קרואטיה ומונטנגרו: חופים ופיתולים, מדרגות והפתעות! (חלק ב')

חלק ב' : קרואטיה - דוברובניק ורצועת החוף

תקציר חלק א':
נסיעת הפתעה לא מתוכננת לקרואטיה ולמונטנגרו – "מדינות האירוויזיון".
נחתנו בדוברובניק, הגענו בלילה לצימר של פיטר בזאטון ואליקי.

כדי שנהיה מעט יותר מסודרים, אזכיר כי הטיול הוא בן שמונה ימים ושבעה לילות, אך למעשה - יום ההגעה אינו נחשב במניין ימי הטיול, כיוון שהגענו בערב המאוחר. לכן - שבעה ימים מלאים.
ימי הטיול : 24-31.7.13 , מיום רביעי - עד יום רביעי.
מיד יתחיל הסיפור מהיום הראשון של הטיול, שהוא למעשה יום חמישי.
אז איך אומרים אצלנו באירוויזיון :

Let the show begin!

מ - ת – ח -י – ל – י – ם !!!

היום הראשון : דוברובניק, סטון, בוסניה-הרצגובינה ו - ? ....
התוכנית ליום זה : (מועתקת, כולל סימני השאלה, מהדף שהכנתי ) :
יום חמישי 25.7.13 בוקר – דוברובניק שייט ?
להתחיל לנסוע צפונה.
לינה ב - Gradac

הביצוע :

בוקר. אנו מתעוררים בצימר הנחמד של פיטר (שהיה כמעט היחיד ללא מדרגות). פיטר ואשתו מכינים לנו ארוחת בוקר מצויינת ומושקעת - מיץ תפוזים, קפה ושוקו, עגבניות עם זעתר, ביצים, גבינות לחמים ועוד. כיף להתחיל כך את הבוקר בפאטיו השליו. פיטר מכרכר סביבנו, מדבר ומדבר באנגלית טובה, ובמבטא שמזכיר קצת איטלקית מסרטי רוברטו בניני . הבן שלי טוען שהוא "חופר". אנחנו דנים בתוכנית היום שאמורה לכלול את דוברובניק ולהתחיל לנסוע צפונה. רוצים גם שייט.

הפאטיו אצל פיטר

שיחת בוקר עם פיטר
אבא: פיטר, יש שייט כאן באיזור?
פיטר: כן, אבל פיספסתם אותו. הוא יוצא בעשר. תוכלו ללון כאן עוד לילה ולשוט מחר.
אמא: תודה, אבל יש לנו תוכנית עמוסה.
פיטר: כן, יש הרבה מה לעשות בקרואטיה.
אבא: אנחנו נוסעים גם למונטנגרו.
פיטר: מה יש לכם לעשות שם?! אין להם כמעט חופי-ים. כאן בקרואטיה נמצאים החופים הכי יפים!
אמא : לשם מתוכנן חלק מהטיול שלנו.
פיטר: בזבוז זמן לנסוע למונטנגרו! תנועת יד מזלזלת ופרצוף.
סאבטקסט: מה הוא מבלבל במוח?!
בן: אמא, אולי הוא צודק?
אמא: טוב, עכשיו אנחנו נוסעים לדוברובניק.
פיטר: לא תמצאו שם חנייה. תחנו במגרש הרחוק ליד הנמל.
אבא, שואל את פיטר: כדאי לנסוע לשם באוטובוס אולי?
פיטר, בתנועת-יד מזלזלת: אח, קטסטרופה!

אנחנו מתפוצצים מצחוק.
נפרדים מפיטר, משלמים לו 82 אירו, כולל ארוחת בוקר ומשאירים בינתיים את המזוודות אצלו.

נוסעים לדוברובניק ועוברים במפרץ זאטון היפהפה.
אנשים רבים מגיעים לשם למספר ימים רק כדי להנות מהים ומהחופים.

בכניסה לדוברובניק - גשר מיתרים מקסים:

נכנסים לדוברוביק לכיוון העיר העתיקה.

מחליטים לא להשמע לאזהרותיו של פיטר לגבי החנייה ונכנסים כמה שיותר קרוב לחומות העתיקות. יש לנו הרי מכונית קטנה וזה יתרון במציאת חנייה.

ואכן - מצאנו! חניה קרובה לשער פילה ולים. איזה כיף. שילמנו למדחן עבור שעתיים וחצי והתחלנו לשוטט.

תצפית על ים הטורקיז - מראה מקסים המשתלב עם החומות.

נכנסנו לעיר העתיקה דרך שער פילה Pile . בספר שקניתי על מונטנגרו יש פרק על דוברובניק וזה מאד עוזר.

אנחנו הולכים במדרחוב הראשי. מסביב כנסיות עתיקות , מנזרים וכן מזרקה גדולה ועתיקה משנת 1438 - מזרקת אונפוריו. נכנסנו להציץ גם בבית המרקחת בין העתיקים באירופה (שנת 1391) , הפעיל עד היום.

