הפעם חופשה בהרכב חסר - רק אנחנו והקטנה, בת השנה.
הגענו לאי ממש במקרה - חיפשנו חופשה זולה וקלילה, להתנתקות וצבירת כוחות לאחר (עוד) סבב מילואים ארוך ומתיש. בשיטוטיי פתאום מצאתי טיסות זולות מחיפה לאיזה אי לא מוכר, קצת גוגל (או פייסבוק) הספיקו כדי להבין שזה בדיוק בשבילנו, וסגרנו בספונטניות 5 ימים לקרפאתוס!
כרגיל, נתחיל מרקע ומנהלות
טיסות - אייר חיפה
וואלה חלום. בתור צפונים, נסיעה קצרה קל״ב, חניה על הכניסה (אני יודעת שיש דיבור על בעיות חניה, ספציפית כשאנחנו באנו ביום שני בתחילת יוני היו מלא חניות.. נראה מה יהיה באוגוסט), מעבר קליל בין הבידוק (בודקים היטב כולל לפתוח לנו את המזוודה, אבל מאשרים להכניס נוזלים - שאלו רק איפה מילאנו את המים), הצ׳ק אין (משקל חריג עולה 50$, שתדעו) והדרכונים, כולם באותו חלל קטן, וזהו, ממתינים באולם קטנטן עם איזה דיוטי פרי פיצי. הגעה למטוס בהליכה. בטיסה הצוות נחמד ונעים, מחלקים שקית עוגיות עבאדי כאלה וכוס מים, ואפילו קפה לפי בקשה. בהלוך היה עיכוב של בערך שעה, בחזור הטיסה נדחתה בשעה וחצי אבל הודיעו מראש יום לפני. חוויה ממש אחלה, לא יודעת איך נחזור לטוס בנתב״ג...
רכב
כיוון שמונית מהנמל למלון עלתה סביב 40 יורו לכיוון, החלטנו שההפרש בין לשכור אוטו לכל הימים או רק ליומיים לא שווה את ההתעסקות, ולכן הזמנו רכב מהשדה. הזמנו דרך אופרן רכב מהרץ (כי באתר של הרץ לא היה את הרכב שרצינו ובאופרן כן). היה בסדר, אבל שילמתי אקסטרה על ביטוח אופרן פלוס, ובפועל זה לא באמת מכסה הכל ולא ממש ברור לי מה זה נתן (צריך היה להשאיר 800 יורו פיקדון לנזק), אז במעמד קבלת הרכב הרחבנו ביטוח. כמובן שזה כנראה עניין של לקרוא את האותיות הקטנות, אבל היה נשמע שעוד לפחות 2 שהגיעו להשכיר לא הבינו את זה, לכן מדגישה. בנוסף, ברגע שחותמים את ההסכם מול הרץ התקשורת צריכה להיות איתם ולא דרך אופרן (למשל כשדחו לנו את הטיסה חזור, ורצינו לדחות את שעת החזרת הרכב), ככה שבאמת לא ברור לי מה זה נותן לעשות הכל דרך צד שלישי.
לאחר הטיסה הקודמת בה סבלנו מסחיבת כסאות הבטיחות, ולאור העובדה שלא תיכננו נסיעות ארוכות גם ככה, החלטנו לבנות על הכסא מהרץ. ביקשנו לשריין במעמד ההזמנה, כשהגענו היה מבחר של סלקלים או בוסטרים, שנראו סה"כ במצב טוב. לקחנו סלקל של ברייטקס שהיה אחלה. בקיצור, ממליצה על הרץ, לגבי אופרן רק אם אין ברירה, אני אישית תמיד מעדיפה לעבוד ישירות מול החברה.
איפה לישון?
