טיילנו בסלובניה שישה ימים 15-20 באוקטובר בדגש על טבע כך שלא ביקרנו בבירת סלובניה לובליאנה. בכל אופן עיקר האטרקציות שלמדינה הזו יש להציע הן באזור הכפרי והררי שלה והן מרוכזות בעיקר בחלקה הצפון מערבי.
לפני שאתאר את המסלול שעברנו הערה חשובה על מזג האוויר בעונה זו. מזג האוויר האיר לנו פנים ובמזל משמיים זכינו לשבוע לא קר במיוחד שמשי וללא גשם כלל (בכל אופן עדיין בערב ובבוקר מוקדם קר מאד ויש להביא ציוד חורפי לטיול בעונה זו). לעומת זאת המקומיים דיווחו לנו שבספטמבר ירדו 20 ימי גשם! כך שיש לבדוק היטב את תחזית מזג האוויר לפני שנוסעים בעונה זו כיוון שזו סופה של העונה. למזג האוויר בכל זאת הייתה השפעה על הטיול שלנו כיוון שרצינו לטפס לפסגת הטריגלב, ההר הגבוה ביותר בסלובניה, אבל כיוון שמזג האוויר היה קשה לאורך כל ספטמבר, הבקתות בחלקיו העליונים של ההר, נסגרו מוקדם השנה ולכן שינינו את תכניותינו וערכנו טיולי יום באזור.
ועוד מילה לגבי הסלובנים. הסלובנים נחמדים מאד, לא היה סלובני אחד שלא סייע לנו כשהיינו זקוקים לסיוע ולא האיר לנו פנים בכל השבוע שבו טיילנו.
יום ראשון
לאחר שבילינו שבת בוונציה, נסענו לכיוון הגבול הסלובני כשעתיים וחצי נסיעה. בדרך תדלקנו כאשר היינו עוד באיטליה. זו הייתה טעות כיוון שהדלק בסלובניה זול יותר. ממש לפני הגבול יש ביתן בו מוכרים מדבקה לאוטוסטרדות בסלובניה. היא עולה 15 יורו לשבוע. אנחנו כמעט והחמצנו אותה, היו ערניים כאשר אתם מתקרבים לגבול. במידה ולא קניתם מדבקה כזו חברת ההשכרה תחייב אתכם בתשלום כשתחזרו לארץ בתוספת קנס והוצאות טיפול.
נסענו למערת פוסטוינה – מערת נטיפים מהגדולות בעולם. אתר מאד תיירותי אבל גם מאד מסודר. הכניסה לסיור בסיסי במערה עולה 25 יורו וכוללת הדרכה של כשעה וחצי. יש הדרכות בכמה שפות כולל רוסית אנגלית גרמנית וספרדית. עליכם להצטרף לסיור המתאים לכם. הסיורים יוצאים כל שעה עגולה עש השעה 16:00 וכוללים נסיעה ברכבת קטנה בתוך המערה. הצטיידו בלבוש חם כיוון שקר במערה במיוחד בזמן הנסיעה.
המערה עצמה ענקית ויפיפייה מומלץ בחום.
משם נסענו לבלד ולאחר שיטוט בעיירה נפלנו במקרה על בית הארחה קטן ונחמד בשם PAZLAR-JERMAN. המקום פשוט אבל נקי ומסודר. חדר עלה 60 יורו לחדר גדול של ארבעה אנשים ו 40 יורו לחדר של שניים. אנחנו בחרנו את החדר המרווח יותר וגם הזמנו ארוחת בוקר בעשרה יורו נוספים לשנינו יחד. ארוחת הבוקר טובה ובמחיר הזה שווה לקחת. בעלת הבית נחמדה מאד וגם עזרה לנו (ללא שיבקשנו) לברר לגבי זמינות הבקתות על הטריגלב וטלפנה לכולם בכדי לברר אם הן פתוחות.
טל' –128 41835 - 00386 כתובת: Mlinska Cesta 13 Bled.
יתרון למבקרים בבלד בעונה זו הוא שהעיירה כמעט ריקה בעוד בעונה היא עמוסה מאד, קשה למצוא מקומות לינה, הטירה והשייט לאגם עמוסים מאד ויש עומסי תנועה גדולים.
יום שני
כיוון שלא יכולנו לצאת לטרק של הטריגלב פנינו למרכז המידע וחיפשנו תחליפים. מרכז המידע נמצא בכניסה לבלד מול סופר מרקט גדול למי שרוצה להצטייד באוכל וכד'. שעות הפתיחה משתנות בהתאם לעונה. במרכז המידע קנינו מפה מפורטת של האזור מי שהולך לטייל בפארק מומלץ לרכוש (10 יורו) אבל גם בלעדיה ניתן להסתדר. בסך הכל סימוני השבילים ברורים ויש שלטי הכוונה עם הערכות זמן הליכה לכל מקום. הערכות הזמן הן לאנשים שהולכים מהר מאד ולכן קחו בחשבון 30%-50% יותר זמן ממה שכתוב (במיוחד בעליות).