ממשיכים לטייל ורואים מגדל השעון ואת עמוד אורלנדו.

הכל יפה מאד, אבל קצת מזכיר מדרחובים של עוד ערי נמל באירופה וביוון.

בן: טוב, הבנתי את העקרון. מתחיל להיות משעמם כאן. עכשיו בואו נטפס על החומות.

אמא: אני לא בטוחה שזה רעיון טוב. עכשיו חם.

אבא: גם לי לא נראה עכשיו לטפס בחום.

בן: אתם זקנים! הבטחתם שנטייל הרבה ברגל!!

סאבטקסט: המממ.... הוא די צודק. וחוץ מזה שמעתי מאנשים שהיו בדוברובניק שצריך לטייל על החומות.

אמא: טוב, אולי נעלה רק חלק מהמסלול.

אבא: כרגיל את נכנעת לו.

אמא: נראה לי שאנחנו נהנה. בוא ננסה. אם למישהו זה יהיה קשה - זה יהיה רק לי.

וכך אנו עומדים לעלות על חומות העיר העתיקה של דוברובניק.

משלמים דמי כניסה 210 קונות (כ-30 אירו) עבור כולנו.

ומתחילים לטפס....

הסיור על חומות העיר העתיקה של דוברובניק היה אחד משיאי הטיול.

זהו סיור מעגלי, בכיוון אחד, על גבי חומה שאורכה כ-2 ק"מ. החומה האיתנה, שגובהה כ-25 מטר, נבנתה במאות ה-13-16 ונחשבת כחומת העיר המרשימה ביותר בעולם. היא מקיפה את העיר העתיקה כולה ולאורכה מגדלים עגולים ומרובעים, שתי מצודות ומבצר.

חוץ מזה, יש בה הרבה מדרגות.

לא תמיד היה לי קל והיה די חם, אבל המאמץ היה שווה בהחלט!

נוף מרהיב, תמונות בלתי נשכחות של העיר העתיקה עם הגגות האדומים העתיקים בשילוב עם ים הטורקיז. מקסים, מקסים, מקסים!

בן: אתם רואים שאתם צריכים להשיב לי! תגידו תודה! (הוא נהנה מאד מאד!)

אמא ואבא: תודה !

ההליכה על החומות כללה גם ליווי מוזיקלי מקסים של להקה שערכה חזרות למופע שייערך כאן ככל הנראה בערב. אני לא יודעת מי הם היו, אבל המוזיקה שלהם היתה מהממת!!!

באמצע, ערכנו הפסקת מיץ פרי בבית-קפה מדליק על החומות.

הסיור כולו ארך כשעה וחצי (עם הפסקות מנוחה עבור האם הלא-ספורטיבית).

ועכשיו - ניתן לתמונות לדבר:

סיימנו את הסיור המקסים שלנו בנקודה בה התחלנו (ממש אין טעם לרדת באמצע ולהפסיד. ובנוסף - ברגע שיוצאים, אין דרך חזרה. הכרטיס הוא חד-פעמי).

ירדנו שוב למדרחוב וקנינו קצת מזכרות וגלידה. גלידה מ-ע-ו-ל-ה!!!

מיצינו את דוברובניק, למרות שיש ודאי עוד מה לראות שם. וגם די חששנו שנקבל קנס חנייה על איחור. אז הגענו למכונית, הכל היה בסדר, ויצאנו מהעיר מרוצים ומאושרים.

עברנו אצל הצימר של פיטר (פגשנו רק בנכדתו החמודה רבקה Rebeka , כנראה שפיטר היה בשלאף-שטונדה ועייף מכל הדיבורים....), לקחנו את המטלטלין ויצאנו בנסיעה צפונה.

בערב מוזמנת לנו לינה בעיירה בשם גראדק. מעכשיו אנחנו לא ממש מובנים והתוכניות אינן ברורות.
שייט ?? איפה? ים?

חשבתי כאופציה על קורצ'ולה או על סטון. קצת קראתי עליהן.

והנה - ראינו את השלטים לסטון+ קורצ'ולה.

קודם כל עצרנו בסטון. (בן: אני רעב.).

מידע על סטון - העיירה עם "חומת סין של אירופה" - Ston:

האיזור היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית. גם הרומאים הטביעו את חותמם על האזור אך תנופת הפיתוח הגדולה ביותר של העיר החלה בשנת 1333 כאשר רפובליקת דוברוביק השתלטה על האזור והכריזה על סטון כעל העיר השנייה בחשיבותה ברפובליקה. בשנה זו החלו בבניית חומות אדירות מימדים באורך של 5.5 ק"מ שכללו גם מגדלים וצריחים רבים. כאשר הסתיימה מלאכת בניית החומה היא נחשבה לחומה הארוכה ביותר באירופה ולמעשה השנייה באורכה אחרי חומת סין! חומה זו שנשתמרה כמעט בשלמותה, נבנתה על מנת להגן על העיר, הממוקמת במקום אסטרטגי חשוב ועל האוצר הטבעי שלה: המלח. התעשייה העיקרית בעיר היתה באותם שנים תעשיית המלח. עד היום ממשיכים לייצר מלח באזור וסמוך לעיר העתיקה ניתן לראות בריכות מי מלח רבות. בשנת 1996 פקדה את סטון רעידת אדמה קשה שהוסיפה חורבן לפגעי המלחמה הקשה שרק הסתיימה, אך בעידוד העירייה שיפצו התושבים את בתיהם הפגועים במרץ רב וכיום העיר העתיקה של סטון היא בונבוניירה משומרת ומטופחת. עיירה ימי ביניימית עם סמטאות צרות, שופעות פרחים וצמחייה ואתרים היסטוריים מוגנים רבים.

אכלנו במסעדה נחמדה מאד בעיירה וצפינו בחומה המרשימה.

לא, לא עלינו. מספיק חומות ומדרגות להיום.

סיירנו קצת בסימטאות. צילמתי.

הנה כמה תמונות מהעיירה סטון והחומה הסינית של אירופה:

חומת סטון מרחוק

יצאנו מסטון, התברברנו קצת והחלטנו לוותר על קורצ'ולה ולהגיע לגראדק בשעה נורמלית כדי שקצת ננוח ונרגע.

ופתאום- הפתעה (האמת שידעתי עליה, משהו מעורפל...)

אנחנו צריכים לעבור את הגבול לבוסניה -הרצגובינה (עוד מדינת אירוויזיון!!! יש!!! )

מסתבר שבחלוקת המדינות לאחר המלחמה הנוראית, כנראה שבוסניה -הרצי' רצו גם נתח של ים אדריאטי בקו החוף הזה.. לכן כביש החוף של קרואטיה נקטע במעבר גבול לבוסניה, נוסעים כ-10 ק"מ (אולי פחות) במדינה אחרת וחוזרים לקרואטיה.

מעניין.....

הכי שמח הבן שלנו.

בן: יש !!! תהיה לי עוד חותמת בדרכון! עכשיו זה אומר שנהיה בטיול בשלוש מדינות ואני עובר את א' ו-ע'! (הכוונה לאחיו הגדולים הזנוחים שלא יצאו איתנו לטיול, אך מכיוון שהיו בפולין עברו אותו לפני זה במניין המדינות בהם היו.).

כל אחד ופיסת האושר שלו.

אז זה לכבוד בוסניה-הרצגובינה , מדינת האירוויזיון שפתאום נוספה לטיול בהפתעה :

לאחר השהייה הקצרה עד מאד בבוסניה (אגב - לצאת ממנה לקח יותר זמן מלהכנס! לא ויתרו עלינו כל-כך מהר, עד שסוף-סוף מישהו בא לשם... ) חזרנו לקרואטיה.

חיפשנו את העיירה "שלנו" Gradac עם החדר המוזמן וכמובן - ברדק אטומי. לעיירה הגענו, שום מלון לא ראינו. הג'יפי לא תפקד ושלח אותנו לעיירה הבאה. עצבים.

בסוף מצאתי איזו אינפורמיישן ושם אמרו לי שהמלון בעצם מאד קרוב (חלפנו על פני 2-3 פעמים. בושות....). הוא למעשה על הכביש הראשי - כביש החוף. האנשים באינפורמיישן, כששאלנו אותם על חוף-ים, אמרו לי לנסוע למקארסקה. רשמנו לפנינו- אולי למחר או מחרתיים.

ואז הגענו למלון. הנפילה של הטיול. המלון קיבל ציון גבוה יחסית בבוקינג קום והם גם שלחו לי מייל איש לגבי ההגעה . הבעיה היתה החדר הנוראי שקבלנו. פשלה שלי. לא שמתי לב שאין בו מזגן. נורא ואיום! שוב עצבים

לחדר עלינו בהמון מדרגות וכשהגענו מאד מאד התבאסנו.

ייאמר לזכות בעלי המקום שהם אמרו לנו שאנחנו יכולים ללכת למקום אחר ולא נחוייב, אבל כבר היינו כל-כך עייפים שויתרנו. הם הביאו לנו שני מאווררים עומדים ואיכשהו הסתדרנו.

שוב אכלנו קורנפלקס בחדר (למרות שהבן מאד מאד רצה ללכת למסעדה כי היה רעב (כרגיל)). בעל המלון הביא לנו חלב ובסה"כ נתן לנו יחס נהדר והיה מאד נחמד.

כך שבסופו של דבר אני די יכולה להמליץ על המקום - רק תשימו לב שתזמינו חדר עם מזגן!

זה המלון . היה בו ווייפיי אז נרגענו עם האינטרנט.... הלכנו לישון כשגמלה בליבנו החלטה "מחר יהיה יום חדש. נקום מוקדם יותר שנספיק יותר דברים".

לילה טוב....