התלבטנו הרבה בין לישון בפיגאדיה, עיר הבירה, באחד המלונות, לבין וילות או חדרים מפנקים יותר באחת העיירות המומלצות האחרות (פיניקי, קירה פנגיה). לבסוף מתוך מחשבה שנרצה לאכול בעיר או לצאת לסיבובים עם העגלה, כך שאנחנו צריכים נגישות, הוחלט על פיגאדיה. בדיעבד נוכל לאמר שזו הייתה החלטה מצויינת - פיניקי היא עיירה ממש פצפונת, ובנויה בעליה ועם מדרגות, כך שלא היה נוח להתנייד בה עם עגלה ולא היה הרבה מקומות לצאת בערב כשהקטנה ישנה. ניצלנו הרבה את הקירבה לעיר (שגם היא, אגב, לא בדיוק עיר במונחים שאנחנו חושבים עליהם...). לסיכום, עם ילדים קטנים מאד ממליצים לישון בפיגאדיה, אם אתם זוג או משפחה עם ילדים גדולים, שמתכננים או שהייה רומנטית או נסיעות מרובות כולל לארוחות או בערב, אז אולי אפשר למצוא מקומות נחמדים אחרים (וגם, לא בטוח אם כדאי, תלוי באופי)...
מלון
אלימונדה מארה (Alimounda Mare) המוכר והאהוב על ישראלים. בבוקינג ובאתר כתוב שניתן להגיע רק מגיל שנתיים, אבל שלחתי להם מייל והם אמרו שמוזמנים מכל גיל, והבוקינג כן איפשר להזמין למרות ההודעה הזאת...
אז גם אנחנו ממליצים - מלון מפנק, נעים, נקי (מנקים את החדר כולל שטיפת רצפה והחלפה מגבות כל יום!), אנחנו לקחנו את הסוויטה הגדולה שהייתה אכן מרווחת, עם מרפסת ואמצעים להכנת קפה/תה, ארוחת בוקר מגוונת (אבל לא משתנה, אם זה מפריע לכם - פירוט בהמשך), צוות מסביר פנים וכמובן - בריכת האינפיניטי על הים 😍 עם חוף של המלון עם מיטות שיזוף ושמשיות. כ-10 דקות הליכה מהנמל. כן הפריע לי שאין מקום למלא מים, לא בחדר ולא בלובי, הצוות הפנה אותי לחדר האוכל (ששם יש שלט שאסור למלא בקבוקים, אבל הם אמרו לי למלא שם), אבל זה לא נעים כל פעם להיכנס לשם וגם כמובן לא פתוח כל היום... לא חושבת שזה 5 כוכבים במונחים של הארץ, אבל בכל מקרה היה מצוין.
פירוט הטיול:
היום הראשון
נוחתים באיחור קל בערב, איסוף הרכב כאמור מהרץ, כולל הרחבת ביטוח. הנסיעה למלון לא קשה, כ-20 דקות בכבישים סבירים. צ'ק אין זריז ויעיל, הרדמנו את הקטנה והשכבנו בעגלה, וכך יכולנו לצאת אנחנו לאכול, שזה אחד היתרונות בלבחור במלון בעיר.
האיזור התיירותי בעיר מורכב בעיקר מהרחוב שמתפתל על הנמל, ובו מסעדות, טברנות ובתי קפה, ומהרחוב המקביל אליו בו יש הרבה חנויות מזכרות, וגם מסעדות וכו׳. מבחינת נגישות, המעבר בין הרחובות ברובו במדרגות, אך יש עלייה/ירידה בתחילת הרחוב ובאמצע/לקראת הסוף, באיזור מסעדת ממאמה מאריה. המדרחוב ממש חמוד ונעים להסתובבות, סביב 22:00 כשהגענו היה כבר טיפה מנומנם אבל עדיין היו חנויות פתוחות.
אכלנו במסעדה של סופיה - מעולה!! סופיה מאמא חמודה, עזרה לנו לבחור ראשונה (פרחי קישוא ממולאים טעימים ממש) ודגים (טריים ומעולים!), קשקשה עם כולם, לקינוח מקבלים מין סופגניות מטוגנות עם דבש ומלון... טעים!!
היום השני
בהתאם לשאיפה לחופשת בטן גב (בערך, לא באופי שלנו להישאר במקום אחד, ועם בת שנה זה גם ככה לא כזה בטן-גב), הוחלט על בוקר רגוע.
ארוחת הבוקר במלון כוללת מבחר גבינות, נקניקים, מאפים, יוגורט עם ריבות, ביצים (כולל עמדת חביתות לפי בקשה), ירקות חתוכים.. הדברים הרגילים. די מגוון, אבל אין שינוי מיום ליום (למי שזה חשוב לו), ואין סלטים, שזה כן היה חסר. לנו זה לגמרי היה אחלה.
