שקיעות מרהיבות באלסונד היפהפיה ובדרך האטלנטית
בקיץ 2015 טיילנו באחת המדינות המבורכות בנופים המרהיבים ביותר – נורווגיה הקסומה.
אל נורווגיה הגענו לאחר ארבעה ימים בהם בילינו בשטוקהולם, בירת שבדיה.
משטוקהולם טסנו בחברת נורוויג'יאן לברגן שבנורווגיה ומשם התחלנו לנסוע בטיול מעגלי באיזור הפיורדים, הקרחונים והחוף האטלנטי.
בפוסט זה אספר על החוויות שעברנו בטיולנו באיזור האטלנטי – העיר אלסונד והדרך האטלנטית – ועל השקיעות המרהיבות בהן זכינו לצפות – סמוך לחצות!
משתתפי הטיול ומטלותיהם :
אמא - מתכננת הטיול שכרגיל תחטוף גם נזיפות . מנווטת, בעלת רעיונות מקוריים והזויים לעיתים.
אבא - נהיגה. בלעדיות שלו. מבצע לעיתים קרובות את הרעיונות ההזויים של אשתו.
בן - עוזר בנשיאת המטלטלין. שותף להתפעלות מהנופים ומשת”פ של אמא.
סאבטקסט - מחשבותיה והרהורי-ליבה של אמא. תומכת רגשית.
והנה אנחנו מצטרפים לטיול, ביום שהחל בגשם, ערפל וקור עז. להזכירכם, מדובר בחודש יולי – אבל אנחנו זכינו לראות בטיול שלנו עד כה הרבה מאד שלג… וגם קרחונים…
בבוקרו של אותו יום, נסענו בדרך גמלא-סטרין, בערפל ובגשם.
בצהריים עצרנו באגם קפוא 
ולאחר מכן שטנו במעבורת בפיורד גיירינגר. עדיין היה גשום.
אחר הצהריים, המשכנו בדרכנו והשמיים החלו להתבהר…
מהלסינט נסענו בכביש 60 עד לעיר Alesund.
ע"פ גוגל-מאפס כ-90 ק"מ, כשעתיים נסיעה, כולל מעבורת.
בדרך היתה לנו תצפית מופלאה על סנילבס פיורד וגיירינגר פיורד
הגענו למעבורת VoldaMagerholm-Ørsneset/Rv60 (הנסיעה בה עלתה 139 קרונות – כ – 70 ש”ח).
וזה הנוף שצילמתי בשעה שחיכינו למעבורת:
מרגישים שעוברים לנוף מסוג אחר.
יצאנו להפוגה קצרה מארץ הערפילים, המפלים והקרחונים.
והנה אנחנו שטים לכיוון אלסונד במעבורת כמו זו:
לאחר השייט הקצר יחסית במעבורת, המשכנו בנסיעה לאלסונד.
המלון שהוזמן - Best Western Baronen Hotel
המלון ממוקם כרבע שעה נסיעה ממרכז אלסונד.
בעיר עצמה בתי המלון היו יקרים ביותר!
תיכף תבינו למה.
בשלב זה, עדיין לא ידענו איזו הפתעה מצפה לנו באלסונד...! 
ובינתיים נהננו מהחדר היפה והנוח שקבלנו
ומקבלת-הפנים החביבה במלון שכללה - קפה וופלים נורווגים! 
איזו חגיגה! 
בינתיים, השמיים התבהרו. נחנו קצת בחדר (במיוחד אבא שהיה זקוק למנוחה לאחר הנהיגה הקשה במשך היום. דרך גמלא-סטרין, הירידות התלולות בכביש לגיירינגר...) . שתינו קפה, אכלנו כמה וכמה וופלים נורווגים 
והתכוננו לצאת לערב מהנה בעיר אלסונד Alesund.
(הנורווגים כנראה אומרים "אולסן", אבל למי אכפת?!?).
אנחנו נחים קצת בחדר, מתחברים לחמצן הוויי-פיי ומעכלים את הנסיעה בדרכי השלג והקרח והמעבורות שערכנו.
אמא: אתם לא חושבים שאנחנו מבזבזים את הזמן כאן בחדר?
