
כשהתלבטתי עוד לפני הנסיעה לאן לנסוע להמשך החופשה- האם להישאר בקולורדו, או לנסות דברים חדשים, גלשתי באתר find the best, http://ski-resorts.findthebest.com/
שם מדורגים אתרי הסקי הטובים בעולם, עם העדפה ברורה לאתרים בצפון אמריקה. האתר בטופ, אגב, הוא וויסלר במערב קנדה. אחריו נמצאים אתרים רבים שהייתי בהם, ואני בהחלט יכולה להסכים עם הדירוג. על יוטה שמעתי כבר קודם, עם המלצות לגבי השלג האבקתי הפאודרי המושלם שלה. היתרון ביוטה בהשוואה לאתרים אחרים במערב, הוא שבקרבה קטנה ביותר לשדה התעופה של סולט לייק סיטי נמצאים רוב אתרי הסקי של המדינה, כך שבניגוד לקולורדו שם יש לנהוג שעה וחצי במקרה הטוב, כאן תוך חצי שעה, אפשר להיות על המדרונות.
הגעתי לשדה התעופה של דנבר לטיסה שיצאה בשש בבוקר, ונחתתי ביוטה בסביבות שמונה בבוקר, לדלפקי השכרת הרכב. שוב, מדובר בשדה תעופה קטנטן, מגלשי הסקי שלי לא היו היחידים שהגיעו לדלפקי הכבודה יוצאת הדופן, היו עוד אנשים רבים כמותי.
ישנם 3 אתרים צמודים זה לזה: קניונ'ס, דיר וואלי ופארק סיטי. החלטתי דווקא על שלושתם בגלל הניקוד הגבוה אותו קיבלו, מיקומם הצמוד, וההגעה הקלה.
בנסיעה פשוטה יחסית, ובתוך חצי שעה, הגעתי לאתר הראשון שהחלטתי לגלוש בו: deer valley- עמק האיילים.
עליתי על ההר לקראת 10, והתחלתי לגלוש באתר, שהזכיר לי מעט את ברקנרידג' מקולורדו. האתר מוחלק היטב, אינו גדול במיוחד, ונעים מאד לגלישה. בלילה ישנתי צפונית לאתרים, בבסט ווסטרן זול יחסית, בעיירה קואלוויל, הנמצאת צפונית לסולט לייק סיטי, במרחק כ- 35 ק"מ מהאתרים. ההפרש במחירים היה שווה זאת- היה הרבה יותר זול מהאתרים הסמוכים יותר לשלישיית האתרים בה תכננתי להיות. 
סקי ספארי 3 בארה"ב- חלק שני- יוטה.