יש כמובן כסאות לתינוקות ויחס מכיל לבלאגן שהיא עשתה 🙈😅
קצת בטן גב בבריכה המדהימה, עם קוקטייל מהבר שליד (לונג איילנד שעלה כ-10 יורו). טבילה גם בבריכת התינוקות, שצריך להגיד שאינה מקורה - ביוני זה התאים כי עוד היה קריר, לא יודעת אם באוגוסט זה נעים להיות בשמש הקופחת עם קטנטנים...
אימון בוקר (חדר כושר די בסיסי, אין משקולות אבל יש מולטי טריינר, הליכון, סטפר...), כשבזמן הזה הקטנה ואני בילינו בחדר משחקים - גדול ומרווח, יש בו בתי משחק, מטבח משחק, שולחנות וכסאות ומלא תיבות עם כל מיני משחקים לכל מיני גילאים. חמוד.
צהריים שוב לעיר. ביום המדרחוב עוד יותר חמוד ונעים, כיף להסתובב בין חנויות המזכרות.
הלכנו עם המלצות והחלטנו לאכול במסעדת אליניקון (Ellinikon)- המלצר החמוד פשוט לקח אותנו לסירים להראות לנו מה התבשל היום שנבחר לנו. היה טעים מאד!
שנ״צ במלון, ומחליטים אחה״צ לסוע למנטס ופיניקי.
מנטס (Menetes) כפרון פצפון, חמוד מרחוק אבל בפועל בתוך הכפר לא מצאנו מקום לעצור ולא היה נראה שיהיה נוח להסתובב עם העגלה, אז ויתרנו והמשכנו לפיניקי (Finiki).
מדובר בכפר דייגים, גם הוא ממש קטן אבל מאד יפה, רגוע וחמוד. מבנים בצבעי כחול לבן על הים והנמל. יש איזה 3 טברנות ובית קפה. האמת שחשבנו שנהיה שם יותר זמן, אבל "סיבוב" בכפר הוא ממש מהיר, אין שם הרבה מה לעשות חוץ מחוף הים ומסעדות, אין חנויות או מדרחוב... עוד לא היה מאוחר מספיק לארוחת ערב, אז רק ישבנו לקפה / בירה / נשנוש אחה״צ על הים - במסעדה של מרינה (Marina's Restaurant), שנבחרה בעיקר כי הייתה אופציה לשבת בכסאות במין מרפסת נוף חמודה על החוף. הסבתא בדיוק ישבה שם לגלגל עלי גפן קטנטנים לסיר, אז כמובן שזה מה שהזמנו - היה מצוין 😍
הביקור בהחלט חיזק את החלטתנו לישון בפיגדיה ולא שם - כאמור אין הרבה איפה לטייל ולהסתובב, אין חנויות, והכפר בעלייה ועם מדרגות, ככה שפחות מתאים לעגלה. יכול להתאים רק לזוגות שמחפשים ממש שקט ושלווה, ומתכוונים לסוע הרבה למקומות נוספים.
החלטנו לחזור בדרך מעט עוקפת כדי לראות גם את אותוס (Othos) ואפרי (Aperi), גם הם כפרים מקסימים עם בתים צבעוניים על ההרים. עצירה קלה להתרעננות וצילומי נוף.
אחרי ערב לקטנה (פסטה עגבניות ממאמה מריה (Mamma Maria), הפסטה הייתה טעימה והמלצר חביב, לא יודעים יותר מזה אם להמליץ) והרדמה, שוב יוצאים לאכול עם העגלה, הפעם החלטנו ללכת לפי המלצות לצד השני, לאל גראקו (El Greco).
בגדול אני אסכם שהיה נחמד אבל מאכזב, ואישית הייתי ממליצה ללכת למסעדה אחרת באיזור הנמל.