אבא: אני צריך קצת לנוח... היה לי יום נהיגה קשה. מה בוער...?
אמא (בטון פולני): לא כדאי שתשכב עכשיו יותר מדי. אחר כך בכלל לא תוכל לקום.
סאבטקסט: נחת מספיק... חבל על כל דקה! בזבוז זמן משווע! 
(סאבטקסט של הסאבטקסט: כפויית טובה לבעלך הנהג המסור... )
בן: תראו איזה שמיים כחולים! בואו נצא החוצה. באמת בזבוז זמן!
סאבטקסט: ילד זהב של אמא שלו 
אז ירדנו ללובי ופנינו לפקיד הקבלה החביב. נראה כמו ילד לפני גיוס.
אמא: שלום. רציתי לברר מהי שעת השקיעה הערב? אנחנו רוצים לעלות לתצפית אקסלה ולראות משם את השקיעה.
פקיד קבלה עול-ימים מסתכל במחשב: כן כן. השקיעה ב- 23:08.
אבא: מה אתה אומר, כדאי באמת לעלות להר הזה לראות את השקיעה?
אמא: בטח שכדאי!
סאבטקסט: מה הוא מבין?!?! מה הוא יודע? מי עבד כאן חודשים על תכנון את הטיול?!? 
פקיד קבלה: בטח, זה מאד יפה. רק יהיה לכם קשה מאד להכנס לעיר, למצוא חנייה... יש פקקים רציניים.
אמא ואבא: למה?!
פקיד: בגלל ה- Tall Ships Races ! מה, לא ידעתם על כך?!?
בשלב זה לא ממש הבנו מה הוא רוצה מאיתנו ועל מה הוא מדבר. מירוץ ספינות..?
ואז, הוא הראה לנו תמונה:
וכאן צריך להגיע סאבטקסט גדול:
זו היתה קצת פשלה שלי. ומצד שני - בעצם לא!
חודשים חפרתי על אתר התיירות visitnorway וחיפשתי פסטיבלים...
אך פסטיבל / תערוכת הספינות ארוכות התרנים ( Tall Ships Races ) נעלם מעיניי! גם הוא לא הופיע באתר הנורווגי. מאד מוזר!
ועכשיו הכל היה הרבה יותר ברור.
מדוע לא מצאתי מלון במחיר נורמלי באלסונד בימים האלה, למשל.
ומדוע פקיד הקבלה כל-כך התפלא שלא ידענו כלום... רוב האנשים שהגיעו בימים אלה לאלסונד התכווננו מראש על האירוע הזה, שחל פעם ב- (לא יודעת כמה! 
לא נראה לי שכל שנה..)
בכל אופן -זה אירוע מאד מסעיר ואנשים מכל נורווגיה ומכל העולם מגיעים לאלסונד כדי לצפות בספינות, לעלות עליהן וגם לשוט בהן.
והנה גם הגיעו אנשים מישראל...
ואתם יודעים מה?! לא בכדי כתבתי קודם "ובעצם לא". (= זו לא היתה פשלה).
בטיול ישנן לפעמים הפתעות משמחות.
ובטיול הזה היו הרבה. שלג, קרח, הרפתקאות...
וגם תערוכת ספינות גבוהות שצצה לה פתאום 
.
זה היה מרהיב!
לאחר התלבטות קצרה, החלטנו שניקח את המכונית לעיר.
השעה כבר די מאוחרת וסביר להניח שרוב התיירים כבר יצאו.
פקיד הקבלה הסביר לנו שיש שאטל (50 קרונות לאדם הלוך חזור) מהמלון למרכז העיר וכדאי להשתמש בו.
אמא: נשתמש בו מחר.
בן: מה, גם מחר את רוצה לבקר בעיר הזו?
אמא: כן! זו עיר יפה ויש מה לראות בה. הערב תיכננתי רק את התצפית על השקיעה.
אבא: את בטוחה?
אמא + סאבטקסט: כן!!
נסענו לאלסונד - נסיעה של כ-20 דקות וכבר בדרך הבנו שאנחנו עומדים להנות!
זו הדרך:
יש שמיים כחולים.
מצאנו חניה ואפילו בלי תשלום.
