בוא ניסע לצפון הודו ביוני, הצעתי לפרי ספיריט שלי.
בטח, ענה לי, כל עוד זה ממוקם ביוון – אני בא.
וכך היה, הודו הפכה להיות יוון והנסיעה התקצרה פלאים וכך תוכנן טיול ספונטני, פשוט, נעים, זול וכיפי שמיועד בעיקר לאוהבי שמש-ים-מרחבים שנושאים על גבם תרמיל קטן ותו לא.
קנינו כרטיס שמצאנו באתר Travelist בעלות של 95 דולר בלבד לאדם, הלוך עם חברת Rynair וחזור עם .Aegean Airlines עלינו לטיסה עם תרמיל קטן, כמובן שאם היינו מגיעים עם עוד מטען, היינו צריכים לשלם עליו בנוסף.
טיפ: תרמיל גב קטן הספיק ל – 10 ימי טיול, הקליל את הטיול שלנו, ביטל המתנות בשדה התעופה למזוודות, נוח להסתובב איתו ומבטל פריקה וסידור בכל מלון שהגענו אליו. לגבי מוצרי טואלטיקה, שאצלנו הנשים הם רבים עד מאוד, כדאי להשתמש באריזות קטנות ולרכוש מילוי בחנויות הרבות שנמצאות בכל מקום.
נחתנו באתונה בלילה, עלינו על שאטל משדה התעופה לכיכר סינטגמה (יורויים בודדים) ומשם מונית לחדר ששכרנו דרך Booking.
בבוקר, הלכנו מרחק 3 ק”מ עם תרמיל קליל על כתפנו לאקרופוליס, בדרך עברנו דרך שכונה הפלאקה היפהפיה. דמי כניסה לאקרופוליס היו 20 יורו לאדם. בהחלט שווה ביקור, מרגש להיות במקום שבו נולדה הדמוקרטיה ושהיה גם ערש התרבות, המתמטיקה, הגיאומטריה ועוד.
ירדנו מהאקרופוליס דרך שוק האגורה המהמם רב הדוכנים אל תחנת הרכבת שלקחה אותנו מרחק תחנות ספורות לנמל פיראוס (כרטיס 1.10 יורו).
פיראוס מעניינת ולדעתי לא שווה ביקור ליותר משעתיים קלילות כולל ארוחה באחת הטברנות, שזה בדיוק מה שעשינו ושם ניהלנו דיון לגבי מסלול הטיול שלנו (אנחנו ספונטנים יתר על המידה, בהחלט עדיף להחליט על מסלול כללי טרם יציאה לטיול). בעזרת עיצות מכמה מלצרים, החלטנו על מסלול באיים הקיקלידיים – סירוס, פארוס, נאקסוס ומיקונוס. אחרי הארוחה שמנו פעמינו לאחת מסוכנויות חברות ההפלגה (הנמל הוא גדול ומכיל סוכנויות ומשרדי נסיעות רבים, אפשר לעבור מאחד לשני ולברר את האופציה הטובה עבורכם. אין הבדלים במחירים ורובם מוכרים כרטיסי הפלגה של כל החברות).
קנינו כרטיס לסירוס (מחיר לא ממש זוכרת, בסביבות 30 יורו לאדם), זמן הפלגה 3.5 שעות והסתבר שהמעבורת מפליגה תוך כמה דקות וזה היה מחיר הספונטניות שלנו – נאלצנו לרוץ (טוב ששנינו אצנים, במיוחד הפרי ספיריט שלי) ולהיכנס ממש שניות לפני שהעלו את גשר הכניסה.
המעבורת היכתה אותי בתדהמה עד כמה היא מסודרת, נוחה ויפה. ניזכרתי בהפלגה הקודמת שלי, 24 שנים קודם לכן, מפיראוס לאי הידרה, עליתי אז על מעבורת גדולה פתוחה עם כיסאות פלסטיק ונשים יווניות חוללו שם בריקודים. ואילו עכשיו, עלינו במדרגות נעות לעבר דלפק הקבלה, בית קפה, שטיחים מקיר לקיר, מסעדה, מושבי מטוס, ספות קטנות וסיפונים חיצוניים למעשנים מבנינו ולאוהבי הבריזה והים.