ובפירוט - הזמנו סלט יווני ואיזו מנת פתיחה מקומית שהיו נחמדים, ופלטת בשר זוגית. טעות שלנו שלא בדקנו מראש מה הבשר בגירוס (מנה מקומית של חתיכות עוף/בשר/חזיר, דומה לשווארמה) ובסופלאקי (שיפוד), כשהמנה כבר הגיעה נזכרנו לשאול אם זה לא חזיר... ואכן, הגירוס היה מבשר חזיר, שאנחנו לא אוכלים. עכשיו, נכון שהטעות שלנו, אבל היינו מצפים מהמלצרית ששומעת שיש לנו בעיה, לפחות להציע איזשהי חלופה. גם אם זה כולל להציע שנבחר מנה נוספת (בתשלום), לא מצפה שיקחו חזרה חינם (למרות שבארץ זה לגמרי מקובל), אבל היא פשוט התעלמה והלכה. לנו לא היה כוח לבקש שוב תפריטים ולבחור, אז אכלנו את הדברים האחרים (שגם היו נחמדים ולא יותר), והשארנו בעצם חצי צלחת בלי לגעת בה. גם בסוף בהזמנת החשבון וכשבאה לפנות וראתה את הצלחת מלאה, לא עלה על דעתה לשאול או לדבר איתנו. בקיצור, יחס די מבאס, בייחוד יחסית למסעדות האחרות שהיינו בהן בעיר, בהן כולם היו עם תודעת שירות מאד גבוהה וממש נחמדים.
יום שלישי
התלבטנו הרבה אם לסוע לאולימפוסאו לוותר, גם בגלל הנסיעה (הפעוטה לא חובבת זמנים ארוכים באוטו) וגם כי הבנו שהכפר בנוי בעלייה ובמדרגות, ולא נגיש לעגלה. בסוף החלטנו כן לסוע.
בבוקר קפיצה לג׳מבו להצטייד בכמה דברים - הוא בקומה התחתונה של הסופר שבין המלון לעיר, ודי דומה לג׳אנק בארץ 🤷♀️
א. בוקר ויציאה לדרך.
לפי ההמלצות עצרנו בספואה (Spoa), עלינו באיזה כביש עפר רנדומלי לתצפית מדהימה ממש.
נשנוש בפוליה (Folia) - מגניב מאד לאכול אוכל מקומי באמצע שום מקום, מאמא חמודה, מנת המקרונס (מין פסטה עם גבינה) הייתה טעימה, אבל למען האמת הסרדינים המפורסמים היו מלוחים מדי.
המשכנו בנסיעה המדהימה, בכבישים מפותלים עם נופים מרשימים.
לגבי הנסיעה, שהרבה מזהירים מפניה שהיא קשה - מי שמאד סובל מנהיגה או מכבישים מפותלים צריך לקחת אותה בחשבון, אולי אפילו לשקול לוותר. מי שאין לו בעיה לנהוג אז זה ממש לא בשמיים, אנחנו אפילו נהננו (מרגישים כמו בכבישים של טופ גיר 😂 מינוס מכוניות היוקרה ובמהירות של צב).
חונים בכניסה לכפר ומתחילים לעלות. אכן הכפר בנוי עם הרבה מדרגות - לא מתאים עם עגלה (אלא אם היא קלה ואתם לוקחים בחשבון לסחוב אותה במדרגות). אנחנו היינו עם מנשא והיה אחלה.
סמטאות ציוריות מקסימות, אומנות מקומית יפה, כולם התלהבו מהתינוקת ועצרו אותנו לעשות לה פרצופים 😅
עצרנו לנשנוש בטברנה אדם (EdemGarden) בעיקר בגלל המארחת החמודה וההמלצות של הישראלים. היה כיף על הנוף ויוגורט טעים, ואפילו כשהיא גילתה שהוא לתינוקת (כי השארנו חצי אז התעניינה למה) היא לקחה עליו מחיר נמוך יותר, שזה היה מקסים.
הדרך חזרה יפה באותה מידה.
מנוחה קלה, והחלטנו לעשות את אחה״צ בחוף באמופי (Ammoopi Beach).
10 ד׳ נסיעה בערך, חוף מהמם, רגוע, מים שקופים, יחסית רדוד כך שמתאים בול לילדים. יש שמשיות ומיטות בתשלום, אנחנו סתם התמקמנו באיזו פינה כי באנו למעט זמן. יש מעבר בשביל על הים בין אמופי הקטן לגדול.
חזרה לחדר למקלחת, נטע אכלה את הפסטה מיום קודם שארזנו לה, ויצאנו לעיר.
הפעם הלכנו למסעדת סי-זון (Sea Zone) - וואו. ממש אבל. המסעדה הכי טובה שאכלנו בה באי, בפער. פשוט אוכל ברמה גבוהה מאד. הבעלים חמוד וממש התחברנו איתו, הוא והמנהל השני ישבו איתנו לבירות כל הערב.