ראינו המוני אנשים ומלא מלא ספינות גבוהות תרנים.
כל העיר בחגיגת קיץ אחת גדולה!
אמא: איזה כיף!
אבא: איזה יופי!
בן: בואו נלך לראות את הספינות! זה יפה!!
סאבטקסט: איזה כיף שהיתה לנו הפתעה כזו!!! התלהבות-על!!
כי כמה שזה מקסים, עוד יותר כיף לקבל את זה בהפתעה!
התחלנו לסייר בנמל של אלסונד.
לאורך המזח עוגנות הספינות ארוכות התרנים ויד כל אחת לוח המפרט מאיזו מדינה, מהן מידותיה, באיזו שנה הוקמה וכו' וכו'.
מ – ד – ה – י – ם !!!
זה פשוט היה כל-כך יפה ומרחיב את הלב.
תוסיפו לכך את העובדה שהתמונות האלה צולמו בין 9-10 בלילה... אור יום של שעת בין- ערביים, שמים כחולים.
המוני אנשים, דוכני אוכל, צעצועים, מזכרות, בגדים, מוזיקה...
קרנבל של קיץ.
על הספינות נערכו מסיבות (למוזמנים בלבד...)
וכך התהלכנו בינות הספינות וצילמנו (במיוחד אמא...) ללא הפסקה.
על הספינות יש קישוטים ועיטורים:
חלקם מעט בוטים...אך אומנותיים
וגם היו מכוניות עתיקות
היה לנו גם מפגש מעניין ונחמד עם מלח צ'יליאני (חמוד אמיתי! לא היה בבית 8 חודשים...)
והוא אף צילם אותנו בתמונה משפחתית עם הספינה שלו ופיראט
במהלך הסיור רואים כרזות רבות
זאת היתה חמודה במיוחד - Sea You
וזאת - הזכירה נשכחות: קו אונידין, איים אבודים…
תיראו כמה שזה יפה!!
ורק מכיוון ששעת השקיעה התקרבה, נאלצנו לעזוב…
ולמי שמתעניין - כאן יש חומר קריאה על ה- Tall Ships Races
לפני שעזבנו את נמל אלסונד, אכלנו בדוכנים קציצות דגים.
היה טעים! וזול!!
(היום לא היתה מסעדה. קיצוצים בהוצאות... ושבענו מהוופלים הנורווגים שאכלנו במלון טרם היציאה לעיר...).
עלינו בכביש להר אקסלה. 
מן המקורות:
האטרקציה העיקרית והטובה מכולן בעיירה אלסונד היא הר אקסלה (Aksla), שעליו נמצאת נקודת התצפית הנקראת קניבן (Kniven). להר 418 מדרגות שיובילו אתכם לפסגתו ולנקודת התצפית שממנה תוכלו לראות העיירה במלואה, כולל כל האיים באזורה.
כמובן שיש גם כביש לפסגת ההר ואם אתם מצוידים ברכב או מונית, באפשרותכם לעלות גם באחת מהדרכים הללו אל ההר ואל התצפית - עולים עם רכב דרך כביש E136המשולט היטב אל מעל בית קפה נחמד.
אם עליתם כחצי שעה לפני שקיעת השמש, הרווחתם את אחד המראות היפים ביותר בעולם. מצלמה - חובה!
באלסונד, העיר בה השמש כמעט אינה שוקעת, יש אור 19 שעות ביממה בתקופה זו!!! השמש שוקעת רק ב23:15. (זריחה מחר ב-04:09...)
הערת סאבטקסט ל"מקורות":
האטרקציה העיקרית בביקור שלנו באלסונד היתה בדיעבד תערוכת הספינות גבוהות התרנים, כמובן!
השמש שקעה אמנם ב- 23:08, אבל זה היה מקסים גם כך!
הגענו לפיסגת ההר.
היה לנו מזל גדול שהערב הזה היה בהיר.
המראה היה עוצר נשימה:
היה גם איזה פסל של מישהו חשוב בראש ההר. אבא הסתכל עליו בעניין.
הנה העיר אלסונד כפי שנראית מהתצפית, בשעה 11 בלילה:
תקריב על הבתים המקסימים והספינות ביניהם:
גגות הבתים:
כמה שהמראה הזה היה מקסים!