טיפ: בכל מקום יש סוכנויות הפלגה עם אינפורמציה לגבי קוי הפלגה, שעות ומחירים. אפשר כמובן להסתייע באתרים באינטרנט להזמנה. ההפלגה מאוד נוחה לכרטיס אקונומי, כמובן שאפשר לשדרג לVIP וגם לרכוש תא עם מיטה בהפלגות ארוכות.
תוך כדי ההפלגה הזמנתי 2 לילות בחדר עם נוף לים במלון מקסים בעיר הנמל של סירוס שהיא גם עיר הבירה Ermoupol ובעזרת גוגל מאפ ניווטנו דרכנו למלון מרחק 5 דקות.
טיפ: מומלץ לרכוש סים מקומי עם נפח גלישה לפי הצרכים שלכם, פשוט וזול.
טיפ אולי הכי חשוב: לא מומלץ לטייל באיים בחודשים יולי ואוגוסט שהם עמוסים בתיירים, המחירים גבוהים יותר, קשה להשיג מקומות לינה, להשכיר אופנוע או מכונית, החופים מלאים וההתניידות קשה וצפופה. מאי ויוני מופלאים וכך גם ספטמבר ואוקטובר.
סירוס הוא אי מקסים, מתוייר אבל לא מאוד שיותר משקף את יוון הפשוטה והיותר אוטנטית. יש לו חופים מקסימים, עיירות יפות, טברנות מדליקות. יומיים שם הספיקו לנו, אפשר גם יותר למי שמעוניין. שכרנו שם אופנוע והסתובבנו בין חופים ועיירות מקסימות.
טיפ: במרכזים התיירותיים ישנם סוכנויות להשכרת רכבים, טרקטורונים ואופנועים, לעיתים גם אופניים רגילים וחשמליים. טיפ חשוב הוא להוציא בארץ רישיון נהיגה בינלאומי. היו מקומות שסירבו להשכיר לנו אופנוע ונאלצנו לשכור רכב (וגם זה בקושי, עשו לנו טובה). מסתבר שהם מקפידים על העניין הזה.
אחריי יומיים בסירוס הפלגנו לאי השכן פארוס, מרחק של 40 דקות ב – Jet Ferry, מעבורת מהירה שמרגישים בה תנודות ואינה יפה, אבל מהירה!!
פארוס הוא אי מקסים אף הוא, עם חופים ומפרצים מרהיבים, לא גדול ונוח לנוע סביבו על אופנוע או רכב בכביש טבעתי שמקיף את כל האי. שכרנו חדר מהמם עם נוף לים בעיירה הנופש הצפוניתNaousa יפהפיה (הייתה פעם כפר דייגים) עם מרכז עתיק של מצודה, חנויות יפות, בתים ציוריים, עציצים בכל מקום וטברנות משגעות. קיבלנו אוזו ומלוחים עם הכניסה לחדר. המארחים היו לבביים עד מאוד והחדר היה מצויד גם בחלוקי מגבת, נעלי ספא, (שלא השתמשנו בהם כמובן), מייבש שיער, מנהץ ועוד.
בכל מקום שהגענו אליו, היינו פוצחים את הבוקר עם ריצה בשכונה, בעיר הנמל הקרובה ובחופים הצמודים, כך הכרנו את הסביבה וגם התאמנו. תרגילי כוח ומתיחות היו מבוצעים בצל של כנסיה אורתודוקסית או כל צל אחר. גם בפארוס בילינו יומיים כשההיילייט של הטיול כולו הייתה השמורה בצפון האי פארוס. זה התחיל עם רכיבה מדליקה לאורך חצי האי הצפון מערבי, שבו התגלו לנו מפרצונים עד אין סוף, הגעה לחוף ים המושלם בעולם, Monastiri Beach – מפרץ יפהפה עם חול רך ומים שוקטים כששלוש יאכטות בינוניות עוגנות בו ממרחק ומעטרות את הנוף לכדי שלמות. יש שם בית קפה הורס עם דיג'י, שירותים מסודרים, כסאות ומיטות שיזוף עם שמשיות. (8 יורו עבור זוג מיטות שיזוף ושמשיה). הכל רגוע, יפה ולא מפוצץ באנשים. אחרי שאכלנו, שחינו לעייפה החלטנו לקחת את מסלול הטיול של 20 דקות לכיוון המגדלור ששוכן ממש בקצה הפניסולה. הפארק הזה הוקם על ידי התושבים, ללא שום סבסוד ממשלתי זה או אחר וממומן על ידי הכנסות בית הקפה ושירותי החוף. קיבלנו מפה ומצאנו סימון שבילים קל (לא ברמה ובאיכות של סימון השבילים של החברה להגנת הטבע). העליה הייתה מתונה, הצמחיה הזכירה את צמחיית ארץ ישראל והיופי שנגלה מכל עבר של ים משני הכיוונים ושל גבעות מתונות היה מעתיק נשימה. המגדלור שנגלה לנו בקצה הקפיץ את ליבנו, רצנו אליו, צרחנו מאושר, הרוחות היכו בנו מכל עבר והמראה שניגלה היה כה דרמטי, של בנין עם מגדל שמאיר בלילה לאוניות שנכנסות למפרץ, של רוחות, של לבד ושל ים מכל עבר. וואו!