נהננו כלכך שהחלטנו לחזור גם למחרת לערב האחרון באי.
יום רביעי
התלבטנו אם לעשות נסיעה לחופים מומלצים, אבל לאור שילוב של תינוקת שלא אוהבת נסיעות, עייפות כללית שלנו, וצורך להשלים קניות לבנות שנשארו בבית, הוחלט על יום סתלבט והשלמות.
בוקר קצת בטן-גב בבריכה, פינוקים מהבר שליד.
צהריים באקרופוליס (Acropolis) - המנהל חביב מאד, הדגים שהזמנו היו מעולים (והוא גם מפרק אותם לצלחות של הסועדים ליד השולחן) אבל לקח לאוכל המון המון זמן להגיע (השניצלונים לקטנה בערך חצי שעה, הדגים מעל לשעה), וזה כשהמסעדה לא הייתה עמוסה בכלל. עם תינוקת שכבר צריכה שנ״צ וחסרת סבלנות היה מאד קשה. התפריט נראה עם עוד מנות מעניינות, וכאמור הדגים טובים, אז הייתי ממליצה להגיע כשיש זמן לשבת בנחת.
אחרי השנ״צ של הקטנה, קצת משחקים בחדר המשחקים, ואז רצינו לחזור לעיר לקפה של אחה״צ - התלבטנו איפה, כי דווקא המלצות לבתי קפה לא מצאנו הרבה, ובסוף הוחלט על קפה ממש על הים באגננטי (Agnanti). היה נעים מאד לשבת בכסאות מרופדים ולבהות בים, הקפה היה חביב, הופל עם שוקולד מפנק, ואפילו הייתה מנת טוסט קליל שהתאים בדיוק לארוחת ערב לקטנה. עם זאת, למחרת גילינו בית קפה הרבה יותר חמוד, עם קינוחים שנראים מפנקים ממש (לא ניסינו), אז אם באמת רוצים להתפנק על קפה ממליצה עליו (קפה בראון).
לארוחת הערב חזרנו כאמור לסי זון.
אחרי ערב שני שם, יכולה להמליץ על המנות שהכי אהבנו - הסלט בוראטה טעיםםםםם לקחנו אותו פעמיים! והטרטר טונה מומלץ גם, לעיקרית הפילה עגל מעולה, ריזוטו עם בשר מפנק, פסטה עוף טעימה (אמורה להיות עם חזיר, ביקשנו להוציא). בקיצור הכל טעים לא תטעו.
יום אחרון
בבוקר הודיעו לנו שהטיסה נדחתה בשעה וחצי, אז במלון היו נחמדים והסכימו להאריך לנו את הצ'ק אאוט עד 1, למרות שהגיע גל של מבקרים חדשים. לא מובן מאליו!
נמרחנו קצת עם ספר (ושנת בוקר) מול הנוף, ארזנו בנחת, צ׳ק אאוט, ועצרנו בעיר לארוחת צהריים באפסה (Apse Svise). היה אחלה גירוס עוף (במין פיתה שעוטפת מסביב, עם ציזיקי טעים) ושניצלונים לקטנה, ובעל המקום היה מאד נחמד (והצחיק את הקטנה ממש).
קפה קר לדרך מבית קפה ליד - ברון (Baron), הקפה היה טעים והגיע בכוס מתאימה ממותגת, המקום נראה ממש חמוד לשבת בו עם אווירה טובה, והעוגות נראו טיל (אבל כבר לא היה לנו זמן לטעום).
בשדה התעופה - החזרת רכב בדיוק איפה שלקחנו, זריז ונוח, בלי בעיות, היו נחמדים.
הנמל קטנטן, נכנסים בדלת שליד דלת היציאה, ואחרי צ'ק אין עוברים דרך בידוק (פחות מחמיר מבארץ אבל אסור נוזלים) לחדר קטן עם כסאות, שם ממתינים. שוב הליכה למטוס, טיסה נעימה וזהו, אנחנו בארץ.
לסיכום - אי מקסים, רגוע, עם אנשים נחמדים ומאד מכניסי אורחים, נעים לישראלים, ונופים וואו. מומלץ מאד.