סאבטקסט מאושרת עד מאד:
היו הרבה אנשים על ההר וכולם התכוננו לרגע השקיעה:
גם אני.
והשמש שקעה.
כשרואים כזה דבר אפשר פשוט לבכות מרוב יופי. או שנעתקת הנשימה מרוב יופי.
תמונה פנורמית לסיום:
ואנחנו חוזרים למלון שלנו.
עייפים, מלאי חוויות ומאושרים....
לילה טוב
והנה הגיע היום שלמחרת – יום חצי עירוני וחצי בנוף אטלנטי שונה ומיוחד
התכנון ליום זה:
בוקר - סיור בעיר Alesund
אחה"צ - נסיעה צפונה ל דרך האטלנטית
* ביום הזה יש פסטיבל "Ravnedans" ב- Kristiansand
לינה ביישובFarstad – קרוב לדרך האטלנטית
הביצוע:
לאחר לילה של שינה טובה במיטות נוחות של מלון, ירדנו לארוחת הבוקר – שהיתה מאד נדיבה וטעימה.
ארזנו ופינינו את החדר ויצאנו לעיר אלסונד בשאטל עליו המליץ לנו פקיד הקבלה אתמול.
הנסיעה בשאטל ארכה כ-40 דקות (קצת זמן מבוזבז. במכונית לקח כרגע שעה, אבל חששנו מאי-מציאת חנייה וקנסות).
ממראות הדרך:
הגענו למרכז העיר.
יום יפה, שמיים בהירים, שמש. כיף! 
בן: זה בזבוז שיש כזה יום יפה כשאנחנו בעיר!
אבא: כן, היום היינו צריכים להיות בגמלא-סטרין או בדרך הטרולים.
אמא: אי אפשר לשנות את זה עכשיו. בואו נהנה מהיופי של העיר ומהספינות!
סאבטקסט: קוטרים! באמת קצת מעצבן שאתמול לא היתה לנו שמש כזאת בגמלא-סטרין ובגיירינגר, אבל זה מה יש!
וזה המראה שקיבל את פנינו באלסונד המקסימה:
חגיגת קיץ נורווגית עם ספינות גבוהות-תרנים!
העיר היתה מפוצצת באנשים.
הפעם פנינו לצד השני, כדי לגוון במראות.
מסתבר שיש גם שוק אוכל עם מאכלים מכל המדינות:
כדי למצוא שירותים ציבורים, היה בלון כזה :
ואני חייבת לציין שהשירותים היו נקיים ומצוחצחים! (ובחינם כמובן!)
ראינו גם הזמנות למסיבות על הספינות, כמו זו:
פשוט היה כיף להסתובב שם!
לעיר אלסונד Alesund יש סיפור מיוחד:
בשנת 1904 פגעה שריפה ב-850 מבתיה של העיר, ונותרו בה רק 230 בתים. מיד לאחר השריפה, וכחלק מהשתקמות העיירה ותושביה, תוכננה אלסונד ונבנתה מחדש - ע"י 50 אדריכלים ובנאים נורווגים ,אנגלים וגרמנים, שהביאו איתם את הסגנון האדריכלי החדש של זרם האר-נובו (Art Nouveau) מגרמניה ואוסטריה. הסוחרים העשירים של אלסונד שילמו עבור בתי- לבנים במקום בתי העץ המסורתיים המועדים לפורענות...
מעניין לדעת שממשלת נורווגיה הגדירה את שיקום העיר אלסונד כמטרה עיקרית - לאומית. ועוד עובדה מענינת: העיר היתה חביבה במיוחד על קיסר גרמניה ווילהם השני, וכששמע על השריפה הוא שלח מספר ספינות עם פועלים וחומרי בניין כדי לתרום לשיקום מהיר של העיר.
כך צמחה תוך 3 שנים עיר חדשה - "עיר האר-נובו המושלמת ביותר של אירופה". ואכן העיר משלבת את סגנון האר-נובו השואב את השראתו מהטבע האורגני עם מוטיבים מהמיתולוגיה הנורווגית ומההיסטוריה הוויקינגית.