מפארוס בהפלגה קצרצרה הגענו לאי הבא שלנו – נאקסוס. אי מקסים, גדול יחסית, הררי במרכזו עם עיירות ציוריות. הזמנו מלון בעיר הבירהChora וסופסוף זכינו למלון קיקלידי אוטנטי במיטבו, Hotel Elizabeth עם בוגונוויליות בכניסה, חדר בקומה השלישית עם תריסי עץ כחולים, תקרת עץ, בריזת ים מטורפת ובעיקר – מרפסת ענקית עטורת צמחיה עם נוף לים. המלון ממוקם כ 50 מטר מחוף הים המדליק ליד ו 50 מטר מהעיר העתיקה. מקום הורס ומדהים שלא יכולנו לעזוב אותו, לכן נשארנו שם 4 לילות. החופים ליד יפהפיים. בנקסוס יש חופים ארוכים מאוד בעיקר בצד המערבי של האי. חוף הפלאקה משתרע למרחק קילומטרים וכולל גם שני חופי נודיסטים בתוכו עם מסעדות מקסימות, שמשיות, מיטות שיזוף ובעיקר ים רגוע ויפה, חול רך ונוף מפרצים הורס.
טיילנו גם למרכז האי באיזור ההררי לכפרים יוונים טיפוסיים מרגשים ואוטנטיים – Chalkio, Filoti ו .Apeiranthos בחאלקיו יש כמה מסלולי הליכה בין כנסיות ביזנטיות, עצי זית, שבילים עם תעלות מים לצינון, שיחי וורדים, בוסתני פירות ועיירה ציורית עם טברנות וסמטאות מאלפות.
מפארוס הפלגנו למיקונוס כי לא יכולנו לוותר על הצצה לאי המפורסם הזה. במיקונוס הייתי פעמיים – פעם ראשונה ואחרונה (ולא פעם יותר מדי). שמחה שקפצתי לראות אותו, הוא אי יפהפה מקסים אך יקר עד מאוד. לדוגמא: בחוף Paraga הציעו לנו מיטות חוף זוגית עם מגבות, קו ראשון למים ב 150 יורו!!! התפשרנו על מיטות פחות יפות, קו שלישי למים במחיר של 30 יורו שזה מחיר שערורייתי ללא ספק! עיר הבירה של מיקונוס יפהפיה, מלאה בחנויות מעצבים, גלריות הורסות ומסעדות שהורסות את הכיס.
חזרנו בהפלגה לנמל רפינה שבאתונה, משם אחרי ביקור באחד מבתי הקפה, לקחנו אוטובוס לנמל התעופה שעלה משהו כמו 5 יורו לזוג במקום מונית של 35 יורו ושניהם מגיעים באותו זמן לשדה.
לסיכום: טיול קליל בעלות כוללת בסביבות 8,000 ש”ח לזוג, מהנה, יפה, רגוע ומרגיע, ציורי, הרפתקני קמעה וחוויתי. מומלץ לבעלי רוח נעורים (בנזוגי ואני בני 56 אבל מרגישים לגמריי צעירים), עם כושר מסוים של הליכה שמעוניינים ליצור את החוויות שלהם עצמם.
תהנו!