ישנם מסלולים רבים בפארק טריגלב מסלולים מעגליים ושאינם מעגליים התייעצו באנשי מרכז המידע. אנחנו נסענו לאזור פוקליוקה להר נמוך יותר מהטריגלב אך הנמצא הקרבתו בשם ויזבניק בגובה 2050 מ'. הנקודה הגבוהה ביותר מאפשרת תצפית מדהימה על כל הנוף מסביב כולל הטריגלב. העלייה מרגע שעזבנו את הרכב, ארכה כשלוש שעות וחלקה האחרון תלול מאד. משם חזרנו לרכב וחזרה לבלד.
לאורך רוב הדרך ליוו אותנו עצים בשלכת המדהימה של הסתיו בצבעים מרהיבים של ירוק, צהוב, חום, כתום ואדום. מראה זה הוא מיתרונות העונה ומלווה את הנוסע בסלובניה בעונה זו כמעט לכל מקום אליו ייסע.
יום שלישי
נסענו לאגם בוחין היפיפה שמראהו, עם ערפל שנח עליו היה מרשים וקסום. משם המשכנו בנסיעה קצרה למפלי סביצ'ה שהכניסה אליהם עולה כסף. בכניסה היו גם חוברות בעברית. המסלול קצרצר וקליל המפלים נחמדים אבל לא מרשימים בקנה מידה עולמי.
לאחר מכן יצאנו לכיוון האגם השחור שהוא הנמוך מבין האגמים של עמק שבעת האגמים, שלעיתים מטיילים עוברים בו כחלק מטרק הטריגלב. לאגם זה ניתן להגיע בשתי דרכים ארוכה ופחות תלולה וקצרה (הרבה יותר) אבל תלולה מאד, שמטםסת על הצוק. שתי הדרכים מסומנות ומוסדרות. אנחנו בחרנו ללכת במסלול מעגלי לעלות בעליה הקצרה ולרדת בעליה התלולה. העלייה קשה אבל שווה את המאמץ. הנוסף בדרך יפה מאד והאגם השחור קטן אבל צלול מאד ומוקף בהרים שמשתקפים במימיו. לאחר הפסקה וארוחת צהריים יצאנו לדרך למטה בשביל המתון יותר. הירידה למטה מלווה בנוף של אגם בוחין והעמק שהוא נמצא בו. מראה יפה מאד ששווה את ההליכה במסלול זה. לאחר ירידה ארוכה שהלכנו בה מהר מאד חזרנו לנקודת ההתחלה ולאחר קפה חזרנו לבלד. סך הכל כשש שעות הליכה.
כאן המקום להזכיר כי בבלד אין הרבה מקומות בילוי בלילה ואלו שהיו פתוחים היו כמעט ריקים בגלל העונה.
יום רביעי
ביום זה הקפנו את אגם בלד המקסים שבמרכזו אי ועליו מנזר וכנסייה. לאחר מכן נכנסנו לטירת בלד שהיא אינה יפה מאד לכשעצמה אלא משקיפה על בלד ואגם בלד ונעים לבת שם על כוס קפה או בירה ולהשקיף על האגם מתוכה. גם כאן הפתיעו אותנו עם חוברת הסברה בעברית (כניסה 20 יורו לאדם).
לאחר מכן שטנו לי שבמרכז האגם. השייטים ממתינים שתתמלא סירה ורק אז יוצאים לדרך. השייט לוקח בערך רבע שעה לכל כיוון ונשארים על האי כ 40 דקות. האי חמוד מאד והאווירה עליו נעימה אבל הוא פצפון וחוץ מללכת סביב כמה דקות, לשבת בבית הקפה שעליו ולהיכנס לכנסייה ולצלצל בפעמון תוך הבעת משאלה, כפי שנוהגים רבים, אין מה לעשות בו. השייט עולה 16 יורו לאדם.
משם בנסיעה קצרה הגענו לקניון וינטגר הכניסה גם כאן עולה כסף וההליכה היא על גשר תלוי באורך של כ- 1.5 ק"מ . הקניון יפה מאד ובו נהר שזורם תחתיכם כל הזמן בצבעים של כחול ירוק וטורקיז. בכל הזמן הזה, בגלל הסתיו, נשרו עלינו מהעצים שמעל הנקיק אלפי עלים במחזה מיוחד מאד כמו גשם של עלים שליווה אותנו בכל ההליכה בנקיק.
