מסיבת יום הולדת בסוואהילית

יום ההולדת של שריל חברתי התקרב, תכננו לחגוג אותו עם 'הבנות שלנו' בקימביליו (ראו פוסט קודם על עזרה לילדי הרחוב של לובומבשי, קונגו).
זו סיבה למסיבה לעשות מסיבה!
 היה לנו ברור שזו יכולה להיות מסיבת יום ההולדת הראשונה בחייהן...

שריל אמרה שתביא עוגה ושתייה, אני אמרתי שיש לי נרות ובלונים (שהבאתי מזמן מישראל) נעשה פעילות יצירתית של הכנת כובעי יום הולדת ויום רביעי בבוקר יהפוך לעוד חגיגה קטנה, תלושה מהמציאות של כולנו.
 לבנות זו בועה של יחס וחיבה ופעילויות שהן לא חוו מעולם, ולנו זו בועה של יציאה מחיי הנוחות שלנו, שהייה של שעתיים שבועיות בחדר חשוך (כי אין חשמל בשכונה...), עם יתושים שמסתובבים מסביב, קצת דביק, קצת מאובק, אבל מלא במשהו אחר מיוחד כל כך שגורם לכולנו אושר ענקי, הכי אמיתי והכי טהור שיש!!!

עם כל חיבוק שלהן, עם כל חיוך והבעת שמחה על בואנו אני נקשרת יותר לבנות-
לשרלוט הקטנה, היא רק בת 8 ומסתובבת ברחובות לובומבשי, כי אמא שלה נפטרה ואין לה כאן אף אחד.
לטנטין שהגיעה היום עם חום גבוה וכוויות ברגלים והזעקנו את האחראי שייקח אותה מהר לבית החולים (איזה מזל שהגענו היום!).
 לטסייה, שביום שנתנו לה בגדים חדשים, היא הייתה כל כך גאה, שבקשה שננסה להחזיר אותה למשפחתה, אבל בלילה היא כבר ברחה משם כי מישהו הספיק לאנוס אותה....

אני מעלה את 3 הסרטונים האלה, שצילמנו במסיבת יום ההולדת היזומה, כדי שאזכור את ההנאה הענקית
לשמוע את הבנות הקטנות האלה, שרות ורוקדות וצוחקות ומחבקות בסוואהילית...
 שיזכיר לי שגם ההתנדבות הזו, במציאות הקשה הזו של קונגו, היא משהו...