בעקבות כך ניתן להבחין בקישוטים ייחודים על קירות הבתים, במגדלים ובצריחים המעניקים אופי שונה ומאוד ססגוני לעיירה.
אלסונד חברה בארגון Reseau Art Nouveau Network הכולל 21 ערים ומוקדש לשימור ערי האר-נובו הבולטות של אירופה.
אלסונד שבתה את לבי עוד בערב הקודם - אבל הפעם יכולתי להתרכז יותר בבתים המיוחדים והיפהפים שלה:
כאן יש דוגמה יפה לשילוב של מוטיב סקנדינבי עם הארט-נובו :
על רוב הבתים מצויינת שנת הבנייה שלהם:
וכמובן - לא נפקד מקומם של הבתים הצבעוניים המפורסמים על קו המים:
נכון שזו עיר מהממת?!?
אבא: מספיק כבר עם הצילומים האלה! כל בית את צריכה לצלם?
אמא : מתעלמת וממשיכה במלאכת ההנצחה.
סאבטקסט: עוכר שמחות וצילומים! עוול לא לצלם!
ואז הגענו לעוד מזח של אלסונד עם ספינות ארוכות-תרנים ואבא גם הצטרף למצלמים.
סאבטקסט: 
תראו איזה מראה מרהיב:
כאן גם היתה ספינה שכל המפרשים שלה היו פתוחים. שמה - La Grace .
מהממת.
גם עליה היה קישוט:
המשכנו לטייל וגם לנסות למצוא change לכסך הנורווגי שהלך ואזל.
עברנו בין הבנקים השונים - ואף אחד מהם לא עושה change. מאד מוזר.
לבסוף נשלחנו ע"י מישהו אדיב לטוריסט אינפורמיישן ומסתבר ששם עושים צ'יינג'.
פנינו מועדות כעת למוזיאון Jugendstil Art Nouveau Centre - "מרכז אר-נובו" המציג את שיקום העיירה ובנייתה מחדש מאז נשרפה כליל ב1904, על פי רוח התכנון הצעירה שנקראת גם "ארט נובו".
בן: מה מוזיאון עכשיו?!? לא בא לי.
אמא: אין לך ברירה. וחוץ מזה זה סיפור מעניין ויש מיצג אור-קולי!
הגענו לבנין המוזיאון, שנמצא בבית מרקחת ישן שנבנה בשנים 1905-1907.
כבר אהבתי.
למרבה השמחה, מסתבר שבשל אווירת החגיגה בעיר ותערוכת הספינות - הכניסה לכל המוזיאונים בעיר היא בחינם. נחמד!
במוזיאון ניתן לראות תצוגות של פריטי אר-נובו, רהיטים, תמונות, חלונות זכוכית מעוצבים וכן בגדי התקופה.
גולת הכותרת היא תצוגה משוכללת וויזואלית להפליא המאפשרת למבקר לראות כיצד השתנה העיר, או כשם התצוגה - "מאפר לארט נובו" ('From Ashes to Art Nouveau').
הבן פחות נהנה, האבא - די נהנה ואמא - התענגה!
סאבטקסט: משהו לנפש!
אמא, בואי כבר נלך מכאן!
תצוגת המולטי-מדיה
היתה גם פינת יצירה מתוקה להפליא לילדים:
במקום גם בית קפה נחמד ומעוצב
ובחנות מוכרים ספרי אמנות
סאבטקסט: אל תקשיבו להם, המוזיאון הזה מקסים!!
צמוד אליו, אגב, מוזיאון אמנות קוביסטית.
יצאנו מהמוזיאון החשוך במקצת, לרחובות ותעלות העיר המאירה הזו.
ראינו התקהלות והנה- תחרות קפיצות למים בפעלולים שונים מרמפה:
פעלולן קופץ
תקריב על אחד הפעלולנים האמיצים
אז אני שואלת אתכם - היא לא מופלאה, אלסונד הזו?!?!?
תראו איך האנשים יושבים להם בבתי הקפה ונהנים
ומטיילים בשוק האוכל ליד המזח (שימו לב לשחף!)