משם נסענו לעמק לוגרסקה דולינה אך כיוון שלא ביררנו לפני כן את הדרך ובחרנו יישוב על סמך עיון במפת סלובניה לפי מה שנראה קרוב יחסית הגענו ליישוב בשם יזרסקו שהיה בעמק אחר (עמק לוגרסקי). הגענו לעיירה לאחר רדת הערב והיא הייתה כמעט שוממה. תחת המידע והמלון שהיא הייתה צמודה אליו היו סגורים כמו גם מלון גדול נוסף שהיה בעיירה. מקומיים נחמדים הפנו אותנו לאכסנייה נוספת ואחרונה שהייתה שם בשם CAMP JEZERSKO. מנהלת אותה אישה נחמדה מאד בשם טניה שגם עזרה לנו מאד בהנחיה איפה אנחנו מה יש לעשות באזור וכיצד לנסוע לעמק לוגרסקה דולינה אליו רצינו להגיע למחרת וגם שיצפה אותנו לגבי המקום והחיים שם בשיחה מעניינת שהתפתחה בינינו.
באכסנייה שלה בעונה אפשר גם לשכור חלקה בקפינג הצמוד או ללון באכסניה עצמה (19 וירו למיטה בחדר לשישה אנשים) יש מטבח שניתן לבשל בו והיא עצמה גם מבשלת ארוחות למי שמעוניין. יש סלון ובר בתוך הבית. אנחנו ישנו שניים בחדר של שש מיטות ועדיין היא לא ביקשה כסף נוסף.
טל' – 00386 – 70- 542123 מייל [email protected]
יום חמישי
התברר שהגענו לעמק לוגרסקי שהוא יפה אבל עדיין פחות מפורסם מעמק לוגרסקה דולינה וגם בגלל הטופוגרפיה שלו עדיין קצת פחות יפה. ניתן גם לעשות טרק יומי ארוך מאד בין העמקים עלייה לפסגת הרכס וירידה בצדו השני. נסענו מיזרסקו לגבול האוסטרי חצינו אותו לאחר כחמישה קילומטרין פנינו ימינה לכיוון לוגרסקה. נזענו בדרך הררית יפה מאד ומפותלת באלפים האוסטריים וחזרנו לסלובניה. ללא דרך הקיצור הזו היינו צריכים לנסוע בתוך סלובניה למעלה משלוש שעות.
בכניסה לעמק לוגרסקה דולינה משלמים 5 יורו לאדם ואת העמק כולו חוצה כביש שמימינו ושמאלו יש נקודות חן קטנות של נחלים, מעיינות ומפלים. בעמק גם רשת שבילים נוחה מאד ומסודרת מתאימה גם לאנשים שמחפשים הליכה נינוחה ולא קשה וחלקים ממנו אף נגישים לאנשים עם מוגבלויות. אם לא מתכוונים לטפס על ההרים אז האטרקציה המשמעותי של העמק (מלבד הנוף המדהים שלו) היא מפלי רינקה הנמצאים בקצה הפנימי ביותר. נוסעים לפי השילוט מחנים את הרכב ומשם עשר דקות הליכה. כיוון שאם לא מטפסים להרים תווי הדרך קל מאד, אפשר להקיף את כל העמק כולו ביום אחד ארוך או ללון שם בקמפינג או באחד ממקומות הלינה ולערוך טיול ארוך יותר. אנחנו טיילנו בו חצי יום ונסענו משם לבובץ' בכדי להספיק לעשות ראפטינג. בעמק יש נקודת מיד אלב כשאנחנו היינו שם היא הייתה סגורה.
יום שישי
בבובץ' לנו באכסניה נעימה מאד בשם hostel soca rocks (www.hostelsocarocks.com, 0038641317777) המקום אמנם בסגנון של אכסניית נוער אבל נקי, מאורגן צוות נחמד ואווירה טובה. גם שם יש מטבח מאורגן מאד לבישול ובר ובית קפה בתוך הלובי (20 יורו לאדם). הם גם יכולים לקשר אתכם לפעילות אקסטרים באזור כמו ראפטינג, אומגה צניחה חופשית וכדומה ותקבלו 10% הנחה.
אנחנו עשינו ראפטינג ביום האחרון של העונה. המים היו מאד קרים והנהר רגוע יחסית אבל היה כיף הראפטינג עלה 35 יורו. למי שמחפש ראפטינג אקסטרים בדרגות של 4 ומעלה זה לא המקום בשבילו אבל אם מחפשים ראפטינג לכל המשפחה השייט מומלץ והוא לוקח כשעתיים-שלוש עם כל ההתארגנות והחזרה לבובץ'. העיירה עצמה נעימה ויפה ומוקפת הרים כמובן. מומלץ להגיע לשם ליום או יומיים.
