תובנות שונות על קרוזים
מדברים היום הרבה על הפלגות נופש. אנחנו זוג מבוגר שחווה מספר קרוזים עד היום, ורצינו לשתף את ציבור הקוראים בנסיוננו, כפי שאנחנו נעזרנו בנסיונם של אחרים,.
1. באינטרנט ניתן למצוא את תרשים האוניה והחלוקה לקומות.
כדאי לעיין בזה. מי שרגיש מאד לרעשים, ישים לב לכך שייתכן ובחר חדר מעל או מתחת הקזינו, או ממש ליד המעליות, או אולי מתחת או מעל קומת הכניסה המרכזית. אמנם הבידוד מצויין, אבל הרגישים עלולים לא להיות מרוצים.
ניתן למצוא ביקורות ולקרוא מה אומרים נוסעים בנושא. זה מאד עוזר.
2. הנוסעים עם משפחה, יקחו בחשבון שיש בכל אוניה אפשרות שונה לכביסה. ישנן אוניות בהן קיימת כביסה בשרות עצמי, עם תשלום מזערי על אסימונים. ישנן חברות שלא מוכנות לאפשר שרות עצמי, והן מכבסות עבור תשלום, שבסך הכל למשפחה יוצא לא מעט (לדוגמא, נכון ל-2017 – זוג גרביים 3 דולאר, תחתונים – 3 דולאר, פיג'מה – 5.5 ד', מכנסיים קצרים – 5.5 ד', מכנסיים ארוכים 7 ד', וכו').
3. נושא די כאוב הוא נושא הטיפים. על הפלגה ישלם כל נוסע במשפחה, צעיר או בוגר, תשלום חובה לאוניה, סכום של כ-13.5 דולאר ליום!. על - לדוגמא - 10 ימי שיט בים, זוג ושני ילדים ישלמו 540 דולאר טיפים.
לא ניסינו, אבל אומרים שקיימת אפשרות של התחמקות מכך. זה אומר שכל תשלומיך על הוצאותיך השונות על האןניה, ישולמו על ידיך בסוף ההפלגה במזומן, ולא יקוזזו באופן אוטומטי. אתה חותם על כך מראש עם העליה להפלגה. אגב, אין לשכוח שחוץ מזה, אם בחרת שולחן ארוחה קבוע, ישמשו אותך שני מלצרים ולפעמים גם מלצר-יינות, שגם להם תיתן טיפים. כמו כן יש לך חדרן, וגם הוא יקבל ממך. אם אינך רוצה שולחן קבוע, ותרצה לחסוך את מתן הטיפים למלצרים, תצטרך ערב ערב לעמוד בתור לארוחה, בחדר אוכל המוסדר לכך.
במקרה כזה כדאי אולי לשקול ארוחה (מצויינת) בבופה המרכזי. כל זה - כלול במחיר.
4. כדאי מאד לשים לב מראש לכמות ימי הים מול ימי סיורי החוף. לא פעם ישנם מעט מדי סיורי חוף מול הרבה ימי ים. הבילוי בימי הים הוא בעיקר בטן-גב. יש הרצאות, הניתנות כולן באנגלית, ואינן מתאימות לכל אחד.
סיורי החוף מאורגנים על ידי צוות האוניה, ויש להירשם אליהם מראש. תיאורם והעלויות ניתנים באתר החברה. לטעמנו כדאי כבר מהארץ להירשם לחלקם או אפילו לכולם. הדבר חוסך עוגמת נפש כשבאים לדלפק ההזמנות, ומסתבר שאין יותר מקום לאותו סיור. בבית יש גם הרבה זמן להתלבט באיזה סיור להשתתף. העלויות לפעמים גבוהות מאד (באירופה ובארה"ב המחירים הממוצעים לאדם, בערך ואופן גס, נושקים לכ-100 דולאר לסיור). ניתן לבחור סיורים זולים בהרבה, אבל אז אין כל כך למה לצפות.
5. טעות נפוצה בארץ, היא, לראות מחיר פרסום של הפלגה, ולחשוב בתחילה שזה מחירה הסופי. כשמוסיפים את עלויות הסיורים לכל אדם, וכן את הטיפים, מגיעים למחירים ממש גבוהים.
6. ניתן לראות באתר החברה אם נשארו עוד חדרים. עקב הפופולריות הגבוהה, החדרים היותר זולים נתפסים מהר. הזמנה מראש של כ-8 עד 10 חודשים, הגיונית בהחלט.
לפעמים, אם אינך אזרח ארה"ב, לא תוכל להזמין באתר החברה ישירות, ואז עושים זאת מול סוכן בארץ. סוכנויות הנסיעות גובות עמלות של בערך 100 דולאר על כל חדר.
7. ישנן הופעות אמנותיות יום-יומיות. הרמה אינה אחידה, ובגלל עלויות מביאים ברוב הערבים אמן יחיד ולא קבוצה, להופעה מרכזית. הסגנון הוא בדרך כלל קברטי דמוי לס-ווגאס, וניתן בהחלט להנות.
לאוניה קבוצת נגנים קטנה שמלווה אותו או אותה. מופיעות גם פה ושם ברחבי האוניה קבוצות קטנות מאד של נגנים וסולן.
אחת הבעיות היא שמביאים לא פעם סטנדאפיסט, באנגלית כמובן, שמדבר מהר מאד, והבדיחות מצחיקות את בעלי המנטליות האנגלו-סכסית. בערב כזה הוא יופיע בתיאטרון המרכזי פעמיים – ב-20:30 וב-22:30. ל-30 או 40 אחוז שאינם ילידי הארצות הנ"ל, אין שום סיכוי באותו ערב.
8. בגלל ההתעניינות ההולכת וגוברת בנושא הקרוזים, קיימת תחרות מתעצמת בין החברות.
אחת התוצאות המבורכות היא קיומם של חדרי העסקת ילדים ונוער. ישנה שם תשומת לב ל-3 קבוצות גילים, מקטנים מאד ועד גיל 17. בחלק מהאוניות חדרים אלו לא גדולים במיוחד, ובאחרות הם ממש ענקיים, ואפילו משחקים שם כדור-סל... הילדים מנצלים את הזמן שם כשהאוניה נמצאת ביום-ים, ולא ביום של סיורים.
חוץ מזה, ישנן כמה בריכות שחיה, ובאניות הגדולות ביותר - גם מגלשות.
לסיכום: ניתן בהחלט להנות מהפלגה כזאת, ואכן לא מעטים חוזרים ומשתתפים פעמים נוספות.