וכמעט שכחתי לצרף פה תמונות של כמה פסלים:
ועוד תקריב על בת-הים עם יונת השלום
ואנחנו נפרדים מאלסונד המהממת שנכנסה לי עמוק ב-
חזרנו למלון בשאטל, נכנסנו למכונית ויצאנו לדרך
פנינו מועדות לנקודה הצפונית ביותר בטיול : הדרך האטלנטית!
לפנינו דרך די ארוכה :
נסיעה מאלסונד לכיוון מולדה על E 39/E136
כולל נסיעה על מעבורת VESTNES- MOLDE
משם, לנסוע לדרך האטלנטית דרך כפר הדייגים Bud
הנה, אפילו צירפתי את מפת הדרך:
אבא: קצת הגזמנו. מאד מאוחר לצאת לדרך כזו ארוכה!
בן: כן, עכשיו נפסיד את הדרך האטלנטית עם שמיים כחולים. מתחיל להתענן!
אמא: לא נורא. אלסונד היתה שווה הכל!!
סאבטקסט: מה הם מקלקלים תמיד?!?
בן: וחוץ מזה, אני רעב!
יצאנו לדרך, לא לפני שתדלקנו וקנינו לבננו הרעב המבורגר בתחנת דלק.
אנחנו, ההורים הסגפנים, הסתפקנו בקרקרים ופירות (טוב, נו, זללנו קצת טעימות בשוק האוכל באלסונד ).
פני הנוף השתנו.
התרחקנו מההרים הגבוהים, הפיורדים והמפלים.
הנוף שונה - אבל עדיין מאד מאד יפה!
בית אדום, כדי שנזכור שאנחנו בנורווגיה:
והנה הגענו לפיורד כלשהו
ומחכים בתור למעבורת:
זו המעבורת שיוצאת מהיישוב VESTNES ומפליגה לעיר MOLDE.
השייט ארך כחצי שעה, המחיר לא היה נורא - 173 nok.
הנוף היה מקסים:
והנה העיר מולדה Molde
סאבטקסט: אלסונד שווה פי אלף!!
כשחזרנו לארץ וסיפרנו על הטיול, חבר שלנו - שמבין בליגת הכדורגל הנורווגי - אמר לנו שמולדה היא אלופת נורווגיה.
מילא.
הגענו לחוף מבטחים במולדה.
על-פי התוכנית - לא נכנסנו לבקר בעיר, אלא עולים לתצפית וורדן מעל העיירה מולדה על 222 פסגות מושלגות.
עלינו בהר Varden - the Molde Panorama
וזה המראה שנגלה לעינינו:
הפיסגה מלאה במסלולי טיול בכל האורכים.
אנחנו הגענו (במכונית) ל"שפיץ" של הפיסגה ומצאנו בקתה עם גג-דשא ולידה ספסל אל מול פני הנוף, שם ערכנו פיקניק.
מה רע, תגידו?!? מה רע...?!!?
בבקתה על ראש ההר היתה תיבה
ובתיבה היה ספר מטיילים . גם אנחנו כתבנו בו מסר לאומה הנורווגית. שלום.
נהננו מאד מהנוף הקסום
הנה מולדה, שם למטה
והנה דגל נורווגיה.
אנחנו ממשיכים בדרכנו לכיוון החוף האטלנטי של נורווגיה.
ירדנו מהר התצפית על מולדה ונסענו לכיוון באד Bud.
באד הוא כפר דיגים קטן, שהיה מסורתי - וכעת יותר מודרני.
הגענו לשם לאחר נסיעה די ארוכה.
נפש חיה לא היתה שם.
סאבטקסט: כרגיל.
אבא: איפה כתוב לך שזה מקום נחמד לאכול בו? (הוא התחיל להיות רעב).
אמא: כתוב לי בדפים שזה כפר מקסים וכדאי מאד לבקר בו!
אבא: לא שווה כל מאמץ.
בן: מתי נגיע כבר לדרך האטלנטית?
אמא: עוד קצת. גם כאן יפה מאד לדעתי.
זה מה שראינו בבאד:
וצילמתי כאן את אחת התמונות המקסימות בטיול:
זה גם "לבכות מרוב יופי".
למזלנו, היה סופר פתוח בבאד והצטיידנו שם להמשך הערב (אבא: הערב נאכל בבקתה!). ממול היה בית קפה קטן ונחנו בו מעט.
