנו בשהייה מתחת לגשרים. באמת היה מדהים לראות מה יצר הטבע. משם חזרנו לפומפורובו ועלינו למגדל הטלויזיה. מאפשר תצפית 360 מעלות על כל הסביבה. קריר שם, יש לציין, בגלל הגובה וחשיפת הרוחות. יש שם בית קפה פשוט, אבל הנוף ממנו ייחודי ביותר. אחר כך חזרנו למלון כדי להתפנק בבריכה ובגימבורי עוד קצת, לפני שממשיכים ליעד הבא.
22/8, חמישי- התחלנו את ההתקדמות לכיוון בורובץ, עיירת סקי מרכזית בהרי רילה. זוהי הנסיעה הכי ארוכה של כל הטיול (3וחצי שעות כמעט) ולכן החלטנו לחתוך אותה בביקור בעיר פלובדיב שנמצאת ממש על הדרך… חייבים לומר שהופתענו לטובה מאוד מאוד!! זוהי עיר מהממת. עיר עתיקה, מרוצפת בהתאם, עם ממצאים רומיים שנשמרו היטב- תאטרון, איצטדיון וכו. מאוד יפה לשוטט ולראות. הכל מאוד קרוב ואפשרי עם עגלה. הרחוב המרכזי מלא בחנויות ובתי קפה. כיכר העייריה עם מזרקות גדולות. 6-7 גלידריות שהמומלצת ביותר היא VIVALDI. וואי היה טעים! המשכנו לכיוון פארק גנים יפיפיה, מלא מדשאות, מזרקות קטנות, גן שעשעוים ממש מומלץ. והשיא- ספלאש! הבנות התפשטו חיש קל ונהנו בטירוף במשחק המזרקות. לצד הספלאש ישנה בריכת ע-נ-ק מלאת מזרקות. הבנו שבלילה הם מעלים שם מופע אור קולי של המזרקות.
משם המשכנו בנסיעתנו היפה לבורבץ. התמקמנו במלון המקסים LION HOTEL, שנמצא בלב יער, מרחק דקה וחצי מהמרכז. המלון היה מעולה. בריכה פשוט מושלמת עם חלונות ענק ליער, גן שעשועים כיפי וגם חדר ילדים, לגיל הרך. החדרים היו מרווחים ונקיים. והארוחת בוקר היתה הטובה ביותר לה זכינו בבולגריה. כנ"ל גם ארוחת ערב אליה הצטרפנו באחד הערבים.
אפשרויות לינה אחרות באזור הן בסמוקוב- עיירה יותר עירונית,. או ספראבה בניה- כפר, עם לינה כפרית.
בערב יצאנו לאכול בבורבץ. פעם ראשונה שנפלנו על מסעדה 'לא משהו'. אבל לא נורא…
23/8, שישי- יצאנו לנו בנחת לאחד המסלולים המאתגרים: שבעת האגמים. ההגעה למסלול: הגעה ל ספארבה בניה, ומשם להמשיך לכיוון Panishista ובערך משם (5 ק"מ בערך) לוקחים רכבל כסאות (LIFT) לבקתת אגמי רילה Rilski Ezera. המסלול הרגיל מתחיל בעליה די גדולה ואחר כך יש מישור. את האגמים הראשון והשני רואים ממש מהר, בסוף העליה לאגמים השלישי, הרביעי והחמישי צריך ללכת עוד, את האגם השישי רואים רק אחרי טיפוס ממושך אך שווה. ובסוף הטיפוס המאומץ יש גם את האגם השביעי ובנוסף יש בונוס של תצפית על כל האגמים מלמעלה. הירידה כבר פחות קשה ואת החזרה עושים במסלול אחר שעובר ליד האגמים.
אנחנו כבר היינו בכוחתינו האחרונים,ולא היה לנו כח לשום עלייה. אבל כן רצינו לראות אגמים. אז התחלנו מהסוף, הלכנו הפוך מהעדר. וראינו את שני האגמים האחרונים. תכננו להגיע עד האגם השלישי, וכך ליצור מסלול מעגלי. אך כוחותיה של הגדולה לא עמדו לה כבר אחרי 5 דקות במסלול. ועשינו משהו חביב של הלוך חזור. (שלקח לנו 4 שעות). צפינו באדם יפיפיה וגם הרטבנו ידיים באגם נוסף. זהו מסלול מהמם עם נופים עוצרי נשימה. מניחה שמי שעושה יותר רואים דברים יפים יותר, אך גם במסלול הצנוע שלנו נותרנו פעורי פה מהיופי הזה.
כמה עובדות לגבי הרכבל. זהו רכבל כסאות: פחות מפחיד מההוא של בנסקו. אומרים שבשבת ראשון מאוד עמוס שם. לא הבנו ממש עד מתי הוא פעיל. בכניסה אמרו לנו שעד 19. החברה במסלול אמרו עד 16.30. אנחנו לא לקחנו סיכון.
התכנון הראשוני היה להמשיך לספארבה בנייה- לבקר בעיירת מעיינות מינרלים חמים וגייזר 18 מטר שפועל בפארק העירוני. בפועל הגייזר לא היה מרשים כלל, מלבד ריח גופרית עז. ולפארקי המים לא היה לנו כח. אז חזרנו לנו למלון שלנו.
ממליצה להיזהר מבורות בכביש. אנחנו היינו בכמעט פנצ'ר כמה פעמים…
24/8, שבת - בעצב קמנו ליומנו האחרון בבולגריה. החלטנו להתפנק היטב במלון, והיינו חצי יום בבריכה. משם ירדנו לעיירה סמוקוב. (10 דקות נסיעה). במרכז שלה. צמוד לסופר BILLA (הגדול, יפה וזול), ישנו אגם, עם ברבורים וברווזים שאוהבים לאכול דשא שנקטף ע"י ילדים חמודים… הבנות עפו על זה. וכמובן גן שעשועים גדול ומגניב שהיה ממש אטרקציה. ובית קפה מעולה (לא אותנטי בכלל…) LA PUASE. אפילו לבנות היה ממש טעים.
שם קנינו ציוד לפיקניק ונסענו לעשות את המסלול הקליל 8 הגשרים- מסלול קליל ונעים שעובר בנחל בלי ישקאר ממש אחרי העיירה שנושאת שם זה (עיירה יפיפיה שחיה בפעם…). בדרך עוברים שמונת גשרי עץ יפהפיים בנחל. המסלול עצמו הוא מסלול הליכה קל ומוסדר, שעובר לאורך הנחל ובשמונה גשרים. הראשון – הרביעי די קרובים אחד לשני, אנחנו הסתפקנו בהם, כי רצינו לאפשר גם לקטנה לעשות מסלול רגלי...הגשרים הבאים במרחקים של כחצי שעה אחד מהשני. המסלול הוא מעגלי והחזרה היא דרך היער. במידה ורוצים לחתוך מאמצע המסלול או בסופו, אפשר פשוט לחזור בכביש שממנו הגענו שמלווה את כל המסלול. הליכה רגועה עם הרבה עצירות בנוף המקסים. היו שם הרבה ברחשים או יתושים, אז אנחנו הקפדנו על התמרחות בחומר נגד יתושים.
25/8, ראשון- קבלנו מהמלון ארוחת בוקר טייק אווי והחלנו לנסוע לעבר שדה התעופה. שעה ורבע נסיעה. הטיסה נהדרת ונחתנו בשלום…
בגעגועים רבים לטיול מקסים… לפחות התמונות יצאנו מושלמות!!!