ובכל זאת - כמה מילים על באד:
(סאבטקסט: בשביל מה הכנתי סיכומים? )
במאות ה-16-17 באד היתה הנקודה החשובה ביותר בין ברגן לטרונדהיים.
במלחמת העולם ה-2 היה המקום בשלטון גרמני והופגז קשות .
על פסגת גבעה ממנה נשקפים נופי הכפר והים, ניתן למצוא עדיין שוחות, תותחים ושרידים מהביצורים.
האמת, שזה היה מקום קסום בעיני.
בעלי היקר כבר די איבד את סבלנותו, אבל בכל זאת הואיל לעצור בגבעת הביצורים של באד.
זה הנוף:
הנה שרידי הביצורים:
וכל מיני כלי נשק מתקופת מלע"ה ה- 2 (של הגרמנים ימ"ש)…
במקום יש מוזיאון (שכמובן היה סגור. מי עוד מגיע ל- Bud ב-7-8 בערב..?)
דגלי האומה
ונוף מטריף
זה האוקיאנוס האטלנטי, למי שלא הפנים.
חסל סדר פיורדים ומפלים לעת עתה.
התחיל להיות קצת קר. גם רוח די חזקה וגם התחיל להתענן.
ואנחנו ממשיכים בדרכנו לדרך האטלנטית.
מ- Bud נותרו עוד כ-30 ק"מ עד לתחילת הדרך האטלנטית.
ומהי הדרך האטלנטית? אתם ודאי שואלים.
ובכן - מן המקורות:
Atlanterhavsveien - The Atlantic Road
"הדרך האטלנטית", הינו כביש ייחודי שאורכו 8 ק"מ, שמחבר מספר רשויות וכפרים. היא מתנהלת בדרך פתלתלה, חוצה גשרים ומקשרת בין צוקי סלע, ויוצרת חיבור מהיר בין אי לאי, ממש בתוך האוקיינוס האטלנטי. עד לפני בנייתה, האמצעי היחיד להגעה היה בשייט, שהיה מסוכן במיוחד בעונת הסתיו.
מארג יפהפה של מפגשים בין הים ליבשה, בין הטבע לפלאי ההנדסה ואדריכלות הנוף.
הדרך הנמתחת לאורך 8 ק"מ ,מחברת ע"י 7 גשרים בין עיירות קטנות ואיים.
הדרך האטלנטית קיבלה הכרה עולמית כאחת הדרכים היפות ביותר בעולם. היא גם אחד היעדים הכי פופולאריים והמתויירים ביותר בנורווגיה.
(סאבטקסט: עאלק מקום פופולרי ומתוייר... בקושי נפש חיה היתה שם!!)
הדרך הזו נכנסה לי לראש כשראיתי ברשת את התמונה הזו:
ובני היקר היה שותף לתחושה זו.
הוא מאד רצה להגיע לשם!
אז קודם כל - לא ראינו את הנוף הזה. רואים אותו אולי ממסוק או מטוס.
וחוץ מזה - היה כבר מעונן.
אבל זה היה יפהפה ומיוחד.
זה מתחיל כך:
ממשיך כך:
וכך
וגם כך:
גולת הכותרת של הדרך האטלנטית היא הגשר Storseisundet bridge - גשר עם פיתול דרמטי מרשים.
מהמם.
תנשמו עמוק, כך הוא נראה מרחוק:
וקצת יותר מקרוב:
וככה גם אנחנו נסענו עליו. פעמיים.
זה לא מפחיד כמו שזה נראה...
ומאד מאד יפה.
לאורך הדרך כמובן הרבה מאד שחפים:
ונקודות עצירה שונות.
זו היתה אחת מהן.
בתוך המבנה השחור יש גם שירותים…
ומאחור - שביל הליכה, ממש על מי האוקיאנוס.
מקסים.
ממנו רואים גם את הגשר המפורסם:
וכזה נוף
נסענו על הדרך האטלנטית הלוך וחזור - כלומר פעמיים.
אבא: זה הכל?!? מזה עשית כזה עניין...?
בן: כן, זה קצת מאכזב...
אמא: לא ממש מאכזב. בעיני זה מקום יפה ומיוחד. היה שווה להגיע עד לכאן.
סאבטקסט: כן כן!
כאן עלי להוסיף ולומר שישנם אנשים הטוענים ש"לא שווה" לנסוע עד לדרך האטלנטית. זהו מקום מיוחד ולא כזה "וואווי".
אני לא חושבת כך.
אני לא מצטערת על אף מקום שהייתי בו בנורווגיה.
הגענו לנקודת עצירה נוספת, על אחד הגשרים.
כאן עמדו כמה אנשים (סוף סוף ראינו תיירים!! הם היו יפנים או דומיהם) ודגו דגים.
פתחנו איתם בשיחה. הם היו מהונג-קונג והיו מאד נחמדים!
הם אפילו הצליחו לתפוס כמה דגים.
היה שם גם גלגל הצלה:
וגם מכאן ראו את הגשר המפורסם
הנוף מקסים ומיוחד (שימו לב לשלג בפסגות ההרים הרחוקים)
אבל הגיעה השעה (כמעט 10 בלילה!!) להגיע לצימר!
בדרך לצימר , איילי צפון חצו את הכביש!!!
איזה כיף היה לראות אותם!
קצת אחרי השעה 10 בלילה, הגענו לצימר שלנו ב- Farstad .
קחו אוויר, המקום נראה כך:
אין מילים!!!
אין מילים גם למה שקרה עכשיו.
אף אחד לא היה בקבלה.
גם כאן לא היתה נפש חיה...
אבל, היה פתק על הדלת: To Mrs. T (זו אני...)
מכיוון שהגעתם אחרי שעות הקבלה (החסרנו פעימה!!) המפתח מחכה לכם בתיבה הירוקה....
ממש כמו משימה של המירוץ למיליון.
מצאנו את התיבה הירוקה ואת המפתח, ונסענו עם המכונית לבקתה האדומה שלנו, על שפת האוקיאנוס האטלנטי.
מה אגיד ומה אומר??
זו היתה הבקתה הכי שווה בכל הטיול!
סלון, מטבח, שני חדרי שינה. הכל חדש, נקי ומצוחצח (בלי סדינים ומגבות...).
זה הנוף מהסלון:
וזה הנוף מהחלון:
חכו, יש עוד.
אבא החל לבשל את ארוחת הערב
אמא צילמה 
הבן לא ידע את נפשו.
בן: בואו נטייל כאן בחוץ!!!
אבא: אתה לא רעב?!?
אמא: כל כך יפה פה, שעוול להישאר בפנים.
בן: וחוץ מזה, בטח תיכף תהיה שקיעה! כבר 11 בלילה!!
ופתאום, ראינו את כל האנשים שהתארחו כאן ב- Guesthouse Hustadvika
מתחילים לצאת מהבקתות ולרוץ לכיוון הים!
זו היתה כמו סצינה מסרט.
אני לא יכולה להסביר, אבל זה היה מחזה מיוחד במינו.
כולם מיהרו לכיוון הים, כדי לחזות בשקיעה.
וכך עשינו גם אנחנו!
ואם אתמול באלסונד היתה שקיעה קסומה, כאן היתה שקיעה מטריפה!!!!
גם המראה של הבקתות האדומות בשקיעה היה מראה שלא יישכח.
והנה תמונה פנורמית של השקיעה בדרך האטלנטית:
זה כבר לא "לבכות מרוב יופי" וגם לא "לא לדבר מרוב יופי".
פשוט צעקנו מהתרגשות!!!
אין, אין לתאר את השקיעה המרהיבה, המדהימה הזו!!
בלילה אגב, לא היה ממש חושך.
כל הזמן אור דמדומים.
בכל זאת, אנחנו בקו רוחב 63…
מסתבר שכדי לראות שמש של כמעט חצות, מספיק להגיע עד אלסונד והדרך האטלנטית.
לא נותר אלא לסכם בתמונה אחת ששווה אלף מילים:
שקיעה של כמעט חצות בדרך האטלנטית
לסיפור המלא של הטיול, עם תמונות יפות נוספות – היכנסו לאשכול מפורום טיולי משפחות – כאן
שלכם,
שירלי
